|
|
| נשלח ב-18/9/2017 20:46 |
 |
| |
פסקא חשובה של הראי"ה קוק:
"דבר מוכרח הוא שיסגל האדם לעצמו את המוסר הטבעי הפשוט, בכל רחבו ועמקו, ואת יראת ד', ותמצית הטהור של האמונה הפשוטה, וכל מדותיה ברוחב ובעומק, ועל גבי שתי הסגולות הללו יבנה את כל מעלות רוחו העליונות. אסור ליראת שמים שתדחק את המוסר הטבעי של האדם, כי אז אינה עוד יראת שמים טהורה. סימן ליראת שמים טהורה הוא כשהמוסר הטבעי, הנטוע בטבע הישר של האדם, הולך ועולה על פיה במעלות יותר גבוהות ממה שהוא עומד מבלעדה. אבל אם תצוייר יראת שמים בתכונה כזאת שבלא השפעתה על החיים היו החיים יותר נוטים לפעול טוב, ולהוציא אל הפועל דברים מועילים לפרט ולכלל, ועל פי השפעתה מתמעט כח הפועל ההוא, יראת שמים כזאת היא יראה פסולה."
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2017 22:41 |
|
| |
| ארתח_זוטא כתב: |  | זו שגיאה כאמור, כל תרבות מצווה על הוצאה להורג ומאפשרת מלחמה בתנאים שונים.
מי שמצווה על הוצאה להורג היא אידאולוגיה. חילוניות היא לא אידאולוגיה ולכן היא לא מצווה. למשל הנאצים הם ציוו על רצח יהודים בגלל האידאולוגיה הגזענית שלהם.
החילוניות כאמור לא מצוה שום דבר וגם לא מונעת שום דבר, היא לא רלבנטית לשאלות מוסריות.
החילוניות מאפשרת לכל אדם חופש לבחור במוסר הטבעי. יש לה כללי מוסר . החילוניות לא מתייחסת לאנשים בוגרים כמו לילדים. היא לא זקוקה לאבא בשמים שיכתיב לה כללי מוסר כי היא עצמאית ולא תלותית כמו הדת.
ולכן אפילו אם 'החילוניות לא מצווה על רצח', היא גם לא מצווה ולא יכולה לצוות על מניעתו.
איך הדת מצווה על מניעת רצח? האם אבא שבשמים מקפיא את היד של הרוצח? לא. הו א רק כתב :לא תרצח. גם החילוניות אומרת :לא תרצח.. בדת אומרת זאת תורה עתיקה ובחילוניות אומר זאת המוסר הטבעי.
השימוש החוזר במקרה של המלחמה בין ישראל לעמלק, שלא רלבנטית כבר אלפי שנים, מדגים היטב את הכשל בטיעון. זה כמו שאטען שהחילוניות מצוה על רצח, משום שג'יבלי נתן הוראה על טבח בכפר קאסם,
השוואה מגוחכת .ג'יבלי ציווה על רצח בכפר קאסם לא בגלל החילוניות שלו. ובאשר לעמלק -על מי אתה עובד? האם לפני פורים לא תקרא את פרשת זכור ברוב עם?
נכון שזה מאפיין אחד של החילוניות / ישראליות, אבל זה לא המגדיר שלה.
מה?
אפשר להתווכח על מוסריות המלחמה בעמלק, כמו על כל דבר אחר, אבל להוציא מזה את ההגדרה של דת כ'ציוי לרצח' כהנגדה לחילוניות, יכול רק טיפש מופלג או טפשה מופלגת, אין אפשרות שלישית.
