בס"ד
מקסים...
אז אתה דומה לאנשי שמאל...
ואני לפורקי העול...
סגרנו מעגל
...
יפה שאתה מערער על החלטותי.
אבל אני יודעת מה אני מחליטה ואם אני אומרת "לא" אני יודעת למה אמרתי...
אנלא חושבת שאני נעלת...
אני חושבת שיש כאן חוסר אחריות.
בציבור שלא ממהרים להתגרש וגם לא מעוניינים שיגיעו למצבים כאלה.
שלא ידחפו מהר להינשא.
לדעתי פחות מ10פגישות זה חוסר אחריות ופזיזות משוועת.
הבירורים לא תמיד מספיקים ויש דברים שמטייחים...
והרי אף אחד לא מעוניין להרוס...
במיוחד שיש את ההתרגשות הראשונית שבד"כ לא מראה שיש אכן התאמה...
אלא התרגשות מעצם זה שפוגשים את בני המין השני...
בכל מקרי דברי לא נאמרים סתם...
יש לי גם הסכמות לדעותי מהרב יצחק ערד והרב גולכובסקי-אליהם מגיעים הזוגות אחרי.
והם מבקשים דבר אחד.
אתה לא שמח להגיד כן?שב ואל תעשה עדיף.
ותפגש ותכיר גם בעצמך ואל תסמוך על הבירורים במיוחד שהדור שלנו פחות סבלן לבעיות...
ואנלא חושבת שפגישה אחת מספיקה גם לאנשים שכלתניים...
ההיפך אנשים חכמים לא סוגרים עסקה לכל החיים מפגישה אחת...
וכשזה החיים שלך אסור לך לסמוך על אף אחד ב100%.
כן גם לא על הוריך...
אני חושבת שבן אדם צריך לקחת אחריות על חייו ולבדוק בעצמו מה נכון לו...
לא תמיד ההורים בוחנים מה נכון לילד שלהם אלא מה נכון להם
וגם אם תמצא הורה שחושב נטו לטובת הילד ללא שיקולי כבוד/יחוס/כסף...
עדיין לדעתי זה חסר אחריות לסגור עסקה לכל חייך רק כי הוריך חשבו שאתם מתאימים...
אחרי הכל אתה זה שאמור לחיות איתה כל חייך
ולישון בחדר אחד...
ולגדל ילדים ביחד ...
ולהזדקן ביחד...
כשהורי לחצו עלי להתחתן עם גבר שלא מצא חן בעיני הייתי אומרת להם "אני לא מעוניינת. תודה"(חחח לא תמיד היה גם תודה
...תלוי במצב רוח)
וכשהם היו מציקים מדי ...הייתי עונה "אני זו שצריכה לחיות איתו בבית אחד...אבל בהחלט שאין לי בעיה שהוא יחיה אצלכם בלעדי"
המשקל שצריך לתת לדעת ההורים הוא 50%(במידה והמניעים שלהם טהורים לגמרי וחושבים רק לטובתך האישית)
אך להשאיר לך 50% שבו תבחן אם אתה מעוניין ורוצה באמת.ללא דעתם.
...
