| נשלח ב-25/9/2018 19:30 |
 |
| |
בחירות תשע"ט - תקופת הדמדומים של המפלגות החרדיות
את שבעים השנים ומעלה מקום המדינה עד היום, יש להבנתי לחלק לשתי תקופות שונות של הציבור החרדי ושל המפלגות החרדיות, ואני סבור שיש לנו סיבות להניח שאנו עומדים בתחילתו (אם לא בעיצומו) של עידן שלישי. - תש"ח-תשמ"ד (1948-1984) קהילה אחת ומפלגה אחת - בתקופה זו המכנה המשותף של הקבוצות החרדיות השונות היה רב על המפריד, ובאותם מוסדות חינוך למדו יחד ליטאים וחסידים, אשכנזים וספרדים. מפלגת "אגודת ישראל" ייצגה את כל הציבור החרדי (לצורך הדיון אני מתעלם כאן כעת מקיומה של פא"י) על פלגיו השונים, למרות שבתוכה פעלו סיעות שונות שאף התמודדו בבחירות פנימיות בשנת תשל"ו. לצד המפלגה פעלה "מועצת גדולי התורה", שבה היו חברים גדולי האדמו"רים, גדולי ראשי הישיבות הליטאיות וגדולי תורה ספרדים. עם השנים, החלה ההיפרדות של הקהילות אלו מאלו, כשהדבר בא לידי ביטוי במקומות המגורים, במוסדות החינוך, ובסופו של דבר גם בפוליטיקה, עד שלא הייתה ברירה ונתפרדה החבילה.
- תשמ"ד-תשע"ט (1984-2018) שלוש קהילות ושלוש מפלגות - בבחירות תשמ"ד לכנסת ה-11 הוקמה מפלגת ש"ס בהנהגת הגר"ע יוסף ו"מועצת חכמי התורה" עבור הציבור החרדי-ספרדי, ובבחירות תשמ"ט לכנסת ה-12 הוקמה מפלגת "דגל התורה" בהנהגת הגרא"מ שך ו"מועצת גדולי התורה" הליטאית, ומאז הציבור החרדי התחלק באופן ברור לשלוש קבוצות נבדלות של ליטאים, / חסידים / ספרדים. לכל קהילה מוסדות חינוך משלה, עיתונות עצמאית, מקומות מגורים שונים, מנהיגות רוחנית נפרדת, וכמובן מפלגה ונציגים נפרדים בכנסת וברשויות המקומיות. עם השנים, בכל אחת מהקבוצות התחילה חלוקה פנימית (כדוגמת שלומי אמונים מול חסידות גור, אנשי "הפלג" מול הגראי"ל שטיינמן, אלי ישי מול אריה דרעי ועוד), אולם המנהיגות הרבנית שזכתה לקונצנזוס והשליטה הפוליטית שהייתה בידי המיינסטרים, הצליחה לשמר את המבנה המרכזי. בתקופה זו, היו קבוצות חרדיות שהרגישו מודרות במובן מסוים כדוגמת בעלי התשובה, החוצניקים, חב"ד, החרדים המודרנים / החדשים, אולם ניסיונות ההתארגנות העצמית שלהם לא נחלו הצלחה רבה. הסתלקות הגרי"ש אלישיב בתשע"ב והגר"ע יוסף בתשע"ד גררה את תהליכי ההתפרקות הראשונים, אולם נראה שההחמרה התרחשה בשנה האחרונה לאחר הסתלקות הגראי"ל שטיינמן (והגר"ש אויערבאך) והחלל המנהיגותי שנוצר.
- העידן החדש - מוקדם עדיין לדעת לאן ילכו הדברים, האם נראה המשך של מגמת ההתפצלות או שדווקא יש סיכוי לאיחוד כוחות מחודש? אולם נראה שבכל אופן המציאות שהכרנו במשך למעלה מ-30 השנים האחרונות, תשתנה באופן משמעותי. שלושת המפלגות הוותיקות (נראה לי בעיקר ש"ס ו"דגל התורה") מאבדות את תמיכת הציבור המסורתי שלהן, המנהיגות הרבנית מתפרקת ואיננה נהנית מקונצנזוס (חכם שלום כהן והגרי"ג אידלשטיין לא מצליחים להפוך לכאלו), הדור הצעיר מצפה לשינוי בגישה לאתגרי התקופה, והמאבקים הפנימיים נעשים קשים יותר וחשופים לציבור הרחב. אני משער שהבחירות המוניציפליות הקרובות ימחישו לנו את המשבר של המפלגות הוותיקות, אבל גם אם זה עדיין לא יקרה, אני סבור שהמגמה ברורה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/9/2018 19:36 |
|
| |
מדהים, אתה משער שיש משבר, והבחירות ימחישו אותו. וגם אם זה לא יקרה, המגמה ברורה.
