נראה לי שהסיפור הבא של ז'בוטינסקי מבטא את טענתו של ולדר היטב:
שני בוגדים
"לדין בפני בורא עולם הובאו בידי מלאכים שני עלובים, שהיו לשעבר אנשים עלי אדמות. אחד מהם היה דל וחלוש למראה, ועיניו מצמצו באי שקט ושוטטו לכאן ולכאן. והשני היה בעל הדרת פנים, וכולו אומר כבוד, ענווה ושלוות נפש זכה.
הביאום והעמידום לפני הבורא. שעה ארוכה החריש הבורא והביט בהם בעינו הכול-רואה ואחר כן אמר לראשון :הגידה לנו, איך חיית עלי אדמות? אז רעד החלוש בכל אבריו ונפל למרגלות כסא-הכבוד ,צווח כאחוז דיבוק וזעק כשהוא מתפתל ומתלעלע: ריבונו של עולם! מלשין הייתי על אדמתך. לעת ערב ארבתי תחת החלונות, כאשר דימו האנשים כי ביחידות הם יושבים וגילו זה לזה את צפוני נפשם, ושמרתי את דבריהם בלבבי, ומסרתי אותם לאויביהם. ורבים נחלו בגללי קלון ועינויים. ואני קיבלתי מידיהם שקלי כסף מחיר פעלי, ופרנסתי בכסף זה את אשתי ואת ילדיי הקטנים… ויילל החלוש ככלב מוכה שוט, ואי אפשר היה ביללה זו את סיום הדברים. ארוכות הביט האל על המתפתל, זמן רב החריש ואחר אמר: בוגד אתה ובוגד שמך.
ופנה הבורא אל השני ואמר: הגידה עכשיו אתה, איך חיית עלי אדמות. אז קרב בעל הדרת הפנים, וכרע על ברכו, הרכין את ראש השיבה עד למרגלות כסא הכבוד ואמר בקול חרישי ועניו: "אני ריבונו של עולם לא הריעותי לאיש על אדמתך… "למשמע תשובתו קדרו פני הבורא, ודברו היו כגושי קרח כבדים: הגם פה,לפני הדיין, אומר אתה להערים בן-אדם? כי למה תאמר :"הנה חייתי על האדמה ולא הריעותי לאיש", ואני רואה אדמה זו ויודע כי אי אפשר לו לאדם הדר עליה לקבל פני ערב מבלי לעשות מעשה רע במשך היום. אף אני אלוהיך אילו שכנתי בתוככם עלי אדמות, הייתי עושה רעות, הלרמות את אלוהיך אל-הנקמות אתה אומר? נעצבו פני הזקן מזעם האלוהים והשיב בקול רוטט וחרישי, אך בתוקף: "אמת אמרתי לך, מלך מלכי המלכים, כי לא הריעותי לאיש על אדמתך. בכל ימי חיי, ריבוני, לא ידעתי אף רגע מנוחה לנפשי. רדפוני ועינוני קרובים ורחוקים, אך לאיש מהם לא דרשתי רעה. כאשר השליכוני לבור כלא, חיזקתי בליבי בתקווה לרחמיך ולא קיללתי איש. כאשר שדדו את כל רכושי, פשטתי יד לנדבה ולא קיללתי איש. כאשר פקדני זעם האלוהים, בכיתי תמרורים על חורבות ביתי השרוף ועל גויות ילדי הקרות ולא קיללתי איש. ואתמול כאשר גוועתי ברעב אחורי גדר, התהוללו סביבי והתעללו בי מציקי ומעני. אך גם אז לא דרשתי רעתם ומתי מבלי קלל איש!
