בית פורומים שידוכי חרדים

סיפור שקבלתי בוואטסאפ

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-21/8/2021 22:06 לינק ישיר 

שלום לכולם

*אנחנו חיילי גולני גדוד 51, קיבלנו שעתיים חופשיות (אפטר) בעיר באר שבע וחיפשנו לאכול צהריים.*
היינו 14 חיילים, המליצו לנו על אווזי הזהב בביג (לא במסעדה מחוץ לה יש מזנון מהיר שלהם). הגענו רעבים הסתכלנו על התפריט ובעיקר על המחיר. אני חייב לציין שלמרביתנו לא היה מספיק כסף. כשאנחנו עוד מחשבים שקל לשקל, נכנסה מלאכית צדיקה שנעמדה והסתכלה עלינו ובעיקר ניסתה לשמוע את השיחה. כשעמדנו לצאת (כי לא היה לנו מספיק כסף), המלאכית הצדיקה ביקשה מאיתנו להישאר וביקשה שנזמין כל מה שעולה על רוחנו. כמובן שלא הסכמנו והצדיקה אמרה: "חבל שאזמין לכם דבר שאתם לא תאהבו" ולחשה "אל תעשו מזה עניין אין צורך שאנשים כאן יסתכלו".
היא קראה לעובד וביקשה ממנו- אני מצטט: *"חבר תיקח בבקשה מהחיילים שלי הזמנה אנחנו ממהרים תיכף אוספים אותנו"*. ושוב ביקשה בלחש שנזמין. היינו בשוק. אנחנו לא אחד או שנים. (היינו 14). כשניסנו לפנות אליה אמרה: "אין זמן בבקשה תזמינו!".
לקחו מכולנו הזמנה, כמובן שהיא הוסיפה לכולם שתיה, שילמה וחיכתה שנקבל את ההזמנה ואז יצאה איתנו החוצה. סיפרנו לה שאנחנו בשעתיים הפסקה וחוזרים מייד לבסיס אי שם. היא ברכה אותנו בכל הברכות, והרעיפה עלינו אהבה.
*ואנחנו עדין בהלם ממעשיה.* ולא די בכך! לפני שהלכה לדרכה, היא נתנה לסמל המחלקה 500 שח וביקשה שיקנה לנו שטויות כדי שיהיה לנו גם משהו מתוק.

תגידו מעשה כזה של צדיקה צריך לבוא המשיח!
אחרי שהתחננו שתיתן את שמה היא אמרה רק שקוראים לה רינת וכל מה שעשתה עבורנו זה לא היא זה ה' והכל שלו, *"ואתם ילדיו שומרי המדינה מגיע לכם הכל"*
אני כותב בעיניים דומעות.
תמיד שמעתי על מעשים טובים אבל אף פעם לא נתקלתי בכזאת אהבה, נתינה, אכפתיות ומסירות.
אני כותב בשם כל חברי ומתחננים *פרסמו זאת, תעשו שיתופים*. המפקדים בהלם ומעוניינים להודות לה.
*אז היא דתיה עם כיסוי ראש, קוראים לה רינת, היא מבאר שבע ויש לה רכב כחול כהה ומדבקת ידידים בדרכים*

*המפקד שאל עליה ואמרו לו שהיא רבנית מוכרת בבאר שבע*
אנחנו שבוזים, עייפים, מלוכלכים אך שבעים ומחוייכים!! *הרבנית רינת תודה רבה מתחננים שתצרי קשר!*

תודה לכל המשתפים
בפייסבוק ובווצפ

*חיילי גולני גדוד 51*
מחכים למלאכית הצדיקה
רינת.


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/8/2021 22:20 לינק ישיר 

בס"ד


סיפור מתוק...

תודה רבה


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-29/8/2021 03:11 לינק ישיר 

רשימת קניות לראש השנה! ארצ'יבלד
חסה- שה' יחוס וירחם עלינו
פיצה - שיתפוצצו אויבנו
אבטיח- שתהיה שנה מבטיחה ושנגלוש בבטחה באינטרנט
בשר -שנתבשר בשורות טובות
*בקר* - שנזכה לבקר בבית מקדשנו
*סחוג* - שישרפו אויבנו
*פלפל* - שנהיה מפולפלים בתורה ובחוכמה
*מלח* - שנהיה ממולחים ופיקחים
*צנון* - שיצטננו שונאינו
*פיתה* - שנתפתה רק לדברים טובים
*מצה/מיץ* -שנמצה את כל יכולותנו
*סוכריה* - שיסכרו דמעותינו ונהיה רק שמחים
*שניצל* - שנינצל מגזירות קשות
*נקניקיה* - שנתנקה מחטאנו ומעוונותינו
*קציצה* - שיקצצו לנו בתשלומי המיסים
*אפונה* - שנתפנה ללימוד תורה
*כיפלי* - שתהיה שנה כייפית ומאושרת
*גומי* - שתהיה שנה גמישה ונינוחה
*קולה* - שתמיד יאמרו לנו "קולה כבוד!"
*חלב עז* - שלא נעבוד ע"ז (עבודה זרה)
*טחינה* - שישמעו ויתקבלו תחינותינו
*חומוס* - שנתרחק משוד ומחמס
*אורז* - שנזכה לארוז חבילות צדקה וחסד
*חרוב* - שיחרבו בתי עבודה זרה
*דג* - שתהיה לנו שנה מצחיקה ומדוגדגת
*גלידה*-שנדע להתקרר מהר אחרי כעס

