| נשלח ב-10/12/2018 04:36 |
 |
| |
מקור המנהג להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת
הרב זולדן (הועלה כאן https://bit.ly/2RL1XQD) כותב (מסוף עמ' 218), שהמקור הראשון להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת, הוא בתשובה שהבאה בשם הגאונים, שהבינה, בשם "גאון" מ"תקופת הגאונים": לשון התשובה: "ואשר כתבתם מנהגנו בחנוכה להדליק בהיכל שמנה נרות, בלילה ראשונה עושין אחת משמאל ושבע לימין ובכל לילה מעתיק אחת מימין לשמאל (על) [עד] לילה שמיני יעשו כולן לשמאל, יודיענו אדונינו גאון היאך נעשה, שיש מי שאמ' ששה עשרה, שמנה מימין ושמנה משמאל, ילמדינו אדונינו היאך מנהגכם וכיצד נעשה.
אנו מנהגינו בבית להדליק כמנין אנשים שיש בבית כדתנו רבנן המ[ה]דרין נר לכל אחת ואחד, ובבתי כנסיות עושין כבית הלל, לילה הראשון מדליק אחד מכאן ואילך מוסיף והולך, ואין עושין כלום מהן מימין וכך יפה לעשות".
(על משמעות המנהג שבשאלה, (הודגש על ידי) ראה "מנהגי ישראל" (שפרבר), חלק ו, עמ' רסח-רע). בראש עמ' 222 כותב הרב זולדן: "סיכום, מנהג הדלקת המנורה בבית הכנסת, שנזכר כבר אצל הגאונים, חוזר ונידון אצל רבני פרובאנס במאה הי"ב...". האם ייתכן שמאחר והתשובה נמצאה בתוך קובץ תשובות שהיה בבית מדרשו של רבינו אברהם בר יצחק אב ב"ד מנרברונא, ייתכן שה"גאון" שבתשובה זו, אינו "גאון" מ"תקופת הגאונים", אלא גאון מ"גאוני" נרבונא הקדומים, ורבני פרובאנס במאה הי"ב דנו במנהג מקומי שטעמו נשכח מהם. ראה הרב זולדן, שם, הע' 7, ובדברי הרב פרופ' ב. ז. בנדיקט, על ה"גאונים" מפרובאנס, מספרו "מרכז התורה בפרובאנס", עמ' 2-3, (הועלה כאן: https://bit.ly/2QHTX5r). דברי הרב זולדן מובאים גם בקישורית זו:
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-10/12/2018 11:52 |
|
| |
לע'ד המנהג להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת- מאותו מקור שעושים (עשו) קידוש בבית הכנסת. אנחנו חיים בדור של שפע. ואדם שבע לא מרגיש את טעמו של אדם רעב. פעם לא לכל האנשים היה בית להדליק בו נרות חנוכה. כשם שלא תמיד היה לו מקום ו כסף ויין לקידוש והבדלה. לעיתים גם מקום לישון לא היה לו והיו יושנים ואכלים בבית המדרש ןכ' ושם גם היו אוכלים וחיים. איש וביתו
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2018 06:51 |
|
| |
היה כאן אשכול בשם "אזהרה לציבור מפני ברכה לבטלה בהדלקות חב"ד ברחובות" ש"נעלם".
תמיהני את איזה ציבור מזהיר הכותב?
אדם דתי מן השוק מדליק נרות חנוכה בביתו, אדם חילוני המופיע להדלקות בציבור, לא מכיר את הבעיה של לברך ברכה על הדלקת נרות חנוכה במקומות ציבוריים, חסידי חב"ד לא מכירים את ספרו ולא איכפת להם ממנו או מאזהרתו.
השיירה תמשיך לעבור. איני יודע על מי תלונתו בהדלקות חב"ד ברחובות, אם היא על רבני חב"ד, או על מארגני ההדלקות.
הרב יוחנן גורארי, שהוא רבה של חולון, העיר בספרו "חקרי מנהגים" א (https://bit.ly/2RQqhjU ), שהרבי לא הורה להדליק בברכה, אלא רק להדליק, ואינו כותב מי הורה להם לברך על ההדלקה. אני מתאר לעצמי שגם בעירו של הרב חיטריק מדליקים מנורה ציבורית, ואיני יודע כיצד נוהגים שם.
