בית פורומים שידוכי חרדים

סיפור שקבלתי בוואטסאפ

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-21/12/2021 13:09 לינק ישיר 

מעשה בשלט ~~~~~~~~ *אישה אחת יצאה לקניות.* *כשהגיעה לקופה, פתחה את תיקה כדי לשלם.* *הקופאית ראתה שמתוך תיקה בצבץ השלט הרחוק של הטלוויזיה.* *לא יכלה לשלוט בסקרנותה ושאלה:* *-האם תמיד את לוקחת את השלט בתיקך?* *ענתה האישה:* *‏-לא, לא תמיד. אבל בעלי סרב לבוא איתי לקניות כי רצה לראות משחק כדורגל, אז לקחתי איתי את השלט.* *מסקנה: תמוך ולווה את אשתך כשהיא מבקשת.* *אך הסיפור ממשיך...* *הקופאית צחקה והחזירה לאישה את הסחורה. מופתעת, שאלה האישה לפשר הדבר והקופאית הסבירה:* *-בעלך חסם את כרטיס האשראי שלך.* *מסקנה: כבדי את התחביבים של בעלך.* *אך הסיפור ממשיך...* *האישה הוציאה את כרטיס האשראי של הבעל מתיקה. ודאי שלא היה חוסם את הכרטיס שלו!* *מסקנה: אל תמעיט בערך חוכמתה של אשתך.* *אך הסיפור ממשיך...* *כשהגיהצה את הכרטיס, המכונה רשמה: _הקש את הקוד שנשלח לטלפון הסלולרי שלך_. או יותר נכון לטלפון של הבעל!* *מסקנה: כשהגבר בסיכון להפסד, אפילו המכונה די חכמה להצילו.* *אך הסיפור ממשיך...* *האישה חייכה והוציאה את הסלולרי שהתנגן בתיקה. זה היה של בעלה! היא לקחה אותו יחד עם השלט כדי שלא יתקשר אליה בשעת עריכת הקניות.* *‏היא קנתה מה שרצתה וחזרה הביתה _שמחה_!* *מסקנה: לעולם אל תמעיט בערכה של אישה!* *אך הסיפור ממשיך...* *כשהגיעה הביתה, בעלה לא היה. היא מצאה הודעה תלויה על דלת הבית: "לא מצאתי את השלט. יצאתי עם הילדים לראות את המשחק. נחזור הביתה מאוחר. צלצלי אלי אם תצטרכי משהו. המפתחות אצלי!"* האשה מיהרה לצלצל לבעלה, אבל שמעה את הצילצול מתוך תיקה, ובלית ברירה נאלצה להמתין על מדרגות הבית עד חזרת הבעל והילדים מהמשחק. *מסקנה: אל תנסי לשלוט בבעלך. את עלולה לאבד שליטה ושלט.* 7; *צאפ מגזין בוואטצאפ:* https://chat.whatsapp.com/JCyD2tSduIqIdo0vv5OOV1 *טלגרם:* t.me/tzap1



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/1/2022 17:25 לינק ישיר 

מוקדש לכן אמהות אהובות :

לפני שנהייתי אמא לא ידעתי שבשבת קיימת השעה 6 בבוקר.
לפני שנהייתי אמא, היתה תחתית לסל הכביסה (באמת, היא היתה שם!).
לפני שנהייתי אמא, יכולתי לחלות, להתכרבל עם שמיכה...
לפני שנהייתי אמא, לא עברה כל יום מחדש סופת הוריקן בתוך הבית.
לפני שנהייתי אמא, החשבון בסופר פארם אף פעם לא עלה על 100 שקל (מחלקת הקוסמטיקה לא נחשבת)…
לפני שנהייתי אמא, אף פעם לא חזרתי מ"שופינג" בקניון עמוסת שקיות, ששום דבר בהן לא בשבילי.
לפני שנהייתי אמא, חשבתי ש"לחץ בוקר" מדובר רק בפקקים…

אבל

לפני שנהייתי אמא, לא ידעתי כמה אושר זה ללחוש לילה טוב לאוזניים קטנות ומשתוקקות...
לפני שנהייתי אמא, לא ידעתי כמה מרגש לעבור הכל שוב בפעם הראשונה- גלגול, זחילה, הליכה...
לפני שנהייתי אמא, לא חייכתי וצחקתי כל כך הרבה במשך היום…
לפני שנהייתי אמא, לא ידעתי כשביד אחת מוחזק תינוק, כמה מאות דברים אפשר לעשות ביד השנייה…
לפני שנהייתי אמא, לא ידעתי שהקול הכי יפה בעולם הוא- של הילדים שלך צוחקים… והריח הכי טוב בעולם הוא השיער של התינוק אפילו אם מעורב בו ניחוח של פליטה...
לפני שנהייתי אמא, לא הערכתי את אמא שלי כמו שאני מעריכה אותה היום…
לפני שנהייתי אמא, לא חשבתי שאפשר להיות כל כך מאושרת ממשפט אחד קטן של הילד שלך: "אני אוהב אותך, אמא".
לפני שנהייתי אמא, לא ידעתי עד כמה אפשר לאהוב עוד יצור עלי אדמות בצורה כל כך עוצמתית, וטהורה ומרגשת...
לפני שנהייתי אמא, לא ידעתי שיש בתוכי כל כך הרבה כוח.
לפני שנהייתי אמא, לא ידעתי ש"העיקר הבריאות" זו לא סתם קלישאה...
לפני שנהייתי אמא, לא ידעתי שקיימת בכלל התלבטות אם לזרוק דף עם כמה קשקושים צבעוניים עליו…
לפני שנהייתי אמא, לא ידעתי לאיזה טונים הקול שלי יכול להגיע, כמה חסרת סבלנות אני יכולה להיות לפעמים, ובכלל בכלל בכלל לא הכרתי את המושג "רגשות אשמה"…
לפני שנהייתי אמא, אף פעם לא הרגשתי צורך כל כך חזק לחזור לבית אחרי דקה וחצי שהתרחקתי ממנו…
לפני שנהייתי אמא, לא ידעתי איזה תחושת סיפוק מרגישים כשעוד 3 ביסים נכנסים לפה קטנטן וסרבן…
לפני שנהייתי אמא, לא ידעתי כמה דברים אפשר להסביר בתירוץ אחד בלבד- "זה ההורמונים אחרי לידה…"
לפני שנהייתי אמא, לא ידעתי כמה דברים אפשר לעשות באחה"צ אחד...
לפני שנהייתי אמא, לא ידעתי שכזה מרתק לעקוב אחרי חבורת נמלים בגינה…
לפני שנהייתי אמא, לא ידעתי ששום דבר לא ישתווה להרגשה שהילד שלך מחבק אותך. ומניח עליך ראש… ואת רוצה לחכות עם הרגע הזה עוד קצת, ועוד קצת, לפני שיגדל…
לפני שנהייתי אמא, לא הרגשתי צורך להתפלל להודות על הקסם הזה שיש בעולם

לפני שנהייתי אמא, לא ידעתי מה זה להיות אמא
ועכשיו כשאני יודעת- לא אחליף את זה לעולם!!!


