| נשלח ב-13/6/2017 12:55 |
 |
| |
סיפורים קטנים על פסנתרים גדולים
בשנת 1921 רודולף סרקין בן ה-17 ניגן בהפועת בכורה בברלין. במסגרת קונצרט מיצירות באך ומוצרט שנתנו אדולף בוש ורודולף סרקין, הוא ביצע כנגן כלי מקלדת את קונצ'רטו ברנדנבורג מס' 5 מאת באך. הקהל כה התלהב, עד שבוש אמר לסרקין לנגן הדרן. סרקין שאל אותו מה לנגן. בבדיחות-הדעת בוש הציע לו לנגן את וריאציות גולדברג. סרקין התייחס לדבריו ברצינות כשסיים לנגן את היצירה הארוכה, נותרו באולם ארבעה אנשים: אדולף בוש, ארתור שנאבל, אלפרד איינשטיין (המוסיקולוג), וסרקין. אזי, בשנותיו הראשונות כסולן, זיהו באירופה את סרקין עם וריאציות גולדברג.
וריאציות גולדברג מאת באך בביצוע רודולף סרקין (1928):
קונצ'רטו ברנדנבורג מס' 5 מאת באך, בביצוע רודולף סרקין, מרסל מואיז (חליל), אדולף בוש (כינור), והנגנים הקאמרים בוש (1935):
תוקן על ידי מם80 ב- 13/06/2017 13:07:28
|
|
|
|
| נשלח ב-13/6/2017 13:04 |
|
| |
מצד אחד, הקהל התלהב. ומנגד, לא נשארו לסיום וריאציות גולדברג כהדרן.... לא נראה לי....
|
|
|
|
| נשלח ב-13/6/2017 13:30 |
|
| |
הקונצרטים אז היו ארוכים ונמשכו כמה שעות. להדרן היו מנגנים יצירה אחת קצרה, בד"כ פופולארית. וריאציות גולדברג זו יצירה ארוכה. לרוב האנשים בקהל לא היתה סבלנות להאזין לה לאחר שהקשיבו למוסיקה במשך כמה שעות, מה עוד שיצירות של באך ומוצרט דורשות מהמאזינים להתרכז. אייזק שטרן סיפר שפעם בחזרה על הקונצ'רטו ברנדנבורג מס' 5 יחד עם סרקין, הקדנצה שסרקין ניגן היתה מדהימה והשיא המוסיקלי נמשך לקודה, עד שבסיום הקודה כל הנגנים קמו והריעו בקולי קולות, וזה היה אחד מהרגעים המוסיקלים הנדירים שכל מה שאפשר לעשות עם פסוק מוסיקלי נעשה.
נ..ב. בזמנו וריאציות גולדברג לא היתה יצירה מוכרת, ועד לשנת 1920 היו מבצעים אותה לעתים נדירות.
תוקן על ידי מם80 ב- 13/06/2017 13:37:43
|
|
|
|
| נשלח ב-13/6/2017 15:34 |
|
| |
פעם קליפורד קורזון עמד לבצע קונצ'רטו של מוצרט באקדמיה שהתגאתה בפסנתר סטייווי חדש שרכשה. קורזון הגיע לאולם כשעה לפני ההופעה להכיר את כלי הנגינה. הוא ניסה את הפסנתר החדש, ומשהבחין בפסנתר אחר בצד הבמה, שאל אודותיו. אמר לו מנהל הבמה: זה פסנתר הסטיינווי הישן של האקדמיה. קורזון ניגש אליו וניסה אותו. אזי ביקש להחליף בין הפסנתרים באומרו: "נשאיר את הסטיינווי החדש לאריות הצעירים. אני מעדיף לנגן בפסנתר מאשר פסנתר שמנגן בי".
קונצ'רטו מס' 27 לפסנתר ותזמורת בסי במול מז'ור מאת מוצרט, בביצוע קליפורד קורזון ותזמורת רדיו בוואריה בניצוח רפאל קובליק:
גריגורי סוקולוב מנגן בפסנתרי סטיינווי. כשסוקולוב עומד לנגן בפסנתר ססיינווי לא מוכר, הוא במשך ימים לומד את מנגנונו, מפרקו בעזרת סט כלים מיוחד לרכיבים ומרכיבו מחדש בהתאמה, לומד להכירו היטב. בבוקר הקונצרט הוא מסתגר באולם ההופעות בדלתיים סגורות, וממשיך להתאמן בפסנתר במשך כמה שעות. לפעמים ממשיך להתאמן ולהתאים ולכוון את הפסנתר עד פתיחת הדלתות לפני ההופעה.
