סיפור שקבלתי בוואטסאפ

ברקע הודעת בית החולים איכילוב לפני שלושה שבועות על סגירת מחלקת קורונה, וההודעה אתמול (שני) על התפטרותם של המתמחים הרפואיים בבית החולים התל אביבי, בעקבות המחאה בחודשים האחרונים לקיצור שעות התורנויות, מחאה שלא צלחה עד כה. מתפרסם ברשתות החברתיות השונות סיפורו של אדם אשר שאושפז בבית החולים באיכילוב, במצב 'קשה' לאחר שלא התחסן, כמו רבים - עם חשש בעקבות הפייק ניוז בנוגע להשפעותיהם.

סיפורו החשוב של מאיר דיין, בן 49: "החלטתי לא להתחסן מתוך דאגה מתופעות הלוואי שפורסמו בכלי התקשורת והרשתות החברתיות".

"כאזרח מן השורה גם אני התבלבלתי מעומס דעות והאינפורמציה שפורסמו ע"י בעלי אינטרסים למיניהם… ואז חטפתי את הקורונה. ביום העשירי למחלה מצבי החמיר ואני מפונה לבית חולים איכילוב".

מאיר ממשיך בסיפורו: "בשלב זה ירד לי האסימון והבנתי שהסתבכתי וזה לא הולך להיות קל כמו שדאגו מומחי הסרבנים להוכיח את נאורותם על חשבון חיי אדם. כל כך כעסתי על עצמי, על מה שעוללתי למשפחתי שנאלצה לקבל בכניעה את המצב אליו נקלעתי בגלל סרובי להתחסן…".

דיין מספר, כי "תוך 48 שעות חלה הדרדרות מהירה במצבי עד איבוד הכרה, הורדמתי והונשמתי במשך 8 ימים. אחרי אשפוז של 3 שבועות בטיפול נמרץ, כשאני מטלטל בין חיים למוות, יצאתי מכלל סכנה".

בהמשך מספר דיין, כי הדרך להחלמתו עוד ארוכה מאוד, "אני עורך בדיקות מסיביות על מנת לרפא את גופי בנזקים שהנגיף הותיר לי. זה כולל ניתוחים, שיקום ריאות אינטנסיבי ועוד שלל פרוצדורות רפואיות".

לסיום הוא קורא לסרבני החיסונים להתעמת עמו, ומייצר משוואה חדשה; "עכשיו תרשו לי לפנות לכל הסרבנים, הוגי דעות למיניהם וכאלה שידם קלה על המקלדת ותרשו לי להזמין אתכם להתעמת איתי: מאיר דיין, עובדה קיימת לנזקי מחלת הקורונה ושיצא מזה בנס!".

"ישנה משוואה אחת והיא: מי שמתחסן נושם ומי שלא מתחסן לא נושם!". סיפורו של מאיר בן 49 שותף במהירות ע"י רבים ברשתות החברתיות השונות, והפך לויראלי ביותר, כשנחשף למאות אלפים.

"יש משהו מקסים בהודו, חייבים להודות. אנשים חיים שם בראש אחר לגמרי, לא ממהרים לשום מקום, לא מודאגים משום דבר, לכל דבר יש להם תשובה, ויש שם אנשים ממש מדהימים. פגשתי שם נזירים ששלטו שליטה מדהימה בחייהם, יכלו להסתגף, לא לאכול או לא להזיז יד במשך שנים. פגשתי אפילו נזיר שהתאמן בתרגילי נשימה, הוא החליט שאם נחש יכול לשלוט בנשימתו, ולא לשאוף אויר במשך דקות ארוכות, גם הוא יוכל. התרשמתי מאד מהדבקות שגילו במטרתם.
לא היכרתי דברים שכאלה, הייתי בן לדור מפונק שמעולם לא התאמץ בשביל שום דבר. לא יכולתי שלא להתפעל מהנחישות שגילו, אבל בסופו של דבר גם באמונה שלהם לא החזקתי. אמרתי לעצמי מה תכלית יש בזה, גם אם יש מקום להתפעל מכך שאדם מצליח להגיע להרים במשך שנים יד אחת, או לעצור את נשימתו, מה התכלית כאן.
ככל שהתפעלתי מהיכולת הנפשית שגילו, כך בזתי להם על כך שבזבזו אותה על דברים של מה בכך. התגלגלתי והתגלגלתי עד שהגעתי אל הדלאי למה.

