מהללאל ואיזדרו
בשיעור הנדסה(בן זוגו של החשבון)
בין חישוב נפח גופים, 
מנסרות, כדורים,
ניסיתי ליישם את הצעתה של יוז,
הרעיון הלך יופי, 
עד שהמורה החרימה את הדף...
אז הנה הקטע לפניכם, (חצוצרות)
המפתחות קרקשו בידיו של הסוהר בצליל ברזלי, מאיים מעט, והסתובבו במאמץ בחור המנעול.
הדלת נפתחה בחריקה צורמנית, חושפת תא קטן ואפלולי שבמרכזו מיטה.
הסוהר קד עמוקות, מפנה לפמלייה הנכבדה את המעבר.
המלך איסתרק נכנס ראשון, פניו חמורות סבר והוא מעשי כתמיד.
אחריו נכנסו בהיסוס המורה הזקן, פינרס ואולה שתפס את מקומו מאחורי כסאו של המלך.
מהללאל התרומם בקושי, פניו חיוורות בגוון חולני.
בפחד הפנה את פניו אל המלך, אך איפה גאדו הזקן אחז בכתפיו,
מחזיר אותו בכל למצב שכיבה.
מבט מהיר הוחלף ביו איזדרו למלך איסתרק, מבט שאליו נלווה ניד ראש מאשר מאת המלך.
נשימה עמוקה, עוד רגע שחולף, וקולו הסב של איזדרו חותך את הדממה.
הנוכחים עוצרים את נשימתם, אולה לופת את ניצב חרבו.
מבטו של מהללאל נעשה מעורפל.
עוד נר כבה בדממה.
התהליך הושלם.
* * *
לאט ובזהירות התיישב בסטיאן על הכיסא שלצד מיטת הברזל.
מביט בכאב בפניו היפות של הנער חסר ההכרה ששכב מולו, נושם בכבדות.
בהיסוס הרים את ידו, מעביר לטיפה קצרה על התלתלים הכהים של בנו, הילד שלו, מיכאל.
"מיכאל..." לחש, והכאב שבליבו התגבר, והוא נאלץ להניח לדמעות לנטוף על לחייו'.
כמה זמן ישב שם, עד שהרגיש את היד המונחת על כתפו?!
אולי דקה, אולי כמה דקות, ואלי אפילו שעה. במהירות מחה שר הצבא את דמעותיו והסתובב בחיפזון,
מופתע לגלות את הוד מלכותו עומד מאחוריו.
"שב, בסטיאן," אומר איסתרק וקולו רך.
בסטיאן ציית בדממה להוראת הוד מלכותו שיתיישב לצידו,מתבונן בפניו הפגיעות של בן דודו הצעיר.
דקות מספר ישבו שניהם שם, מחפשים מילים מתאימות.
"הרופא אמר שמצבו של הנער מתאושש, החתכים מחלימים,
ובעזרת ה' בימים הקרובים הוא יתעורר..." לוחש בסטיאן, פניו אפורות.
איסתרק שותק, מבטו עדיין מופנה למהללאל, והוא מהרהר במשפט העתידי שיתקיים,
בו יתוודע מהללאל למוצאו.
כן, הנסיך מהיערות ניצח בקרב!
תוקן על ידי איסתרקוש ב- 16/06/2017 14:17:04
תוקן על ידי איסתרקוש ב- 16/06/2017 14:18:23
 |
|
|
