|
|
| נשלח ב-8/11/2018 11:04 |
|
| |
רב מחשבות
אכן רב מחשבות אבל לא נכונות
|
|
|
|
| נשלח ב-8/11/2018 13:16 |
|
| |
| פתי_מתחכם כתב: |  | | בעלבעמיו, אני מאוד מסכים איתך. רק, כל מה שאני משתדל לעשות את זה, זה לא עובד. אולי תודיע לי מה צריכים לעשות - אני בסמרטפון בדרך כלל. כשאני שולח את המאמר יש בו אכן פסקאות... |
|
אז תחלק את הקטע למספר הודעות
|
|
|
|
| נשלח ב-8/11/2018 16:51 |
|
| |
פתי_מתחכם
| ירוחםשמ כתב: |  | רש"י במדבר פרשת שלח פרק יג פסוק ג כלם אנשים - כל אנשים שבמקרא לשון חשיבות אצל עשיו כתוב פעמיים איש ואצל יעקב רק פעם אחת! וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד, אִישׁ שָׂדֶה. וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם, יֹשֵׁב אֹהָלִים. מי שיצא מופסד מהמכירה הזו היה יעקב .הוא מכר דבר שלא בא לעולם .הוא מכר בנזיד שלא היה רכושו. מהמכירה הזו הוא לא הרויח כלום. כי אפילו לאביו הוא לא סיפר על קניית הבכורה.
והחשוב מכל יעקב ניצל את עיפותו של עשיו- שחזר מעבודתו בפרנסת הבית הביא ציד! ואז ניצל את העיפות. |
|
אכן, אתה מעורר קושיא חשובה. אבל אני לא מבין: נכון, ממבט ה"לאמדעס" מכירת דשלב"ל אינו כלום. אבל מבחינת הסימבולוגיה הבכורה היא דבר גדול מאוד, וכל מעשי האבות הם או לכה"פ רובם סימבוליים. גם במכירת שדה עפרון יצא אברהם נפסד כאיזה פרייער (לפי מדרש חז"ל ואולי כן יש להוציא גם מפשוטו של מקרא, ואכמ"ל) אבל כל אחד מבין שאין הלימוד שם קשור לכללי מקח וממכר.
מה שגם אני איני מבין הוא זה שנראה בעליל שיעקב ניצל את מצבו העייף של אחיו, כמו שכתבת. אבל גם בזה לכאורה יש לימוד. בכלל, בעולם המיתולוגיה, יש כזה בחינה של הגנב שצודק, ה"רובין הוד". (לא שאני אומר שתורתינו הקדושה סתם מיתולוגיה, ח"ו).
|
|
|
|
| נשלח ב-8/11/2018 19:23 |
|
| |
במחילה מאיפה אתה לומד כי עשיו היה גנב? הוא היה מפרנס הבית כפי שכתוב במפורש. אברהם נאחץ לקנות את מערת המכפלה. מי אילץ את יעקב לקנות דבר וירטואלי. שכאמור הוא לה השתמש בקניה הזו.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/11/2018 09:15 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  |
והחשוב מכל יעקב ניצל את עיפותו של עשיו- שחזר מעבודתו בפרנסת הבית הביא ציד! ואז ניצל את העיפות.
|
|
יצחק הוא בנו של אברהם. אברהם היה עשיר. "וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַיהוָה בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל."
יצחק זכה לירושה גדולה מאביו. לחשוב שביתו של יצחק נסמך על כך שעשו יצא לצוד איילה כדי שיהיה מה לאכול בבית, זה חוסר הבנה של הסיפור...
זה האמת והנכון של הסיפור:
עשו ויעקב זה אדם אחד. אתה הוא אותו אחד.
עשו - זהו גוף הבשר שלך שעליו נאמר: "יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ." לכן, כל יום אתה יוצא להתקוטט עם כל העולם. אתה נלחם על כבוד ואתה נלחם על פרנסה.
יעקב - זה מה שנכנה אותו "החלק הרוחני של האדם". נאמר עליו: "וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים."
רוצה לומר לך, גופך המכוסה בעור, זהו האוהל שבו שוכן החלק הרוחני שלך. (בזמניהם, אוהל היה נעשה מעור).
יום אחד, עשו, שזהו גופך, מבין שהוא עתיד לצאת מהעולם. אתה, עשו, עייף מהמלחמות שלך וגם לא מעניין אותך איך יכנו אותך. כל מה שאתה רוצה זה רק אוכל ושקט.
