מה שאלוהים יכול

ועכשיו נפנה לדיון הפילוסופי, והאמת כי אין אדם יכול להעיד כלל על מנת המשכל של מלפפון, כל עוד לא תיקשר איתו, וייתכן שהמלפפון הוא דווקא חכם גדול ומוותר וסולח לפוגעים בו, והראיה שנותן ארך אפים לעוברי רצונו החותכים אותו, 

והאמת שכמו שכתבתי ישנם שלושה מעגלי חברה, כי מהי חברה אם לא קיבוץ אנשים, וישנם בזה שלושה מעגלים מוכרחים, האחד הפנימי של כל אחד ואחד, השני העולם החיצוני שבו כולם רואים זה את זה ואינם יודעים מה רואים כי הלוא לא יראו כי אם לפנים ולא יראו ללבב, והמעגל השלישי המעגל הכולל את כולם יחד, והוא המעגל האלוקי, שכולם מקור מחצב נשמתם מאלוקים אחד שבראם, והמעגל הפנימי והמעגל הכולל שניהם רוחניים, אך בזאת יבדלו, שהמעגל הפנימי אינו רואה החוצה, והמעגל הכולל הוא מקיף ומקרין ואין מחסום בפניו, ובו נאמר "ניכרים דברי אמת", אבל האדם האומר "ניכרים דברי אמת", ומצפה שנאמין לדבריו משום טעם זה, תא חזי, מי הוא האומר, כי אם המעגל הכולל והמקיף היה מגלה לי אמת זאת הלוא הייתי יודע אמת זאת גם מבלעדי האדם הטוען טענת "ניכרים דברי אמת", ואם לא נתגלה לי דבר זה מהמעגל המקיף, אם כן מה מוסיפה עקימת שפתיו של זה הטוען "ניכרים דברי אמת", אלא בתרתי אין נכון הטעם "ניכרים דברי אמת", ובשלישי הדומה לראשון הוא נכון לומר הטעם ש"ניכרים דברי אמת", הראשון הוא המביא הוכחה מופתית, פירוש הוכחה מהעולם החיצוני, המסייעת לשומע לתווך לעצמו בין המעגל עולמו הפנימי שלו דהיינו של השומע לבין המעגל הכולל, שהתיווך נעשה על ידי העולם החיצוני, וכיוון שבעולם החיצוני הוכח לו שכן האמת, הרי שהוא יודע שזוהי האמת, והסוג השני הוא הטוען ניכרים דברי אמת משום שטוען שכך ניכר למתבונן בעולם הרוחני, וזהו נביא שקר גמור, כי מנא ליה מה קורה בעולם הרוחני, ותרי עולמות רוחניים הם, המעגל העולם הפנימי ומעגל העולם הכולל, ואם נתגלה לו ממעגל העולם הכולל - למה לא ראה זאת השומע מתחילה, ואם נתגלה לו ממעגל עולמו הפנימי, אם כן היאך יאמר לשומע ניכרים דברי אמת והשומע אדם הוא ולא אל, ואינו רואה את מה שנתגלה בעולמו הפנימי של חברו ולמה יאמינהו ללא מופת, על כן הנביא הטוען שנתגלה לו צריך להביא ראיה, אבל הסוג השלישי הוא ממין הראשון, והוא כאשר השומע כבר חקר בעצמו ונתגלו לו דברים מן המעגל הכולל, ונתברר לא ללא ספק שאמת הוא הטיעון הא', וכן חקר בעצמו ונתברר לו ללא ספק שמטיעון א' מוכרח טיעון ב', אבל אינו רואה שטיעון ב' הוא אמיתי במציאות אלא הוא מאמין בכך מסברא והיקש עצמי שהוא מהעולם הפנימי שלו, ועתה יבוא הנביא ויראה לו שטיעון ב' הוא אמיתי באמת במציאות ממש וייתן לו על כך מופת, ובסוג הזה הוא רואה בעצמו כיצד השני משיג דבריו, כיוון שנתברר לו טיעוניו משני המעגלים הרוחניים, ורק חסר לו המעגל החיצוני, ועתה בא המסביר אליו ומראה לו זאת במציאות ממש, ונמצא שהם שותפים שניהם לאותה מחשבה ממש ורק הדובר היה בכוחו להראות זאת במציאות ממש, ונמצא שגם השומע יודע כיצד הובנו הדברים על ידי המסביר, והיינו "בעבור ישמע העם בדברי עימך וגם בך יאמינו לעולם", והוא הסוג שעליו נאמר "דברים השמחים כנתינתן מסיני", שכולם יחד מסכימים על הדבר, כפי שבני ישראל במצרים ידעו היטב שה' אלוקים אמת הוא אלוקים חיים ומלך עולם, וידעו מהיקש סברא במעגל העולם הפנימי שיבוא יום וייגאלו, רק לא ידעו כיצד זה ייתכן בעולם החיצוני, ובא משה והראה להם, ולא ידעו אם יוכלו להגיע לדרגת אנשי תורה גם כן במציאות ממש, ובא משה וקידשם בהר סיני והראה להם יכולתם לחזות בנועם ה', ועל זה נאמר ניכרים גם ניכרים דברי אמת.