"ארוכות החריש אל-עליון וזמן רב הביט בעיני הזקן העצובות והענוות, ותעלומה רבה הייתה במבטו של האלוהים. ונשמעו לבסוף דברי הבורא: בוגד אתה -ובוגד שמך! אין בוגד גרוע ממך עלי אדמות, כי עליו על חברך הרובץ לידך ומתפתל וצווח שלא כדרך האדם – עליו אומרים הבריות עלי אדמות: "רע היה האיש, וחלילה לנו מלהידמות לו". על ידי כך מתרחקים הם מחטא הבגידה… ואילו עליך אומרים הבריות עלי האדמות:"קדוש היה האיש ואשרי מי שימצא עוז בנפשו לנהוג כל ימיו כמוהו! "ועל כן פוחתות והולכות שורות לוחמיי המוכנים למסור את נפשם על עניין צודק. בעוד שהרשעים לועגים מדי יזכרוך, ואומרים איש לרעהו: "אין סכנה לנו לפגוע באנשים אלו, כי ממאנים הם להגן על עצמם. נלך אפוא לבתיהם וניקח את רכושם ונתעלס עם נשותיהם!". כך גדל בגללך זרע הפורענות על הארץ: וכל חייך הם בגידה באחים שישבו עימך, ובנכדים שיבואו אחריך.
ועל כן אני אומר לך: בוגד אתה ובוגד שמך! אותו אשר בגד בעד בצע כסף – לא אייסר בעינויים: ילך לו ובוז האלוהים ואדם יהי עונשו. אך אותך, המחטיא -אני מקלל!"
חוששני שלא הבנתי ועלי לחשוב איך דבריך מתקשרים לכאן.
הרי"ן
איקון ירוק מאד! צחקתי ונהניתי מאד.
נשלח ב-24/6/2018 09:34
ירוחם
שבוע טוב.
מה עמוק כאן?
בהודעתי צירפתי קישורית לכתבה המספרת על הדיל, בין חברי הכנסת אחמד טיבי ומשה גפני, ובאותה כתבה ישנה קישורית למאמר קודם באותו הענין שבה מופיעה תמונה בה נראים שני החמודים יושבים זה ליד זה באותה פוזה.
נישט הרצף נקטע מההודעה שלך. היה פוסט חרדי כאן. שמה שנשאר לו מחרדיותו רק השנאה למדינה ולמסרוחקים. כתב מה שכתב. ואני כתבתי בסארקזם מה שכתבתי. חששתי שצירפת אותנו בחדא מכתא
"...ואיזו היא מלחמת מצוהזו מלחמת שבעה עממים, ומלחמת עמלק, ועזרת ישראל מצר שבא עליהם."
"...במה דברים אמורים שמחזירין אנשים אלו מערכי המלחמה, במלחמת הרשות. אבל במלחמת מצוההכול יוצאין, אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה."
נשלח ב-24/6/2018 14:36
הם יוצאים למלחמת מצווה נגד הגיוס-הצר עליהם
נשלח ב-25/6/2018 14:52
מואדיב
mishtadel1 כתב:
צדדים לאסור גיוס:
1) סכנה רוחנית - בדומה לאיסור ללכת פתח אשה זונה.
2) סכנה גופנית - כיום המציאות בצבא שמסכנים חיי חיילים בשביל אמות מוסר שהעתיקו מהגויים לדוגמא יעדייפו לסכן חיי חייל מאשר לפגוע ב"חפים מפשע"
3) כנראה שאם כל החרדים יתגייסו יגרם נזק גדול לעולם התורה - שבעיני המאמין לא פחות חשוב מגיוס לצבא
4) אחוז גבוהה מהחרדים לא מתאימים לצבא בכל מקרה, והעלות להכשיר אותם יקרה יותר מהתועלת שיתנו - באופן תאורתי אני מאמין שאם כל החרדים היו אומרים מחר שהם רוצים להתגייס הצבא היה מוותר על רובם
צדדים להתיר
1) מלחמת מצווה - טעון בירור הלכתי האם המצב כיום מוגדר כמלחמת מצווה
2) לשאת בעול עם חברו וערבות הדדית
באופן מעשי אני חושב שהפיתרון הנכון כיום הוא שרות אזרחי שבהרבה מקרים ניתן לתרום בו לא פחות מאשר בצבא
ולבסוף טיפ קטן למיימוני , מתי שאתה כותב מאמר או טקסט ארוך לכתוב אותו דרך הדרייבר של גוגל כך כל כתיבה נשמרת לך בזמן אמת (וגם יש לך גישה לטקסט מכל מחשב)
מה שלא ברור לי, זה היאך נותר הדיון הזה יתום. שהרי - כפי שהבאתי בהודעתי הקודמת - אין המדובר ב"צדדים להתיר", אלא - מבחינה הלכתית - הסיבות לחייב.
