ג) בעת הדיון העלה ב"כ הבעל טענה ולפיה "גדולי דור אומרים שאישה תצא לעבוד כדי לאפשר לבעלה לצאת וללמוד תורה ומעבר לכך זה מנהג המדינה והמציאות היא שנשים עובדות היום."
ביה"ד כבר הבהיר בשעת הדיון, שלא ידועה לו הוראה כזו של גדולי הדור שהאישה תצא לעבוד כדי לאפשר לבעלה לשבת וללמוד תורה. הדבר אמנם נעשה במשפחות של אברכים ובהסכמת האישה ומתוך רצון הדדי של בני הזוג שהבעל יעסוק בתורה ולכן האישה עומסת עליה את עול פרנסת הבית ... אך הדברים נעשים מתוך הסכמה ורצון ולא כחובה משפטית https://bit.ly/2Nr0Cwu
"אנא אפלח" : נטילת עול הפרנסה על ידי הנשים החרדיות, הצדקותיה והשלכותיה
תוקן על ידי נישטאיך ב- 06/07/2018 08:02:28
נשלח ב-6/7/2018 11:06
נישט נש= נשכחה ההוכחה
תורתו אומנותו? ממתי התורה היא אומנות? משנה קידושין פרק ד
רבי נהוראי אומר מניח אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה רבי נהוראי זה רבי מאיר שה ההחכם מכל חביריו
נשלח ב-8/7/2018 09:27
ירוחם
שבוע טוב.
לא שכחתי את מאמרו של רב נהוראי-רבי מאיר, אך דבריו אינם נוגעים לעניננו. רבי מאיר היה תנא בארץ ישראל, וייתכן שדעתו היתה דעת יחיד, ואנו עוסקים באמוראים שהיו בבבל, וייתכן שהגישה ל "תורתו אומנותו"- שלא לעבוד ולהתפרנס או להנות מתמיכת הציבור, היתה שונה בבבל, בתקופת הגאונים, מאשר בארץ ישראל בתקופת התנאים.
גם ידעתי מהנאמר במאמר, "תמיכת תלמידי חכמים בתקופת התלמוד", "סיני" יח, עמ' קלז-קנב, שהעליתי כאן:
ולעניננו - ראה שם עמ' קנ-קנב, ואין ספק שצדקו דברי מואדיב, שבבבל לא היה הדבר מקובל.
נשלח ב-8/7/2018 10:52
אומרים שהדורות הקודמים היו גדולים יותר חכמים יותר מדורנו.
בפרשתו שנים וחצי שבטים רצו להשאר בעבר הירדן. משה הבין כי הם לא רוצים להלחם-
אם זה היה היום ח'כ גפני היה אומר- ישיבות כוללים ובתי מדרש נבנה כאן נהרג באוהלה של תורה. ובזכות הלימוד שלנו אתן תכבשו את ארץ ישראל. זכות התורה שלנו יעמוד לכם.
אז זהו מנהיגים היום יותר מתוחכמים.
נשלח ב-8/7/2018 13:32
.
ירוחם:
רבי מאיר עצמו, פרנסתו לא היתה מוטלת על הציבור*, אלא עסק במלאכתו לפרנסתו. אתה יכול להבין איך שתרצה את דבריו לגבי לימוד מלאכה לבנו, אך בשום מקום לא נאמר מפיו שהתכוון שבנו יהיה מוטל על כתפי הציבור לפרנסו.
* עיין עירובין י"ג, בו העיד על עצמו "לבלר אני" = מעתיק ספרים לפרנסתו. ואף בגטין שיבחורו על כך שהוא "חכם וסופר".
כן. גם רבי מאיר עבד לפרנסתו.
נשלח ב-8/7/2018 14:57
מואדיב לא הבנת את כוונתי- התיחסתי רק למילה -אומנות-. אני מסכים בהחלט למה שכתבת. אגב חידוד- במשנה בקידושין אומר רבי נהוראי-לעולם ילמדאדם את בנו אומנות. רבי מאיר אומר אין אני מלמד את בני אלא תורה. והרי אנחנו יודעים כי רבי מאיר- זה בעצם רבי נהוראי. עיין בעירובין שם. אז מה הוא חולק על עצמו?
אלא שים לב ללשון- רבי נהוראי מיעץ לאדם ללמד את בנו אומנות. רבי מאיר את בני(שלי) אני מלמד תורה
נשלח ב-9/7/2018 12:22
"רבי נהוראי אומר מניח אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה שאדם אוכל משכרה בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא".