ושמעתי שחסידי חב"ד אוכלים גם קולורבי
כדי לזכות ולשמוע את קולו של הרבי

שנה טובה ומבורכת בע"ה


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/8/2021 16:40 לינק ישיר 

בס"ד



רעיון מתוק...

תודה רבה רציף.


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-29/8/2021 17:24 לינק ישיר 

#836
בניגוד לכל הילדודס פה, אני רווק מזדקן בן 26 לא עלינו...
אני עובד באוניברסיטה באזור המרכז בתור מאבטח, זה מקום ממש יפה ובאים המון מטיילים שלא קשורים לאוניברסיטה, עכשיו הקדמה קטנה, עשיתי דיל עם הקב''ה שאני עושה כל מה שאני יכול כדי לעזור לאחרים למצוא זיווג והוא יעזור לי.

בזמן מבצע שומר החומות הגיעו זוג מתוק נראים בני 20 פלוס מינוס וביקשו להכנס, ההוראות חד משמעיות שאף אחד לא נכנס בגלל המצב הבטחוני אבל אני לא יכולתי לסרב להם, מאוחר יותר התברר לי שהוא ארגן לה הצעת נישואין בתוך הקמפוס שכמעט התפוצצה בגלל המצב ואני סייעתי לחברים שלו להכנס ולארגן את הכל.

מאוחר יותר באותו הערב פגשתי ידידה טובה שלי מפעם במקרה, מסתבר שהיא הייתה בראיון לתואר שני, אמרתי לעצמי אני עשיתי את שלי עכשיו ה' עושה את שלו, אזרתי אומץ ושאלתי אותה אם היא פנויה ואם אפשר להציע לה לשבת לשתות בירה, היא הסכימה, מאז אמנם עברו רק כמה חודשים אבל אני עשיתי את שלי ואני מרגיש איך הוא עושה את שלו בכל הכוח ;)


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/8/2021 18:49 לינק ישיר 




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-31/8/2021 01:02 לינק ישיר 

טלי_טל כתבה:



יפה, העיקר הכוונה.
טוב מעט בכוונה מהרבות
בלא כוונה


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-31/8/2021 13:06 לינק ישיר 

הצדיק רבי שלום מבעלז היה בעל תוקע. שנה אחת, הרבי לא יוצא בזמן לתקיעות. עוברת שעה והגבאי דופק קלות בדלת, רבי, הציבור ממתין, האם הרבי צריך משהו? נאנח הרבי, אנחנו צריכים ישועה, אקוה עוד מעט לצאת.
שוב עוברת שעה, והנה הרבי סוף סוף יוצא ונהרה על פניו. התקיעות נערכו בסילודין ובהתרוממות הרוח והקולות בהירות וברורות וחזקות יותר מכל שנה.
לאחר התפילה, סיפר הרבי לחסידים את פשר העיכוב:
דעו לכם כי קיטרוג גדול מאד היה בשמים השנה, מסך ברזל חצץ בין עם ישראל לקדוש ברוך הוא. אי אפשר היה לבקוע אותו. והנה במחנה הצבא באזורינו, קבוצת חיילים קנטוניסטים נזכרו שהיום ראש השנה, וזכרו שביום זה תוקעים בשופר. אמרו ביניהם, אולי ננסה למצוא שופר ונשמע תקיעה אחת? צחקו השאר, מנין נמצא שופר במחנה? לפתע נזכר אחד, הרי יש את החצוצרן של הגדוד, הוא יהודי, ויש לו כל מיני כלי נגינה, בא נשאל אותו. הלכו לחצוצרן שנדהם ואמר להם, אמנם יש לי איזו קרן המשמיעה תקיעה אולי זה טוב, אבל אני שכבר שנים אני חי כגוי גמור, אני אתקע ועוד גם אהיה השליח שלכם? הפצירו בו מאד, אנא, תקיעה אחת. לא היה יכול לסרב, פשפש ומצא את הקרן ההיא, הגישה אל פיו, והנה לפתע פרץ בבכי, איך אוכל עם הפה הזה שאוכל כל השיקוצים למיניהם לתקוע? והם לא מוותרים, תקע לנו לא חשוב לנו מה אכלת תקע , שוב ניסה ושוב בכה, ואז כאשר נרגע קצת, הרים את הקרן ותקע תקיעה אחת גדולה מתוך לב נשבר, ונהרה נשפכה על פני הקנטוניסטים, שמענו שופר בראש השנה.
באותה שניה, נעשה רעש גדול בשמים, תקיעה מלב נשבר של יהודי אובד, שעדיין זיק לו בלב, והוא ריגש ושימח עוד כמה יהודים אובדים, שבדרכם הם המליכו את קודשא בריך הוא בראש השנה. באותה שעה נבקעו כל המחיצות ויכולתי לצאת למצות תקיעת שופר.
לב נשבר ונדכא, אלוקים לא תבזה. שנזכה לשנה טובה ומתוקה. אמן