להמציא דברים שלא נאמרו יכל רק מחבת משומן שלא הבין או מחבתית משומנת. שלא הבינה. אין אפשרות שלישית. (אד הומינם זה הדדי)
איפה מצאת שכתבתי שזאת ההגדרה של דת לעומת חילוניות? לקחתי רק דוגמה אחת (ובכוונה דוגמה הכי קיצונית )שכלל לא שייכת להגדרה של המושגים אלא לאחד ממאפייני ההתנהגות של אנשים דתיים-תלותיים לעומת אנשים חפשיים. הגדרה זה משהו אחר.
|
|
תוקן על ידי אפריםבן ב- 18/09/2017 22:44:47
|
|
|
|
| נשלח ב-19/9/2017 13:00 |
|
| |
| ארתח_זוטא כתב: | |
הדת לעומת זאת אוסרת רצח.
|
|
"וּבַת אִישׁ כֹּהֵן כִּי תֵחֵל לִזְנוֹת אֶת אָבִיהָ הִיא מְחַלֶּלֶת בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף."
|
|
|
|
| נשלח ב-19/9/2017 13:27 |
|
| |
גם אתה לא מבדיל בין 'רצח' שמנוגד לחוק והוא פרי החלטה של אדם שבוחר לעשות מה שלבו חפץ. ובין 'עונש מוות' או 'חוקי מלחמה' שנובעים מהחוק?
כפי שכתבתי כמה פעמים, עונשי מוות וחוקי מלחמה קיימים בכל חברה תרבותית. אפשר להתווכח על ההגיון שלהם או על המוסריות שלהם, אבל לא יעלה על הדעת שכל צד בויכוח יהפוך את ההכרעה בנקודה מסויימת ל'רצח' ויגדיר את דעתו המנוגדת כאבן בוחן ש"הם" רוצחים, ו"אנחנו" לא.
באותה מדה אני אוכל להגדיר את ה"אמריקאיות" כ'רצח' כי במלחמה בטרור האמריקאים מרשים לעצמם להפגיז מן האויר איזורים שיש בהם חשד לטרוריסטים, למרות שיש באיזור נשים וילדים. - זו החלטה שלהם באסטרטגיה במלחמה, שמטרתה למנוע רוע ורצח רבים יותר.
באותה מדה התורה גוזרת עונשי מוות כדי להרתיע ולמנוע רוע, וכפי שקובעת ההלכה משתדלים מאד שעונש מוות לא יקרה וישמש בעיקר כהרתעה. עם זאת יש אכן עברות שעונשן מוות, וזו לא מלה גסה.
בכל מקרה אין קשר ל'רצח'. חוק יש בכל חברה. אלא שבחברה חילונית החוק הוא סדר חברתי, ובכל מקום שאין לחוק שליטה - ההכרעות המוסריות תלויות ברצונו של כל אדם. אין הוא מרגיש מחוייב אא"כ ירצה. ובחברה דתית האדם מחוייב להכרעה מוסרית בכל מצב.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/9/2017 13:39 |
|
| |
אני עושה הבדלה כל שבוע.
מה שהלל הבין, אולי תצליח להבין בשנה הבאה.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/9/2017 20:41 |
|
| |
אכן, ידוע שהלל מחק את הפסוק הזה (והדומים לו) מהתורה
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2017 09:11 |
|
| |
נקודה למחשבה
כשהלל אומר "לחבירך" ואינו אומר לזולת, לזר או בטוי דומה זו שיגרת לשון או בכוונת מכווין?
תוקן על ידי תלמידטועה ב- 20/09/2017 09:11:42
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/9/2017 08:19 |
|
| |
תלמיד
יש לנו מקרא, יש לנו משנה, יש לנו גמרא - ויש לנו גם רבנים רבים שקמו אחריםה, וסיכמו ופירשו את דברי המקרא המשנה והגמרא. ההלכות סוכמו נניח, על ידי ראשונים כמו הרי"ף והרא"ש והרמב"ם ועוד. גם האגדתות והמוסר סוכמו וקיבלו עריכות שונות. על ידי הילקוטים כמו ילקוט שמעוני, ועל ידי ספרי המוסר כמו מנורת המאור והארחות צדיקים ועוד. וכל בעלי המוסר ללא יוצא מן הכלל, כתבו וחזרו וכתבו שעלינו לאהוב ולכבד כל אדם ואדם, יהיה מי שיהיה.
