דתיות פנימית

לפחות אם היית מבין את זה:

" וַ-ה', שָׁב אֶת-שבית (שְׁבוּת) אִיּוֹב, בְּהִתְפַּלְלוֹ, בְּעַד רֵעֵהוּ;
וַיֹּסֶף ה' אֶת-כָּל-אֲשֶׁר לְאִיּוֹב, לְמִשְׁנֶה."  

נראה לי שהדיון הסתיים.

אתה מחווה דעתך לגבי "יכולתי להבין" את הדיון. אתה מחווה דעה לגבי אם חשוב המחשבה או שחשוב גם מה שמסביב למחשבה. אילו קראת את דבריי כראוי, הרי היה עליך לראות שגם אני מסכים שהלימוד הוא העיקר, אלא שהסברתי שגם ביהדות, גם היום - לומדים - ודווקא לא רק לפי מה שכתוב, אלא בדרכים אחרות. ואין טעם לשבת פה ולהמשיך לענות. אתה מחווה דעתך לגבי מה הדתיים חושבים. איך אתה יודע מה הם חושבים? והעיקר אתה יוצא נגד הדבר הזה שנקרא דת באמונה, ובו בזמן אתה טוען לידיעה ברורה אודות כל מיני דברים נסתרים כמו "מה הדתיים חושבים" ומציע שכולם יכניעו את עצמם לאיתיאסיטיות ולבודהיסטיות כדי שיהיו מסוגלים להבין אותה. אכן רעיון נפלא, ומתאים מאוד לעצכח. אתה כותב ש"בחינוך שלכם" כלומר הדתי - לא שייך לדון בזה. אוקיי . תדון בדרך שלך מצידי תיכנע לבודהיזם, תעשה מצידי לא מאות אלא מליוני שעות של מדיטציה. עניין אישי שלך. אתה קובע שכדי לחוות דעה על הבודהיזם, צריך להיכנע לבודהיזם ולעשות מאות שעות של מדיטציה. האם אתה עשית את כל זה? כי אתה לא רק מחווה שעה על הבודהיזם אלא מהלל אותו כדבר הטוב ביותר. אם אתה חושב שאין פה טעם לדיון, אז פשוט אתה יכול לא לדון. מבחינתי, בכל אופן, הדיון הסתיים. 

קירטון: הבודהיזם מצליח יותר מהיהדות היות ועוסק באותם עניינים בהם עסק בתחילתו.

הערה שאולי תסייע לקדם את הדיון – או לסגור אותו ברוח טובה:
נעשית כאן כל הזמן השוואה בין הבודהיזם לבין היהדות. באופן עקרוני, לא יכולה להיות השוואה כזו: יהדות היא תרבות לאומית, ואילו בודהיזם זו פילוסופיה\פסיכולוגיה אישית (אין לי מינוח טוב יותר). אגב, הצד השווה בשתיהן הוא שלא מדובר בדת, למרות שהמוני אנשים מתעקשים להתייחס אליהן כך...
במילים אחרות, ליהדות אין קיום ללא עַם (באנגלית למשל, אנחנו נקראים The Jewish people), הפרטים פחות חשובים (ע"ע ייהרג ואל יעבור). הבודהיזם רחוק מזה כרחוק מזרח (אסיה) ממערב – הוא מיועד ליצור האנושי, וכל ההגדרות התרבותיות \ לאומיות לא רלוונטיות לגביו.

אברם?

לפי היהדות תקווה לעולם טוב יותר היא רק רצויה? ורק בעולם הבא? היא קריטית בעולם הזה ובעולם הבא, אלא שמלמדים אותך שההצלחה לא מובטחת מעצמה - אתה צריך לעבוד כדי לזכות לזה. 

אברם   
קריינא דאיגרתא

בעל - בהא קסלקינן ובהא קנחתינן! האשכול הראשון שלי באתרא קדישא הדין היה בדיוק על נושא ה'עבריות' ותיקון העולם - ואז התחלתי להתעמק קצת יותר במקורותינו, וגיליתי ש:
א) המקורות שלנו לא אמינים - החל מטיעון תורה מן השמים וכלה ב'חורים שחורים' בהיסטוריה שטואטאו בדרשנות או שפשוט נמחקו.
ב) המקורות שלנו לא עוסקים באמת בתיקון עולם - כמ"ש לעיל. נבואות רחוקות - יש, דרושים מודרניים (הראי"ה + הראי"ה השל למשל) - יש. אבל בתכל'ס, אין ביהדות שום מנגנון לביצוע תהליך שכזה. אדרבה, המנגנונים הקיימים (=ההלכה) מרחיקים אותנו מהיעד הזה.
אמנם אני מנסה פה ושם לקרוא בפאתטיות לשינוי, אבל זה יקרה - אם וכאשר - באופן לא מודע והדרגתי, ולא במניפסטים.