סונטה מס' 8 בלה מינור ק. 310 מאת מוצרט, בביצוע גריגורי סוקולוב:
תוקן על ידי מם80 ב- 13/06/2017 15:34:36
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/6/2017 16:17 |
|
| |
פעם גברת מבוגרת בשורה הראשונה ישנה במהלך קונצרט של ארתור שנאבל, והתעוררה לקול מחיאות הכפיים שמילא את האולם. שנאבל ניגש אליה ולחש לה בהתנצלות: "אלה היו מחיאות כפיים, ניסיתי לנגן בעדינות ככל האפשר".
סונטה מס' 32 מאת בטהובן, בביצוע ארתור שנאבל:
בחזרה על קונצ'רטו של בטהובן עם קלמפרר והתזמורת הפילהרמונית של לוס אנג'לס, שנאבל החל לסמן לתזמורת את הטמפי המועדפים עליו. משקלמפרר הבחין בכך, הוא הפסיק את החזרה ואמר: "שנבאל, הנה המנצח!". שנאבל השיב: "והנה הסולן. רק היכן בטהובן?".
קונצ'רטו מס' 3 לפסנתר ותזמורת מאת בטהובן, בביצוע ארתור שנאבל והתזמורת הפילהרמונית של לונדון בניצוח מלקולם סרג'נט (1933):
תוקן על ידי מם80 ב- 13/06/2017 16:49:50
|
|
|
|
| נשלח ב-13/6/2017 19:57 |
|
| |
קלאודיו אראו זקף את הטכניקה הפסנתרנית שלו לזכותו של מורו מרטין קראוזה, שהעביר לו את התפיסה של ליסט אותה שיפר בעזרת תרגילים שחיבר, וכך פיתח את כשרונו הטבעי. כעבור שנים ספורות לאחר סיום לימודיו אצל קראוזה, אראו הציב ראי ענק בסטודיו שלו. כשניגן בדרך נכונה, היה מתבונן בראי ושואל את עצמו מה הוא עושה והיאך. בהדרגה נהיה מודע לכל תנועה ולמקורה המדוייק. משנהיה מודע לנגינתו, היה מסוגל להורות את מה שלמד. "המעיינות בוילה ד'אסטה" מאת ליסט, בביצוע קלאודיו אראו:
תוקן על ידי מם80 ב- 13/06/2017 20:01:31
|
|
|
|
| נשלח ב-13/6/2017 20:41 |
|
| |
כשטטיאנה ניקולייבה השתתפה בתחרות באך הבינלאומית שבלייפציג בשנת 1950, היא הגיעה לסיבוב הראשון מבלי להודיע לשופטים איזה פרלוד ופוגה מאת באך היא מתכוונת לנגן בע"פ. כששאלו אותה על כך, היא אמרה לשופטים: "מה אתם רוצים לשמוע?". משניתן לה את המספר המדוייק של הפרלוד והפוגה שעליה לנגן, היא שאלה: "באיזה סולם תרצו שאנגן את הפרלוד והפוגה?".
רסיטל מיצירות באך בביצוע טטיאנה ניקולייבה:
|
|
|
|
| נשלח ב-13/6/2017 21:29 |
|
| |
בשנת 1956 טטיאנה ניקולייבה הזומנה לנגן בזלצבורג, וכולם במוסקבה אמרו לה לא להחמיץ קונצרטים של קאראיין, שנחשב לטוסקניני החדש. היא הלכה להאזין לקונצרט של פון קאראיין. בחלק הראשון של התכנית קאראיין ניצח על סימפוניה של מוצרט בדרך מעניינת, אולם ניקולייבה לא החשיבה את ביצועו כטוב כמו זה של טוסקניני. לאחר ההפסקה החלק השני של התכנית כלל את הקונצ'טו לפסנתר ותזמורת ברה מינור מאת מוצרט בביצוע קלרה הסקיל כסולנית. ניקולייבה סיפרה: "התקרבה אשה זקנה, עם לולאה חסרת צורה של שיער אפור וגב קמור, הולכת בקושי. הייתי משוכנעת שלא תוכל לבצע את הקונצ'רטו במצבה, ורציתי לצאת כי חששתי לה. היא התיישבה על יד הפסנתר, ונותרה בלי נוע כשראשה רכון אל עבר הקלידים, כשהתזמורת ניגנה את הפתיחה בניצוח נהדר של קאראיין, שעדיין לא נשמע טוב כמו טוסקניני. אז הגיע העת של הפסנתר. הסקיל ניגנה את הפסוק הראשון, ומיד פרצתי בדמעות. התזמורת שינתה צורה והחלה ללוותה. לפתע קאראיין נהיה לטוסקניני."
