|
|
| נשלח ב-12/2/2018 07:23 |
 |
| |
התזה שעולה מדברי הארוכים לעיל, באשר לפעילותו של רחב"ת נגד הרומאים.
אפשר להבין את הנהגתו בשתי צורות.
הצורה הקלאסית: רחב"ת לימד תורה פחות כהתרסה נגד הרומאים ויותר כדי לשמר את המסורת ולימוד התורה.
היו גזרות נגד לימוד תורה ומצוות כפי שנראה מן התלמוד וכפי שנראה מגורלו של ר' יהודה בן בבא שהיה כנראה בן דורו.
הפירוש החדש: מצד אחד יש כאן שיבה לתזה של הרב שטרן כפי שצויין כאן, שטען שחלק מן התנאים שעליהם מסופר שנהרגו זה היה בגלל מרי פעיל מול הרומאים.
מצד שני, אני רואה את פעילותו לא כעידוד בלבד למרד אלא גם כנסיון להשפיע במישור התיאורגי. כלומר להשפיע ולבקש מאת אלוקים שישנה את יחסו להנהגה המדינית בעולם.
עמיתו של רחב"ת, ריב"ק, מזהיר אותו שמשמים נתנו מעמד לרומא. זו לא אמירה שמטרתה לומר לו: מה אתה מנסה להילחם במה שאי אפשר פיזית במדינה כובשת. אלא אמירה מטפיזית: ה' נתן לרומאים מלוכה. אין טעם להאבק.
תגובתו היא: אדרבה, אני מנסה לפעול במישור המטפיזי כדי להוריד אותם.
איני יכול לטעון שדברי הם יותר מאשר אפשרות פרשנית. בוודאי שלאמוראים היתה היכרות עם עולם האמונות של רחב"ת טוב ממני. אבל יש לזכור
א. התייחסות ישירה לנושאים כאלו היתה מסוכנת ולכן דברים נאמרו ברמיזה.
ב. יש תמיד אפשרות לאי הבנה ולכן פרשנות מחודשת בין דורות.
ועדיין אין דברי אלא השערה.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-12/2/2018 10:52 |
|
| |
רובין ידעתי שההסבר בחוגי החרדים הוא כפירע, אך גם ידעתי שההסברים המקובלים שניתנו לפרטים בסיפורים, אינם ההסבר לדברי הגמ'. לדוגמא:
אודות הריגתו של יהודה בן בבא מסופר בגמרא (ע"ז, ח, ב): "שגזרה מלכות הרשעה גזרה: כל הסומך, יהרג. וכל הנסמך, יהרג. ועיר שסומכין בה, תחרב. ותחום שסומכין בו, יעקר. מה עשה רבי יהודה בן בבא? הלך וישב בין שני הרים גדולים, ובין שתי עיירות גדולות, בין ב' תחומי שבת, בין אושא לשפרעם, וסמך שם חמשה זקנים... כיון שהכירו אויביהם בהם... ", ונשאלות השאלות למה היה לו לסמוך אותם בחוץ כאשר יכל לסומכם כל אחד בנפרד ובביתו, כך שהרומאים לא היו מגלים את הסמיכה, או מה ענין תחום שבת לעניננו, האם עלינו לומר שהם פרטים המתארים את מה שהיה? ____________________ ירוחם <ידע מינימלי אין לו> עד שקראתי את הודעתך ידעתי, שהיה לו יותר מידע מינימלי, אך ייתכן שהוא מפני שאין לי ידע מינימלי כדי לדעת מהו ידע מינימלי.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/2/2018 11:11 |
|
| |
הגמרא המפורסמת ביבמות על מותם של 12 אלף זוגין של תלמידי רבי עקיבא. ממשיכה הגמרא ומספרת והיה העולם שמם עד שבא ר' עקיבא אל 5 התלמידים שבדרום וכ' כידוע אחרי המרד רבי עקיבא כבר לא היה יכול ללכת לשום ממקום.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/2/2018 01:02 |
|
| |
| I_N_RUBIN כתב: |  | אולם מאחר ואני חושש לדברי הרב וואזנר שאסר את הוואטסאפ, נותרתי כאן.
תוקן על ידי עצכח ב- 12/02/2018 07:51:21 |
|
אחד הגדולים שלך...
זה אתה כתבת במקור או שהצנזור של עצכח הוסיף את המשפט הזה?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2018 10:35 |
|
| |
רובין האם סמיכה חיא חליצה הצריכה פרהסיא, ופרסום של זמן ומקום החליצה?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2018 12:05 |
|
| |
נישט- אני מניח שכן. מתוך סברא הרי מי יעיד על מישהו שהוא נסמך יעיד על עצמו? נניח שהמסמיך נהרג מת. הרי המסמיך יעסוק גם בדיני ממונות
|
|
|
|
| נשלח ב-16/2/2018 03:58 |
|
| |
לכך היה מספיק אישור בכתב על הסמיכה
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2018 06:14 |
|
| |
רובין <על דין שטר שאין עליו עדים לא קראת ב'משנה הלכות?> על לחשוב לפני ששולחים הודעה לא שמעת? האם ייתכן שאדם בר דעת ישלח הודעה כהודעתך אחרי שחשב?!
האפשרויות הת שתים: או או. תגובתי היתה על דברי ירוחם שכתב שמסתבר שצריך פרסום ברבים על הסמיכה, כי "נניח שהמסמיך נהרג מת הרי המסמיך יעסוק גם בדיני ממונות", ועל דבריו הגבתי, שאישור על הסמיכה יכול להיות בכתב, ולא התייחסתי כלל לשאלה אם האישור בכתב יהיה ע"י עדים שראו את הסמיכה, או ע"י המסמיך לבדו ועל חתימתו להיות מאושרת ע"י עדים, שחתימתם תהיה מקוייימת ע"י בב"ד. מניין לך שאישור מסמיך בכתב ידו וחתימתו צריך עדים? _________________ להודעת ירוחם שכתב "נניח שהמסמיך נהרג מת הרי המסמיך יעסוק גם בדיני
ממונות". כנראה שרצה לכתוב "נניח שהמסמיך נהרג או מת הרי הנסמך יעסוק גם בדיני קנסות", שהרי דיני ממונות יכול לדון גם מי שלא הוסמך.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 18/02/2018 06:16:42
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2018 13:04 |
|
| |
לא ברור אצלי אם אישור סמיכה של מסמיך שכת"י וחתימתו של המסמיך ידועים, האישור צריך עדים או קיום. ראה אנציקלופדיה תלמודית, חלק א, טור קמה.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2018 16:26 |
|
| |
לא יעלה עך הדעת כי המוסמך שעתיד לדון בדיני ממונות יחייב עדים. שהסמכתו כמובן בלי עדים
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2018 18:19 |
|
| |
לא הבנתי את תגובתך
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2018 19:33 |
|
| |
סמיכת זקנים בשלשה (תוספתא סנהדרין א, א). ועיין רמב"ם הלכות סנהדרין פ"ד ה"ה.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2018 22:06 |
|
| |
השנים הנוספים הם חלק של הגוף הסומך ולא עדים לסמיכה.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 18/02/2018 22:32:17
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2018 23:40 |
|
| |
בית דין היה סומך בע"פ את הסמוך, וזאת ברשות הנשיא. והסמוך היה מצטרף למערכת הדיינים. למה זקוקים לעדים?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2018 09:57 |
|
| |
שיעידו שהוא הוסך. לא תמיד היה בי''ד
|
|
|
|
|