תוקן על ידי טלי_טל ב- 31/08/2021 13:07:52




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-31/8/2021 13:48 לינק ישיר 

טלי_טל כתבה:


הצדיק רבי שלום מבעלז היה בעל תוקע. שנה אחת, הרבי לא יוצא בזמן לתקיעות. עוברת שעה והגבאי דופק קלות בדלת, רבי, הציבור ממתין, האם הרבי צריך משהו? נאנח הרבי, אנחנו צריכים ישועה, אקוה עוד מעט לצאת.
שוב עוברת שעה, והנה הרבי סוף סוף יוצא ונהרה על פניו. התקיעות נערכו בסילודין ובהתרוממות הרוח והקולות בהירות וברורות וחזקות יותר מכל שנה.
לאחר התפילה, סיפר הרבי לחסידים את פשר העיכוב:
דעו לכם כי קיטרוג גדול מאד היה בשמים השנה, מסך ברזל חצץ בין עם ישראל לקדוש ברוך הוא. אי אפשר היה לבקוע אותו. והנה במחנה הצבא באזורינו, קבוצת חיילים קנטוניסטים נזכרו שהיום ראש השנה, וזכרו שביום זה תוקעים בשופר. אמרו ביניהם, אולי ננסה למצוא שופר ונשמע תקיעה אחת? צחקו השאר, מנין נמצא שופר במחנה? לפתע נזכר אחד, הרי יש את החצוצרן של הגדוד, הוא יהודי, ויש לו כל מיני כלי נגינה, בא נשאל אותו. הלכו לחצוצרן שנדהם ואמר להם, אמנם יש לי איזו קרן המשמיעה תקיעה אולי זה טוב, אבל אני שכבר שנים אני חי כגוי גמור, אני אתקע ועוד גם אהיה השליח שלכם? הפצירו בו מאד, אנא, תקיעה אחת. לא היה יכול לסרב, פשפש ומצא את הקרן ההיא, הגישה אל פיו, והנה לפתע פרץ בבכי, איך אוכל עם הפה הזה שאוכל כל השיקוצים למיניהם לתקוע? והם לא מוותרים, תקע לנו לא חשוב לנו מה אכלת תקע , שוב ניסה ושוב בכה, ואז כאשר נרגע קצת, הרים את הקרן ותקע תקיעה אחת גדולה מתוך לב נשבר, ונהרה נשפכה על פני הקנטוניסטים, שמענו שופר בראש השנה.
באותה שניה, נעשה רעש גדול בשמים, תקיעה מלב נשבר של יהודי אובד, שעדיין זיק לו בלב, והוא ריגש ושימח עוד כמה יהודים אובדים, שבדרכם הם המליכו את קודשא בריך הוא בראש השנה. באותה שעה נבקעו כל המחיצות ויכולתי לצאת למצות תקיעת שופר.
לב נשבר ונדכא, אלוקים לא תבזה. שנזכה לשנה טובה ומתוקה. אמן


תוקן על ידי טלי_טל ב- 31/08/2021 13:07:52



יפה מאוד, לא הכרתי את הסיפור,
ואני מכיר הרבה, מניין הסיפור הזה ?


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-31/8/2021 14:00 לינק ישיר 

מה המקור לא יודעת 



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-31/8/2021 21:23 לינק ישיר 

טלי_טל כתבה:

מה המקור לא יודעת 


מאיפה הבאת את הסיפור ?


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/9/2021 02:09 לינק ישיר 

בס"ד


תודה רבה על כל הסיפורים...