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/1/2022 01:17 לינק ישיר 

בס"ד* תודה רבה...נשמע מתוק.רק גורם לי לרצות לראות את הצדדים הטובים של הרווקות(;



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-10/1/2022 00:04 לינק ישיר 

בָּרוּךְ שֶׁעָשָׂה אוֹתָךְ אִשָּׁה / יוֹרָם טְהָר-לֵב

"לַיְלָה טוֹב" – אֲנִי אוֹמֵר לָהּ אַחֲרֵי הַחֲדָשׁוֹת,
"אֲנִי מֵת מֵעֲיֵפוּת, אֲנִי הוֹלֵךְ לִישֹׁן".
וְנִכְנַס לַמִּטָּה וּמַמָּשׁ נוֹפֵל אַפַּיִם
וּמוֹשֵׁךְ אֶת הַשְּׂמִיכָה וְעוֹצֵם אֶת הָעֵינַיִם.
"אֲנִי בָּאָה אַחֲרֶיךָ!" הִיא קוֹרֵאת לִי מֵאָחוֹר,
"אֲנִי רַק מְכַבֶּה בַּסָּלוֹן אֶת הָאוֹר".
וּבֵינְתַיִם הִיא סוֹגֶרֶת אֶת הַתְּרִיס
וְנוֹעֶלֶת אֶת הַדֶּלֶת,
מְמַלֵּאת בַּמַּיִם אֶת הַקְּעָרָה שֶׁל הַכֶּלֶב,
דּוֹחֶפֶת לַמַּדִּיחַ עוֹד שָׁלוֹשׁ אַרְבַּע כּוֹסוֹת,
בּוֹדֶקֶת אִם נִכְנַס אֵיזֶה אימייל מְאֻחָר,
מְגַהֶצֶת לְעַצְמָהּ חֻלְצָה לְמָחָר,
כּוֹתֶבֶת פֶּתֶק לַמּוֹרָה,
מוֹצִיאָה מֵהַפְרִיזֵר עוֹף לְהַפְשָׁרָה,
מַשְׁאִירָה צֵ'ק לְוַעַד הַבַּיִת בַּאֲרוֹן הַחַשְׁמַל,
מַכְנִיסָה לַמַּטְעֵן אֶת הַטֵּלֵפוֹן הַנַּיָּד...
וְאָז נִכְנֶסֶת לַמִּקְלַחַת.
מִתְרַחֶצֶת, מִתְמָרַחַת, מִתְבַּשֶּׂמֶת,
מְצַחְצַחַת וְנִכְנֶסֶת לַמִּטָּה.
כָּךְ הוֹלֶכֶת לִישֹׁן מִשְׁפָּחָה מְאֻשֶּׁרֶת.
וְאַף פַּעַם אֵינֶנִּי שׁוֹאֵל אֵיךְ הִיא מַסְפִּיקָה,
אֶלָּא רַק אֵיךְ הִיא זוֹכֶרֶת.
וְאִלְמָלֵא הָיִיתִי יָשָׁן הָיִיתִי לוֹחֵשׁ לָהּ בְּשֶׁקֶט:
"אֵיךְ אַתְּ כָּל כָּךְ עִנְיָנִית וְכָל כָּךְ מְדֻיֶּקֶת?
וּבִכְלָל, אֵיךְ הֶעֱנִיק לְךָ הַשּׁוֹכֵן מִמַּעַל
כִּשּׁוּרִים לְגַדֵּל גַּם אֶת הַיְּלָדִים וְגַם אֶת הַבַּעַל?
וְאֵיךְ אַתְּ מְסֻגֶּלֶת לְהַקְשִׁיב לַסּוֹבְבִים אוֹתְךָ
בִּרְצִינוּת, בְּרֹאשׁ פָּתוּחַ וּבְמַחֲשָׁבָה מְסֻדֶּרֶת?
אֵיךְ אַתְּ מַצְלִיחָה לְחַיֵּךְ כְּשֶׁאַתְּ רוֹצָה לִצְרֹחַ?
וּבוֹכָה כְּשֶׁאַתְּ מְאֻשֶּׁרֶת?
וְאֵיךְ, תַּגִּידִי אֵיךְ, לַמְרוֹת כָּל מָה שֶׁעוֹבֵר עָלֵינוּ
אַתְּ עֲדַיִן אוֹפְּטִימִית, מְלֵאַת שִׂמְחָה וּנְחוּשָׁה?
וּבָעִדָּן הַחָמְרָנִי הַזֶּה,
אַתְּ עֲדַיִן פְּתוּחָה לְסִבְלָם שֶׁל אֲחֵרִים,
כֵּנָה וּרְגִישָׁה?"
כָּל בֹּקֶר אֲנִי מוֹדֶה לֶאֱלֹהִים:
בָּרוּךְ שֶׁעָשָׂה אוֹתְךָ אִשָּׁה!
•••••

יְהִי זִכְרְךָ בָּרוּךְ, יוֹרָם טְהַרְלֵב.

