ליברל רפורמי שחצן נא בדוק את הודעותיך הליברליות עטופות שנאה ובוז. המעיד בדיוק על הליברלים כולם.

הליברליזם עפ"י ליאו שטראוס

לכאורה ליברליות היא ההיפך משמרנות, אלא שליאו שטראוס (בספרו "ליברליזם עתיק ומודרני") הבחין שכמעט לכל אדם יש דברים בהם הוא שמרן ודברים בהם אינו שמרן, ומתוך חזרה לתחילת המודרנית ולמאבק הספרותי בין "העתיקים" ו-"המודרנים" במאה ה-17, הזכיר שהמושג "ליברלי" פירושו הטרום-מודרני הוא "חינוך ליברלי". ומהו חינוך ליברלי? לפי דבריו, חינוך ליברלי הוא חינוך בתרבות או לתרבות; האזנה מתמדת לשיחות שבין המוחות הגדולים, והפיכת ספריהם ממונולוגים לדיאלוגים (מה ששטראוס עשה בספריו); החינוך להיות איש בעל מידות טובות, להצטיינות אנושית; האימון לצניעות, כל שכן לענוה, הדורש להיפרד לגמרי מרעש, מחפזון, מחוסר רגישות, מהזולות של יריד ההבלים של האינטלקטואלים כמו גם של מתנגדיהם; החירות מגסות-רוח; ההסתפקות בדברים יפים (במובן של טובים, יפים, ראויים).

א. מהו ליברליזם.

מבחינה מילולית, הליבליזם הוא חירותיות. כלומר אידיאולוגיית החירות.
מבחינת הנושא שהוא עוסק בו, הליברליזם הוא שיטת מוסר מסויימת.
מבחינה מעשית הליברליזם דוגל ביישום של המוסר ע"י התמקדות בפרט.

ב. התמקדות בפרט.

כמובן שגם הליברליזם דוגל בדאגה לכלל העולם, וגם לדעתו התכלית היא טובת הכלל.

שהרי אם רק חצי מהפרטים (=האנשים הפרטיים, או כל דמות פרטית אחרת, כגון בעל חי) בעולם היו במצב הרצוי להם, ודאי שהליברליזם לא היה מרוצה. מה עם החצי השני של הפרטים? וכל שכן אם חצי מהפרטים מצליח באמצעות אי-התחשבות בחצי השני של הפרטים. שהרי זו היא חלוקה קפיטליסטית של עצם הזכאות, שהיא הפך הליברליזם (שלכאורה מסתדר יותר עם חלוקה קפיטליסטית של הרווחיות).

ג. חברה רב תרבותית

השאלה לגבי חברה רב תרבותית, היא בדיוק אותה השאלה של עצם הליברליזם: האם על מנת להגיע למוסריות המקסימלית עלינו להתמקד בפרט או בכלל. וכך בחברה רב תרבותית, השאלה היא האם כדי להגיע למוסריות בין תרבותית מקסימלית - האם לשם כך עלינו להתמקד בפרט - כלומר בכל תרבות לעצמה, או ב-כלל - בסה"כ התרבויות, ולמצוא דרך לתאם ולאזן בין כולם. כיצד בדיוק? זה נושא אחר, ולשם כך ישנם שיטות מוסר שונות. נכון הדבר שבחברה המודרנית לא כל כך פיתחו את שיטות המוסר האלו בצמוד לעולם המודרני, אבל אם ייראה ויוחלט שעדיפה שיטת מוסר אחרת, אז כמובן שאפשר לפתח את זה.

ד. האם חסר משהו?

איני בא לדון כאן מהי שיטת המוסר האידאלית, אבל אני רוצה להצביע על דבר שנראה שראוי להשלים בדורותינו אלה, ונראה שהוא כן קשור לשאלת ההתמקדות בפרט או בכלל. לשם מה אנו מפתחים מוסר ושמורים עליו? כמובן, לשם הצלחת האנושות ופיתוח האנושיות. נראה ברור, שאם אין הסדרה תרבותית ומוסרית, יקשה על האנושות להתארגן כראוי. לכן, אם אנו רוצים לבדוק את השגת מטרות אלו על ידי הליברליזם, ולבדוק אם יש עדיין לאן להתקדם - שומה עלינו לבחון את התרבות עצמה, מהי כוללת. אם נדע מהו ומיהו האדם, ומהם שאיפותיו - נוכל ביתר קלות לדאוג לרווחתו באמצעותו מוסריותנו. אם נדע מהי התרבות של האנשים עליהם אנו מגינים - נוכל לדעת כיצד לדאוג להצלחתם ולשגשוג תרבותם.