קונצ'רטו מס' 20 לפסנתר ותזמורת ברה מינור מאת מוצרט, בביצוע קלרה הסקיל ותזמורת לאמורה בניצוח איגור מרקביץ' (1960):
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/6/2017 23:26 |
|
| |
בד"כ פסנתרנים שביצעו קונצ'רטי של מוצרט לא הסתדרו עם המנצחים או לא היו שבעי רצון מניצוחם. יוצא דופן רובר קסדסי שהסתדר עם כל המנצחים, ובמיוחד נודע בעבור ביצועיו האגדיים לקונצ'רטי של מוצרט, המלחין האהוב עליו, עם תזמורת קליבלנד בניצוח גאורג סל. פרשנותם למוצרט קלאסית, בהירה, אריסטוקרטית ואלגנטית, נעדרת רגשנות רומנטית, שואפת לאובייקטיביות.
קונצ'רטו לפסנתר ותזמורת בדו מז'ור ק. 476 מאת מוצרט, בביצוע רובר קסדסי ותזמורת קליבלנד בניצוח גאורג סל:
קונצ'רטו לפסנתר ותזמורת בדו מינור ק. 491 מאת מוצרט, בביצוע רובר קסדסי ותזמורת קליבלנד בניצוח גאורג סל:
טוסקניני שכר את קסדסי, כנראה מצפה לנגן עמו קונצ'רטו של מוצרט. קסדסי ביקש מטוסקניני לנגן עמו את הקונצ'רטו השני של ברהמס. טוסקניני מיד הסכים. היה עליו ללמוד את הקונצ'רטו על מנת ללוות את קסדסי אשר התפעל מתגובתו של המאסטרו.
קונצ'רטו מס' 2 לפסנתר ותזמורת מאת ברהמס, בביצוע רובר קסדסי והתזמורת הפילהרמונית של ניו-יורק בניצוח טוסקניני (1936):
תוקן על ידי מם80 ב- 13/06/2017 23:31:10
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2017 11:14 |
|
| |
במהלך נסיעה ברכבת לקונצרט, יוזף הופמן ישב ללא נוע בוהה קדימה. כשהכרטיסן שאל אותו מה הוא עושה, הופמן השיב: "רק מתאמן". קונצ'רטו מס' 1 לפסנתר ותזמורת במי מינור מאת שופן, בביצוע יוזף הופמן והתזמורת הפילהרמונית של ניו-יורק בניצוח ג'ון ברבירולי:
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2017 12:21 |
|
| |
אז'ן ד'אלבר נשאל לדעתו על קונצ'רטו לפסנתר שחיבר מלחין גרמני בינוני. הוא בחן את כתב-היד בזהירות והחזירו באומרו: "הדיו והנייר מצויינים".
אימפרומפטו בסי במול מז'ור אופוס 142 מס' 3 מאת שוברט, בביצוע אז'ן ד'אלבר:
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2017 13:29 |
|
| |
מוריץ רוזנטל נתן רסיטל בבוסטון וכלל בתכנית את הסונטה האחרונה של בטהובן. מנהלו הביע ספק אם יצירה כה ארוכה תעניין את הקהל. רוזנטל אמר לו: "אני מבטיח לך שאין בבוסטון יותר מעשרה אנשים המסוגלים לחבר מוסיקה טובה יותר".