// 1938 - 2022


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-11/1/2022 15:01 לינק ישיר 

כידוע הסיפור על אותו אברך שקרא היום פרשת המן מתוך האייפון דווקא,
שאלוהו: למה לא תקרא מתוך החומש?
וענה האברך: כבר שנה שלימה אני מחזיק אייפון "לצרכי פרנסה" בהכשר הרב שלי, עד שסוף סוף יש לי הזדמנות ראשונה להשתמש בו לצרכי פרנסה - אקרא מהחומש ?…


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/2/2022 10:09 לינק ישיר 

⭐ הסיפור המרגש ❤ של נשיא רוסיה 🇷🇺 - מר ולדימיר פוטין - חובה קריאה! 👀 ⭐ 🔹🔹🔹🔹🔹🔹🔹🔹 היה זה לפני מספר שנים, בעיצומו של חג החנוכה. בעיר 'מוסקבה' שברוסיה נערכה מסיבת חנוכה גדולה לקהילה היהודית, אותה כיבדו הרב בערל לאזאר שליט"א – רבה הראשי של רוסיה עד היום, ונשיא רוסיה – מר ולדימיר פוטין. הרב הראשי נשא דברים במעלת ימי החנוכה, ולאחריו כיבדו את הנשיא לשאת דברים במעמד הקהל הרב ששרר במקום. פוטין נעמד לדבר והפתיע את הנוכחים: "שמעו נא יהודים, ברצוני לספר לכם מעשה אמיתי שהיה כאן ברוסיה, אשר אני מכיר את כל פרטיו עד תום. באחת השכונות התגוררה משפחה עניה – זוג הורים וילד אחד קטן. ההורים עבדו קשה לפרנסתם מבוקר ועד ליל, כשהילד שלהם היה חוזר לבית ריק ובודד עד שההורים ישובו לבית. רעב ובודד ישב בבית קטן ואפל, חסר מעש וחסר שמחה, עד אשר ישובו ההורים ויתנו קצת אוכל לפיו. והנה, בשכונתם התגוררה משפחה יהודייה צנועה וטובה, אשר בכל פעם שראו את הילד הקטן מחכה בודד בבית, הם היו ניגשים אליו ושואלים אותו האם יש לו מה לאכול. ברוב המקרים הוא היה עונה בשלילה, ומיד הם היו טורחים בשבילו ומארגנים לו אוכל חם וטעים, ללא שום בקשה או תמורה. בשבתות וחגים של היהודים, הם היו מזמינים אותו לביתם והיו דואגים לו למעדנים ובשרים, והכל מתוך יחס טוב, ולב רחב החומל על השני ומחפש כיצד להיטיב לו. כך במשך תקופה ארוכה הפך הילד הגוי לבן בית בביתם, אשר היה מקבל מנה מכובדת כשאר בני הבית. גם כשראו אותם יהודים שבגדו של הילד קרוע, הם דאגו לתת לו בגד חם ונעים בקור הרוסי. הילד הזה לא ידע כיצד להודות להם, הם פשוט הצילו את חייו כל יום מחדש. עשרות שכנים גויים שידעו זאת לא התייחסו אליו כלל, ורק המשפחה הזאת שדאגה לשני, ופקחה עיניים לראות מה קורה סביבה הצילה את נפשו האומללה". ואז סיים הנשיא פוטין בחשיפה מרעישה ואמר: "יהודים יקרים, רוצים שאגלה לכם מיהו אותו ילד עני ומסכן שהיהודים האירו את חייו?", ואז המשיך ואמר: "זהו אני בעצמי... ואינני יכול לשכוח לעולם את האכפתיות והדאגה שדאגו לי היהודים. עד היום צלצל באוזניי הניגון של ברכת נטילת ידיים, 'המוציא' וברכת המזון שבירכו בני הבית כשהייתי משתתף איתם בסעודות שבת וחג. אינני שוכח לכם יהודים יקרים את הטובה שעשיתם איתי, אני נשיא המעצמה רוסיה, ועל כן היחסים בינינו הם כה טובים, והכל בזכות האכפתיות לאחר ולמסכן!", חתם פוטין בהתרגשות. [מתוך הספר "משכני אחריך" - הרב ראובן אלבז שליט"א] מצווה גדולה להעביר את הסיפור המרגש ❤ הזה הלאה... *צאפ מגזין בוואטצאפ:* https://chat.whatsapp.com/I4FlseAeOvK44IrvtfWypI *טלגרם:* t.me/tzap1



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/2/2022 17:32 לינק ישיר 

*מה הם באמת צריכים?* שמעו סיפור חשוב- לפני חצי שנה הגיעו אלי הורים לילד מתוק בכיתה ה'. ילד ביישן מאוד קצת חסר ביטחון שהתמודד בעיקר עם פחדים וחששות עם כל מה שלא מוכר לו. ההורים המשקיענים לא חסכו עליו וניסו כמעט הכל הוא היה ברכיבת סוסים טיפולית קבוצת מיומנויות חברתיות טיפול באמצעות בעלי חיים ועוד.. אך עדיין הרגישו שזה לא קידם אותו משמעותית ורצו שאתחיל לקבל אותו לתהליך אישי ואני כמובן שמחתי על הזכות לעזור. לפני שהתחלתי לראות את הילד נפגשתי כמובן עם ההורים וביקשתי לדעת במה הם עוסקים,כמה זמן הם בבית,מה סדר היום שלו וכדומה. מהתשובות שלהם קיבלתי הרושם שאמנם האמא נמצאת לא מעט בבית אך כיוון שיש עוד אחים ולחץ של משימות הבית שתמיד דוחק אולי הילד לא מקבל מספיק *זמן אישי* עם ההורים. ביקשתי מהם שלפני שנתחיל תהליך כלשהו אני רוצה שבכל שבוע אחד מהם יפנה זמן בלו"ז ויצא איתו *לבד* לחצי שעה הם כמובן שמחו על הרעיון אך לא ממש הבינו מה בדיוק לעשות בזמן הזה. אמרתי להם שזמן אישי הוא זמן שאפשר ללכת למכולת,לבחור משהו מפנק עבור שניכם לשבת יחד כמו שני חברים טובים *ופשוט להיות* איתו לא חייבים לדבר על המצוקות והקשיים שלו בזמן הזה,לא חייבים להכניס מסרים חינוכיים משמעותיים בחצי שעה הזו אלא *פשוט להיות!* כמו חברים טובים.. אפשר לשתף מה היה לכם היום וסתם לומר "איזה כיף שיש לי קצת זמן איכות איתך בשבוע זה כל כך חסר לי" הם החליטו שהם הולכים על זה ואחרי פחות מחודשיים הם סיפרו לי שבכל יום שלישי הילד קם בבוקר ומחכה לסוף היום לזמן האישי שלו הם הופתעו מאוד לראות איך הביישנות פחתה,הפחדים התמתנו והקשר התחזק כל כך. כמובן שלא כל הבעיות נפתרו והמשכנו לעשות עבודה יחד אך ההורים סיפרו שהחצי שעה הזו הניבה תוצאות טובות יותר מכל הטיפולים שהם ניסו עד היום! את העצה הזו למדתי מתלמיד שלקחתי לשיחה אישית לפני כמה שנים. תלמיד שהתמודד עם לא מעט אתגרים בחייו. הוא סיפר לי שבילדותו אמא שלו היתה לוקחת אותו לטיפול פסיכולוגי במשך תקופה ארוכה. כששאלתי אותו האם הוא הרגיש שהטיפול עזר הוא ענה לי תשובה שנחרטה לי חזק בלב. *"אני לא יודע אם הטיפול עזר,אבל הזמן הקבוע שהיה לי עם אמא בכל שבוע בנסיעה אליו עזר לי מאוד!"* כי לפעמים אנחנו המתנה הגדולה ביותר שנוכל לתת לילדים שלנו.3; אז עשו להם טובה פתחו את היומן שלכם לשבוע הקרוב ופנו לאחד הילדים חצי שעה לזמן אישי בהצלחה:) לכל שאלה והתייעצות בפרטי לחצו כאן1; https://wa.me/message/2ESGQGZ4D2Q5P1 להצטרפות לקבוצת הווצאפ של קהילת ההורים שלנו לחצו כאן1; https://chat.whatsapp.com/C1IU1pMyGqhBJiRYRRtg8R



