סיפור לפסח שני. ממסכת זבחים -ופרשת אמור

ובענין של קודם:

סופר עליו, על יוסף הכהן, שדחפוהו על הגויה. יש אומרים הכהנים ויש אומרים החכמים.

יש לנו עוד שתי דוגמאות (לפי פרוייקט השו"ת שליט"א) של כפיה של חכם לעשות שלא כדעתו. הנה הבולטת שבהן:

אפרים בתורה אין מושג אשתו .

"וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁם אִשְׁתּוֹ חַוָּה כִּי הִוא הָיְתָה אֵם כָּל חָי."

"וַיֵּדַע קַיִן אֶת אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת חֲנוֹךְ וַיְהִי בֹּנֶה עִיר וַיִּקְרָא שֵׁם הָעִיר כְּשֵׁם בְּנוֹ חֲנוֹךְ."

"וַתַּבֵּט אִשְׁתּוֹ מֵאַחֲרָיו וַתְּהִי נְצִיב מֶלַח."

ויש עוד הרבה אשתו....

צודק ביותר- לא השלמתי את מה שרציתי לכתוב. אשתו אינה מופיעה במצוות שאתם צריך לעשות. כי היא כגופו. בן בת מופיעים אשתו לא.

"כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה חֲדָשָׁה לֹא יֵצֵא בַּצָּבָא וְלֹא יַעֲבֹר עָלָיו לְכָל דָּבָר נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָׁנָה אֶחָת וְשִׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר לָקָח."

לא היה בקיאבראשית פרק ז (ב) מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה תִּקַּח לְךָ שִׁבְעָה שִׁבְעָה אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר לֹא טְהֹרָה הִוא שְׁנַיִם אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ:

אפרים

כמדומה שההוכחה של ירוחמ היא לא מ"שארו הקרוב", וכפי שכבר הצעתי, זה עשוי להיות כלל ואחריו רשימת פרטים. אשתו לא צריכה להאמר.

כה כתב ירוחמנו:

מיימוני, איפה? מה הקשר?נמק הדגם והסבר

כשאתה מקדש בשבת.-זכור- אתה מזכיר את בנך ביתך עבדך ואמתך. משום מה אתה לא מזכיר את אשתך. לא רק אתה אף אחד לא מזכיר את אשתו. נראה לך סביר?