בטוחני שהרב עובדיה יוסף ידע את החשש של ברכה לבטלה כאשר מברכים על הדלקת נרות חנוכה במקומות ציבוריים, ואעפ"כ בשו"ת יביע אומר, חלק ז - אורח חיים, סי' נז, סוף אות ו, אחר הביאו את דעות האוסרים לברך, כתב בסופו:
"... אולם בספר משנת יעקב להגר"י רוזינטל נר"ו (בהל' חנוכה עמוד ר"ס) כתב לברך, כי פעמים רבות הפרסום במסיבות אלה גדול ביותר, אפי' מן הפרסום של בהכ"נ, מהקהל הרב הנוהר לשם. ואחרי הודיע ה' אותנו את כל הנ"ל ביישוב דברי מרן הש"ע בזה, נראה שהנוהגים לברך על הדלקת נרות חנוכה במסיבות כאלה, יש להם על מה שיסמוכו, כיון שיש בזה משום פרסומי ניסא. ומה טוב להתפלל שם תפילת ערבית בצבור מיד לאחר ההדלקה, וכפי שנוהגים בבתי הכנסת. וע' בשו"ת בנין שלמה (סי' נג)".
יש לציין שהרב עובדיה יוסף שכתב שם בתשובתו: "... וכ"כ בספר אז נדברו חלק ו (סי' עה) בשם ידידנו הדגול הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך שליט"א, שאין לברך", התעלם ממה שכתב ב"אז נדברו" שם (עמ' קלז):
"מכיון שהדלקת הנרות בחוץ הוא מעיקר התקנה של הדלקת נ"ח לא רק מצוה בעלמא כמו בטפח הסמוך לפתח כדמוכח ברמב"ם לכן כיון שבח"ל לא היתה המנהג להדליק בחוץ מפני חשש סכנה לכה"פ הנהיגו להדליק בברכה במקום קיבוץ רבים שבזה מתקיימת קצת תקנת חז"ל להדליק בחוץ. אמנם להדליק בכל מקום שמתאספין בו רבים י"ל שהתקנה היתה רק במקום שעוברים בו רבים ובבהכ"נ ובהמ"ד הוי לכה"פ מקום המיוחד לרבים לפי' דומה לו משא"כ במקום אסיפת רבים באופן עראי, אבל הנידון שדנתי בספר המדובר שמתאספים רבים בככר העיר בחוץ יש לו מעלה מצד אחד על בהכ"נ ובהמד"ר ולפי' שפיר יש לברך אף שאינו יוצא מצות הדלקה של נר איש וביתו שזה דוקא במקום שגר שם. ואין זה כמוסיף על המנהג. וכן יש לברך בכותל מערבי בלא שום פקפוק בפרט בזמנינו שמיוחד לתפלה ואינו מקום מעבר כמו בעבר וגם יש מחיצות ויש לזמר שיש לו קדושת בהכ"נ... בכל אופן עד אני על משמרתי אעמודה, אף שאינני אומר קבלו דעתי ועד שיבנה בהמ"ק שאז בודאי יתפשט בכל ב"י להדליק בחוץ כתקנת חז"ל אפשר להדליק בברכה במקומות שמתקבצים בו רבים בו קדושת בהמד"ר כמו שנתבאר".
תוקן על ידי נישטאיך ב- 11/12/2018 05:02:00
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2018 13:40 |
|
| |
אפילו לא הבנת מה כתוב בטקסט עליו אתה מגיב , אם קראת בכלל. יביע אומר לא דיבר על כיכר אלא על כנס באולם.
תוקן על ידי תלמידתלמיד ב- 11/12/2018 11:46:28
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2018 14:04 |
|
| |
כדי להגן על כבודך הרמוס (אם נשאר ממנו משהו ואם היה משהו) אתה מדמה בין כיכר לאולם. כמו כן לא כתוב שם שמקבל קדושת בית כנסת.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2018 20:04 |
|
| |
התשובה לדבריך נמצאת כבר לעיל, החילוק בין כיכר רחוב לבין מתחם סגור. שבזה שייכים חלק מטעמי הדלקה בבי"כנ. ולפני שאתה מזלזל באחרים, מן הראוי שתקרא את מקורותיהם, ואל תתגאה בבורותך.