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-31/3/2022 01:33 לינק ישיר 

נעלי הבית שנותרו בזירת הפיגוע בבני ברק אמש הותירו רבים בשאלה, מניין הן צצו שם פתאום, בסיפור שפורסם אמש בקו הצניעות מתואר נס ההצלה: "יצאתי מהבניין וראיתי את האברך שנרצח שאלתי את המחבל מה קרה עד שהבנתי שהוא מחבל והתחלתי לרוץ" (חני לוין, כ"ז אדר ב תשפ"ב 30/03/2022 22:17) אמש פורסם בקו הצניעות סיפורה המצמרר של שרה מבני ברק שהותירה את נעלי הבית שלה לצד המחבל והחלה לברוח ממנו. הרבנית רות שמש שדיברה איתה מספרת את אשר אירע לה מילה במילה כפי שתיארה לה שרה. שרה מבני ברק התכוננה לרדת מביתה ברחוב הרצל בבני ברק בזמן בו שהה המחבל אתמול (שלישי) בערב, כאשר החלה לרדת במדרגות היא חשה שלא בנוח לצאת ללא גרביים וחזרה לביתה בכדי לגרוב אותן. מיד לאח''מ היא ירדה מהבית כאשר היא שומעת את השכנה בבניין צועקת 'כנראה שפורים עדיין ממשיך', זאת בעקבות יריות המחבל שירה באותו העת למוות באברך הרב אבישי יחזקאל הי''ד, היא יצאה מהבניין ללא חשש וראתה את המחבל מולה כשהוא לצד עגלת התינוק והנרצח, היא עדיין לא הבינה מה קרה והיא שואלת את המחבל "מה קורה" זאת מכיוון שחשבה כי הוא חייל שמסתובב במקום, אך שניה לאח''מ הוא כיוון לעברה את הרובה, כאשר הבינה שמדובר במחבל צמה דם, היא זרקה לכיוונו את נעלי הבית ונכנסה לבניין הסמוך, היא החלה לרוץ במדרגות הבניין בכדי לנסות להיכנס לאחד מהבתים, המחבל רץ אחריה לתוך הבניין בכדי לירות בה, היא עלתה לקומה העליונה שם התפרצה לאחת הדירות שהייתה פתוחה והחלה לספר לבעלת הבית מה קורה. בעלת הבית שראתה הכל ממרפסת ביתה לא האמינה שנותרה בחיים ושמחה לראות אותה חיה. המחבל שראה כי היא נעלמה, יצא מהבניין והמשיך במסע ההרג בו רצח אזרחים חפים מפשע עד להגעת השוטרים שנטרלו אותו וירו בו למוות. שרה שסיפרה לרבנית את הסיפור המצמרר אמרה לה כי אין לה ספק שבזכות הגרביים ושמירה על הצניעות היא נותרה בחיים. 'הצניעות עמדה לה לזכות' *צאפ מגזין בוואטצאפ:* https://chat.whatsapp.com/K4opgcyy0yS6TxS5BiDght *טלגרם:* t.me/tzap1 אגב, צניעות זה גם עניין של כבוד ; לא להציק למי שאין לו יופי כזה



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/4/2022 16:24 לינק ישיר 

זה מזכיר לי סיפור ישן על מורה בפרוור אמריקאי מבוסס, שביקשה מהתלמידים לכתוב חיבור על משפחה ענייה.
אחד התלמידים כתב ; "פעם היתה משפחה ענייה שהיו בה אבא עני, אמא ענייה, שני ילדים עניים, גנן עני, עוזרת ענייה, נהג עני, מבשלת ענייה וגם מטפלת ענייה"... :)


