בס"ד
ועוד משהו...
אכן שידוכים נראים כמו "פגישות סרק"...
אך בתכלס לפי מה שלמדתי יש לזה משמעות.
וזה לא "סרק" ,הבנתי שכל נשמה לפני שמוחלט מי יהיה זווגה מציעים אותה בשמים ואלו שרצו ...
אפילו אם זה לא הזיווג צריך לפגוש אותם וכן כל הצעה שעולה ויורדת גם נקראת שעברנו עוד אחד לקראת היעד ואנחנו יותר קרובים...
אחד האדמורים בחבד היה משלם לשדכן גם על הצעות שרק הציע גם אם לא נפגשו.
למה?כי זה קידם את בנו לקראת ההצעה שאכן שלו.
מה גם שמכל פגישה ניתן ללמוד על עצמנו כבני אדם ולהשתפר ...
וזה זמן טוב לעבוד על המידות ועל התקשורת אם לוקחים את המצב נכון..
אז נכון שזה קשה.מי כמוני יודעת...
אבל ה' לא שואל אותנו מה אנחנו רוצים.
יש לנו רק בחירה אחת (חוץ מתפילה וסגולות לעתיד כרצוננו)
וזה: או לכבות ולהתייאש או להינות מהזמן והתהליך.
למה אדם נכנס לייאוש ודיכאון?
כי הוא רוצה משהו וזה לא מתקיים.ומרגיש חוסר שליטה בעניינים.
אך אם האדם מבטל את רצונו ואומר "ה' עשה בי כרצונך. אני סומך עליך שאתה יודע מתי הכי טוב עבורי להתחתן(או כל דבר אחר) "
אז האדם נרגע יותר.הוא יודע שיש מישהו ששולט בעולם וזה בטוח לא הוא...
על האדם יש דרישה אחת.וזה לעשות השתדלות ולהיות בשמחה ולמלאות את הזמן בדברים חיוביים ובונים לקראת העתיד.
ברור שכשלא יודעים מתי הסוף זה מתסכל מאד מאד.
אבל מה יעזור אם נבכה?
וכי מישהו רוצה להתחתן עם דכאוני?
עדיף ורצוי למרות הקושי לעשות שוב ושוב השתדלות ויחד עם זאת חובה לפרוק רגשות שליליים וליצור זמנים קבועים שבה עושים דברים שעושים לנו טוב...
לדוג אצלו, אם אתה באמת אבא דואג ואוהב:
אז לרשום אותו לאיזה קורס או חדר כושר או לימוד של תחביב שהבחור אוהב (נגינה/ציור/הגנה עצמית)...או כל דבר שעושה לו שמח.
זה ישחרר אותו וייתן לו הרגשה שיש לו גם דברים טובים בחיים חוץ מלימוד תורה וחברים שמתחתנים סביבו...
נשלח מהאנדרואיד שלי
...
...