1. יסודות התרבות שתיים: 

חכמה ובינה.
חכמה היא הכרת עצם הדבר, עצם המציאות ועצם החכמה והידע.
בינה היא הבנת דבר מתוך דבר, שהדבר אינו עומד לנגד עינינו, ואף על פי כן אנו מכירים בו.

2. מהי חכמה

החכמה כוללת את המדעים המדוייקים, הטכנולוגיות, אומנויות הייצור, וכן מדעי הרוח העקרוניים (עקרוניים - לעומת מדעי השפה- ראו בהמשך), כלומר פילוסופיה, וכן מחקרים בשאר המקצועות כגון פסיכולוגיה או ספרות, וכ"ש דקדוק שהוא מקצוע מחקרי לגמרי.

3. מהי בינה

הבינה כוללת את כל מדעי השפה: השפה היא תלויה ב"בינה" כיוון שהשפה איננה חכמה כי אם כלי עזר להכרת החכמה. אחרי שלמדתי כמה פעמים שבהקשר של שולחן מוזכרת המילה "שולחן", אני יודע שזו המילה, וכך אני יודע בכל פעם על סמך המילה שהכוונה לשולחן. אבל הידע הזה לא קיים "בתוך" המילה שולחן, ולכן הבנת המילה היא בינה ולא חכמה. 

ובכן הבינה כוללת את כל מדעי השפה: ספרות, החלק ה"רוחני" של הבלשנות - "רוחני" - כלומר ששיך למדעי הרוח, ואינו מחקרי כהמדעים המדוייקים,  אומנות - שגם היא סוג של שפה, פסיכולוגיה, מתמטיקה, לימוד המסחר מהבחינה של הגורם האנושי, וכן הלאה. 
 
4. הערה 

בעולם האנושי הבינה=השפה היא השלטת. זאת אף על פי שבעולם המופשט כמובן שהחכמה היא השלטת. אבל זהו המצב האנושי ועלינו לקבל זאת, ורק לזכור שהחכמה היא חשובה מבחינה מהותה.

5. הליברליזם - חופש של ה"חכמה". מה עם ה"בינה"?

5.1. בשבח בליברליזם

הליברליזם נותן חופש לפרט. נתינת חופש לפרט, פירוש הדבר נתינת מקום ל"חכמה" של כל פרט להתפתח כרצונה. הליברליזם כמובן דואג שזה לא יפריע לפרטים האחרים.

אקדים ואומר שאני סבור שהליברליזם הוא דבר גדול ועצום שלא היה כדוגמתו מימי עולם. לא היה עוד ארגון כל כך מסודר של דאגה למוסר. וזה לגמרי בלי ציניות. אלא שישנו גם "אבל". לפני ה"אבל" אקדים ואומר, כי לדעתי אין צריך לבטל את הליברליזם. הליברליזם הוא דבר חיובי, וטוב שהוא הגיע. אבל לדעתי צריך להוסיף עליו עוד קומה, כמו שאבאר. 

5.2. ליברליזם - חופש של ה"חכמה". 
אך ללא ה"בינה" - חשש לאנרכיה תרבותית.

נשאלת השאלה, האם די בכך שכל אחד יתקע בשופר האישי שלו וישמיע את קולו? הרי אם הפרטים האחרים לא יבינו אותו, וכ"ש אם לא יהיה מי שיסביר, וכ"ש אם מראש יותרו על ההבנה מתוך השקפה פוסט מודרניסטית - הרי שהתוצאה הסופית של זה תהיה אנרכיה תרבותית. אין עוד מי שידע מהי תרבות. וכיוון שאין מוסר בלי תרבות (הרי המוסר הוא פשוט ארגון נכון של מידות הנפש ושל הנהגת החברה בהתאם לדרישות התרבות. כך לדעתי. ניתן להתווכח וכל אחד יכול להשמיע את דעתו, אבל זו דעתי, וזאת הנחת היסוד ממנה אני יוצא - וכיוון שאין מוסר בלי תרבות) - אם כן המצב עלול להידרדר גם לאנרכיה מוסרית. מה ששוב - כאמור - הוא היפך מטרת הליברליזם. לכן על הליברליזם לאמץ גם דרך להתמודד עם הצורך להתמקד בכלל - לא על חשבון הפרט אלא על ידי תרגום נאות של החכמה באמצעות הבינה. כלומר חופש של הבינה. כדי להסביר מהו "חופש של הבינה" אאריך עוד קצת.

