איוב כא: אין שכר ואין עונש

לא בא לך לשוב לאחוזתך?

נחלה בארץ ישראל זו לא שאלה של איך אתה מתנהל בחיים.
נחלה בארץ ישראל זו זכותו של כל יהודי.
התורה רוצה שתהיה חופשי. לא עבד.
ולכן זה מה שהתורה אומרת:

"וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל יֹשְׁבֶיהָ
יוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ."

משום מה, בני אדם מעדיפים ויכוחים מטופשים על "היתר-מכירה" במקום
להתמקד בדברים הבסיסיים ביותר.

שאלת מדוע לפסול את המדינה?
בן גוריון הצביע על התנ"ך והכריז ש "זהו הקושן שלנו"

תתכבד המדינה ותעביר את אדמות ארץ ישראל לתושביה היהודים.
ולא, שלא תצביע על התנ"ך כקושן.

מעולם לא היה לכל עם ישראל לכל פרט חלקה ונחלה. למי שהיתה נחלה שב על אחוזתו. ולא לכל אחד היתה נחלה. אלו חלומות באספמיה. על מי נכתב ולא יחדל אביוןמהארץ? על בעלי הנחלאות?.

אליקים

יפה כתבת. יתכן שיש להעיר פה ושם על דבריך, אבל אני מסכים עם הגישה העקרונית. מקוה שיהיה לי זמן להתייחס בפרוטרוט.


שלישישי


הנה המייל שלי. חשבתי שהוא ידוע לכל.

[email protected]

(השם המוזר נובע מכך שהיה לי מייל שנפרץ ופתחתי חדש לשעה קלה כדי לסדר את הענינים, וזה המייל שנשאר. יש כאן לקח גדול, מוסרי, מן הסתם, לחשוב גם על צעדים קטנים והמחיר שלהם. הרי זה כזה מייל מוזר).

שלישישי וירוחמ

המשאלה שלכל אדם יהיה בית משלו, ואולי גם שדה משלו, כמו שנאמר "איש תחת גפנו ותחת תאנתו", האם אפשר לקיים אותה בזמן הזה?

האם היכולות של הכלכלה מאפשרות לתת כזה דבר לכל אדם?

האם אפשר והאם ראוי לחייב בעלי ממון ונדל"ן לתת דירות לחלשים שאין להם?

האם אפשר לסייע יותר למי שאינם בעלי ממון אבל מוכנים לעבוד קשה להגיע לדירה?

ומה עם זה שדירה אינה בהכרח על קרקע אלא חלק מבית משותף?

כל השאלות האלו מעסיקות גם כלכלנים, שאולי יש להם כלים להעריך מה אפשר לעשות כדי לעזור, והוגי דעות, שעוסקים בשאלה האם למדינה או לחברה או לישות מופשטת כזו יש זכות (להבדיל מיכולת) לקחת מהחזקים ממונית ולתת לחלשים.


כאשר נכנסו עם ישראל לארץ, הם חילקו ביניהם את האדמות שהצליחו לשחרר או לעבד. אחר כך, לפי התיאוריה, האדמות חולקו בין בני המשפחה שנשארו יחד. רוב הפרנסה היה כנראה מן השדות האלו.

היום מקור ההכנסה הראשי שונה, לא מן האדמה. אם כי עדיין גידולים חקלאיים הם בסיס למזון שלנו. גם אין צורך בהשקעת עבודה בחקלאות בסדר גודל של פעם. היום יש טכנולוגיה.

צורת הדיור שונה. וחלוקת הרכוש היתה שונה בעם ישראל כבר מאז שובם לארץ.

כיצד עלינו לפרש וליישם את האידיאל שמציגים לנו הפסוקים על שיבת אדם לנחלתו? באיזו מידה חייב אדם לתת משלו לחלש? האם התורה תומכת/מתנגדת/אינה מביעה דעה על הגישה הסוציאליסטית, שאומרת שיש לקחת מבעל היכולת כדי לתת למי שאינו כזה?