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/4/2022 23:11 לינק ישיר 

מי מאיתנו לא רוצה להכניס שפע והגנה לחייו שמירה הצלחה פרנסה וכו? החלטתי להביא לפניכם את סגולת הסגולות !!!!!! חלק מכירים בה וחלק לא לכן אבקש שכל מי שרוצה להכניס אור וישועות לחייו יקרא את הפוסט הזה ויפיץ הלאה . ספרים רבים חיבר אדוננו מורנו ורבנו אור העולם, האחד והמיוחד שבעולם החסידות, ר' שניאור זלמן מלאדי זיע"א, אך גולת הכותרת שבין ספריו הקדושים הוא ללא ספק ספר התניא קדישא שחיבר. לכן דוקא על שם ספר זה התפרסם רבנו בהמשך הדורות בשם כינויו: "בעל התניא".לאחר פטירתו של בעל התניא מצאו פתק קטן בכתב ידו ובו כתוב, שכל מי שקשור בספר התניא, אם חלילה הוא נמצא בצרה או במצוקה כלשהי, יקרא בספר התניא מספר שורות, ולאחר מכן יאמר מעומק הלב שלוש פעמים "רבי הושיעני", ותיכף ומיד באותו יום יראה ישועה ממש בדרך נס ופלא.
לכן כל מי שקשור לספר התניא צריך לדעת, שאם חלילה הוא נמצא באיזו מצוקה, או באיזה הפסד כספי, או באיזו מועקה וכל כיוצא בזה - אם יקרא מספר שורות בספר התניא ואחר כך יאמר מעומק הלב שלוש פעמים "רבי הושיעני", תיכף ומיד באותו יום יראה בעזרת ה' ישועה גדולה. אנשים רבים ניסו זאת 'והצליחו בגדול'.
מי שיוצא לנסיעה רחוקה או לטיסה וכדומה, יקח איתו את ספר התניא ומובטח לו שיגיע למחוז חפצו לחיים טובים ולשלום וכן יחזור בשלום. מי שעומד לפני משפט קשה, יקח איתו את ספר התניא לבית המשפט ובעזרת ה' יראה פלאות. מי שרוצה שברכב שלו לא יהיו תקלות, וכן שיהיה שמור מכל סכנה בדרכים, יקפיד שיהיה ברכבו ספר תניא. מי שמחתן את בנו או בתו ורוצה שהחתונה תצליח, לא ילך לאולם עד שיקרא כמה שורות בספר התניא ויאמר "רבי הושיעני", ובזכות זה החתונה תהיה מוצלחת ביותר. וכן שצריך לגשת לטיפול רפואי מסובך, יקרא כמה שורות בספר התניא ויאמר "רבי הושיעני", ובזכות זה הטיפול יעבור בהצלחה מרובה. מפני שבעל התניא הוא היהלום שבכתרו של מלך מלכי המלכים הקב"ה.
כמה ימים לפני פטירתו של בעל התניא (במוצש"ק כ"ד טבת תקע"ג) פרש ידיו לשמים ואמר לפני הקב"ה: "רבונו של עולם, איני רוצה בגן עדן שלך. אני יודע את כל הגילויים של גן עדן התחתון ושל גן עדן העליון. אני מוסר את כל המסירות נפש שלי כדי שכל מה שיהודי יבקש ממך עד ביאת המשיח, תאזין לו כפי שאתה מאזין לצדיק גמור בראש השנה". והוסיף בעל התניא ואמר: "נשבע אני בחיי נפשי, שבכל מקום שיהודי יעשה משהו במסירות נפש, אבוא אליו מהיכן שאני נמצא למעלה כדי לעזור לו!".
האם יכולים אנו בכלל להשיג באילו היכלות עליונים נמצאת כעת נשמתו הקדושה והטהורה של בעל התניא? ובכל זאת, הלא כך הוא נשבע ואמר - 'לא משנה באיזה מקום אהיה בשמים, גבוה ככל שיהיה, אני ארד למטה כדי לעזור ליהודי שמוכן למסור נפש וקשור בי באמת'.
על כן אשריו ואשרי חלקו של כל מי שזוכה להתחבר לבעל התניא הן על ידי לימוד בספר התניא קדישא, והן על ידי תרומה מכספו בלב שמח ובמאור פנים למוסדות תורה הקשורים במשך כל השנה בתורתו של בעל התניא. טרם נמצאו המילים שיספיקו לתאר את השכר העצום שיקבל על כך בגשמיות וברוחניות, בעולם הזה ובעולם הבא.
סיפורי מופת כגרגר בחול הים על מעלת לימוד בספר התניא:
*חסיד אחד הגיע עם רעייתו לפני אדמו"ר האמצעי והתאונן לפניו שכבר עברו כמה שנים מאז נישואיו עם רעיתו וטרם נפקדו בילדים. הכניס אדמו"ר האמצעי את שתי ידיו לשני כיסיו ואמר: "יש לי בכיסי עוד שתי נשמות, ומוכן אני לתת לכם אותם, אולם זאת בתנאי שתפיצו שניכם, אתה וזוגתך, את התניא ברבים, ואז תיוושעו בשני ילדים". והוציא אדמו"ר האמצעי את שתי ידיו מכיסיו ופתחם ונתן להם, כאדם הנותן משהו לתוך ידי השני, ואמר: "הנני נותן אותם לכם". ואכן, מאז החלו החסיד ורעייתו להפיץ מאוד את התניא ברבים, וברוך ה' התברכו בשני בנים יראי שמים ולמדנים.
*פעם הגיעו זוג הורים לפני הרבי הרש"ב כשהם מבוהלים ביותר מפני שבנם היחיד שירת בצבא ונמצא בשדה הקרב, וביקשו מהרבי בתחנונים שיתן להם ברכה שבנם יחזור הביתה בשלום. והשיב להם הרבי הרש"ב: חיילי הצבא חייבים להיות תמיד תחת שמירה והגנה. ולא רק בזמן מלחמה, אלא אפילו בזמן שהמצב רגוע ביותר. עצתי היא שתשלחו לבנכם היקר את ספר התניא, ושיהיה עליו תמיד, ובכל יום ויום יפתח אותו ויקרא בו כמה שורות, והתניא ישמור ויגן עליו בעזרת ה' בכל המקומות ובכל הזמנים, ויחזור לביתו בריא ושלם.

והוסיף הרבי הרש"ב ואמר: הייתי מייעץ מאוד לעשות זאת לכל חיילי ישראל בכל מקום שהם משרתים בצבא על ידי משפחותיהם ומכיריהם, שיזכו את החיילים שיהיה עימם ספר התניא תמיד ובזכות זה יזכו לשמירה עצומה.