לא זכור לי הרבה פוסטים חלולים כל כך.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/9/2018 21:27 |
|
| |
השאלה אם נראה תופעה חריגה בבחירות, תלויה מאוד בקונסטלציות פוליטיות נקודתיות.
למשל; ריצה משותפת של דגל ואגודה בירושלים,
תגרום להמוני חרדים, חסידים וליטאים, להצביע לאריה קינג.
ריצה נפרדת, לעומת זאת, תחזק מאוד את הפטריוטיות של מצביעי דגל ואגודה למפלגותיהם.
כנ"ל בבית שמש, העובדה ששמוליק גרינברג לא רץ, עלולה לגרום לרבים להצביע לעליזה בלוך.
וכיוצא בזה.
לדוגמא: הבחירות של עץ וג' בתשע"ד, חיסלו טוטלית את הסיפור של מפלגת טוב.
אירוע זניח לכאורה כמו פיטורי עורך עיתון, הניע הליך הקצנה הזויה של כעשרים אלף איש.
בניגוד לקלישאה, התרחשויות פשוטות ומקריות יכולות בהחלט להניע/לעצור תהליכים רחבים.
תוקן על ידי פצקו ב- 25/09/2018 21:31:07
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2018 12:17 |
|
| |
עדיין, רוב הציבור יצביע/מצביע למפלגות הבית (אגודה, דגל, ש"ס) זליגות היו תמיד ותמיד יהיו נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2018 15:04 |
|
| |
ב"צ הפתעת אותי עם הפסימיות שלך חשבתי שאתה בחור אופטימי,,,
אתה לא חושב שיש סיכוי לאחדות כמו לפני תשמ"ט?
אתה לא חושב שהרבנים הליטאיים יוותרו על המרוץ לשטעלע של "הנהגת הדור" כשתוך כדי כך הם מאבדים את הדור ואיתו את ההנהגה?
אתה לא חושב שיש לעסקני דגל אפילו קמצוץ של יראת שמיים, וכשהם רואים שיש כשבעת אלפים חיילים "חייבי כריתות", מחללי שבת חרדים בצבא, כשיש כ15 אלף סטודנטים חרדיים באקדמיה,
כשיש כבר ששת אלפים ילדים תינוקות של בית רבן שלא טעמו טעם חטא בממלכתי החרדי,
לא הגיע הזמן מבחינתם להפסיק את המחלוקות, את השימוש ברבנים לצרכי הקלחת הגיהנומית, שררה ותאוות הכוח, הם לא יפסיקו עם המחול של אכול ושתה כי מחר נמות?
אין לך קמצוץ של אמונה במושחתי דגל?
תוקן על ידי דברוני ב- 26/09/2018 15:05:22
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2018 22:03 |
|
| |
בצ"כ,
ניתוח נכון. מסקנה קצת צולעת.
אמנם מתחת לפני השטח יש שינויים, אך כדי שהם "יחלחלו" למעלה צריכה להיות אלטרנטיבה עם גיבוי רוחני, והציבור צריך להרגיש שממש נמאס, רק כך זה עבד בפעמים הקודמות.להרגיש נמאס אולי אבל אלטרנטיבה של ממש אין. אולי.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2018 08:55 |
|
| |
השינוי התחיל עם החרדים שיצאו מהבועה החרדית ולומדים באקדמיה. והם מחשבים מסלול מחדש בכל תחומי החיים !! והם התפקחו מבחינה פוליטית !! והם מבינים שאין טעם להצביע למפלגות החרדיות !! נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2018 15:45 |
|
| |
| בןציוןכהנא כתב: |  | את שבעים השנים ומעלה מקום המדינה עד היום, יש להבנתי לחלק לשתי תקופות שונות של הציבור החרדי ושל המפלגות החרדיות, ואני סבור שיש לנו סיבות להניח שאנו עומדים בתחילתו (אם לא בעיצומו) של עידן שלישי. - תש"ח-תשמ"ד (1948-1984) קהילה אחת ומפלגה אחת - בתקופה זו המכנה המשותף של הקבוצות החרדיות השונות היה רב על המפריד, ובאותם מוסדות חינוך למדו יחד ליטאים וחסידים, אשכנזים וספרדים. מפלגת "אגודת ישראל" ייצגה את כל הציבור החרדי (לצורך הדיון אני מתעלם כאן כעת מקיומה של פא"י) על פלגיו השונים, למרות שבתוכה פעלו סיעות שונות שאף התמודדו בבחירות פנימיות בשנת תשל"ו. לצד המפלגה פעלה "מועצת גדולי התורה", שבה היו חברים גדולי האדמו"רים, גדולי ראשי הישיבות הליטאיות וגדולי תורה ספרדים. עם השנים, החלה ההיפרדות של הקהילות אלו מאלו, כשהדבר בא לידי ביטוי במקומות המגורים, במוסדות החינוך, ובסופו של דבר גם בפוליטיקה, עד שלא הייתה ברירה ונתפרדה החבילה.
