.


ברוך הבא לעולם הניכוס התרבותי.

הרב מימוני. תודה על העלת הנושא של הדורסנות הליברלית. התפתחותה תוביל בהכרח לדורסנות הקומוניסטית והשלכותיה ואולי אפילו יותר.

לעצם הנושא, הוא חדש עבורי. ראיתי בו חלק ממה שכיניתי (ומסתבר שכבר ראיתי את שימוש הלשון הזה) "ליברליזם דורסני". עכשו מתברר מדבריכם, מואדיב וירוחם, שזו כבר תופעה שיש לה שם משלה...

אמנם קשה להבין את זה. האם ההנחה היא שיש זכויות יוצרים לאומיות?

אכן בתגובות לסיפור של קזיה יש מי שכתב נגד התוקפים והמבקרים על הגניבה התרבותית: למה אתם משתמשים באינטרנט כאשר זו המצאה מערבית? (היה ויכוח אם זה בריטי או אמריקני).

האם הזכויות האלו הן על סמלים או גם על רעיונות, פטנטים, טכנולוגיה עתיקה (גלגל, אש) וחדשה (אינטרנט), או אפילו על משהו כמו שימוש בשפה? האם מותר לי להשתמש באנגלית או בעברית? (באמת, יש כאלו מן החרדים הקיצוניים שנמנעים מלהשתמש בשפה של אליעזר בן יהודה. אולי הם אלו שגילו את הניכוס התרבותי ונזהרו ממנו? סמיילי).

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

שוב הגמל לא רואה את דבשתו.

הניכוס התרבותי לא נובע מליברליזם אלא להפך  
מדובר פה על ביצור חומות. כל מי שפורץ את החומות נחשב כופר. 



מעמד קדוש


הצורה החזקה ביותר של ביצור החומות היא הדת. כשאמונות מסוימות נחשבות למקודשות, מציבים אותן מעבר לספק. פקפוק באמונות האלה נחשב לכפירה. ההאשמה בניכוס תרבותי היא גרסה חילונית להאשמה בכפירה. זו ההתעקשות שאמונות ודימויים מסוימים הם חשובים לתרבויות מסוימות עד כדי כך שאין להרשות לאחרים לנכס אותם. ההאשמה הזאת עולה בבירור באופן הבולט ביותר בפולמוס על הציור " Casket" של שוץ.....

ועל כך הדיון. הליברליות הפכה. לליברליזם. כלומר הפכה לדת. לדת אלימה ביותר ולא סובלנית בצורה קיצונית. וזה להפך מעיקרי הדת שלה הסובלנות כלפי דתות אחרות. הדת היהודית והמוסלמית. הסובלנות אינן מעיקרי הדת.

אתה מערבב בין שני נושאים וגם טועה לגבי שניהם.

הנושא של הפוסט הוא ניכוס תרבותי. 
 האם ניכוס תרבותי נובע מליברליות יתר ? לא. ניכוס תרבותי נובע מפוליטיקה של זהויות שאינה נובעת מליברליות יתרה אלא להפך  שהרי ליברליות דוגלת בחופש הפרט וניכוס תרבות מהווה אנטיתזה לחופש הפרט .( וכידוע גם הדת לא נותנת חופש לפרט לנהוג כרצונו ולכן מי שצוחק על התגובות של הסינים לשמלה הסינית שלבשה האמריקאית מיוטה שיסתכל קודם כל בפרצופו  הניבט אליו במראה .)




נושא שני שהעלית (שכאמור אינו קשור בכלל לנושא האשכול ) הוא הסובלנות בליברליות.


  ניקח את עיקרון חופש הביטוי לדוגמה 


חופש הביטוי הוא רעיון ליברלי חשוב אבל אין זאת אומרת  שאתה יכול לצעוק : "אש" בתוך אולם קולנוע צפוף. כלומר גם לעיקרון של חופש הביטוי יש גבולות הגיוניים. .
כך גם  לליברליות  יש הגבלות משלה ולכן זאת טעות חמורה לומר שליברליות וסובלנות הולכות תמיד תמיד ביחד. 

