ביקורת תהיה – על ביקורת המקרא

ואני מזכיר, שלא חכמה להביא רק את הפרשיות הנוחות לך ולדרוש הסבר. בפרשת לידת השבטים לאה יולדת בשם הויה ורחל (כולל בני שפחתה) בשם אלוקות. צא ועשה מאותה פרשה שני סיפורים נפרדים שלפי אחד יעקב היה נשוי ללאה ולפי אחד לרחל ובכל אופן הן קנאו זו בזו.

ת_ח_ז_ל
תפנה ליוסף אביבי שפירש את שיטת הבחינות של הרב ברויאר על פי קבלה.

תחזל

בזמננו יש טכניקה חדישה יותר מקונקורדנציה, קוראים לזה חיפוש בפרוייקט השו"ת.

להלן המקומות בהם מופיע "ויולד" בתנ"ך.

בראשית ה, בראשית ו, בראשית יא, שופטים יא, משלי כג, דברי הימים א א, דברי הימים א ה, דברי הימים א ח, דברי הימים א יד, דברי הימים ב יא, דברי הימים ב יג, דברי הימים ב כד.

אם כל זה יוצא דופן, כי אז זוהי מסקנתך.

***

בנוגע לשינוי שמות ה', מה שכתבתי אינו קשור לביקורת המקרא, הוא מחקר בסיסי הנצרך לכל יהודי שמעיין בתורה ברצינות, והנה המעקב אחרי שינוי שמות ה', גילה שעד לידת בני ישמעאל שינוי שמות ה' מצביע גם על העתקה ממגילה שונה, ומשם ואילך תופעה זו נעלמת, כפי שציינת בשינוי שמות בני יעקב. אולם עדיין יש מקומת ששינוי שם ה' מצביע על העתקה ממגילה נפרדת, כמו שמצאנו בחלום יעקב.

ראה בקישור ותרווה צימאונך

לצערי אין לי זמן להתייחס באריכות לכל הדברים, ולכן רק אעיר שתי הערות שוליות (שוליות באמת):
א. עד כמה שהבנתי וידיעתי מגיעות, "ויולד" הוא קיצור של "ויוליד" כלומר בניין הפעיל. הקיצור נעשה מסיבות של יופי הקריאה וכד', אבל זה עדיין בניין הפעיל, כלומר כמו "הוליד". ובבנין קל זה "ילד" (קמץ, פתח) ו"וילד" (צירה, סגול)
ב. לגבי שינוי הלשון מיחיד לרבים בבריאת אדם הראשון - הפשט נראה לי ברור כמו שפירש אפרים - "ביום ברוא אלוקים אדם" - ביום ברוא את האנושות, ואע"פ שיש לדקדק יותר ולומר שהכוונה לאדם היחיד, מ"מ מתייחסים אליו כמייצג של האנושות (בבחינת יפתח בדורו כשמואל בדורו), ועל כן המילה "אדם" במקרה זה (שכתוב עליה כינוי הגוף "אותו") - מתייחסת לאנושות המתייצגת על ידי אדם הראשון, ולא לאדם הראשון הפרטי. ואם כן הכל מיושב כמו שפירש אפרים.

דרום
'ויולד' זה מוליד ולא יולד בדיוק כמו שתחזל אמר (צריך גם קצת הבנה לשונית חוץ מטכנולוגיה, ודווקא קונקורדנציה היא כלי הרבה יותר טוב מפרויקט השו"ת בעניין הזה).

אליקים
ברור ש'ויולד' זה הפעיל. לא הבנתי ממה באת להוציא. בכל אופן, שינוי התנועה הוא לא בשביל היופי (מאיפה הרעיון המוזר הזה? ומה זה וכדומה? עדיף להגיד איני יודע). זו צורה העתיד המקוצר. היא משמשת כשהפועל לא אינדיקטיבי ובעתיד מהופך (ייתכן שיש ביניהם קשר).

תחזל ויש

צדקתם בדבריכם מאוד

איך שלא תצייר את זה השורש יל"ד מופיע גם בבניין קל (יָלַד) וגם בבניין הפעיל (הוליד). הפעלים שמופיעים בבניין הפעיל מתייחסים בד"כ לזכר והפעלים בבניין קל מתייחסים בד"כ לנקבה. מאחר שאנו יודעים שבניין הפעיל מתאפיין בפעולת גרימה אז מפתה מאוד לומר ששורש יל"ד מופיע (בעיקר) בבניין הפעיל בהקשר של גבר העושה את הפעולה כי הגבר גרם לאישה ללדת. אך קשה להסביר כך את הפסוקים שציינת לדוגמה ויולד את אנוש, כלומר גרם לאשתו (שאיננו יודעים מי היא והיא בכלל לא מוזכרת) שתלד ילד. מה גם שקשה להסביר את כל הפסוקים שאינם בבניין הפעיל, כגון ובתואל ילד את רבקה, וכוש ילד את נמרוד, אביך זה ילדך... הרי כאן אין בניין גרימה...

עתיד רגיל - הוא יולִיד, עתיד מקוצר - יולֵד, כמו יבדִּיל לעומת יבדֵּל, יאמין לעומת יאמֵן. כשבונים צורת עבר עם וי"ו ההיפוך בונים אותה ע"י עתיד מקוצר+וי"ו. לכן ויבדֵּל, ויאמֵן, ויולֶד. ולא ויבדיל, ויאמין,  ויוליד... הסיבה לסגול במילה ויולד (ולא צירי כמו ויאמן, ויבדל), זה בגלל ההטעמה. ויולד - מלעיל, ויבדל, ויאמן - מלרע....