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-4/9/2021 22:23 לינק ישיר 

*כשהרופא הסתכל עליי...* *כאילו שאיבדתי את דעתי!* 6;5; "היה זה לפני זמן מה, ישבתי ולמדתי ותוך כדי הלימוד גירדתי באוזן עם העט שהיה בידי באותו רגע, מסתבר כי לא שמתי לב אבל הכנסתי את העט קצת עמוק מידי, ופגעתי בעור התוף. זמן מה לאחר מכן, התחלתי להרגיש שאני לא שומע טוב באוזן אחת. הלכתי לרופא, הוא שלח אותי לבדיקות וגילו שאכן - עור התוף נפגע. הרופא נתן לי תרופות אבל כל התרופות לא עזרו. ניסיתי עוד ועוד רופאים ותרופות אבל לא רק שהמצב לא השתפר אלא להפך - הפסקתי לשמוע באוזן ההיא. הלכתי למומחה בתחום של אף אוזן וגרון והוא שלח אותי לבדיקות יסודיות, כשהתקבלו התוצאות הוא אמר לי: "אני יכול לתת לך קורטיזון, אבל אין כמעט סיכויים שזה יעזור. שום דבר לא יעזור לפי דעתי, אוזן אחת הלכה". באותו רגע התעוררתי, "נזכרתי, יש לי רופא אחר!" אמרתי לרופא הבכיר, "והוא יכול לעזור לי בלי שאקח קורטיזון". הרופא הביט בי בתמיהה "מי הרופא?"  ניסיתי להתחמק "אני חושב שאתה לא מכיר אותו". "אולי אני לא מכיר, אבל זה לא צריך להפריע לך לומר לי את השם שלו…" "בסדר, אם אתה רוצה לדעת אשמח לספר לך מיהו הרופא הזה". הסברתי לו שקיבלתי על עצמי לברך ברכת "אשר יצר" בכוונה, ובכל פעם שאומר אשר יצר ואגיע למילים "נקבים נקבים", אני אנשק את האוזן כמו שמנשקים תפילין, כמובן שאצטרך לנשק ע"י היד, כי הפה לא יצליח להגיע אל האוזן… לא התפלאתי כשהרופא הסתכל עלי כמי שאיבד את דעתו. עשיתי כפי שקבלתי על עצמי, אמרתי "אשר יצר" בכוונה מתוך הכתב, בכל פעם כשהגעתי ל"נקבים נקבים" נישקתי את האוזן. כך עשיתי במשך שבועיים וב"ה התחלתי לשמוע באוזן. מאחר והיה לי תור חוזר לאותו רופא בכיר, הלכתי אליו, הוא קיבל את פני בחיוך "נו, מה הרופא של הנקבים עזר לך?" ועוד איך שעזר לי, אמרתי לו. אחרי שהוא בדק אותי הוא נעשה חיוור ואמר: "אני רואה באוזן שלך פלאים"! עניתי לו מיד "נכון, הקב"ה הוא מפליא לעשות "… אבל זה עדיין לא הסוף של הסיפור, רב ששמע את סיפורי סיפר אותו בדרשה שדרש, שהוקלטה וחולקה לכל המשתתפים. לאחר תקופה קצרה אחד מהאנשים ששמעו את הדרשה נכנס לביתו, ולהפתעתו מצא את אשתו מנשקת את הפרקים שלה. הוא הסתכל עליה כאילו היא השתגעה. אמנם אשתו סבלה הרבה מכאבים ומבעיות בפרקים, אבל מה פתאום לנשק את הפרקים? והיא ענתה לו, "הקשבתי לקלטת שהבאת, שמעתי שהקב"ה הפליא לעשות וריפא לאדם ההוא את האוזניים, אז אני מבקשת ממנו שיפליא גם לעשות לי וירפא לי את הכאבים בפרקים"... ואכן, היא הקפידה לברך בכוונה את ברכת "אשר יצר" ונישקה את הפרקים, ולאחר זמן לא רב חלפו כל כאבי הפרקים שעד אז הציקו וייסרו אותה מאד מאד!" (באדיבות האתר "דרשו") 6;5; *כל העולם לא נברא אלא בשבילי* *אתבונן ביופיו ואברך את ה', על שנתן לי* *ואם אזכה להתרגש, לא יהיה ליבי אטום* *ישתנה לטובה גם מה שכבר כתוב וחתום* *אראה את הטוב, מגופי - מאום לא נחסר* *יושיעני המפליא לעשות, רופא כל בשר!* *"הרוב אינם יודעים מחייהם, ומצטערים הרבה על עולם שאינו שלהם, ואינם משימים אל ליבם להחיות עצמם בטוב האמיתי והנצחי שהשם יתברך מזכה אותם בתוך מרירות עצבון ידם. ומה נשיב לה' כל תגמולוהי עלינו... שאין שום טוב וחיות כי אם תורה ותפילה ומעשים טובים" (רבי נתן מברסלב)* 6;5; 1; "וְעַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יום עִמָּנוּ" 1; *ומה הסיפור שלך? ספרי לנו!* יום טוב ומבורך, בשורות טובות לכל עם ישראל וגאולה שלמה ברחמים, בקרוב ממש! צוות נס נסתר 1; *להצטרפות* לקבוצה השקטה שלנו וקבלת סיפורי ניסים והשגחה פרטית יום יום לווטסאפ (נשים בלבד) שלחי הודעה עם המילים "נס נסתר" לטל' 052-7211752, או לחצי על הקישור הבא: https://chat.whatsapp.com/LxI98v1kELEIykHBOdfVao



