ה"אמת החילונית" של הררי – מניפסט של בורות

אפשר וגם מעניין יהיה לבדוק אילו שינויים ערכיים נעשו בין התקופה שלפני החילון לבין תקופת החילון, אבל מה שברור שהחילון כאידיאל פשוט החליף את האידיאלים שעמדו בראש בדור שלפניו, וכמו כל שינוי תרבותי - הוא פשוט עיצב מחדש את הערכים וכו'. שוב, אפשר ומעניין לברר מה השתנה ומה לא, אבל ודאי שיש הרבה שלא השתנה (אנשים המשיכו לאכול לחם. אף אחד לא התחיל לאכול עצים, למשל...למרות שלמען האמת, כן התחילו לבדוק את האפשרות של -לטפס על עצים-.... אבל זה כבר עניין אחר...)

תוקן על ידי אליקים7241 ב- 10/09/2017 09:21:35

ביחס למאמר של הרב מוטי קרפל שהובא פה, אני חושב שחשוב לציין ש: למרות שהקיום "קודם" ל"ביטול היש", אין פירוש הדבר שביטול היש הוא מטרת הקיום. זה דבר שלא יעלה על הדעת, ונראה לי די ברור שגם בעלי החסידות לא התכוונו לדבר שכזה (אינני יודע מה יגיד בעניין הפוסטמודרניזם, אבל זה עניין אחר, כי הפוסט מודרניזם בין כה אינו מניח שיש ("יש"="יש" רגיל, לא קשור למושגי "ביטול היש") בפני מי להתבטל). ביטול היש הוא רק שלב בהכנה לשלב האחרון והוא: שילוב ה"יש" עם "ביטול היש", באופן שנוצרת מערכת תקינה ומאוזנת. 

אמונתו שיש בעולם כוח עליון שדורש ממנו לעשות טוב, אמונה זו היה זרז לרצונותיו ומעשיו שמקרב אותם לעשיית הטוב

המאמינים הנוצרים רצחו ??? מיליונים.
המאמינים המוסלמים רצחו ועדין רוצחים ??? מיליונים.
המאמינים הקומוניסטים רצחו ??? מיליונים.

אתה עדיין מאמין שאמונה בכוח עליון מביאה בהכרח לתוצאה חיובית?

לא אמרתי בהכרח, אלא שהיא זרז. אדם עלול לא להישמע לזרז הזה

אז כל העניין לא קשור בכלל בדתיות או חילוניות.
מה שקובע זה, איזה חינוך הציבור מקבל.
קבלת הכלל של הלל על ידי כל הציבור הייתה פותרת בקלות את כל הבעיות.

באופן כללי נכון, וכך כתבתי קודם בעצמי, אלא שדלעתי דתיות נכונה יכולה לזרז ולחזק מוסריות

איזה כלל של הלל?

הבעיה היא שאין דבר כזה "דתיות נכונה או "חילוניות נכונה"

'דסני עלך לחברך לא תעביד'. כל כך פשוט וברור.

נכון אבל גם ההוויה החברתית וחברותית, עם כל הכבוד לה, ויש הרבה כבוד, כבוד גדול מאוד, ועם זאת זו איננה ההוויה היחידה בעולם. יש הרבה פעמים גם סתירות בין מטרות מוסריות. צריך לעשות שיקולים. לכן בדיוק המילה "אלוהים" פירושה גם כן "שופט".צריך לעשות משפט ולהחליט. אנו מצטערים וכואבים את החסר, ועם זאת עושים את הדין עבור מי ש"מגיע לו". כמובן, יש רמה עליונה, כמו שאמרו חז"ל על דוד שכתוב "ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו" ואמרו חז"ל או משפט או צדקה, איך אפשר לעשות את שתיהם יחד? וענו שהיה עושה משפט, ואם העני יוצא חייב בדין, היה דויד מוציא מכיסו ונותן לו. כל עוד זה אפשרי - מה טוב. במקרים שזה לא אפשרי - עושים מה שאפשר.

הודעתי הקודמת נכתבה לשלישישי