והנה אמרו חז"ל "עשה לך רב וקנה לך חבר והוי דן את כל האדם לכף זכות" - ויש לפרשו כך:
עשה לך רב - אל תלך בדרך לא סלולה, אלא הלך בדרך שהתווה רבך, ואעפ"כ אל תחשוב שכל מי שאינו הולך בדרך רבך הרי הוא מחוץ לתחומך, אלא "וקנה לך חבר". ואל תאמר: זה חברי ואוהבנו וזה אינו חברי ואיני מחוייב אליו, אלא "והוי דן את כל האדם לכף זכות".
|
|
|
|
| נשלח ב-24/9/2017 10:39 |
|
| |
| ארתח_זוטא כתב: | | | אכן, ידוע שהלל מחק את הפסוק הזה (והדומים לו) מהתורה |
|
אתה יודע שחכמים ביטלו "עין תחת עין" ?
אתה יודע שחכמים תיקנו פרוזבול?
אתה יודע שחכמים אמרו "לא בשמים היא" ?
אתה יודע שחכמים יכולים לבטל "באש תשרף" ? ויכולים לבטל "וכי ימכור" ?
ואפילו להעביר את יום שבת ליום שלישי?
ראה את דברי אלוהים ע"י הנביא ישעיהו:
י שִׁמְעוּ דְבַר-יְ, קְצִינֵי סְדֹם; הַאֲזִינוּ תּוֹרַת אֱ, עַם עֲמֹרָה. יא לָמָּה-לִּי רֹב-זִבְחֵיכֶם יֹאמַר יְ, שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים; וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים, לֹא חָפָצְתִּי. יב כִּי תָבֹאוּ, לֵרָאוֹת פָּנָימִי-בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם, רְמֹס חֲצֵרָי. יג לֹא תוֹסִיפוּ, הָבִיא מִנְחַת-שָׁוְאקְטֹרֶת תּוֹעֵבָה הִיא, לִי; חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת קְרֹא מִקְרָא, לֹא-אוּכַל אָוֶן וַעֲצָרָה. יד חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי, הָיוּ עָלַי לָטֹרַח; נִלְאֵיתִי, נְשֹׂא. טו וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם, אַעְלִים עֵינַי מִכֶּםגַּם כִּי-תַרְבּוּ תְפִלָּה, אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ: יְדֵיכֶם, דָּמִים מָלֵאוּ. טז רַחֲצוּ, הִזַּכּוּהָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם, מִנֶּגֶד עֵינָי: חִדְלוּ, הָרֵעַ. יז לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט, אַשְּׁרוּ חָמוֹץ; שִׁפְטוּ יָתוֹם, רִיבוּ אַלְמָנָה. {ס} יחלְכוּ-נָא וְנִוָּכְחָה, יֹאמַר יְהוָה; אִם-יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ, אִם-יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ. יט אִם-תֹּאבוּ, וּשְׁמַעְתֶּםטוּב הָאָרֶץ, תֹּאכֵלוּ. כ וְאִם-תְּמָאֲנוּ, וּמְרִיתֶםחֶרֶב תְּאֻכְּלוּ, כִּי פִּי יְ דִּבֵּר.
כל כך קשה לראות שדברי אלוהים זהים לכלל של הלל?
(אלוהים, אני מתנצל שמחקתי את השם שלך והשארתי רק את האות הראשונה של שמך.
המימוני לא מרשה שנכתוב את שמך המלא.
בשנה שעברה ניסיתי שישנה את דעתו ולא הצלחתי. אולי אתה תצליח.)
|
|
|
|
| נשלח ב-24/9/2017 11:51 |
|
| |
(במקום אחד שכחת להסתיר את השם...)
|
|
|
|
| נשלח ב-24/9/2017 11:56 |
|
| |
(אולי עכשיו המימוני יתרצה וישיב את כל השמות למקומם הראוי...)
|
|
|
|
| נשלח ב-24/9/2017 12:10 |
|
| |
(מה הקשר? חס וחלילה. "ואל יבוא בכל עת אל הקודש")
|
|
|
|
| נשלח ב-24/9/2017 12:17 |
|
| |
"כִּי-מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלּוּ"
|
|
|
|
|
