קול באשה ערוה?

ירוחם

נושא חשוב. האם לא היה עליו דיון בעבר?

ראשית, קול באשה ערוה. צריך לסכם את הנושא ממקורותיו.

אולי די יהיה למצוא את האשכול/ות הקודמים.

שנית, איסורי בית הקברות.

כאן יש להביא מקורות גם כן.


שלישית, היכן נמצאים דברי הרב אבינר? האם הוא מציין מקורות לדבריו?

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

הרב מימוני יש להניח שהיה בעבר אשכול בנושא. אם אתה דורש מקורות לקול באשה - אשמח להביא האם הרב אבינר הביא מקורות לאיסור- לא ראיתי. כדרכו בקודש וכדרכם של כל המחמירים והאוסרים אין צורך להביא מקורות. רש"י עומד על רש"י מסכת ביצה דף ב עמוד ב דהתירא עדיף ליה - טוב לו להשמיענו כח דברי המתיר, שהוא סומך על שמועתו ואינו ירא להתיר, אבל כח האוסרין אינה ראיה, שהכל יכולין להחמיר, ואפילו בדבר המותר בענין האיסור בבית הקברות שאף אחד לא מעיז לאסור. שולחן ערוך יורה דעה הלכות אבילות סימן ש עכשיו נוהגים שאחר שנגמר סתימת הקבר מעפר (או לאחר שהפך האבל פניו מן המת), ב חולצין מנעל וסנדל ג ומרחיקין מעט מבית הקברות, ואומרים קדיש דהוא עתיד לחדתא עלמא, שולחן ערוך יורה דעה הלכות אבילות סימן שסז כיון שהרחיק ד' אמות, קורא ומתפלל, ואפילו רואה הקבר או בית הקברות. ואם יש שם מחיצה, מותר אחר המחיצה, סמוך אפילו תוך ד' אמות לקבר

תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 12/11/2017 20:46:44

הכותרת של רש"י והגמרא כוחה דהתירא עדיף. רשי והגמרא אומרים בעצם לאסור כל אחד יכול. אני מתפלא שאתה לא מבין את רש"י הוא אומר בסיפא לאסור כל אחד יכולץ להתי יכול רק ת"ח אבקש עזרה המחשב לא מאפשר לי כתיבה רצויה עם כותרות ואתנחתות כפי שאתם רואים. מה אפשר לעשות?

לא כל כך קשה למצוא מקורות להחמיר. הרי 'קול באשה ערוה' בקידושין מתייחס לדיבור.
אז אמנם אם מישהו אוסר הספד אבל מתיר לשמוע אישה אומרת משהו, הוא יצטרך למצוא הסבר להיתר לשמוע דיבור של אישה, אבל הבעיה שלו תהיה לא במציאת מקור לאיסור אלא במציאות מקור להיתר (אן במציאת חילוק).

ירוחם

הבעיה של חוסר אפשרות לעשות פיסקאות מוכרת לי מדפדפן אקספלורר. לעומת זאת היא מוכרת לי כאינה קיימת בדפדפן גוגל כרום. אני מניח שכדאי לבדוק.

לגבי רש"י - אתה קורא את רש"י קריאה רעיונית. כאילו הוא אומר איזה כלל רעיון אגדתי, שבעצם "לאסור תמיד אפשר" כלומר אין טעם לאסור. אבל אפשר לקרוא את רש"י קריאה הלכתית - לאסור תמיד בסדר! להתיר לא תמיד בסדר. אז אם מישהו שמוכר כרב מוסמך, ובכל זאת מסכים להתיר, כנראה הוא בדק שזה בסדר. לעומת זאת, אם הוא אסר - הרי כל הזמן אוסרים אוסרים ובכל מצב, אז זה שגם כאן הוא אסר זה לא אומר שהוא חשב ש"חייבים" לאסור, אלא פשוט הוא לא ידע אם אפשר להתיר ולכן העדיף לאסור. משמע שאם לא יודעים אם אפשר להתיר אז זה בסדר לאסור.

מיימוני

יש

מה זאת אומרת המקורות אומרים אחרת? ומה מקור צריך לדבריי? בסך הכול אמרתי שבקידושין מדובר על דיבור, וזו עובדה פשטה גם אם אפשר לפרש שזה לא על כל דיבור.
שמא התכוונת לבקש דף ועמוד, אז דף ע ע"א.

יש
אולי יש לי גמרא אחרת- הודות לך עברתי על  המקור שציינת  קידושין עמוד א וגם ב ולא ראיתי כדבריך.

להעתיק ולהסביר?
"נשדר ליה מר שלמא לילתא א"ל הכי אמר שמואל קול באשה ערוה"
רב יהודה מציע לשאול בשלומה של ילתא, אשתו של רב נחמן, ורב נחמן אומר לו שזה אסור משום קול באישה, כלומר כאשר ילתא תענה יישמע קולה וזה אסור. אני מניח שתסכים אתי שעל שאילת שלום לא עונים בזמרה.

.

ועוד קבע המהרש"ל בכך:
""וההיא דקול באשה ערוה דקאמר, משמע שאסור לדבר עם האשה, כמו שפירש רש"י, אם אשאול בשלומה, תשיבני, ונראה, דדיחוי הוא דקא מדחיה ליה, דלא אסרו אלא לשמוע קול שיר, ע"ד המקרא (שה"ש א', י"ד) "השמיעני את קולך כי קולך ערב", גם לא מצינו שנזהרו גדולים הראשונים מלדבר עם האשה, בכמה עובדא שבתלמוד, גם במחברים לא הזכירו פה, אלא שאין שואלין בשלום אשה, והיינו משום חיבה, ולאפוקי מהרב ר' אליהו מזרחי, שאוסר לדבר עם האשה, ולומר אפילו איה בעלך, וכבר הוכחתי לדבריו דליתא, עיין בפ' השוכר את הפועלים סימן ו',..."