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/9/2021 02:35 לינק ישיר 

המשתתפות בתכנית "נפגשות" שאלו אתמול את רחלי פרנקל אם קשה לה יותר להתפלל ביום כיפור, מאז שבנה נפתלי פרנקל נחטף ונרצח, יחד עם הנערים אייל וגלעד. רחלי ענתה: "מאז, אני דווקא מרגישה שיש לי עוד נציג, שם למעלה".

אחר כך אמרה שהמשפחה שלהם מקבלת חיבוק מיוחד מאז מבצע "שובו אחים", אבל היא מבקשת לתת חיבוק כזה לעוד מעגלים של כאב ועצב: "לא רק אירועי טרור צריכים לזכות לתשומת לב בחברה הישראלית. מה עם מישהו שמתמודד עם מחלה, אובדן, אבטלה, משבר נפשי? יש כל כך הרבה אנשים נוספים שצריכים את האהבה הזו, זה לא 'הוגן' שאנחנו יודעים לחבק ככה רק על רקע ביטחוני".

לילדות ולנערות ששיתפו במצוקות האישיות שלהן, ושאלו איך היא ממשיכה לחייך ולשתף גם אחרי כזה משבר, ענתה רחלי במשפט שהוא המוטו של חייה: "אתן צריכות להגיד לעצמכן: אני לא הכאב שלי. אני חשה כאב, אבל הוא לא מה שמגדיר אותי באופן בלעדי. אם את מפחדת ממבחנים, תגידי לעצמך: אני לא רק חרדת המבחנים שלי. אנחנו אנשים מורכבים וגמישים ויכולים להכיל בנפש גם את הכאב, וגם חלקים אחרים ושמחים. זו כפיות טובה לשפוך צבע שחור על כל החיים שלי ולא לראות גם את הברכה שיש בהם".


