קבלו וורט לשולחן החג:
בפרשת יתרו, בסיום מעמד קבלת התורה ועשרת הדברות, אומר אלוהים (שמות כ יח):
"אתם ראיתם כי מן השמים דיברתי עמכם...".
מפרש רשי "יש הפרש בין מה שאדם רואה לבין מה שאחרים משיחין לו. כשאחרים משיחין לו פעמים שליבו חלוק מלהאמין".
הרש"י הזה הוא יסוד היסודות ועמוד החכמות.
במשפט בודד הוא מתמצת מסקנה שלקח לי שנתיים להגות !
אם סיפרו לי שהים נקרע לשניים זה לא אומר שהים נקרע לשניים.
"יש הפרש" אומר רש"י, אם אתה חווית זה דבר אחד, ואם שמעת שמישהו חווה זה כבר משהו אחר.
יש מצב שמה שסיפרו לך זה בלוף. תרגיש חופשי להיות "חלוק מלהאמין" אומר רש"י.
ומתי "ליבך יהיה חלוק מלהאמין"?
כאשר מסופר על נס עצום ואלוהים אדירים, אזי ככל שהוא גדול כך מסתבר שמספרי הסיפור שקרנים.
כדי להאמין בנס שמישהו מספר, הנס חייב להיות יותר מתקבל על הדעת מהאפשרות שמישהו שיקר.
יעענ'י, ככל שהוא פחות ניסי, כך הוא יותר מסתבר. זה מה שרש"י כאן אומר.
תראו איזה עומק של פשטות. אין. הראשיבע'ס צדקו. תמיד ידענו שאין על רש"י.
זה נחמד לצעוד בדרך שסללו ראשונים. להלך על כתפי ענקים.
מאמינים בני מאמינים!
קיצרו תובנות והרהורים!
זהו חג הקציר. חג הביכורים.
