א.הרב יוסף שלמה כהנמן זכר צדיק לברכה, פליט השואה שהגיע ארצה ב-1940, הקים עולה של תורה בארץ ישראל מתוך אפר השואה, והיה חלוץ כינונו של עולם הישיבות המוכר לנו כיום בישראל, במיוחד הישיבות הליטאיות, בייסוד ישיבת פוניבז' (על שם עירו בליטא שחרבה). היא הוקמה עוד בעיצומה של השואה, בכסלו תש"ד (דצמבר 1943). ישיבה זו היתה בעולם התורה לעץ נושא פירות הילולים, לספינת-דגל, וכל מלים אך למותר. ואגב, זכורני כיצד כד הוינא טליא הוליכני אבי ע"ה לפתיחת "ירחי כלה" בימות "בין הזמנים" של מנחם אב על-ידי הרב כהנמן, והתרגשותו היתה מרובה כאילו שב לשעה לעולם היהודי שחרב בשואה, ובתוכו רבים ממשפחתו. המחלוקת שברקע התיק הנוכחי היא בין צאצאיו על השליטה בישיבה, והיא פיצלה אותה לשניים, תוך חלוקות פיסיות מלאכותיות ועירוב המשטרה ר"ל מדי פעם בעקבות סכסוכים. בסיפת מאמר מקיף על תולדות הרב כהנמן כותב ד"ר שלמה טיקוצ'ינסקי ("'בהר ציון תהיה פליטה': הרב יוסף שלמה כהנמן, הרב מפוניבז'", בתוך הגדולים, אישים שעיצבו את פני היהדות החרדית בישראל (לכבוד פרופ' מ' פרידמן), עורכים ב' בראון ונ' ליאון (תשע"ז-2017) 571, בהערת סיום (הע' 77 בעמ' 590) על הפילוג: "הכינויים הבלתי מחמיאים של שני המחנות, שמקורם בעגה פנימית של הישיבה, הפכו לשגרת לשון ולסממני זיהוי מקובלים בשיח הציבורי: ישיבתו ומחנהו של הנכד הרב אליעזר כהנמן, כונו 'שונאים', וישיבתו של גיסו הרב מרקוביץ 'מחבלים' (שניהם בהגיה מלעילית)"; כל זאת, תוך חלוקה "אידיאולוגית" כביכול לעמדות מתונות או נוקשות יותר בציבור החרדי הליטאי, עמדות שאין להן דבר עם לימוד התורה עצמו.
מה נאמר ומה נדבר, מי יאמין כי עסקינן בתורה לשמה, ב"תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם", ומה המוסר הניתן לתלמידים בחורי הישיבה ללימוד מידות טובות. אילו קם הרב יוסף שלמה כהנמן המנוח לתחיה וראה את הנעשה בישיבה יציר כפיו, מפעל חייו וחמדת לבבו, חוששני כי היה שב מייד לעפרו, באמרו לא "נצחוני בני, נצחוני בני" (בבלי בבא מציעא נ"ט, ע"ב) אלא "ביזוני בני, ביזוני בני". ראו רק בבית משפט זה, לפני התיק נשוא ענייננו, ע"א 10010/08 כהנמן נ' מרקוביץ (2009); רע"א 5421/13 כהנמן נ' מרקוביץ (2013) ועוד התדיינויות רבות בבתי משפט אחרים. הדברים נאמרים כמובן מבלי "ליטול צד" במלחמה הזאת כשלעצמה, שפסק דיננו לא יסיים אותה והיא תימשך – חוששני – עד שיקומו הגונים בשני הצדדים ויחליטו "עד כאן", וימצאו פתרון של שלום אם במאוחד על-ידי צד שלישי מנהל נאמן שהכל סרים למרותו, ואם בנפרד בחלוקה בין שתי ישיבות או כל דרך אחרת; והרי נמסר לנו כי תהליך גישור ארוך בפני השופט טירקל התנהל ועמד לפני הסכמה.
...
אוי לו לדור שכך עלתה בימיו!
נשלח ב-22/6/2017 12:56
כשרובינשטיין מצטט את טיקוצינסקי....
נשלח ב-22/6/2017 13:04
באבא_זוטא כתב:
מה נאמר ומה נדבר, מי יאמין כי עסקינן בתורה לשמה, ב"תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם", ומה המוסר הניתן לתלמידים בחורי הישיבה ללימוד מידות טובות. אילו קם הרב יוסף שלמה כהנמן המנוח לתחיה וראה את הנעשה בישיבה יציר כפיו, מפעל חייו וחמדת לבבו, חוששני כי היה שב מייד לעפרו, באמרו לא "נצחוני בני, נצחוני בני" (בבלי בבא מציעא נ"ט, ע"ב) אלא "ביזוני בני, ביזוני בני".
במחכ"ת לולי דמסתפינא אני הק' הייתי אומר שאילו קם מרנא האביעזרי נבג"מ מקברו היה זועק "נצחוני בני, נצחוני בני". וסוד גדול יש בדבר!
אשרי עין ראתה אלה!
נשלח ב-22/6/2017 13:51
החילול השם הכי גדול שהיה אי פעם בציבור החרדי, זה המחלוקת המטונפת הזו בין 2 הגיסים, וכידוע שמרבית המחלוקות בציבור החרדי כולל גזירת הגיוס כספים מסתעפים ממחלוקת זו.
נשלח ב-22/6/2017 14:09
מה נאמר ומה נדבר
נשלח ב-22/6/2017 14:58
רובינשטיין לא יחמיץ שום הזדמנות "לחנך" את החרדים. רק חבל שאנחנו סיפקנו לו את החומר.
האם אביך אינו מתהפך עכשיו ואומר ביזוני בני? האם יש סיכוי שתבוא לאביך ותראה לו כמה אשכולות שלך? האם הוא יתגאה בך?
נשלח ב-22/6/2017 21:20
סוף דבר, אצטרף לתוצאה שאליה הגיע חברי ולעיקרי הנמקתו ואשוב ואפציר בבעלי הדין, לכבוד זכרו של סבם המייסד הגדול, להגיע לשלום – או לחלוקה של "אם השמאל ואימנה, ואם-הימין ואשמאילה" (בראשית י"ג, ט').חזות קשה חוזה אני אם לא יתעשתו הצדדים וישיגו הסדר, שאינו בשמים.
אשרי המחכה ויגיע!
נשלח ב-22/6/2017 21:37
katsla13 כתב:
החילול השם הכי גדול שהיה אי פעם בציבור החרדי, זה המחלוקת המטונפת הזו בין 2 הגיסים, וכידוע שמרבית המחלוקות בציבור החרדי כולל גזירת הגיוס כספים מסתעפים ממחלוקת זו.
אהבתי
נשלח ב-10/8/2018 09:02
"פילוג לליטאים הנאה להם והנאה לעולם"
נשלח ב-10/8/2018 09:09
יש להניח שיוגש (בקשת רשות) ערעור, הערעור יוגש אחרי החגים, ואולי ישובו לדיונים בתש"פ. הבוררים כבר איבדו את זה, אין להם את היכולת והכלים לדון ולהתנהל לפי הכללים והחוק. וכמובן, שההלכה וודאי לא בראש שלהם. כך שצפוי לנו כאן המשך מחזות עיוועים, עד שיפרשו מרצונם, או שבית משפט כלשהו יגיע למסקנה שיש להפרישם.
נשלח ב-10/8/2018 10:45
שני הצדדים שם נשמעים ביזונים לא קטנים. בהצלחה להם.