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/9/2021 23:14 לינק ישיר 

שונית מלטוב

אז.... מה זה להיות חילונית למהדרין שגרה בשכונה חרדית, ברחוב חרדי (כן כן, חרדי אמיתי... שחור משחור) כבר היה פה?
1 .זה כאשר את חוזרת הביתה (לבית בו את גרה בסך הכל חודשיים), נפתח חלון, והשכנה (שדיברת איתה בסך הכל פעמיים)
צועקת "שונית!!!! שונית!!!!! את מסודרת לראש השנה? יש לך את כל הסימנים? את צריכה משהו? אם את צריכה, תגידי!"
ואת בכלל לא עושה סדר ראש השנה, את בבית לבד עם הילדים... אבל בא לך, רק בגלל החום הזה והאכפתיות, פתאום בא לך גם.
2 .זה לקבל בשתיים וחצי בלילה סמס מהשכנה שיש לה טלפון עם סמסים (כן, יש גם עולם שלם של פלאפונים וכשרויות,מסתבר. לחלק יש טלפון חכם ולחלק טלפון שאין בו אפילו סמס פשוט) בזו הלשון "שונית, הבכי אצלך?" להלחץ שעוד רגע מזמינים לך רווחה ולהרגיש אשמה שבטח הערת שם את כולם (ולשנן לעצמך בלב "בסדר, מה לעשות? תתמודדו, זה ילד!) ואז לקבל סמס שני "סליחה, אני יודעת שאת לבד. את צריכה עזרה? אני אוריד עוגה או צעצוע?" ולהתבייש. ולהתרגש. כי זה כל כך פשוט וכל כך מרגש.
3 .זה לעבור דירה, כבר פעם שלישית, ולקבל בכל עזיבה ובכל כניסה חדשה לדירה צלחות מלאות כל טוב של אפייה בייתית מנשים שלמדת להכיר במהלך תקופת השכירות ומאנשים שאת עדיין בכלל לא מכירה.
וכן, על הצלחת יהיה פתק חלבי/פרווה. ולפעמים מצורפת גם ברכה. ואת לא מרגישה כפייה, להיפך. את מרגישה שמישהי עמלה וטרחה והצלחת הזו יש בה כל כך הרבה אהבה שאת רוצה לכבד בחזרה.
4 .זה כאשר רוב הפעמים שידפקו לך בדלת את לא תראי כלום בעינית, כי מאחורי הדלת תעמוד ילדונת קטנטנה או ילדון חמוד והם אלה שיושיטו לך את אותה הצלחת עמוסת המטעמים, את החלה הקטנה לשבת, את המכתב שהגיע בטעות אליהם או סתם את הנעל שלך שהבן שלך בן ה5 החליט לזרוק אתמול מהחלון.
ואם מי שדופקת זו השכנה, תמיד יציצו מאחריה לפחות 5 פרצופים קטנים מחייכים.
5 .זה לראות נשים מתוקתקות, מסוגננות, מאופרות ומטופחות ולבושות חלקן כמו במסלול תצוגת אופנת עלית, חלקן בשאנטי,
חלקן בשמלות חלוק שחורות יוצאות בבוקר לעבודה, חוזרות אחר הצהריים, אוספות מליון ילדים מהמסגרות והכל הכל בנועם וחיוך.
6 .זה לראות בחום של °42 מישהי עם גרביונים שחורים, שתי שכבות של ארוך, חצאית כבדה ארוכה מבד אטום - נראית ומריחה כאילו לפני רגע התקלחה והעיקר- מחייכת אלייך כאשר לך אין מושג מי זאת ואת בגופייה שלך וגינס קרוע שונאת את כל העולם ואחותו בעוד נחילי הזיעה ניגרים ונוטפים לך מכל מקום ובא לך בעיקר להשכב באמצע הכביש ולמוווווות.
7 .זה לגור בבנין של 4 משפחות, שיש בו 42 ילדים,והילדים היחידים ששומעים אותם הם... שלך??.
8 .זה מטפחות, כיסויים, פיאות, שטריימלים ענקיים, כובעים מסוגננים, כיפות שחורות, גרביונים לנשים, גרביונים לגברים, אורך
כזה של חצאית, אורך אחר של חצאית, בד כזה של שמלה, בד אחר של שמלה. חצאיות, שמלות, סרפאנים, צבע גרביון כחול,צבע שחור, צבע גוף, עם תפר מאחור, בלי תפר מאחור. אורך כזה של מכנסיים, אורך אחר. יידיש, עברית, רוסית, אנגלית,צרפתית, אמהרית, טיגרית- כל אחד זו קהילה אחרת, ישיבה אחרת, ניגון דיבור אחר, מנהגים אחרים (ואת, הכופרת, בקהילהמשל עצמך).
וכולם חיים בשלום אחד לצד השני. זה לגלות שאם חשבת שאין בך סטיגמות ודעות קדומות? יש בך. והרבה. וזה לגלות כל סטיגמה וכל דיעה קדומה שלך מתנפצות בזו אחר זו וזה די מרגש כשחושבים על זה.
9 .זה לשמוע את השכנה מסיימת לשטוף את הבית ושוטפת את המדרגות באחד בלילה. לשמוע מהצד השני את חבל הכביסה חורק בשלוש בלילה אצל השכנה מהצד השני ובשש בבוקר לראות אצלה בחלון מלא גרביונים שחורים תקועים בין הסורגים לייבוש ועל השולחן הר של חולצות לבנות, מגוהצות מינימום כמו מדי א' בצבא. וגם זה, נכון, בחיוך.
