אקטואליה: מדוע אנשים אכפתיים רוצים לסרס כלבים וחתולים
נתחיל באקטואליה: גידול חיות מחמד הוא תופעה רווחת, גם אם לא אצלנו החרדים. אולם לא כל מי שמגדל חית מחמד כמו כלב או חתול מעוניין גם בגורים קטנים, אם חית המחמד שלו היא ממין נקבה. וכן אין הוא מעוניין שהכלב או החתול המשפחתי ינדוד ברחובות במרדף אחרי נקבות בזמן הייחום.
הבעיה הזו מוכרת למגדלי חיות ולמטפלים בהן, כלומר וטרינרים.
חיפוש קל למדי בגוגל יביא מידע ראשוני וכנראה מספיק, לפחות לצורך השאלה ההלכתית.
לגבי כלבים, ד"ר סיגל ריטן כותבת:
בגיל 6 חודשים בממוצע הכלבה מתייחמת. מחזורי הייחום חוזרים כל 6 חודשים.
זמן הייחום הוא הזמן בו הכלבה יכולה להרות.
תקופת הייחום של הכלבה כוללת כשבוע עד 10 ימים של הפרשות דמיות ונפיחות בושת ( בה אינה מעוניינת בזכר) ועוד שבועיים נוספים עם פחות הפרשות דמיות בהם הנקבה מוכנה להזדווג ו"דורשת". במשך כל שלושת השבועות הללו כלבים זכרים יחזרו במרץ אחר הכלבה.
אנשים רבים מתלבטים אם למנוע מהכלבה את ה"חוויה האמהית"- מדובר בצורך שמושפע הורמונאלית-ברגע שהשחלות מוסרות בעיקור הכלבה אינה חשה צורך להיות אמא ואנו לא גורמים לה חסכים נפשיים כלשהם.
במידה ואין ברצוננו בגורים, הדרך המומלצת מבחינה רפואית למניעת ייחום והריון הינה ניתוח עיקור (קיימות דרכים נוספות כמו זריקות וכדורים נגד ייחום אך הם לא מומלצים עקב העלאה באופן משמעותי של הסיכון לסרטן בעטינים ולדלקות רחם בהמשך החיים).
ניתוח העיקור הינו ניתוח המתבצע בהרדמה מלאה ובמהלכו מוסרים הרחם והשחלות. הכלבה מגיעה לניתוח בצום ומשתחררת באותו היום. הכלבה מקבלת משככי כאבים ואנטיביוטיקה ונשארת עם התפרים למשך 10 ימים (יש להשגיח עליה בתקופה זו שלא תזהם או תפתח אותם).
ביומיים הראשונים לאחר הניתוח הכלבה תהיה עייפה ומעט מטושטשת.
http://vetsigal.co.il/DogsEstrusAndNeuter.aspx
ולגבי חתולות היא כותבת:
האם לעקר את החתולה?
מומלץ ביותר לעקר את החתולה אלא אם כן היא נועדה למטרות רבייה.
מגיל חמישה עד שישה חודשים החתולה תחל להתייחם. לחתולה מחזור ייחום שונה מזה של הכלבה - החתולה תתייחם עד שתתעבר (עקב תהליך הקרוי ביוץ מושרה) - חתולה שלא התעברה תהיה מיוחמת שבוע כן שבועיים לא לסירוגין,דבר המקשה מאד על בעליה ומזיק לה הורמונלית.
אנשים המעונינים לגדל גורים צריכים להבין היטב את המשמעות הכוללת אפשרויות לסיבוכי הריון והגעה לניתוח קיסרי (כולל משמעות כלכלית של העניין), ואת העובדה שבאחריותם למצוא בית לכל הגורים שנולדו.
יתרונות העיקור:
מניעת טרדה רבה לבעלים (לכלוך, זכרים לא מסורסים שצובאים על הבית ומרססים ריח שתן חריף על הדלתות)
מניעת סיבוכי הריון
מניעת גורים נטושים-חתולה יכולה להמליט 3 פעמים בשנה כל פעם 1-6 גורים (לעיתים יותר) וקשה מאד למצוא לכולם בתים ראויים. אינספור גורים מוצאים עצמם נטושים, דרוסים, חולים ורעבים ברחובות.
עיקור לפני ייחום ראשון מונע כמעט לחלוטין גידולי עטין. (99.9%)
עיקור מונע דלקות רחם שהן מחלה מסכנת חיים בחתולות עם ייחומים חוזרים (מצב בו עקב שינויים הורמונלים הרחם מתמלא במוגלה) מצב זה דורש ניתוח עיקור וכמובן שעיקור כזה מסוכן הרבה יותר לחתולה.
עיקור מסייע בטיפול ואיזון מחלות שונות כמו סכרת ואפילפסיה.
מתי לעקר?
מומלץ לעקר בגיל חצי שנה לפני הייחום הראשון.
ומה לגבי זכרים?
ד"ר דורון גדי כותב:
אנו מאד ממליצים על סירוס מהסיבות הבאות:
1.כלבים מסורסים מתקוטטים הרבה פחות עם כלבים אחרים, ולא ננשכים ונפצעים! - תוקפנות בכלבים
2. כלבים מסורסים לא בורחים מהבית - דבר אשר מקטין מאד את סיכוים להיפגע בתאונות דרכים!
3.כלבים מסורסים לא מסמנים בשתן את הבית והסביבה!
ויש גם יתרונות רפואיים של מניעת מחלות.
http://www.vets.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1-%D7%9B%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9D
לגבי חתולים זכרים –
שוב, מתוך אתר של מרפאה.
http://www.animal-hospital.org/%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1-%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%9C-%D7%91%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%9F.html
למה בכלל לסרס?
[אני מקצר את התשובה]: החתול הזכר שלא סורס נוטה להתנהגות תוקפנית, כלפי חתולים ולפעמים כלפי בני הבית. להפרשת השתן ריח חריף שקשה להתפטר ממנו, גם בבית. הוא עלול להעלם ולא לחזור הביתה. כליאתו בבית אינה יעילה ומלאה סבל. ושוב, הסירוס מונע סיכונים רפואיים.
לסיכום:
כלבות מתייחמות פעמיים בשנה. זה גורר שינויי התנהגות המקשים על חיי המשפחה המטפלת. אם הכלבה נכנסת להריון, זה מטיל את החובה לטפל בגורים לאחר מכן. הריונות מרובים מסכנים את בריאותה. ההמלצה היא על עיקור שמסיר את איברי ההולדה ונחשב לבטוח.
קל וחומר לגבי חתולות שאצלן זה קורה יותר פעמים בשנה עם אותן תוצאות ועם אותה המלצה.
כלבים וחתולים עלולים לברוח מהבית ולהעלם.
ועוד תוצאה שעלולה להטריד את בעלי הכלבים והחתולים – או שלא. מה עם אותן חיות הנמצאות בטבע?
שוב, מאותו אתר שצוטט לעיל אחרון:
לצערנו, אוכלוסיית בעלי החיים המשוטטים הולכת וגדלה. תופעות כמו השלכת גורים לא רצויים לרחוב או"המתות חסד" בעמותות השונות מתפשטות והולכות. גורים המושלכים לרחוב לרוב נדרסים, סובלים מהתעללויות או מתים מרעב ומקור. אנו רואים בעיקורים וסירוסים צעד הומני נחוץ כדי לנסות ולפתור את המצב האומלל בו שרויים בעלי החיים המשוטטים.