והחשוב מכל, אתה מבין שבעל הבית האמתי זהו החלק הרוחני שלך. שכבר בהתחלה נאמר עליו : "וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר."
כט וַיָּזֶד יַעֲקֹב, נָזִיד; וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן-הַשָּׂדֶה, וְהוּא עָיֵף. ל וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל-יַעֲקֹב, הַלְעִיטֵנִי נָא מִן-הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּהכִּי עָיֵף, אָנֹכִי; עַל-כֵּן קָרָא-שְׁמוֹ, אֱדוֹם. לא וַיֹּאמֶר, יַעֲקֹב: מִכְרָה כַיּוֹם אֶת-בְּכֹרָתְךָ, לִי. לב וַיֹּאמֶר עֵשָׂו, הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת; וְלָמָּה-זֶּה לִי, בְּכֹרָה. לג וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב, הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם, וַיִּשָּׁבַע, לוֹ; וַיִּמְכֹּר אֶת-בְּכֹרָתוֹ, לְיַעֲקֹב. לד וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו, לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים, וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ, וַיָּקָם וַיֵּלַךְ; וַיִּבֶז עֵשָׂו, אֶת-הַבְּכֹרָה.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/11/2018 15:02 |
|
| |
פתי_מתחכם
| ירוחםשמ כתב: |  | | במחילה מאיפה אתה לומד כי עשיו היה גנב? הוא היה מפרנס הבית כפי שכתוב במפורש. אברהם נאחץ לקנות את מערת המכפלה. מי אילץ את יעקב לקנות דבר וירטואלי. שכאמור הוא לה השתמש בקניה הזו. |
|
סליחה: כוונתי לא הייתה ברורה. אני רוצה לומר שיעקב אבינו פה הוא בבחינת הגנב שצודק. וכן לעניין הברכות
|
|
|
|
| נשלח ב-9/11/2018 15:03 |
|
| |
ואולי גם לא צודק. המקרא אינו כפוף להשגותינו השמרניות.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2018 09:50 |
|
| |
פתי מתחכם. אולי אני לא מתוכחם מספיק. ולכן אני לא מבין. למה אתה קובע שהוא היה צודק? העובדה הפשוטה היא כי הוא לא סיפר לאבא על קניית הבכורה. דבר ראשון שהתבקש. ולאחר מכן הוא אומר לאבא עשיו בכורך. על גניבת הברכות התורה בעצמה נותנת את התשובה. מידה כנגד מידה. מאותו רגע של גניבת הבכורה חייו של יעקב היו רצופים שקרים ורמאויות. כולם רימו אותו לבן נשותיו ילדיו.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2018 11:08 |
|
| |
| פתי_מתחכם כתב: |  | | ואולי גם לא צודק. המקרא אינו כפוף להשגותינו השמרניות. |
|
נכון! וכידוע, גם בהושע (יב) יש יותר מרמז לכך
שיעקב נתפס כרמאי: "סְבָבֻנִי בְכַחַשׁ
אֶפְרַיִם וּבְמִרְמָה בֵּית יִשְׂרָאֵל... כָּזָב וָשֹׁד יַרְבֶּה ...
בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת אָחִיו וּבְאוֹנוֹ שָׂרָה אֶת אֱלֹהִים...",
ואולי גם בירמיהו ח: "כִּי כָל אָח
עָקוֹב יַעְקֹב".
