את היוזמה הראשונית הובילה הרבנית אריאלה שנאור מחב"ד תל אביב, ובשיחה עם יומן ערוץ 7 היא מספרת כי הכול החל בכלל בבת קול שדיברה אליה בחלום הלילה.

את השיחה עמה היא פותחת בקביעה לפיה היא אינה רבנית כלל ועיקר, ומיד היא מספרת: "זה התחיל בחלום, והתברר שאנחנו ארבע נשים חולמות. במהלך הלילה הגיעה בחלום בת קול שקראה להוציא את בנות ישראל לרחבת הכותל לתפילת שירת מרים, שירת הבאר. בעצם הנושא היה נשמע תמוה בחלום ושאלתי על מה, והיא בישרה 'ט"ו באב' והסבירה את הסוד של הערב הזה, שבערב הזה לא היו ימים טובים לאחדות ישראל וכנסת ישראל עם הקב"ה כמו ט"ו באב ויום כיפור.

היא הראתה שט"ו אב זה בגימטריה ח"י, גימטריה קטנה 9, ובכוח הערב הזה להחיות את חורבן של תשעה באב. הסוד השלישי שהיא בישרה הוא שזה יום שבו הותרו השבטים לבוא זה בזה בסוד בנות צלפחד והסוד הרביעי הוא שידוע שט"ו באב הוא ארבעים יום לפני בריאת העולם, כ"ה באלול, ו'בוודאי יודעת שטרם בריאת בריה חדשה יוצאת בת קול בשמים ומכריזה על בריאתה ובכוח הנשים בערב ט"ו באב לברוא את הבריאה שתכריז על עולם של גאולה'. כך היא נעלמה. קמתי בבוקר והתייעצתי עם הרבנים שלי בקהילת חב"ד תל אביב וקיבלתי את ברכת הדרך".

ממשיכה שנאור ומספרת כי סיפרה על דבר החלום ללאה אהרוני, יו"ר עמותת נשים למען הכותל, וזו התלהבה מאוד. הן קבעו להיפגש אך טרם הפגישה הרבנית תמר אחיטוב הציעה גם היא לקיים תפילת נשים המונית ברחבת הכותל "יחד בעת רצון" כלשונה של הרבנית אחיטוב ואז אמרה לה אהרוני כי יומיים קודם לכן הגיעה אליה אריאלה שניאור מחב"ד תל אביב עם אותו רעיון. הרבנית אחיטוב הצטרפה לשתיים, ובאופן מפתיע יום קודם למפגש שקבעו הגיעה שיחה משלי, ישראלית מאוסטרליה בת קיבוץ נחשולים, "יהודיה שאינה מונחת בתורה ומצוות", כלשונה של שניאור, ואמרה שהיא חלמה על תפילת נשים המונית ברחבת הכותל בסוד שירת הים, שירת הבריאה, "ואז לאה אהרוני הבינה שיש כאן משהו שהוא נשגב מבינתה ואמרה לי שיש כאן משהו ממש מוזר וחייבים לצרף גם את הבחורה הזו וכך הפגישה הפכה לפגישה בין ארבע נשים, מארבע קצוות".

על דבריה אלה שאלנו את שניאור מהו בדיוק קולה של בת קול בחלום, והיא משיבה: "אין לי מושג. היה בזה משהו מאוד שמיימי. אני אדם שחולם חלומות, אבל זה היה חלום ברמה אחרת לגמרי, זה הדהד וריגש ברמות גבוהות. התעוררתי מהשינה מתוך בכי של שמחה והודיה שאני לא יודעת לבטא. הייתה תחושה נשגבת שלא ניתן להסביר אותה. היה משהו שגרם לי, אני אשת עסקים בעלת משרד, אדם נורמטיבי שעבורי לצאת למסע כזה זה דבר מרעיד עולמות, לצאת לדבר הזה ולהתמסר אליו בקול של אותה בת קול".

מוסיפה שניאור ומספרת כיצד הגישו ארבע הנשים פניה להנהלת הכותל המערבי על אף ש"הזהירו אותנו שהכותל לא מאפשר טקסים מהסוג הזה ושיש הנחיות מדויקות, אבל החלטתי ש'תמים תהיה עם ה' אלוקיך' וה' יכוון את הדברים לטובה. הגשנו בקשה והיו מאוד נחמדים בוועדת הטקסים והיו קשובים לדבר. הם הבינו שיש כאן משהו שהוא נקי מפוליטיקה ואינטרסים, ובסיעתא דישמיא אישרו לנו את האירוע ואנחנו מזמינות את כל בנות ישראל לצאת מהבתים בערב ט"ו באב לתפילת נשים מתוך אחדות ישראל".

והאם לא חששו המארגנות מהגעתן של נשים רפורמיות לאירוע וניסיון, אולי כפרובוקציה, לסכל את המהלך? "היו חששות כאלה, אבל לשמחתנו הרבנים הם שהפיגו את החששות ואמרו שאותן נשים נוהגות להגיע ביום ספציפי בחודש ובשעה ספציפית, ואנחנו תפילה שנעשה את הדברים בתמימות ובאחדות זכה מכוחן של נשים".

ההדבקות והתיקונים עקב מיגבלות ההדבקה של האכסניה שלנו