כל השאלות האלו שהעליתי כאן אינן ממינו של האשכול, אבל הן חשובות מאד. אולי כדאי לפתוח עליהם אשכול משלו. אם אוכל אעתיק את הדברים כדי לעשות סדר באשכול חדש.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

מילה אחרונה בנושא. בפ' ויצא אומר ה' ליעקב. הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה. כלומר רק את הארץ אשר אתה שוכב עליה= הקבר. אותה אני נותן לך על היתר אתה צריך לעמול בידך ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה. אתה ולא אני אעשה את העבודה בשבילך.

מיימוני,

לא היכולות של הכלכלה יכולות או לא יכולות לתת נחלה לכל אדם, כפי שכלכלנים אופנתיים רגילים לומר בגונבם את דעת הציבור, אלא כלכלה היא פועל יוצא של רצון ומידות של הכלל והפרט, ורצון ומידות של הכלל והפרט אמורים להיות תלויים בקיום והלכת בדרכיו. על-כן רבי מנשה מאילייא היה אומר: כל עוד יש בעולם ולו תולעת לחוצה בנקיק סלע, אין אדם רואה טובה בעולם. זה המוסר האמתי של התורה כולה כתורת חסד דורשת צדק עושת שלום.

לדוגמא, עיין תקנת הלל הזקן (להשבת בתיהם של לווים עניים שאיבדום בעל כורחם לחזקתם):

כָּל-מָקוֹם, אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף-רַגְלְכֶם בּוֹלָכֶם נְתַתִּיו לכלל ולא לכל פרט. הבנה פשוט בנקרא.

בבקשה הבנה בנקרא:

"כִּי אַתָּה, תַּנְחִיל אֶת-הָעָם הַזֶּה, "

תן להם נחלות !

" וְלֹא נִמְצָא נָשִׁים יָפוֹת כִּבְנוֹת אִיּוֹב בְּכָל הָאָרֶץ ,
וַיִּתֵּן לָהֶם אֲבִיהֶם נַחֲלָה בְּתוֹךְ אֲחֵיהֶם. "

בנות איוב לא היו יהודיות ואביהם נתן להם נחלה ולא אלוקים או המלך או הנשיא "כִּי אַתָּה, תַּנְחִיל אֶת-הָעָם הַזֶּה, " שוב אי הבנת הנקרא.

"כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת נָתֹן תִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזַּת נַחֲלָה בְּתוֹךְ
אֲחֵי אֲבִיהֶם וְהַעֲבַרְתָּ אֶת נַחֲלַת אֲבִיהֶן לָהֶן."

"וְכָל בַּת יֹרֶשֶׁת נַחֲלָה מִמַּטּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְאֶחָד מִמִּשְׁפַּחַת מַטֵּה אָבִיהָ
תִּהְיֶה לְאִשָּׁה לְמַעַן יִירְשׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ נַחֲלַת אֲבֹתָיו."

"וַתִּקְרַבְנָה לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִים
לֵאמֹר יְ' צִוָּה אֶת מֹשֶׁה לָתֶת לָנוּ נַחֲלָה בְּתוֹךְ אַחֵינוּ
וַיִּתֵּן לָהֶם אֶל פִּי יְ' נַחֲלָה בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֶן."

להלכה ולמעישה הנחלאות אם ניתנו ניתנו לשבטים ולבתי אב.ולא ליחידים. בתוך המשפחות לקחו את הנחלה האנשים הנמרצים . הנרפים לא לקחו. לא מצינו בכל נ"ך כי היו נחלאות לכולם. למשל ליושבי הערים לא היו נחלאות. רק לכמה בעלי זרוע שתפסו נחלאות השאירו בה אחרים כאריסים ועברו לעיר. שוויון סוציאלי קומוניסטי לא היה . רק בברית המועצות ובונצואלה וכד'