אבל לא בטוח שרמאות כזאת נתפסה כמשהו שלילי – שהרי מי לנו גדול (בבני יוון) מאודיסיאוס
הנערץ, שלכבודו נכתבה היצירה הגדולה "אודיסיאה", וכינויו הרווח הוא
"רב המזימות" (πολύτροπος =
מילולית, רב הפְּניות) – והוא נהג לשקר על ימין ועל שמאל בלי למצמץ (מסיבות טובות
כמובן). הדוגמה הכי מפורסמת היא כשהאלה אתנה, המגינה שלו, נגלתה אליו בדמות אדם על
חוף אי מולדתו אליו שב אחרי 20 שנה* – והוא על המקום המציא סיפור שלם להסביר מיהו
(אוד' יד, 252 והלאה): נָשָׂא אֶת-קוֹלוֹ וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֶת-אִמְרֵי-הַכָּנָף; אֶפֶס לֹא גִלָּה דְבַר אֱמֶת, כִּי עוֹדוֹ מְכַסֶּה אֶת-דְּבָרָיו, יַעַן כִּי לִבּוֹ לְעוֹלָם חָרַשׁ מְזִמָּה וְעָרְמָה: "בְּכַפְתּוֹר הָרְחָבָה שָׁמֹעַ שָׁמַעְתִּי אֶת-שֵׁמַע אִתָּקָה..." והאלה אתנה מגיבה בשחוק משתאה: וְחִיְּכָה אַתֵּנָה כְּחֻלַּת-הָעָיִן... נָשְׂאָה אֶת-קוֹלָהּ וַתַּעַן וַתֹּאמֶר אֶת-אִמְרֵי-הַכָּנָף: "אָכֵן הָרוֹצֶה לַעֲלוֹת עָלֶיךָ בְּכָל-מִינֵי תַרְמִית זָקוּק לְחָכְמָה וּלְעָרְמָה, וְלוּ אַחַד הָאֵלִים הִנֵּהוּ. אָיֹם אַתָּה וְרַב-מְזִמּוֹת וְשָׂבְעָה לֹא תֵדַע בִּתְכָכִים, גַּם בְּאַרְצְךָ שֶׁלְּךָ לְעוֹלָם לֹא תֶחְדַּל מִתַּרְמִית, אַף לֹא מִדִּבְרֵי הוֹנָאָה אָהַבְתָּ מֵעֹמֶק לִבֶּךָ..." * 20 שנה = בדיוק כמו יעקב בבית לבן, והדברים עתיקים.
תוקן על ידי אברם_העברי ב- 11/11/2018 09:09:17
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2018 12:16 |
|
| |
בתחילת פרשת תולדות מספרת לנו התורה שוב כי לבן היה אחי רבקה- על פניו זה נראה לגמרי מיותר כי הרי כמה פסוקים לפני סיפרה כבר התורה כי לבן היה אחיה של רבקה הגמרא אומרת הרוצה לשאת אשה יבדוק באחיה- כי רוב הילדים הנולדים דומים לאחי האם. לבן היה רמאי ושקרן
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2018 16:53 |
|
| |
פתי_מתחכם
| ירוחםשמ כתב: |  | | פתי מתחכם. אולי אני לא מתוכחם מספיק. ולכן אני לא מבין. למה אתה קובע שהוא היה צודק? העובדה הפשוטה היא כי הוא לא סיפר לאבא על קניית הבכורה. דבר ראשון שהתבקש. ולאחר מכן הוא אומר לאבא עשיו בכורך. על גניבת הברכות התורה בעצמה נותנת את התשובה. מידה כנגד מידה. מאותו רגע של גניבת הבכורה חייו של יעקב היו רצופים שקרים ורמאויות. כולם רימו אותו לבן נשותיו ילדיו. |
|
נראה לי שאנחנו בהסכמה מלאה. רק שאני רוצה לכוון זרקור על זה שלההבנה המסורתית (כלומר מדרשית) במעשי יעקב יש סיוע מהארכיטיפ הזה של הגנב הצדיק. לא כל גנב בספרות רשע. אדרבה, יש מושג של גנב צדיק כמו רובין הוד וקודם לו (ראה למשל הרקליס והאספרידות.) מכל מקום הערותיך נכונות, וכמו בכל פרדוקס בספרות בודאי יש פה איזה אמירה.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2018 16:57 |
|
| |
אברם העברי: תודה! אני ממרחק הבאתי לחמי ואתה כלך אצל יפות
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2018 09:41 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | מאותו רגע של גניבת הבכורה חייו של יעקב היו רצופים שקרים ורמאויות. כולם רימו אותו לבן נשותיו ילדיו.
|
|
אלוהים אוהב רמאים?
ב אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר יְ', וַאֲמַרְתֶּם בַּמָּה אֲהַבְתָּנוּ; הֲלוֹא-אָח עֵשָׂו לְיַעֲקֹב נְאֻם-יְ', וָאֹהַב אֶת-יַעֲקֹב. ג וְאֶת-עֵשָׂו, שָׂנֵאתִי; וָאָשִׂים אֶת-הָרָיו שְׁמָמָה, וְאֶת-נַחֲלָתוֹ לְתַנּוֹת מִדְבָּר.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2018 13:17 |
|
| |
הגמרא באמת אומרת רוב גנבי ישראל
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2018 16:49 |
|
| |
שלישישי: קשה מאוד לאסוף מידע (בבחינת אתערותא דלעילא לכה"פ) על האלוהים ועדיפויותיו. מה שאני כן יודע שיש גנבים אהובים מאוד אצל בני אדם. ואולי יש בזה משמעות השייכת לנידון דידן.
|
|
|
|
|