דתיות פנימית

מ

הלכות מלכים
ח,יג  וכן ציווה משה רבנו מפי הגבורה, לכוף את כל באי העולם לקבל כל מצוות שנצטווה נוח, וכל מי שלא קיבל, ייהרג. 

ועם כל הכבוד, ויש כבוד, לרב ריינס ולרב קוק, אני הק' מנסה לבדוק את המקורות הראשוניים.

שלישישי - מה לך שהלכת אצל פאפאג'י, הבור הנשבר, לשתות מי הגאנגס, במקום לצטט את וויליאם בלייק, נציג האמת הנצחית עלי אדמות?... :)

אברם
כשתרצה להעמיד את בלייק במבחן, דבר אלי.

קירטון
בהצלחה.

בעלבעמיו,

כוונת הרמב"ם בזמן שיד ישראל תקיפה על אומות העולם, ובזמן שהיובל נוהג. אחרת, הכוונה רק לכפיית דברים, להמשיך לבם אל רצון קונם וחפץ צורם. והרבי מלובביץ' פירש: אין הכוונה לכפיה בכח, אלא בהסברה נאותה וראויה, להסביר לכל אחד כי שבע מצוות אלו הם ערכי היסוד לקיום אנושות בריאה וצודקת, שתאפשר רבגוניות ותרבויות שונות יחד עם אחדות סביב האמונה בבורא העולם.

אולם הרב שאול ישראלי כתב: נראה שמש"כ הרמב"ם שנצטוינו לכוף כל באי עולם לקבל מצוות בני נח (פ"ח ה"י הנ"ל) אין הכוונה שהחיוב עלינו להפיץ ההכרה בז' מצוות והפיכתם של כל באי העולם לגרי תושב כי היכן מצינו זאת בתורה וחז"ל? וכן לפ"ז לא תצויר מלחמת רשות, שהרי כל מלחמה עם העכו"ם היא חובה מטעם זה. אלא ודאי כוונתו לאלה שכבשו מקומם במלחמה שאין להניחם שם מצד "לא ישבו בארצך".
 
ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש. פירש בעל הטורים: אלו זכו ישראל (אילמלא חטא העגל) היו כולם כהנים גדולים ולע"ל תחזור להם שנאמר ואתם כהני ה' תקראו. ופירש הרב שלמה עמאר: שאתם עם סגולתי תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש, כי כשם שיש בעם ישראל כהנים משרתים לה', והם שלוחי דרחמנא ושלוחי דידן, כן בחר ה' בנו להיותנו הכהנים של כל עמי העולם, לעובדו ולעשות רצונו, וכשם שהכהנים עובדים עבודת ה' בשם כל ישראל. כן עם ישראל הם כהנים לכל עמי העולם, והם התרומה לה' מכל העולם. וזה מה שנאמר, "ממלכת כהנים" שכל הממלכה הזו, ביחס אל שאר עמי העולם היא ממלכת כהנים, וכל הגוי הזה, הוא "גוי קדוש" לה'. כשם שבני אהרן הכהן הם כהנים של עם ישראל, כך עם ישראל הם כהני העולם. ובזכותם ובזכות עבודתם לה', מתקיימים כל הגויים.

חרב היא חרב היא חרב.
חרב של שלום אינה הורגת.

ראה גם פירוש ר' אברהם בן הרמב"ם על הפסוק ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש.

מה ציפית שעם ישראל יהיה רכרוכי לעומת האסלאם?

נראה שניתן לסכם ולומר כך: 

א. כל מה שצריך לעשות הוא: "רק לתרגל".

ב. אין שכר בגן עדן.

ג. השכר הוא, שלאחר היכנעות לבודהיזם, ואלפי שעות מדיטציה, תוכל לעמוד ולהכריז: כל מה שחשוב זה - רק מה שבראש! דעו לכם, ואל תשכחו איכר חשוב זה. חכמת התרגול של המדיטציה היא כל כך נעלה, עד שאין לה ביטוי לא באוכל, לא במלבוש, ואפילו לא באותות חשמליים במוח. 

 ד. אם מישהו מעיז להסביר לך שזה בעצם כלום, הכרז כי הוא אינו מבין מה הוא שח. 

ה. אם מישהו מעיז להציע "תרגול" אחר - הכרז כי הוא מציע בטלנות. ושההבדל בין הבטלנות שלו לבטלנות שלך, שהבטלנות שלו יש לה ביטוי במציאות (לכל הפחות הנאה ממשחקי דמקה ושש-בש לדעת קירטון (כלומר לדעת מי שמקשיב למה שקירטון אומר אך בכל זאת מעדיף לשחק), או איזושהיא הכרה עצמית של ה"אני" לדעת שלישי. (בדעתו שלש שלישי לא דנתי, ולכן לא הבעתי את דעתי)), ואילו הבטלנות שלך היא כל כך נעלה שהיא לא מתבטאת אפילו ב"אני". כל כולה תרגול רוחני, שבסופו אתה יודע להכריז על עצמך כ"מואר", רק הכרז זאת, מתחת לעץ, וכולם "יבינו" את קוצר המשיג. שלב שני: כאשר כולם כבר מקשיבים ברוב קשב לדבריך, הכרז: כולכם טיפשים! אתם יודעים מתי תהיו חכמים? לאחר שתיכנעו ל"דבר הרוחני", ותעשו מדיטציה תחת פיקוחי. וכיוון שגם טפטוף המים ימלא את הכד, לכן לאחר שלושת אלפים שנה תקצור את פירות מעשיך: פשוט תמשיך לשבת מתחת לעץ ולתרגל. כה לחי!

תוקן על ידי אליקים7241 ב- 07/08/2017 12:52:26

כתב הראי"ה קוק: 
לולא חטא-העגל היו האומות יושבות ארץ-ישראל משלימות עם ישראל ומודות להם, כי שם ד' הנקרא עליהם היה מעורר בהן יראת הרוממות, ולא הייתה שום שיטת מלחמה נוהגת, וההשפעה הייתה הולכת בדרכי שלום כבימות-המשיח.

בני ישראל היו במעמד הר סיני בדרגה של כהנים גדולים, ונועדו לעסוק רק בתורה ובתפילה. וכשם שהכהנים אין להם חלק ונחלה ושום קנין גשמי בארץ כי ה' הוא נחלתם, כן אמורה האומה להיות מסודרת בכללותה. וזה ביאור ממלכת כהנים וגוי קדוש. וזו התכלית.