ה. חופש של ה"בינה"

1. מהו חופש של הבינה

הליברליזם נותן חופש לפרט. החופש לפרט מעודד את החכמה, אבל לא את הבינה. מה שקורה הוא, שחכמי החכמה הם חופשיים לחשוב ככל עולה על רוחם, אבל מוכרחים לבטא את דעותיהם בשפת חכמי הבינה. כשם שמוכרחים אנו לתת חופש לאנשי הבינה כך שיהיה צד החכמה שלהם חופשי גם אם אינו מקצועי כאנשי החכמה, כך מוכרחים אנו ליתן גם חופש של שפה ובינה לכל פרט, גם אם הוא פחות מומחה למקצועות הבינה, בדיוק כשם שנתנו לאנשי הבינה גם אם אינם מומחים למקצועות החכמה.

2. כיצד אמור להיראות חופש של הבינה?

מדוע המדע מוכרח להתנהל בשפת המתמטיקה?
אני מבין שחוק הכבידה הוא "חכמה" מוכרחת, אבל למה הוא מוכרח להתנסח בשפה מתמטית? מדוע מדען אינו רשאי לנסח את חוק הכבידה בשפה אחרת, שאולי תשפר את ההבנה המדעית?

מדוע הכלכלה צריכה להתנהל על פי חוקי היצע וביקוש מסחריים, כלומר של קונים ומוכרים, ולא על פי היצע וביקוש שימושיים, כלומר של המצרך הכלכלי שבו עוסקים, מה נותן המצרך ומה צריך הצרכן לא איזה מצרך הוא צריך אלא אילו שימושים הוא צריך שיהיו למצרך? הרי זה היה יכול להיות הרבה יותר אובייקטיבי.

מדוע הפוליטיקה צריכה להתנהל בשפת העיתונאות, ולא בשפת ההגות והחזון? 
מדוע ההגות והחזון אינם יכולים להתנהל כלל כי אם בשפה שקבעה הפילוסופיה המדעית, ועל פי עקרונותיה של הפילוסופיה המדעית, או על פי שפתה של הסופרות והלבלרות החדשה הלוא היא העיתונאות?
והכתוב צווח ואומר "באין חזון יפרע עם". והדבר פשוט, שהלוא אין עם ללא תרבות, והם הם הדברים שכתבתי כאן.

גם חכמת ה', הלוא היא התורה, חכמה היא, ולא בינה. אבל דבר ה', דרך הופעת החכמה לבני האדם, הרי הוא בינה. התרגום של דבר ה' לבני האדם אינו אלא תרגום. ועם זאת, ללא תרגום של דבר ה' כיצד נגיע לחכמת ה'? "כי תורה מאיתי תצא" זה דבר אחד. אבל צריך גם "ומשפטי לאור עמים ארגיע".

ו. דברי סיום וסיכום

אני חוזר ומבהיר: הליברליזם הוא דבר מאוד רצוי. אלא שצריך להוסיף עליו קומה נוספת.

הליברליזם לא הגיע שלא בזמנו. הליברליזם הגיע בזמנו. החכמה היא הדבר עצמו, והבינה היא מוסיפה עליה. אבל החכמה לא תתגלה כי אם על ידי חופש הבינה. כך שייתכן שאנו היום חכמים גדולים, אך משוללי כל ידע מחמת בינה אשר אינה יכולה לצאת לפועל. ייתכן שאנו היום מוסריים ותרבותיים יותר מפעם, אך ללא חופש ה"בינה" - האנרכיה תשתלט על כל התרבות הזאת, והביט כה וכה, ואיה היא? האם לא זה מה שעלול להיות הגורל של התרבות שצמחה במודרנה? אם כל הגויים יקבצו יחדיו וייאספו לאומים, כי אז "אהפוך אל עמים שפה ברורה", אבל אם האמת "כשלה ברחוב אמת", כי אין מי שיפרשה לציבור, "ונכוחה לא תוכל לבוא", אז חלילה "והוסג אחור משפט וצדקה מרחוק תעמוד", ועל אותה העת הוא אומר "הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא, והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם, פן אבוא והכיתי את הארץ חרם". ועל כן "הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא", שלא בא אלא לעשות שלום בעולם, חירות יש לנו, עכשיו צריך שלום.

תוקן על ידי אליקים7241 ב- 14/01/2018 10:39:59

א. לא אמרתי שיש פגמים פילוסופיים בליברליזם.
ב. אין צורך לערב את הקבלה. הסברתי בכל חלק של דבריי על מה אני מדבר.
ג. הסברתי בדיוק מה הייתרון של הליברליזם, וגם מדוע אסור להסתפק בו - גם מבחינה פוליטית.