תוקן על ידי אפריםבן ב- 02/05/2018 16:30:39

אפרים

תודה על הרצון הטוב. איני מצליח בינתים לקשר בין מה שכתבת אתה למה שכתבתי אני ושמא זה בגלל שלא הסברתי עצמי היטב. אבהיר: כאשר קראתי את הסיפור הקטנטן והמשעשע הזה בעיני וחשבתי להביאו הלום, לא הייתי מודע לתפוצה הרבה של התופעה הזו. כלומר, לא התופעה של ניכוס תרבותי אלא התופעה של הכרזה על המונח הזה והצגתו כעבירה חמורה (לא ברור על אלו כללים). חשבתי לתומי שזה משעשע ושגיליתי את אמריקה ואשתף בכך את חברי ורעי כאן.

אנסה שוב.

א. מעשה בנערה אמריקאית שבחרה לה שמלה יפה מתרבות אחרת עבור טכס מעבר. היא לבשה את השמלה-גלימה, צילמה את עצמה, ביצעה איזו קידה מהסוג הסיני עם הגלימה, ואפילו פירסמה זאת בטוויטר שלה.

ב. היות שהיא אמריקאית (אולי אפילו יהודיה? עם שם כמו דאום?) ולא סינית, הועלתה נגדה הטענה שהיא גזלה באיזה אופן את התרבות הסינית ואת הנציגים הלגיטימיים שלה (כך הבנתי). מעשה הגזילה הזה נקרא "ניכוס תרבותי".

ג. "ניכוס" במובן שאני לוקח לעצמי משהו שאינו שלי, שלא עמלתי עליו, ואני מציג זאת כאילו זה היה שלי ואולי אפילו פרי יצירתי.

"תרבותי" כי הניכוס אינו של דבר שבממון אלא של רעיון או סמל מתחום שמזוהה אצלנו כ"תרבות".

ד. לדעתי זוהי רגישות יתר למותר ואסור בצורות התנהגות אנושיות, תוך חלוקת העולם לתרבויות, ותביעה לאסור על מי שאינו בן תרבות מסויימת לאמץ לו סמלים וטכסים מתוכה.

קשה לי מאד להבין איך אפשר להשתית ולהצדיק טענות כאלו. גם השימוש שלי במונח "גזל" בסעיף הקודם אינו בא להצדיק את השימוש המוזר הזה בעיני אלא לצטט.

ה. קישרתי בין רגישות היתר הזו לבין הנטיה למה שאפשר לכנות "ליברליות יתר". הליברליות המוגזמת הזו הופכת לדורסנית, בכך שבשם הליברליות וזכויות האדם והדמוקרטיה מתחוללים מעשי כפיה.

יש לכך דוגמאות שונות, שהן מצחיקות אבל יותר מכך מסוכנות. כך היא משטרת המחשבות שלפי מאמרים מסויימים (של אלו שמשתייכים לצד השני של המפה התרבותית, כלומר ימין ושמרנים דתיים). כך האיסור להתייחס למגדר כתכונה פיזיקלית וביולוגית ועוד ועוד.

באשר למה שכתבת אתה -

הניכוס התרבותי, אם יש תופעה כזו או תופעה שאפשר לכנותה כך, אינה נובעת מן הליברליות הקיצונית שהזכרתי בסעיף ה. מה שאני טוען הוא שהעיסוק בכתבי אישום נגד אלו שנאשמים בניכוס תרבותי, העיסוק הזה הוא חלק מן הליברליות הדורסנית. בדוגמא של קזיה, לקחת את בחירתה בשמלה מתרבות זרה כנושא לביקורת הוא השימוש באשמה של "ניכוס תרבותי" במקום שאין כזה דבר - עד שממציאים אותו. (האם אפשר להשתמש במונח שהמצאתי? שמישהו המציא? ודאי שכן. אין בעלות מילונית. השאלה היא אם יש תוכן משמעותי ולא פסול להתעסקות כזו).

אשר לחופש הביטוי, אני ודאי מסכים לכל מה שכתבת על השימוש המסוכן בפירסום ובמילים. אולם הליברליזם הדורסני אפשר שהתפתח מתוך הליברליזם, אבל הוא שונה ממנו לרעה.