טלי, מדהים. תודה רבה !

דמעות, חיבוקים וצחוק מתגלגל: אלו המראות המרגשים שנראו בנמל התעופה הבינלאומי בסידני אוסטרליה שנפתח היום (שני) לראשונה מזה 20 חודשים. אזרחים אוסטרלים שהתרגשו לראות את קרוביהם אחרי כמעט שנתיים הסירו את המסכות ואחזו בהם בחוזקה. "לרבים מהנוסעים בטיסה הזו יש קרובים שנמצאים על ערש דווי או כאלה שנפטרו בשבוע האחרון", סיפרה לסוכנות AP אחת הנוסעות שהייתה על הטיסה הראשונה שנחתה במדינה.

בעקבות שיעורי החיסון, אוסטרליה הקלה מעט במשמעת הגבולות החמורה והארוכה שבה נקטה מאז פרוץ מגפת הקורונה. "האפשרות לשוב הביתה ללא בידוד היא דבר ענק", אמרה קרלי בויד, שחזרה מניו יורק למולדתה.

פי ההקלות החדשות, אזרחים ותושבים אוסטרלים שחוסנו בשתי מנות יכולים לעזוב את המדינה מכל סיבה, מבלי לבקש אישור חריג מהמדינה לאיסור שהוטל במרץ 2020. עד כה הוטלה חובת בידוד של שבועיים במלון על החוזרים ממדינות אחרות - מעתה חובה זו תוטל רק על מטיילים לא מחוסנים.

ראשון לפתוח את שעריו היה נמל התעופה בסידני, ואליו הצטרפו גם נמל התעופה במלבורן ובקנברה. הטיסה הבינלאומית הראשונה שנחתה הייתה מסינגפור, ואחריה נחתה טיסה מלוס אנג'לס. פול וואסון, עובד בחברת התעופה "קנטה" אמר שלנחות בסידני היה "יום ענק", הן עבור הנוסעים והן עבור הצוות. "הרבה רגשות מעורבים, הרבה שמחה, הרבה עצב, הרבה התרגשות גם".

ג'רמי, אוסטרלי שחי בסן פרנסיסקו, סיפר שמחודש יולי הוא מנסה להיכנס לאוסטרליה עם אשתו ובתו התינוקת. הם נדחו 4 פעמים: פעמיים כי טיסתם נדחתה ופעמיים נוספות כי אוסטרליה הגבילה את מכסת הכניסה למדינה בעבקות עליית התחלואה של גל הדלתא. "הרגשנו שכל רגע משהו עלול להשתבש עד שהתיישבנו במטוס", תיאר ג'רמי לאחר הנחיתה במולדתו. "אני כל כך שמח שהכל הסתדר ושאנחנו כאן".

תחילה רק תושבים ואזרחים יורשו להיכנס בחופשיות למדינה. לאחר מכן זרים עם ויזת עבודה, טיולים או לימודים יקבלו אישור ורק בסוף תיירים זרים. מי שמרגישים שלא קיבלו מענה ראוי הם 1.6 מיליוני התושבים הזמניים במדינה, שלא בטוחים מה הסטטוס שלהם: "גם אנחנו רוצים להיות עם המשפחות שלנו בחג המולד", אמרה ג'ניפר קלייבורן - אמריקנית שחיה באסטרליה עם ויזת עבודה זמנית מאז ינואר האחרון.

ההערכה היא כי התיירות באוסטרליה לא תחזור לעצמה עד אמצע 2024. גרהאם טרנר, בכיר באחת מחברות התיירות הגדולות במדינה אומר כי הראשונים לבוא יהיו כאלו שלא ראו את קרוביהם הרבה זמן. "גל המטיילים יגיע מאוחר יותר, כשאנשים יבינו איך זה הולך".