שלישישי

דבריך עדיין אינם מובנים לי.

אכתוב מה שאני מבין: אתה קורא את סיפור הבריאה ופתוי הנחש את האשה שהאכילה את אדם מפרי עץ הדעת ואתה מייחס לו משמעויות נסתרות שמגלות איזו אמת מדהימה.

אני מעתיק מה שכתבת כעת:

תסלחו לי שאני מפריע, אבל אני רוצה לכתוב על איוב והגמול, וכמובן אפשר להמשיך לנהל גם את הדיונים האחרים.

הפילוסופיה של המדע. 

וההגדרה של תיאוריה כמדעית אם ניתן להפריכה.

אני חושב שגם הדעה שהרשע נענש היא דעה שניתן תיאורטית להפריכה. לא צריך לחיות המון שנים. מספיק לדעת על כמה רשעים שלא סבלו. לא ברמה ניכרת ביחס לגודל רשעותם. ומסתבר שיש כאלו, לפי ההגדרות המקובלות ל'רשע' ול'סבל'. 
(וגם ההשערה ש'כל העורבים שחורים' עלולה להתברר כלא ניתנת להפרכה אם ננסה לבדוק את כל העורבים בעולם. זה אי-ניתנות מקרית ולא מהותית)

מה זה אומר? אני מניח שזה מצד אחד מראה שהתיאוריה היא "מדעית", ומאידך ניתן לתרץ את השאלות. הרי ייתכן, למשל, רע לשמיים ולא רע לבריות או להיפך. גם בתוך 'רע לשמיים' ובתוך 'רע לבריות' יש כל מיני סוגים. יש מי שעובר עבירה כזאת, אחר עובר עבירה אחרת. וכל אחד נענש בהתאם למעשיו, ולא תמיד אנחנו יודעים להעריך מה היה המצב שבו נעשו הדברים וכיצד התגלגל בעקבות זה סבל עבורו או משפחתו וממונו. אבל אלו דברים שניתן לבודקם, רק שצריך שיטה תיאולוגית סדורה כדי שיהיה את מה לבדוק. וזה, כמדומה, אין בימינו. ולכן באמת אין את מה לבדוק. אלא רק להחליט: אני מאמין כך, או אני מאמין אחרת. 

אני מניח גם שתיאוריה מדעית (וכמובן לא רק, אבל גם) צריכה הגיון.כלומר זה צריך להתאים לתפיסה סבירה של העולם, כפי שמתאים למה שאנו מכירים, ולא מספיק שהיא "לא ניתנת להפרכה". אבל המדע אין לו כל יכולת להעריך הגיון תיאולוגי, וגם ההגיון הפסיכולוגי והפילוסופי ושאר מדעי הרוח של האקדמיה אינו סדור ומוכח דיו, ולמעשה בנוי מהרבה דרכים שונות, כך שקשה להחליט מה מביניהם מייצג את ה'אמת' שאותה יש לבדוק, וממילא אם נבדוק דעה אחת עדיין נצטרך לבדוק את הדעה השנייה. אלא אם כן נעשה מעשה חכמה ונלמד לקבץ דעות רבות תחת כותרת אחת, אבל בימינו מקובלת הדרך ההפוכה - ליצור עוד ועוד דעות, ברוח הפוסטמודרניזם. 

בכל מקרה, יש פה משהו מעניין להעיר עליו, והוא: שיש דברים פשוטים המוסכמים על כולם. ואלו דברים המשתנים מדור לדור וממקום למקום. כמו האקסיומות הגיאומטריות. או כמו הגדרות לכל מיני דברים, שעשויים להשתנות מכל מיני סיבות. וגם להגדרות האלו נניח - יש איזשהוא בסיס משותף, אם למשל ישנם שתי הגדרות ל'מהו חשמל', אזי יש בסיס משותף והוא הנסיון האמפירי שלנו עם החשמל. רק השאלה, נניח, אילו עניינים של החשמל יותר צריך להדגיש בהגדרה וכדומה. ואז השאלה איך מגדירים את הדברים המוסכמים המשותפים לכל הדעות וההגדרות. אבל גם על זה יכול להיות מחלוקת. והכל תלוי לפי העניין, כלומר שעושים משא ומתן בין שני מביעי הדעה, עד שמסכימים על הגדרה מסויימת. וכמובן, צריך להחליט מיהו בעל הדעה. ואין לדבר סוף. אבל ההבנה שכך מתנהלים הדברים נראית לי חשובה כדי להבין איך מתנהל העולם הלימודי, כולל ההבנה שבעצם הכל תלוי באיזה אדם שאומר דעה או הוכחה, ואדם אחר ייתן דעה אחרת או הוכחה אחרת או יבוא אדם שיפריך או יוכיח את אחת הדעות או ההוכחות. ולכן חשובה ה'תורה שבעל פה'. 

תוקן על ידי אליקים7241 ב- 04/12/2017 00:09:50

לגבי הפסוק "הלאל ילמד דעת" אני מניח שהכוונה היא בלשון לעג - כלומר: אתם, צופר, בלדד, אליפז - אתם אומרים שהרשע סובל, כי כך קבע ה'. ואני אומר - אומר איוב - שאני יודע שהרשעים לא סובלים. אז אומר איוב בלעג - אולי הרשע הזה צריך ללמד את הא-ל איך מצליחים בחיים! כי הוא יודע... כך עכ"פ אומר איוב בקושיו, כשנראה לו הכל הפוך...