וכל הכבוד למלצרים שם שעשו הדלקה, רק חבל שלא היה זה בזמנה.
כדאי שתקרא את החומרים שאתה מגיב עליהם, זה לא פילוסופיה שכל קשקוש נחשב לאמירה (שגם בה פרך אותך הרה"ג יש3 שליט"א, והוכיח שאינך מבין על מה אתה כותב), בהלכה יש נתונים שעליהם מסתמכים ולא כאבי בטן. ובזה נופלים הרבה כותבים שמבינים בדרשות ופילוסופיות, אבל כשמגיעים להלכה לא מבינים שזה לא לומד'ס שבה אפשר להגיד כמעט הכל.
ובעניין האדמו"ר מבאבוב, הוא עשה כהלכה, שכן מדין אכסנאי אכן כולם פטורים מהדלקה, אלה שמברכים על חנוכיות נוספות , שזה לא מופיע בראשונים, בזה יש חשש ברכה לבטלה (אם זה בכלל אכפת לך, שכן לא מדובר בשם של אחד מאלילי יוון... )
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2018 20:26 |
|
| |
עיין בדבריך על הריב"ש ועייין יביע אומר.
ובפרט שי"א שמדליקים במקום הסעודה. מאי שנא מסעדה או חדר אוכל?
וחסידי באבוב, גם אם שכרו לעצמם אם הוא מתחם אחד יוצאים בהדלקתו
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2018 20:56 |
|
| |
מה זה שונה ממקום אכילת בחור ישיבה? ומה עם שאר הסועדים שזה מקום אכילתם?.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2018 21:00 |
|
| |
מתחם יכןל להיות בניין שלם עם כניסה אחת..
וכנ"ל אם הוא מקום אכילתם א"ש..
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2018 21:12 |
|
| |
מה הקשר בין מייתי להו ריפתא דתחומין לנר חנוכה? שבוא נקבע במקום שנמצא בו בפועל.גם אם רוצה להיות שם וגם אם לא.
והה"ד מניחה על "שולחנו", במקום אכילתו...
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2018 21:33 |
|
| |
מתי מה שכתבו הפוסקים מעניין אותך..? וכי חובה להשוות בין העניינים ? וכי אסיר בבית האסורים פטור מהדלקה כי הוא רוצה להיות בבית? וכי מקום עבודה זה נקרא שאינו רוצה להיות שם? רק מי שקיבל חינוך של שנורר ידבר כך!
אבל כמו בכל דבר יש לפחות שלש דעות.
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=37702וראה כאן שכיוון לחילוק זה הנה כבר כתב הט"ז שם דמקור ההלכה דאזלינן בתר מקום האכילה ולא בתר מקום השינה הוא מעירובין ע"ג ע"א במה שנחלקו רב ושמואל לגבי עירובי חצרות אם מקום דירתו הוא במקום פיתא או במקום לינה, ובשו"ע או"ח סימן ש"ע סעיף ב' נפסקה הלכה כרב דאינו אוסר אלא במקום פיתא, אך במגן אברהם שם סק"י כתב "משמע בגמ' דרועים הלנין בשדה אעפ"י שאוכלין בעיר אין אוסרים דאנן סהדי אילו ממטי להו ריפתא התם לאכול הוי ניחא להו, וצ"ע" והפרי מגדים שם בא"א הוסיף לפי דרכו דאפשר דה"ה בתלמידים האוכלים בבית בעלי בתים ולנים בבית רבם דמקום לינה עיקר עי"ש. ולכאורה נראה דה"ה בני"ד דמקום לינה עיקר בתלמידי ישיבה. אך באמת נראה דאין הנידון דומה לראיה כלל, דלא אמרו כן אלא ברועין שכל היום נמצאים בשדה כדי לשמור על הצאן והכבשים ובע"כ נכנסים לעיר לאכול ולבם דואג על הצאן שבשדה ולכן אין מקום פיתם עיקר, וכן לגבי התלמידים שהולכים לאכול בביתם של בעלי בתים, וידוע שהרבה פעמים סבלו התלמידים מבושת פנים ובזיונות מיד בעלי בתים שהיו לעתים עמי הארץ, ובכה"ג ודאי שייך לומר דאילו ממטי להו אוכל למקום לינתם ניח"ל, משא"כ בחור שאוכל בישיבה מהי"ת לומר דמקום לינה עיקר והלא גם בחדרי האוכל יש להם מלא הנוחיות ולא עדיפי להו חדרי השינה מחדר האוכל, ולכאורה זה פשוט.