כנראה שהיום מבינים את "שאדם אוכל משכרה בעולם הזה" כפשוטו.
ח"כ טיבי ל'בחדרי': הצבעת החרדים בעד חוק הלאום - מחרידה
לא לחינם הלך הזרזיר אצל העורב מפני שהוא מינו
נשלח ב-18/7/2018 12:45
הם מזכירים לי את סיפור העקרב והצפרדע
פעם אחת,
לפני שנים רבות רבות, בארץ רחוקה ופסטורלית, על גדות נחל קטן, חיו להם צפרדע ועקרב. כל השנים שחתה הצפרדע מצידו האחד של הנחל לאחר, ללא הפרעה, והרגישה חופשיה ומאושרת. העקרב, לעומתה, נותר תקוע על גדת הנחל, ומאוד מאוד קינא בצפרדע. מרוב זעם על המצב, מעת לעת הוא ניסה לעקוץ את הצפרדע. אבל זו היתה זריזה וחזקה ממנו, והצליחה להתחמק.
"אולי תעפירי אותי את הנחל על הגף שלך?", שאל אותה יום אחד.
"השתגעת? ברגע בו תטפס על הגב שלי, תעקוץ אותי ואמות!", אמרה הצפרדע, שהיתה מאוד חכמה ואף אנליטית בדרכה.
"מה בתאום, הרי אם אעקוץ אותך, לא אוכל לעבור לגדה השניה וגם לא לחזור הביתה", טען כנגדה העקרב.
הצפרדע חשבה פעם, חשבה פעמיים, והגיעה למסקנה שאפשר לעשות עסקים עם העקרב. "טוב", היא אמרה. נכנסה למים הרדודים, ונתנה לעקרב לטפס על גבה. אמנם, הרגליים הקשות שלו לא נעמו לה, אבל מה לא עושים בשביל שכנות טובה? פרט לכך, חשבה, זה באמת לא הוגן שאני חיה גם במים וגם ביבשה, ועל שני גדות הנחל, ואילו העקרב המסכן תקוע כל ימיו רק במקום אחד.
וכך החלו השניים להתקדם לעומק הנחל. הצפרדע חשה מאוד בנוח במים, והעקרב התבונן בנוף ותכנן בליבו מה יעשה כשיגיע לארץ החדשה והמובטחת.
לפתע חשה הצפרדע בעקיצה איומה בעורפה, והיא החלה לפרפר. המים היו עמוקים, והצפרדע החלה לשקוע.
"השתגעת???", זעמה עליו הצפרדע בנשימותיה האחרונות, "הרי עכשיו שנינו נמות! שכחת שאתה תלוי בי?!"
"מצטער", אמר לה העקרב במבוכה ועקץ אותה שוב, "מה לעשות? אני עדיין עקרף!"
נשלח ב-27/11/2018 10:36
בעמ' 1:
<הבוקר (שלישי) בפתח הדיון בוועדת הכספיםפנה חה"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) בהצעה ליו"ר הוועדה חה"כ גפני, "אני פונה אליך ח"כ גפני לעניין ההבנות שהיו בנינו,ההבנה שאתה גילית לציפור הנפש שלנו>
"חבר הכנסת טיבי לא איים, אבל בהחלט הסביר את מסוכנות החוק ומשמעותו עבור החברה הערבית ועומד מאחורי דבריו".
אין ספק שאחמד טיבי לא איים, הוא בס"ה הסביר להם את מסוכנות החוק ומשמעותו עבור החברה הערבית, ושהחוק יפגע בציפור הנפש של הערבים, האם חה"כ גפני גם הבטיח לעזור לו שהחוק לא יעבור?
בחיפה קורמת עור וגידים ברית בין מפלגת העבודה לקומוניסטים של חד"ש והחרדים •
צריך להודות שהיתה איזו צהלה גדולה על כוחה היפה של הדמוקרטיה, כאשר עינת קליש־רותם באה משום מקום ושלחה את ראש העיר הוותיק יונה יהב הביתה. אבל בינינו, מישהו ידע מי היא? כשנבחרה, הרב ח"כ משה גפני מדגל התורה שיגר דברי חנופה והתרפסות שעלו על גדותיהם לעינת קליש־רותם. מי שיצפה בזה ביוטיוב יקבל בחילה.