*סיפר הרה"ח ר' מרדכי ליפשיץ: בהיותי בגלות סיביר בשנת תרח"צ קרה לי נס גדול ונפלא. היינו גרים שם באוהל גדול הנקרא "באראק", שהוא אוהל גדול קל ודק של קומה אחת בלי חדרים כלל, והיו מצופפים בתוכו כמאתיים איש. פעם העבירו אותי מבאראק אחד לבאראק אחר, ולפני שהתרגלתי למקום החדש ולדרכים המובילות אליו יצאתי פעם ממקומי בלילה חשוך שירד בו גשם שוטף, ללכת למקום לינתי, ואיבדתי את השביל המוביל לשם.
התחלתי מהר לרוץ לשם ולפה בפחד גדול בכדי למצוא את השביל, ופתאום שמעתי שתי יריות זו אחר זו, ואחר כך צעקה גדולה מאוד ממגדל הפיקוח - "עמוד, עמוד. ברחת ועברת כבר את הגבול שאסור לך לעבור, ולכן אני חייב מיד לירות בך ואני עושה זאת".
מיד התחלתי להתחנן לפניו בדמעות שליש: "אנא ממך, אל תירה בי כי לא ברחתי אלא רק איבדתי את השביל. אני בן יחיד לאימי, אני עוד צעיר ובקושי הספקתי לחיות". השומר הגביהה את קולו יותר ושאג: "לא הספקת לחיות?! ברגע זה כבר נגמרו לך החיים", והתחיל לכוון אלי את נשקו וצעק: "אני יורה בך כבר, גמרת לחיות".פתאום נגלה אלי הרבי הריי"צ כמו בהבזק של ברק ואמר לי: "תצעק מיד כמה מילים מהתניא ותינצל", ונעלם מעיני. התחלתי מהר לצעוק ברעדה גדולה ובקול מר כמשוגע ממש כמה מילים מתוך פרק ב' שבספר התניא - "ונפש השנית בישראל היא חלק אלוק ממעל ממש".
לא הספקתי להוציא עוד מילים עד שהשומר ירה בי, ושמעתי שהכדור עף על יד האוזן ונפלתי על ארץ, וכמעט יצאה ממני נשמתי מרוב פחד. התחלתי לבדוק את עצמי - האם אני חי או לא? האם יש עלי דם? האם משהו כואב לי? וראיתי שברוך ה' אני בריא ושלם ללא כל פגע.
לפתע פתאום ארע הנס הגדול. הרוצח נהפך לטובה והתחיל לצרוח לעברי: "לפני שאני אירה בך שוב רוץ מהר מפה ימינה ושמאלה וימינה ותגיע למקומך, ואל תשכח שאתה בסיביר".
לאחר מעשה זה הייתי בהלם כמה ימים, אבל ברוך ה' ניצלתי ממוות בטוח, כי בהיותי שם שמעתי כמה פעמים על אסירים שירו בהם למוות לאחר שטעו בדרך, ואני ניצלתי בזכות התניא קדישא.
את הדברים הנ"ל אגב ,הבאתי בשם רבי יורם מיכאל אברג'יל זיע"א ,שהיה מוסר את שיעור התניא הגדול בעולם כל בוקר !!
את ספר התניא ניתן להשיג בכל בית חב"ד או חנויות של ספרי קודש.באינטרנט ניתן למצוא לימוד יומי באתרים של חב"ד . צריכים הכוונה ?קישור? תכתבו לי בתגובות או בהודעה, כמו כן ניתן לקחת את הלימוד ולהקדיש אותו כמתנה רוחנית לרבי שבשבוע הבא נציין 120 שנה ליום הולדתו !!!


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/4/2022 20:19 לינק ישיר 

מצה שמורה

מלבד חלוקת דולרים, הרבי מליובאוויטש חילק בימים הסמוכים לפסח מצה שמורה - והדגיש שכתוב בספר הזוהר שמצה שמורה נקראת 'מאכל אמונה' וגם 'מאכל רפואה'.

הנה סיפור מרגש על מקרה אחד מיני רבים שקרה בחלוקת המצה:

אב ובנו עמדו בתור כדי לקבל חתיכת מצה מהרבי מליובאוויטש בערב פסח.
הגיע תורם והרבי העניק חתיכת מצה לשניהם. רגע לפני שהמשיכו הלאה ביקש הילד מהרבי חתיכות מצה גם עבור אחיו.
כמה אחים יש לך? שאל הרבי.
13 אחים, השיב הילד.
ומה שמותיהם? הוסיף הרבי.
הילד החל למנות את שמות כל אחיו, מהגדול לקטן..
עבור כל שם שאמר הילד, העניק הרבי חתיכת מצה ובירך: פסח כשר ושמח.

שנה לאחר מכן, שוב עמדו האב והבן בתור לחלוקת מצה אך הפעם הזהיר האב את בנו כי לא יאמר מילה לרבי. אנחנו לא רוצים לעכב את אלפי האורחים שעומדים איתנו בתור.
כשהגיע תורם העניק להם הרבי חתיכת מצה והילד כמסוכם, לא פצה את פיו.
רגע לפני שהמשיך הלאה קרא לו הרבי חזרה ושאל:
ומה עם מוישי ושרוליק, חיה ודובי..?
וכך מנה הרבי את שמות כל אחיו ואחיותיו של הילד והעניק גם להם חתיכת מצה.

כמה אהבה



נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/4/2022 15:52 לינק ישיר 

המרצה החשוב הרב אילן גוזל, כוכב עולה https://youtu.be/boLYhqLe0fk



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-11/4/2022 03:21 לינק ישיר 

חברים אהובים, היום זה יום הפטירה של אחד הצדיקים היותר מיוחדים בעם ישראל. *רבי אריה לוין זצ'ל* תשמעו סיפור מיוחד לעילוי נשמתו ... פעם ביקר אצל הרב אריה לוין חבר הכנסת עורך הדין שמואל תמיר, ובאותו זמן בכנסת היה אמור להיות דיון לגבי חוק ההפלות. שמואל תמיר צידד בעד אפשרות לתת לכל אשה להחליט לגבי עצמה. רבי אריה ניסה לשכנע את שמואל תמיר שיצביע נגד ההפלות. כשראה רבי אריה ששמואל ממש מתעקש , סיפר לו: אתה יודע.. מלפני המון שנים בא אלי סטודנט צעיר ממכרי, שהוא ואישתו נכנסו להיריון ורצו להתייעץ איתי לגבי הפלה. הוא טען שאין לו ולאשתו כסף לטפל בתינוק. והם גם לא סיימו את הלימודים ועוד כל מיני סיבות שכאלו. דיברתי על לבו של הסטודנט, והצלחתי לשכנע אותו לבל תפיל אשתו חלילה את הולד. הסטודנט ההוא באמת חזר הביתה ונולד להם בן . אני בטוח שהם היו מאד מרוצים מכך ששמעו בקולי, סיים הרב. שאל שמואל תמיר: ואולי היו יותר מרוצים לו ביצעו את ההפלה? ענה לו ר' אריה: אני בטוח שלא ! ומדוע אתה כל כך בטוח ? שאל תמיר , ענה לו רבי אריה.. *אתה הוא התינוק שנולד לאותם זוג סטודנטים.* מוזמנים להעביר הלאה.. https://chat.whatsapp.com/KHu7zLl7vV76AZBuUyPY6v

תוקן על ידי רציף ב- 11/04/2022 03:21:50




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/4/2022 06:59 לינק ישיר 

סדר פסח ראשון שלי בצה"ל.