מוריץ רוזנטל התאמן במלונו בפסנתר אילם במהלך מסע הופעות. חדרנית שאלה אותו מה הדבר הזה. רוזנטל הסביר לה שזה פסנתר-קסם שצליליו נשמעים רק לאנשים שלא חטאו ביממה האחרונה. החדרנית היססה לרגע, ואז נמלטה מהחדר בחפזון.
מזורקות מאת שופן, בביצוע מוריץ רוזנטל:
אליסיה דה לרוקה שהתה בסוויטה במלון בצרפת והתאמנה בפסנתר. על מנת לא להפריע לאף אחד, השתמשה בדוושה השמאלית להחליש את עוצמת הצלילים ככל האפשר. יום אחד נשלח לחדרה זר פרחים עם כרטיס בו נכתב: "בבקשה לנגן חזק יותר. אני רוצה לשמוע אותך!".
"איבריה" מאת אלבניס, בביצוע אליסיה דה לרוקה:
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2017 14:35 |
|
| |
מוריץ רוזנטל הסכים לבצע שלשה קונצ'רטי עם התזמורת הסימפונית של ריגה. יומיים לפני הקונצרט ביטל את ביקורו. איגנץ פרידמן, פסנתרן צעיר, הגיע לתת קונצרטים בריגה. גאורג שנפויגט, מנצח התזמורת, בהסכמה עם מנהלה החליטו לבדוק אם יוכל לשמש כמחליף לרוזנטל. המנצח ניגש למלון בו שהה פרידמן, מצאו ישן, והצליח להעירו בהציעו לו להחליף את רוזנטל בקונצרט עם התזמורת. הוא הציע לפרידמן, פסנתרן לא מוכר, שכר הרבה יותר נמוך מזה של רוזנטל המפורסם. פרידמן סירב להצעה וחזר לישון. כל מאמצי השכנוע של שנפויגט לא הועילו, עד שביאושו הציע לפרידמן אותו שכר כמו לרוזנטל בתנאי שינגן אותה תכנית שכללה קונצ'רטו של בטהובן, קונצ'רטו של רובינשטיין המבוצע לעתים מאד נדירות, וקונצ'רטו של הנסלט שמעולם לא בוצע. פרידמן הקשיב להצעה והרהר במשך כמה דקות. אז אמר: "אתה יכול לשלוח לי את הפרטיטורות של הנסלט ושל רובינשטיין". למחרת פרידמן הגיע לחזרה, וניגן היטב את שני הקונצ'רטי בע"פ. לאחר קונצרט בניו-יורק, אשה ניגשה אל איגנץ פרידמן ושאלה אותו מה חשב ברגע הפיוטי כשהרים את גבותיו במהלך ביצוע נוקטורן של שופן. פרידמן ענה: "חשבתי על החשבון במלון". נוקטורן אופוס 55 מס' 2 מאת שופן, בביצוע איגנץ פרידמן (1936):
בלדה מס' 4 מאת שופן, בביצוע איגנץ פרידמן:
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2017 16:14 |
|
| |
ארתור רובינשטיין הסתובב באולם הקונצרטים לפני הופעה. כשסדרן אמר לו לעזוב את האולם כי כל הכרטיסים כבר נמכרו, רובינשטיין השיב: "מאחר שאני מופיע, מותר לי לשבת ליד הפסנתר?".
מדי שנה רודולף סרקין היה מופיע בהתנדבות בקונצרט בעבור קרן הפנסיה של תזמורת פילדלפיה. פעם בסיום הקונצרט טרקטור הובא לבמה והוגש כמתנה לסרקין, מפני שהתגורר בחווה ב-ורמונט. כעבור זמן-מה רובינשטיין הופיע במקום אחר. בסיום הקונצרט ניגשה אליו אשה ואמרה: "מר רובינשטיין, אהבתי את הביצוע - איחוליי! והאין זה נפלא שתזמורת פילדלפיה נתנה לך טרקטור!". רובינשטיין אמר לה: "גבירתי, את מבלבלת ביני לבין רודולף סרקין. הוא איכר. אני פסנתרן קונצרטים."
פולונזים מאת שופן, בביצוע ארתור רובינשטיין:
תוקן על ידי מם80 ב- 14/06/2017 16:14:37
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2017 17:22 |
|
| |
ליסט אמר שכשאינו מתאמן יום אחד, הוא מבחין בזה; כשאינו מתאמן יומיים, חבריו מבחנים בזה; וכשאינו מתאמן שלשה ימים, הקהל מבחין בזה. לאופולד גודובסקי הוסיף: "וכשאינני מתאמן ארבעה ימים, המבקרים מבחינים בזה."
