קברי צדיקים
הרב שלמה אבינר
שאלה: האם ללכת לקברי צדיקים? האם זה חשוב?
תשובה: אין מצוה ללכת לקברי צדיקים לא מן התורה ולא מדברי חכמים. אין זה מוזכר בשום מקום. אבל זהו מנהג באומה, שנכלל במנהגי ערב ראש השנה, ויש לו מקור קדוש ביחס לכלב בן יפונה שהלך למערת המכפלה כדי לבקש מהאבות והאמהות שיצילו אותו מעצת המרגלים (סוטה לד ב).
אם כן, אין מצוה, אבל יש תועלת רוחנית.
כמובן, אין הכוונה שאנו מתפללים לצדיקים עצמם. הרי זו עבודה זרה. אלא למשל כמו שכתוב בקיצור שולחן ערוך, לגבי הליכה לשם בערב ראש השנה, שזה "לעורר את הצדיקים הקדושים אשר בארץ המה, שימליצו טוב בעדנו ביום הדין. וגם מחמת שהוא מקום קבורת הצדיקים, המקום הוא קדוש וטהור והתפילה מקובלת שם ביותר, בהיותה על אדמת קודש, ויעשה הקדוש ברוך הוא חסד בזכות הצדיקים. אבל אל ישים מגמתו נגד המתים, השוכנים שם, כי קרוב הדבר, שיהיה בכלל ודורש אל המתים. אך יבקש מהשם יתברך שמו, שירחם עליו בזכות הצדיקים שוכני עפר" (קיצשו"ע קכח יג).
אם כן, שני נימוקים. א. בקשה מהצדיק שימליץ טוב עבורי, כמו שמבקשים מצדיק חי שיתפלל עבורי. ב. שזה מקום שבו התפילה מקובלת יותר, בזכות הצדיקים. גם המשנה ברורה מזכיר את הנימוק השני: "ובית הקברות הוא מקום מנוחת הצדיקים והתפילה נתקבלה שם יותר, אך אל ישים מגמתו נגד המתים, אך יבקש מהשם יתברך שייתן עליו רחמים בזכות הצדיקים שוכני עפר" (שו"ע או"ח תקפא ס"ק כז). אף רבי יוסף אלבו מביא נימוק הקרוב לזה (ספר העיקרים ד לה).
השאלה שנשאלה הרבה היא האם מותר לצאת בשביל זה לחוץ לארץ. לפי הרמב"ם - המתיר יציאה זמנית רק לשתי מצוות גדולות שהן ללמוד תורה ולישא אשה (הלכות מלכים ה ט) - ודאי אסור. אך גם לפי התוספות שמתירים יציאה עבור כל מצוה (תוס' עבודה זרה יג א ד"ה ללמוד תורה ולישא אשה), וכן סובר המשנה ברורה (שו"ע או"ח תקלא ס"ק יד) - חוזרת הבעיה הכבדה שביקורי קברים אינם מוגדרים כמצוה.
אילו היתה זו מצוה, היו חייבים רבותינו להגדיר לנו אם זה פעם בשבוע, או פעם בחודש, או שמא פעם בשנה. וכן להגדיר לנו מה דרגת הצדקות הנצרכת. וכן היינו רואים שתלמידי חכמים כולם הולכים ומבקרים שם והרי לא כך במציאות.
אמנם אמרנו לפני כן שיש בכך תועלת רוחנית של תפילה, אך האם יש הוכחה שבשביל זה הותר לצאת לחו"ל - שואל מרן הרב קוק (שו"ת משפט כהן קמז) ובכלל המבלי אין קברים בארץ ישראל, וכי אפשר להתחרות עם מערת המכפלה וקבר רחל?! הרי אברהם, יצחק ויעקב, שרה רבקה רחל ולאה, הם ודאי גדולים יותר מקברי צדיקים שונים? וזה לשונו: "אין הדבר ברור כלל לעניות דעתי לומר, שלא תספיק אהבת אבות העולם ישני חברון עד שנצרך לצאת על זה מארץ ישראל לחוץ לארץ... ועיקר הקדושה של הצדיקים הראשונים למי כל חמדת ישראל, הלא הוא בארצנו הקדושה" (שם)
אך גם אם זה בארץ ישראל, כל אחד ישקול אם לא עדיף להוציא את זמנו ואת כספו על דברים שברור לחלוטין בתורה שהם מיטיבים לאדם, כגון עשיית חסד ולימוד תורה. שלאלו שניים - חסד שלמדנו מאברהם אבינו ותורה שלמדנו ממשה רבנו - יש כוח לכפר גם על עברות חמורות שעליהן אדם חייב מיתה בידי שמים, כמבואר במשנה ברורה (תרטו ס"ק ג. שעה"צ אות ה-ו) . ולמשל על עוון בני עלי, אמר ריבונו של עולם: "נשבעתי לבית עלי, אם יתכפר עוון בית עלי בזבח ובמנחה עד עולם " (שמואל ב' ג יד), אך אמרו חז"ל שמתכפר בלימוד תורה ובעשיית חסד.
וכן יש בכך הוצאת כסף גדולה או קטנה, וגם בזאת עדיף להפנות אותו לצדקה עבור עניים ומסכנים ורעבים, שזו מצוה ברורה של התורה, וכבר נאמר: וצדקה תציל ממוות, כסיפור המפורסם של בתו של רבי עקיבא שניצלה ממוות בזכות שנתנה צדקה.
לכן כל אדם יעשה בדעת לברור את הדרך בה ישכון האור.
ומסופר על הגאון הרב שלמה זלמן אוירבך, שפעם נסע מביתו בשערי חסד לישיבת קול תורה בבית וגן, עצר מול הר הרצל ואמר: אלו קברי צדיקים.
אכן, חייל, גם אם אינו צדיק בחייו, הריהו צדיק בזה שמסר נפשו עבור עם ישראל.
תגיות: קברות צדיקים