אמנם, כבר שמעתי שיש רבנים שמחתנים חתן החותם על כתובה בה הוא מתחייב לזון ולפרנס - ובכל זאת אוסרים עליו לעשות כך;
ואף שמוע שמעתי שיש הפותרים כלה לצאת מחופתה, ונשים בכלל, בטענה שיש כיום מספיק גברים וכו';
אבל לאסור?! רפורמים שכמוכם, עוקרים דבר מהתורה בלי למצמץ, ועוד כותבים רשימה של "צדדים להתיר"...
נשלח ב-25/6/2018 15:01
מואדיב- נדמה לי כי האדם הזה בדבריו לא היה ראוי לכבוד שהגבת על גיבובי השטויות שלו
נשלח ב-25/6/2018 17:18
ההתחייבות לפרנס את האשה
מותנית בדרישת האשה לזונה, והיא יכולה למחול לבעל את התחייבותו..
נשלח ב-25/6/2018 20:56
מואדיב
נישטאיך כתב:
ההתחייבות לפרנס את האשה
מותנית בדרישת האשה לזונה, והיא יכולה למחול לבעל את התחייבותו..
אני נבוך.
אתה מקפיד שהבעל יכתוב, במפורש, שההתחייבות שלו היא שטר כשר, לא אסמכתא ולא טופסי דשטרי - אבל אתה מניח לו לכתוב משהו שכולם יודעים שאינו אמת. הוא אינו מתכוון לקיימו - ואם הוא יודע שהיא מוחלת על כך, מדוע להתחייב?
לא כאסמכתא, ולא כטופסי דשטרי - וגם לא התכונתי לזון ולפרנס.
אכן, דובר שקרים לא יכון לנגד עיני.
נשלח ב-26/6/2018 02:07
למה אינך שואל: הוא חותם על "ואנא אפלח", כשאין כוונתו לעבוד לפרנסתו?
נשלח ב-26/6/2018 06:57
מואדיב
נישטאיך כתב:
למה אינך שואל: הוא חותם על "ואנא אפלח", כשאין כוונתו לעבוד לפרנסתו?
בקצרה כתבתי. ודאי שגם על כך אני שואל. לזון ולפרנס - וכל הכרוך בכך.
וכי לכך יש לך תשובה, לעומת האחרים?
נשלח ב-26/6/2018 12:33
מואדיב
<וכי לכך יש לך תשובה>
כן, יש לי תשובה:
לדעתם, ה"ואנא אפלח" שבכתובה, הוא לשון נקיה לתשמיש, כפי' ה"נחלת שבעה", סי' יב, סעי' יט, ב.
נשלח ב-26/6/2018 14:00
מואדיב
נישטאיך כתב:
מואדיב
<וכי לכך יש לך תשובה>
כן, יש לי תשובה:
לדעתם, ה"ואנא אפלח" שבכתובה, הוא לשון נקיה לתשמיש, כפי' ה"נחלת שבעה", סי' יב, סעי' יט, ב.
אילולא דמסתפינא, הייתי כותב כאן בדיחה על הג"ש שבין אפרנס שאינו מתכוון לקיים, לבין האפלח שלך, אך חזקה עלי מצוותו של מרא דאתרא ואחריש.
נשלח ב-27/6/2018 08:15
האם יש בעיה לצייד את האישה בשטר כאופציה שלכשתרצה תממשנו? האם בעל שטר חייב לאכוף את זכויותיו? ומייד?