ולהבין שזה לא כי הן מסכנות. אלא כי בית, כמו חומוס, עושים באהבה. מאיפה הן לוקחות את האהבה הזו, זו כבר תעלומה אחרת. מבטיחה לעדכן כשאגלה...
10 .זה להריח בשבע בבוקר ריח מעלף של עוגת שוקולד ולשמוע קול דקיק קורא "טאטע, טאטע, צוגיזונד!"
11 .זה לנסוע בכביש במהירות של 0 קמש, כי תמיד צץ איזה פעוט מאחורי אחת המכוניות ובעקבותיו הולכים אח או אחות לאמבוגרים ממנו בהרבה, מחייכים אליו באהבה, מניפים אותו על הידיים ולוקחים הצידה.
12 .זה לראות המון שחור ולהרגיש כמו ב"מצא את ההבדלים". 50 גוונים של שחור, כשכל שחור כזה הוא בעצם עולם אחר.
13 .זה לגלות שאיש לא מנסה לכפות עלייך כלום, לא להחזיר אותך בתשובה ולא לבקר כמה את לא בסדר.
זה לגלות שהדרך הכי טובה להשפיע על מישהו זה כאשר הוא רוצה להקשיב.
ולגלות שאדם רוצה להקשיב כאשר מחייכים אליו באמת.
ולגלות שבא לך להקשיב.
14 .זה כאשר בשיא הקורונה מתחת לכל בנין (כל בנין!) יש מנין 3 פעמים ביום,ומתחת לכל בנין כמעט יש תקיעת שופר בראש השנה.
ולטייל בערב שישי עם הילדים ולשמוע שירה של לכה דודי, אדון עולם או מזמור אחר משני צידי הרחוב, כמעט מכל רחבת בית
שני - מרגש, מצמרר ופתאום העיניים שלך מלאות דמעות וקשה לנשום ואת לא יודעת אפילו למ.... את מחפשת איזה משהו נורא סרקסטי ועוקצני לחשוב ו... לא מוצאת. אהבה, כנראה, מנצחת ארס.
5 .זה כאשר יש למטה קייטנה של ילדים כל אחר הצהריים, עשרות ילדים (בלי הגזמה) שבונים מחנה של 4 קומות לגמרי
בעצמם. והנה קטע- לא שומעים אותם. לא רעש, לא צעקות, לא קללות, לא ריבים. תזכורת לעצמי- לשאול מה שמים להם
באוכל?!
16 .זה לגלות שהילדים הם בדיוק אותם הילדים, שמתלהבים ממכונית על שלט או רחפן. אבל באותה המידה, אלו ילדים שמתלהבים מהדברים הקטנים- תיק חדש לגן. להשיט סירת נייר בשלולית, לשחק קלאס,מסירות, גומי, חמישה אבנים. ילדים שנהנים לשחק כדורגל עם האבא הרציני, שחוזר מהישיבה, ועושה איתם סט של משחק כאשר הוא מצמיד ביד את הכובע / כיפה לראש שלא יפול והפיאות על הראש ואלו של הציצית מתנופפות לו מהצדדים.. יש אבא עם פיאות קצרצרות, יש עם ארוכות ומסולסלות. יש עם מעיל שחור מתנופף, יש אבא עם חולצה לבנה מגוהצת בלבד, יש בכובע מהודר, יש בכיפה שחורה, יש אבא בנעלי ספורט שחורות ויש אבא בנעליים אלגנטיות.
50 גוונים של שחור, וקשה לא לבהות ולא לחייך (את רק מקווה שלא יחשבו שאת בוהה מהסיבות הפחות נכונות..).
17 .זה כאשר באמצע העיר, מתחת לכל בית, יש ערימה של עגלות יקרות, אופניים, קורקינטים, בימבות, צעצועים... ואת את הבימבה המסכנה שלך גוררת למעלה ומכניסה הביתה. אבל בסוף אומרת לשליח שמביא משהו או לחברה שצריכה להשאיר לך דבר מה ואת לא בבית- פשוט תשימי על יד הדלת כי כאן אף אחד, אף פעם, לא יגנוב ולא יקח מה שלא שלו. והשכנה מתקשרת בערב ושואלת "שונית, יש לך משהו על יד הדלת. את חוזרת היום? את רוצה שאני אכניס אליי בינתיים?". ואת יודעת שגם אם לא- זה עדיין יהיה מונח בדיוק באותו המקום.
17 .זה להבין שעגלת ילדים ישנה לא זורקים, אלא משתמשים בה לקניות. הקניות בסך הכל לא צריכה גגון תקין ולא מעצור.
אה, ואת הקניות עושים בעיקר הבעל והבנים! והם, אגב, מתקתקים את הקניות בסופר (הכשר למהדרין) ביעילות מפתיעה.
18 .אפרופו סופר כשר למהדרין- זה כאשר הכל בא באריזות ענק. וכאשר את שואלת את עצמך מה את תעשי עם 20 מעדנים או 4 ליטר סבון, את מבינה שאצל השכנים זה ייגמר תוך יומיים.
19 .זה כאשר החשש להחנות צמוד מדיי הוא לא מדלת של רכב שתיפתח ותדפוק את שלך (מפני שרוב הרכבים הם משפחתיים עם דלת הזזה הצידה), אלא שהשכנה תדפוק חלילה את הבטן ההריונית או הפוסט הריונית שלה כשהיא פותחת את דלת ההזזה ויוצא משם גן ילדים שלם. ואת לגמרי חושבת על זה ומשאירה מרווח ענק מכל צד.