- תשמ"ד-תשע"ט (1984-2018) שלוש קהילות ושלוש מפלגות - בבחירות תשמ"ד לכנסת ה-11 הוקמה מפלגת ש"ס בהנהגת הגר"ע יוסף ו"מועצת חכמי התורה" עבור הציבור החרדי-ספרדי, ובבחירות תשמ"ט לכנסת ה-12 הוקמה מפלגת "דגל התורה" בהנהגת הגרא"מ שך ו"מועצת גדולי התורה" הליטאית, ומאז הציבור החרדי התחלק באופן ברור לשלוש קבוצות נבדלות של ליטאים, / חסידים / ספרדים. לכל קהילה מוסדות חינוך משלה, עיתונות עצמאית, מקומות מגורים שונים, מנהיגות רוחנית נפרדת, וכמובן מפלגה ונציגים נפרדים בכנסת וברשויות המקומיות. עם השנים, בכל אחת מהקבוצות התחילה חלוקה פנימית (כדוגמת שלומי אמונים מול חסידות גור, אנשי "הפלג" מול הגראי"ל שטיינמן, אלי ישי מול אריה דרעי ועוד), אולם המנהיגות הרבנית שזכתה לקונצנזוס והשליטה הפוליטית שהייתה בידי המיינסטרים, הצליחה לשמר את המבנה המרכזי. בתקופה זו, היו קבוצות חרדיות שהרגישו מודרות במובן מסוים כדוגמת בעלי התשובה, החוצניקים, חב"ד, החרדים המודרנים / החדשים, אולם ניסיונות ההתארגנות העצמית שלהם לא נחלו הצלחה רבה. הסתלקות הגרי"ש אלישיב בתשע"ב והגר"ע יוסף בתשע"ד גררה את תהליכי ההתפרקות הראשונים, אולם נראה שההחמרה התרחשה בשנה האחרונה לאחר הסתלקות הגראי"ל שטיינמן (והגר"ש אויערבאך) והחלל המנהיגותי שנוצר.
- העידן החדש - מוקדם עדיין לדעת לאן ילכו הדברים, האם נראה המשך של מגמת ההתפצלות או שדווקא יש סיכוי לאיחוד כוחות מחודש? אולם נראה שבכל אופן המציאות שהכרנו במשך למעלה מ-30 השנים האחרונות, תשתנה באופן משמעותי. שלושת המפלגות הוותיקות (נראה לי בעיקר ש"ס ו"דגל התורה") מאבדות את תמיכת הציבור המסורתי שלהן, המנהיגות הרבנית מתפרקת ואיננה נהנית מקונצנזוס (חכם שלום כהן והגרי"ג אידלשטיין לא מצליחים להפוך לכאלו), הדור הצעיר מצפה לשינוי בגישה לאתגרי התקופה, והמאבקים הפנימיים נעשים קשים יותר וחשופים לציבור הרחב. אני משער שהבחירות המוניציפליות הקרובות ימחישו לנו את המשבר של המפלגות הוותיקות, אבל גם אם זה עדיין לא יקרה, אני סבור שהמגמה ברורה.
|
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2018 15:58 |
|
| |
| אפגעהיטן כתבה: | |
| בןציוןכהנא כתב: | | את שבעים השנים ומעלה מקום המדינה עד היום, יש להבנתי לחלק לשתי תקופות שונות של הציבור החרדי ושל המפלגות החרדיות, ואני סבור שיש לנו סיבות להניח שאנו עומדים בתחילתו (אם לא בעיצומו) של עידן שלישי. - תש"ח-תשמ"ד (1948-1984) קהילה אחת ומפלגה אחת - בתקופה זו המכנה המשותף של הקבוצות החרדיות השונות היה רב על המפריד, ובאותם מוסדות חינוך למדו יחד ליטאים וחסידים, אשכנזים וספרדים. מפלגת "אגודת ישראל" ייצגה את כל הציבור החרדי (לצורך הדיון אני מתעלם כאן כעת מקיומה של פא"י) על פלגיו השונים, למרות שבתוכה פעלו סיעות שונות שאף התמודדו בבחירות פנימיות בשנת תשל"ו. לצד המפלגה פעלה "מועצת גדולי התורה", שבה היו חברים גדולי האדמו"רים, גדולי ראשי הישיבות הליטאיות וגדולי תורה ספרדים. עם השנים, החלה ההיפרדות של הקהילות אלו מאלו, כשהדבר בא לידי ביטוי במקומות המגורים, במוסדות החינוך, ובסופו של דבר גם בפוליטיקה, עד שלא הייתה ברירה ונתפרדה החבילה.