חייל צעיר הייתי. שנתי הראשונה בצבא. חייל בנח"ל המוצנח. בהיותי בן ישיבה שלחו אותי שלושה ימים לפני החג להכשיר לפסח מוצב בתעלה, ולערוך לחיילים שם את הסדר. הגעתי למוצב על גדות התעלה. היו שם חיילים וותיקים. חודש לפני השחרור. עברו שם את כל מלחמת ההתשה. תיכף שראו אותי מילאו פיהם שחוק ולעגו: הנה הגיע הצעיר, טירון, משגיח כשרות. סוף סוף יהיה מי שישטוף לנו את הכלים. כולם צחקו. רציתי לומר, לא, לא, אני חייל קרבי כמוכם בצנחנים, ידעתי, אין לי סיכוי. שתקתי. מיד שלחו אותי למטבח לשטוף את כל הכלים, ערימה ענקית בכיור סתום. סירים שלא נשטפו שלושה שבועות, ולקלף שק של תפוחי אדמה. בלילה הציבו אותי בעמדה מול התעלה לארבע שעות שמירה משתיים עד שש. ניסיתי להסביר לשם מה באתי. איש לא רצה לשמוע. יום קודם ערב פסח ניגשתי למפקד המוצב המ"פ והסברתי שצריך להכשיר את המטבח. אין בעיה, הוא אומר, אבל דע לך, אנחנו אוכלים חמץ עד הרגע האחרון שמותר. אחרי ארוחת ערב תיכנס למטבח, ותכשיר אותו. מצדי תעבוד כול הלילה. בשמונה בבוקר ארוחת בוקר כשרה. נכנסתי בשעה מאוחרת בלילה למטבח. חשכו עיניי. הכול היה מלא חמץ. הכיריים מלאים שכבות עבות של שומן. איש לא עזר לי. מיד העמדתי סיר להרתיח מים להגעלה. ניגשתי לכיריים שפשפתי וקרצפתי ויגעתי וטרחתי הגעלתי וליבנתי עד שלפנות בוקר המטבח היה מצוחצח. כשר לפסח למהדרין. עייף אבל שבע רצון הלכתי להתפלל שחרית עם הנץ החמה, ולנוח לקראת הסדר. בדרכי למיטה עברתי ליד הבונקר של המ"פ. מפקד המוצב. פתאום אל מול עיניי ליד המיטה של המ"פ ארגז עם שלושים כיכרות לחם. עמדתי נדהם. פרצתי בבכי תמרורים. העייפות, המתח והאכזבה מילאו את עיניי בדמעות. המ"פ שאל, מה לך חייל מדוע אתה בוכה? הצבעתי לו על ארגז החמץ ולא יכולתי לומר כלום. מה קרה? הוא שואל. זה לא במטבח. מלמלתי בקול חנוק, שלושת אלפים שנה עם ישראל אוכל מצה, ושוב חנקו הדמעות את גרוני. המ"פ מביט בי ולפתע פניו משתנות לובשות רכות, והוא אומר: חייל, קח את הארגז ושרוף אותו עם החמץ. אני לא אשבור שלושת אלפי שנה.
בצהריים ערכתי את השולחן לעשרים החיילים שלא יצאו הביתה. פרשתי מפת ניילון לבנה הנחתי כיפות לבנות ששלחה הרבנות והגדות על כל מקום. סידרתי קערת הסדר עם מצות מרור וחרוסת.
בלילה התכנסנו לסדר. אחד החיילים הזהיר אותי: אנחנו בצבא, בלי דרשות ותורה, רוצים לאכול ארוחת ערב. המ"פ ביקש מכולם לשבת ואמר: שלושת אלפי שנים עם ישראל אוכל מצה. נשמע הסבר של הרב. הבנתי שהוא רוצה לפייס אותי.
אמרתי. כולנו חיילים. מגנים בגופנו על העצמאות והחרות. אבל מתי יצאנו לחרות? לפני שלושת אלפי שנים ביציאת מצרים. יצאנו מבית עבדים. יצאנו לחרות עולם. כך אמר משה לפרעה: שלח את עמי. ומאז הקריאה הזאת נשמעת לעבדים ומשועבדים בכול העולם. היינו לסמל ולמופת לדורות לעבדים שפרקו עול אדוניהם ושאינם מוכנים להשתעבד עוד. ובמדבר סיני קיבלנו תורה..
נכון, היינו בגלות ובצרות קשות. אומות משלו בנו. אבל בנפשנו היינו תמיד בני חורין. רק בגופנו שלטו אויבים, אבל לעולם לא ברוחנו. זאת הרוח שהביאה אותנו לארץ הזאת. יהודים בכול העולם תמיד ביקשו חרות, לעמם ולאחרים, ונלחמו בכל משעבד. נאכל היום מרור להזכיר את העבדות, ומצה להזכיר את החרות. זאת המצה הטבעית שאין בה אלא קמח ומים. היא לא החמיצה ולא התגאתה כמו החמץ התפוח הגאה בעצמו.
נדהמתי לגלות שעשרים החיילים שלא יצאו לחופש לחג ישבו בדממה. הקשיבו. הרמת את כוס היין להתחיל בקידוש. החיילים אמרו: הרב, תספר לנו עוד. סיפרתי להם, אתם יושבים על גדות התעלה גבול מצרים. בן חמש הייתי כשיצאתי ממצרים אחר שעצרו את אבי על ציונות. על האוניה מולדת עליתי ממצרים לארץ ישראל כמו אבות אבותיי. סיפרתי להם על יהודי מצרים ועל סדרי הפסח שערכנו שם מכריזים: לשנה הבאה בירושלים. וכך קראנו את ההגדה והסברנו עוד עד שולחן עורך. אחר האוכל ושתי כוסות יין, כבר אי אפשר היה לקרוא וגם לא להסביר אבל אז פרצו כולם בשירה. עבדים היינו, ומה נשתנה, ודיינו, ועוד שירים שזכרו מילדות וגם שירי ארץ ישראל.
בסיום הסדר המ"פ ניגש אליי. לחץ את ידי בשתיקה. דמעות עלו בעיניי. והוא אומר: שלושת אלפי שנה. לא שברנו. אנו ממשיכים. זה הסדר הראשון שלי. בזכותך.