20 .זה לשמוע בחמש בבוקר צעקות חנוקות "אהההה!!אהההה! אהההה!" ולדעת שזו השכנה שבשיא הקורונה לא הספיקה כנראה להגיע לבית החולים ויולדת בבית. ולא לדאוג, כי בכל רכב שני את רואה על המושב אפוד זוהר של איחוד הצלה או ידידים.
21 .זה לשמוע את השכן שלך טורק במהירות את הדלת ויורד בריצת טיל במדרגות כמעט כל יום באמצע הלילה, מתניע את הרכב, נוסע, וחוזר שעה או כמה שעות אחרי. והמחשבות שרצות לך בראש... וואי וואי, הדוסים האלה... ואז לחבר אחד ועוד אחד ולהבחין שבכל ערב שבת ובכל ערב חג, גברים יוצאים מהבית באמצע סעודה או בלילה, זורקים על עצמם תוך כדי ריצה אפוד זוהר ונוסעים הרחק מהמשפחה אל תוך הלילה לעזור למישהו, להציל חיים...
22 .זה כאשר בשיא הקורונה כולם עם מסיכות. וכולם נזהרים. ועדיין, כולם חולים. פשוט כי לכולם יש ילדים וילדים כמו ילדים -נדבקים ומדביקים.ועדיין התשובה ל"איך את מרגישה?" היא תמיד "ברוך ה'!"
23 .זה למצוא בשישי בערב גורים יונקים שקוראים לאמא שלהם, לחכות עד בוקר שבת שהיא תגיע, וכאשר את שומעת אותם בוכים בלי הפסקה- לבלות שעות, בשבת, עם גופיה(כי לא הספקת ללבוש משהו אחר) ומליון טלפונים מי יכול לקחת אותם לאומנה (ורובם עם רמקול, כי יש לך שני קטנים לרדוף אחריהם במקביל). ובלב לשנן "מי שיש לו בעיה, שיסגור את החלון. מישיש לו בעיה שלא יסתכל. מי שיש לו בעיה, שלא יקשיב. מי שיש לו בעיה..."
ואז במוצאי שבת, לראות איזו אמא שהפנים שלה מאירות בחיוך צנוע ועייף, שמאחורי החצאית שלה מציצות פנים מתוקות,ולשמוע "שונית, הילדים רצו לשאול מה קרה לחתולים. הם מאוד דאגו..." ולהבין שהיחידה שהייתה עם בעיה היא בעצם את.
ושוב הלב נפתח טיפה יותר.
24 .זה כאשר יש הצפת ביוב מטורפת והילדים ההם שמתלהבים מהדברים הכי פשוטים נועלים מגפי גומי וקופצים בביוב,מוצאים ענף ארוך ועושים ממנו חכה ומשחקים בביוב הזה - והאמא שלהם, כמו כל אמא רגילה, מתעלפת ברקע "אוי ואבוי, יש שם המון חיידקים!!"
25 .זה להתפעם בכל פעם מה "מתוק, זה מסוכן. לא חמוד, אני לא מרשה. בוא מתוק שלי, אמא תעזור. מה קרה, צדיק שלי?"ולהעריץ את האמהות הללו שמוצאות סבלנות כלפי 14 בזמן שאת לא מצליחה למצוא אותה עם 2.
26 .זה להבין שהשכן שמשפיל מבט לא עושה את זה כי את לא מספיק יפה בעיניו, ולא כי הוא חושב שאת טומאה מהלכת אלא כי הוא באמת ובתמים שומר את עצמו לאישה היחידה שהוא רוצה להסתכל עליה וזו אישתו בהווה או בעתיד.
27 .זה לשמוע אישה אתיופית נאנחת לילדים שלה "אוי, ווי זמיר" ולשמוע את הקטנים שלה משחילים פה ושם מילים ביידיש..
28 .זה לראות זוגות צעירים, מטיילים אחד לצד השני, בלי לגעת. והמבטים אומרים הכל וזכרון של משהו מאוד נקי, מאוד פשוט, מאוד טהור צובט לך בלב.
29 ואחרון. זה כאשר הבעל של השכנה עולה אחרייך ואת עם עגלה וקניות ושני ילדים ואת בקושי מעלה את זה במדרגות והוא מסכן מאחורייך, מחכה לעלות... ואת חושבת "בסדר, זה מה יש!" ואז הוא מחייך חיוך אמיתי, בלי מילים תופס את העגלה מלמטה, מעלה אותה בקלילות למעלה, נותן לגדול שלך ליטוף על השיער ונעלם.
וזה בעצם עוד המון, אבל זה בעיקר לגלות עולם שונה ויפה, אם רק נעיז להסתכל בלב פתוח.
אז בואו נרים לכל אותן הנשים שאין לי מושג איך הן עושות את זה - אבל כולן, ללא יוצא דופן, ראויות להערצה !


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > חברה וקהילה > שידוכי חרדים > סיפור שקבלתי בוואטסאפ
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 ... 16 17 18 ... 22 23 24 לדף הבא סך הכל 24 דפים.

bholext
2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.