גודובסקי לא אהב את הנגינה של אז'ן ד'אלבר, וטען: " אין לי תלמיד בוינה שמנגן גרוע כמוהו". אולם כשאחד מתלמידיו העיר על השגיאות של ד'אלבר, גודובסקי אמר לו בנזיפה: "אני מעדיף להאזין לתוים השגויים של ד'אלבר מאשר לתוויך הנכונים".
לאופולד גודובסקי ואלברט איינשטיין נהנו להיות זה בחברת זה. ערב אחד לאופולד גודובסקי ניגן דואו בביתו עם אלברט איינשטיין בכינור. באחד הקטעים גודובסקי לא שלט בעצמו, הלם בפסנתר וגער באינשטיין: "מה הבעיה? אתה מסוגל לספור? 1, 2, 3, 4!".
כשהאליטה המוסיקלית בניו-יורק החליטה לקיים בקרנגי-הול קוצרט הוקרה לאינשטיין, גודובסקי היה הבחירה המתבקשת לפקח על התכנית.גודובסקי אמר: "הם כתבו לי מבקשים שאהיה יו"ר. כתבתי להם בחזרה שעלי לסרב. הם כתבו לי בחזרה תודה על שנעניתי לבקשתם". בקונצרט אינשטיין ואשתו ישבו יחד עם גודובסקי בתא הכבוד.
סונטה מס' 2 בסי במול מינור מאת שופן, בביצוע לאופולד גודובסקי:
סונטה מס' 26 במי במול מז'ור "הפרידה" מאת בטהובן, בביצוע לאופולד גודובסקי: "השתקפויות במים" מאת דביסי, בביצוע לאופולד גודובסקי:
"חלום אהבה" מס' 3 מאת ליסט, בביצוע לאופולד גודובסקי:
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2017 13:49 |
|
| |
פרוצ'ו בוזוני היה כל כך קשור למוסיקה של באך, עד שהיו מכנים את אשתו "הגברת באך-בוזוני".
אדולף בוש ורודולף סרקין הכינו לביצוע את סונטה מס' 2 לכינור מאת בוזוני ברוח הכוראל של באך ממנו התפתחה. בוזוני אירגן להם קהל, והם ביצעוה בפני הקהל בהצלחה.כעבור זמן-מה הם שמעו את הסונטה, בעיבוד לשני פסנתרים, בביצוע בוזוני ואגון פטרי מבוצעת בטמפו מהיר כפליים. הם למדו מחדש את היצירה על מנת לבצעה ברוח המלחין.
יוזף סיגטי הצעיר נוכח בקונצרטים של בוזוני, מאזין שוב ושוב לבוזוני מבצע את עיבודו לשאקון מאת באך. ערב אחד בוזוני הזמין את סיגטי למחרת למלונו לבצע את השאקון של באך לפניו. בוזוני הסביר לסיגטי את מבנה היצירה והתעקש שיש לבצע חלק מהוריאציות בצורה מונוכרומטית ולא בצורה נוצצת המבליטה כל וריאציה הנהוגה במסורת הכנרית. תיבות ספורות שניגן בפסנתר הבהירו לסיגטי את כוונתו, מציב זה לצד זה את הפיסוק המקורי של באך ואת הפיסוק "המסורתי" ההרסני, מה שיצר אצל סיגטי רושם של בניין מפואר במלוא הדרו הארכיטקטוני-הרמוני.
בוזוני ניתח עם תלמיד תיבה ראשונה של יצירה. אורח שהזדמן למקום החליט לא להפריע להם והלך. כעבור שעות ספורות הוא חזר ונוכח שבוזוני ותלמידו עדיין עסוקים בלימוד התיבה הראשונה של היצירה.
השאקון מאת באך בעיבוד לפסנתר של בוזוני ובביצועו:
"לה קמפנלה" מאת ליסט, בביצוע בוזוני:
פולונז בלה במול מז'ור מאת שופן, בביצוע בוזוני:
תוקן על ידי מם80 ב- 15/06/2017 14:03:14
|
|
|
|
|
|