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/4/2022 01:16 לינק ישיר 

כבר אמרתי שאני לא דתי, נכון? בערב פסח, בשעות הבוקר, יצאתי מברטיסלבה לוינה לאיזה סידור קטן. את הזמן שנותר ניצלתי לטיול קצר בעיר. היה יום של מזג אוויר נאה, זמן מתאים לבדוק עוד כמה אתרים לקראת עונת התיירות.

כאשר עמדתי לחזור לחניה צילצל הטלפון. בתי, שהיא דווקא כן דתיה, התקשרה להגיד לי חג שמח ולשאול איך אני מעביר את החג. איפה שאני שוהה עכשיו בברטיסלבה, אמרתי. לא, אין לי באזור שום קהילה יהודית או בית כנסת בסביבה.

אז מאיפה יהיו לך מצות? אין לי מצות, הודיתי, אני לא אוהב מצות. אני שומר כמיטב יכולתי, לא קלה כחמורה, משתדל, אבל לא אוהב מצות. לא רוצה מצות.

בבקשה תשיג מצה מאיפה שאתה יכול - ביקשה בתי - זה חשוב, מאוד חשוב לאכול מצה בפסח, אפילו מצה אחת אם תוכל להשיג. יכולתי לשמוע את הרעד בקולה, הבנתי כמה זה חשוב לה. במצבים כאלה אני לא מתווכח. בסדר, הבטחתי בלי לדעת אם אוכל לקיים, אני אשיג.

יום שישי, שלוש וחצי אחה"צ, בחו"ל. מה נפל עליי, חשבתי, מה מצות, מאיפה אשיג מצות עכשיו. בוינה יש חנויות כשרות, אבל בשעה זו הכל כבר היה סגור כמובן, מלבד חנות אחת שלדעת גוגל היתה פתוחה.

התחיל גשם אירופי, מהגשמים האלה שמגיעים משום מקום באמצע יום בהיר. רוח קרה. אני עומד שם ליד הגן העירוני של וינה, מחפש מחסה, מנווט את הדרך בהליכה מהירה ורטובה חזרה לחניה ומשם ממהר לחנות. איזה פתוחה. הכל סגור. המשכתי עם הרכב מעבר לפינה ועצרתי, מנסה לחשוב מה לעשות. התחלתי להתעצבן על הסיטואציה שנראתה לי הזויה לגמרי. מתרוצץ בוינה באזורים שאני לא מכיר ומעולם לא הייתי בהם ומחפש מצות. נסעתי לוינה למטרה אחרת לגמרי, לא תיכננתי להתעסק במצות עכשיו. שני חרדים עברו בסמוך, יצאתי מהאוטו ורצתי אחריהם.

סליחה, אולי אתם יודעים איפה אני יכול להשיג מצה?

הם נראו די מופתעים, אחד ענה ביידיש והשני תירגם לי - יש בית חב"ד פה קרוב, אמרו לי, נסה אצלם. הראו לי את הכיוון. מיהרתי לשם, לא מצאתי כלום בין השלטים, חשבתי שאולי טעיתי בדרך והתכוננתי לחזור, ואז ראיתי את השלט "חבד האוס".

נכנסתי, שני אנשים היו בפתח, אחד שעובד במקום ובחור חרדי שהגיע עם מזוודת טרולי, ממש באותו רגע, כנראה כמה שניות לפניי. הסתבר שהגיע בטיסה מישראל באותו יום.

שלום, אולי אני יכול להשיג פה מצה?

מצה אחת או שלוש? שאל הבחור מחב"ד. לא ידעתי מה לענות. מילמלתי בטיפשות: "לא יודע, מצה." מישהו הגיע עם רכב אספקה. "יעקב!" קרא הבחור מהפתח "גיב אים דריי מצות! לך, לך איתו, הוא ייתן לך".

הבחור מהאספקה פתח את החבילות ברכב וניסה למצוא מצות. בחבילה הראשונה היו רק כלים, באחרת רק מנות אוכל בקופסאות פלסטיק, הוא התאמץ, פתח עוד חבילה, פתח את דלת הרכב מהצד השני. התנצלתי על הטירחה שאני גורם להם, עומדים כולנו בגשם, מנסים למצוא כמה מצות לחילוני המוזר שנחת עליהם משום מקום.

ואז אותו בחור חרדי שהגיע במקרה באותו זמן יחד איתי, אמר "יש לי", הוציא חבילה של שלוש מצות שמורות. "אבל אתה בטח צריך את זה," אמרתי, מופתע. "לא," הוא ענה, "הבאתי את זה למקרה שמישהו יצטרך. והנה, זה אתה."

הייתי בהלם. לא ידעתי מה להגיד, חוץ משוב ושוב תודה תודה תודה. שאלתי לשמו. רונן בן אולגה. בבקשה, אם תוכלו, ברכו את הצדיק הזה, המלאך שנקרה בדרכי. הוא רק אמר "תיזהר על המצות, שלא יירטבו בגשם."

שלוש מצות שמורות. רצתי בחזרה לאוטו כשאני בוכה בלי לדעת למה.

תודה לבתי הנהדרת שכל כך לחצה עליי למצוא מצה, תודה לבחור הזה, המלאך שהיה שם באותו רגע. תודה לשם שבדרכו סידר וחיבר הכל כך שבערב החג יהיו לי שלוש מצות שמורות, אפילו בלי שתיכננתי ובלי שחשבתי על זה.

טל גלעד. אתר פייסבוק


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > חברה וקהילה > שידוכי חרדים > סיפור שקבלתי בוואטסאפ
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 ... 19 20 21 22 23 24 לדף הבא סך הכל 24 דפים.

bholext
2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.