תוקן על ידי תלמידתלמיד ב- 11/12/2018 19:35:25
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2018 22:32 |
|
| |
מה אתה מצטט את עצמך עכשיו ?
ואיך עברת ממסעדה לישיבה ? כשבמסעדה העובד נמצא שם משמרת שהיא לפעמים בת 8 או יותר שעות, ושם גם אוכל, למה שלא ידליק שם ? וכמו כן הבאים לאכול שם, אם לא הדליקו ולא אוכלים בביתם צריכים להשתתף עימם בהדלקה, ולגבי הברקתך הבטלנית, שאין אדם אוהב את עבודתו, הרי אדרבא, אותם הרועים נחשב מקום רעייתם להם כעיקר וביתם שהיו אוכלים אינו עיקר, אהבו את עבודתם ולא הסתמכו כל מתנות חינם שקורין מלגות, ולא ליסטמו את הבריות המשלמים מיסים בשביל פטפוטי אקדמיה . גם מי שמבקר צריך לבקר בלשון נקיה - הטרוד עד אין קץ
תוקן על ידי תלמידתלמיד ב- 11/12/2018 20:39:47
תוקן על ידי עצכח ב- 13/12/2018 06:37:40
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2018 22:56 |
|
| |
לא משנה השמות משנה הסברות, ראה איך ציטטת שמות במקום להסביר הדברים, אך ודאי אם נתעסק עם שמות, שימך בתחתית הרשימה ולמטה המנה, כמו כן גם סברותיך.
ולגבי הסברות שהבאת, אולי באקדמיה תוכל לקבץ בעדן כמה פרוטות, מה הקשר בין סועד בבית חבירו שמארחו שם ואוכל מה שחבירו מאכילו ואינו חייב לו מאומה לבין סועד במקום המתוקן עבורו , ששכרו לאכסניה לסעודה, ובפרט כאן שאין זה דין של 'בית' . רק בבית אולי יהיה שייך להביא הציטוטים שהעלת, אך עם זה ראה בדברי הרב וויס לעיל שהיו שרצו לחייב הבחורים האוכלים אצל בעלי בתים להדליק שם, ורק משום סברת הרועים, פטרום מכיוון שלא היה נח להם שם
אך כאן סברת הפוסקים שהביא ביביע אומר והסכימו לזה כל הפוסקים כמעט, שניתן להדליק במקום כינוס הרבים, אם אינו כיכר העיר, ששם באמת אין מי שהורה לברך לכתחילה. אבל כבר נוהגים בכל החדרים ווהאולמות של מקומות עבודה או מקומות כינוס, כחתונות למשל, לברך ולהדליק נרות חנוכה ואין פוצה פה ומצפצף מלבד עמי ארצות שמוחם סתום ומלאי נפיחות עצמית.
תוקן על ידי תלמידתלמיד ב- 11/12/2018 21:02:35
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2018 23:19 |
|
| |
כולך בטלה אחת גדולה. וכבר כתבת שטויות גדולות מזה.
מובן שכואב לך הניצחון על היוונים ואליליהם, אך בני ישראל ימשיכו להדליק נרות חנוכה בכל מקום.
עוד לא הבנת שמדברי הריב"ש שניתן לברך בחתונות ובאולמות ומסעדות, ואפילו לא ראית את הפוסקים שמתירים ומבארים את זה כל אחד כפי דרכו, ובצירופים שבוארו כאן, אבל גם מסיבה זו שעדיף שתראה הדלקת נרות מאשר דברים אחרים.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2018 23:35 |
|
| |
תקרא את הטעם שנתן הריב"ש להדלקה בבית כנסת ותראה שה"ה לשאר מקומות. ותראה את שאר הפוסקים שהביאו סימוכין לדבריהם. ואת סטיותיך תשמור לעצמך .
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2018 23:41 |
|
| |
ההפך מחוץ זה בית כנסת ? אתה גם קצת למדן ?
לשון נקיה מחייבת את כולם! - הטרוד
תוקן על ידי עצכח ב- 13/12/2018 06:40:39
|
|
|
|
|