- תשמ"ד-תשע"ט (1984-2018) שלוש קהילות ושלוש מפלגות - בבחירות תשמ"ד לכנסת ה-11 הוקמה מפלגת ש"ס בהנהגת הגר"ע יוסף ו"מועצת חכמי התורה" עבור הציבור החרדי-ספרדי, ובבחירות תשמ"ט לכנסת ה-12 הוקמה מפלגת "דגל התורה" בהנהגת הגרא"מ שך ו"מועצת גדולי התורה" הליטאית, ומאז הציבור החרדי התחלק באופן ברור לשלוש קבוצות נבדלות של ליטאים, / חסידים / ספרדים. לכל קהילה מוסדות חינוך משלה, עיתונות עצמאית, מקומות מגורים שונים, מנהיגות רוחנית נפרדת, וכמובן מפלגה ונציגים נפרדים בכנסת וברשויות המקומיות. עם השנים, בכל אחת מהקבוצות התחילה חלוקה פנימית (כדוגמת שלומי אמונים מול חסידות גור, אנשי "הפלג" מול הגראי"ל שטיינמן, אלי ישי מול אריה דרעי ועוד), אולם המנהיגות הרבנית שזכתה לקונצנזוס והשליטה הפוליטית שהייתה בידי המיינסטרים, הצליחה לשמר את המבנה המרכזי. בתקופה זו, היו קבוצות חרדיות שהרגישו מודרות במובן מסוים כדוגמת בעלי התשובה, החוצניקים, חב"ד, החרדים המודרנים / החדשים, אולם ניסיונות ההתארגנות העצמית שלהם לא נחלו הצלחה רבה. הסתלקות הגרי"ש אלישיב בתשע"ב והגר"ע יוסף בתשע"ד גררה את תהליכי ההתפרקות הראשונים, אולם נראה שההחמרה התרחשה בשנה האחרונה לאחר הסתלקות הגראי"ל שטיינמן (והגר"ש אויערבאך) והחלל המנהיגותי שנוצר.
- העידן החדש - מוקדם עדיין לדעת לאן ילכו הדברים, האם נראה המשך של מגמת ההתפצלות או שדווקא יש סיכוי לאיחוד כוחות מחודש? אולם נראה שבכל אופן המציאות שהכרנו במשך למעלה מ-30 השנים האחרונות, תשתנה באופן משמעותי. שלושת המפלגות הוותיקות (נראה לי בעיקר ש"ס ו"דגל התורה") מאבדות את תמיכת הציבור המסורתי שלהן, המנהיגות הרבנית מתפרקת ואיננה נהנית מקונצנזוס (חכם שלום כהן והגרי"ג אידלשטיין לא מצליחים להפוך לכאלו), הדור הצעיר מצפה לשינוי בגישה לאתגרי התקופה, והמאבקים הפנימיים נעשים קשים יותר וחשופים לציבור הרחב. אני משער שהבחירות המוניציפליות הקרובות ימחישו לנו את המשבר של המפלגות הוותיקות, אבל גם אם זה עדיין לא יקרה, אני סבור שהמגמה ברורה.
|
|
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2020 08:08 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2020 09:28 |
|
| |
| עזרה_למבקש כתב: | |
הנבואה התקיימה?
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2020 09:39 |
|
| |
התובנות של האיש החכם הזה בןציוןכהנא תמיד מעניינות. מגפת הקורונה שנפלה עלינו,
ושאותה כהנא לא יכול היה לצפות מראש, תחיש ללא ספק את השינויים שחלים בחברה
החרדית בעשור האחרון.
כשלעצמי, אני יכול לנחש שהציות העיוור למה שמכונה דעת תורה, יהיה פחות עיוור.
אבל אשמח לקרוא כיצד כהנא רואה את החברה שלנו בשנים הבאות.
|
|
|
|
|