והמלפפון אין אנו יודעים מה קורה בעולמו הפנימי, אבל אנו יכולים לומר שאנו לא מכירים שום עדות על קיומה של מחשבה או רעיון מפי מלפפון, וכן אנו יכולים לומר שבכל תורות הלימוד מאז ומעולם לא נודע על מלפפון בעל יכולת כזאת, והדרך היחידה "לדעת" באמת אם ומה חושב המלפפון, היא רק דרך המעגל הכולל שהוא המעגל האלוקי שאין בו מחסומים, וזה כל אחד ידע לעצמו, ולא יכיר האחד השגת השני לא במלפפון כמו שלא ישיג דרכי השגת השני בכל דבר חכמה, אלא אם כן מתוך חיבור שניהם שני האנשים אל המעגל הכולל האלוקי, ואז ישיג האחד מה משיג השני בסתם דבר חכמה וגם במלפפון, 

אבל בזה צריך להיזהר מאוד, כי הנביא הטוען "ניכרים דברי אמת", ומסתמך על כך שהשני כבר השיג הדברים בשני העולמות הרוחניים הכולל והפנימי, ומטבע הדברים רבים מהדברים שנתבררו לו נתבררו לו על ידי מחשבות מהעולם החיצוני, המעגל האמצעי החיצוני, וצריך קודם השומע לבדוק היטב בינו לבין עצמו אם אכן הוא עצמו השיג זאת בשני העולמות הרוחניים, באופן שהמופת החיצוני של הנביא אכן רק משלים, כי אם המופת החיצוני אינו משלים אלא יוצר דעה פנימית בעולמו של השומע, שעוד לא בחן את הדברים על פי העולם הכולל האלוקי באמת, אין זה אלא מעשה כישוף, להראות מופת ללא ידיעה מובחנת ברורה ומסודרת שהגיע לעולמו הפנימי של השומע מתוך הכנה אישית שלו לפני שראה המופת, כי המופת אינו אלא משלים את החסר, אבל אם השומע נמשך להאמין שהמופת מחליף את הצורך בהכרת האלוקות, אין זה כי אם כישוף, והמסביר אינו כי חוטא חובר חבר ומכשף ומחטיא את הרבים וחטא הרבים תלוי בו.

ולגבי התארים מה נאמר ומה נדבר, כי האומר שלא נשיגהו אלא בשלילת תארים, כיצד נעשה זאת, ומהיכן נתחיל במלאכה, האם נתחיל מללמוד שהוא אינו שולחן ולא כיסא, או שמא נתחיל דווקא מתחום הצורות ונאמר שאינו לא ריבוע ולא משולש ולא כדור, או אולי נתחיל מתחום החכמה ונאמר שהוא אינו מתמטיקה ולא פיזיקה, או אמרו לי אתם מהיכן נתחיל, אולי נתחיל לשלול דברים שליליים ונאמר שהוא אינו מידבר ולא וואקום, ועל זה בדיוק נאמר משל למלך שיש לו אלף אלפים של זהב, שהוא רחום והוא חנון והוא מלך מלכי המלכים, ואנו מקלסים אותו לא די שלא מקלסים בשל כסף אלא מקלסים בשאינו מידבר ולא וואקום, ולא זאוס ולא פוסידון, האם זהו שבחו ובזה נשיגהו ביותר, הלוא מוטב שהיו אומרים על קן ציפור יגיעו רחמיך וכבר עשינו הרבה יותר, והנה גם בעלי הקבלה ידעו דבר זה, ועל כן בדיוק אמרו שמלוא הכל הוא האור אינסוף, ומהו "אינסוף", אלא בתרגום ברור בלא גדר וגבול, ואכן המילה "הגדרה" היא מלשון "גדר", וכי הגדרה שמה גדר, אלא על ידי ההגדרה אנו מאפשרים לעצמנו להרגיש בדבר, והאינסוף אינו ללא תואר והסבר, אלא רק ללא גבול וגדר, כי תואר והסבר אפשר עד אינסוף, אלא לתואר ולהסבר עצמם להם אין גבול וגדר כלומר שכל שנוכל להוסיף בתארים ושבחים כך ראוי, וכן בתנ"ך מצינו שבחים רבים, ולפני שנסביר זאת נמשיל משל ונראה תחילה את מושג ה"זהב", שודאי אפשר לשאול מה סוג מעלתו, ולדון בזה מבחינה פילוסופית וכלכלית לגבי תועלתו וחשיבותו, אבל נראה שניתן לומר בהסתכלות כללית שהוא חמדת העולם הכלכלי, ונחזור למשל, ונמשיל למחצב גדול של זהב וכסף ונחושת, שכל שחצבנו ממנו מצאנו שיש שם לחצוב עוד, והוא כ"אינסוף", האם עכשיו כל שנעשה יום וליל יהיה לחצוב זהב, וצורכי הגוף וכל צורכי הנפש היאך ייעשו, מתי יאכל אדם ומתי ירחץ, ומעשיית המלך מידס הלוא מלמדתנו כי אין האדם יכול לחיות כל חייו כיצור מזהב שהזהב ימלא כל חייו, כי אינו אוכל זהב, ולאכול הרי צריך לחרוש ולזרוע ולקצור, ואם יחצוב זהב היאך יכין אוכל, והיאך יבנה בית ומתי יישן, אלא ודאי שמוכרח הוא לקחת את הזהב ה"אינסופי", ולהגדיר, אבל לא להגדיר את הזהב, אלא להגדיר את שאר מעשיו, פירוש שיגדיר מה הוא מוכרח לאכילה ושינה וכדומה, ובשאר הזמן ודאי טוב יהיה לחצוב זהב, אבל גם אז ככל שיתקדם בחציבת הזהב הלוא יצטרך זמן להכין מהזהב כלי זהב וקישוטים ועיטורים, שבזה ייהנה מהזהב ולא יהיה מונח באוצרו ללא הופכין, ואם כן גם להכנת כלי הזהב צריך להגדיר זמן, ושאר הזמן יוכל לחצוב זהב, ונמצא שהגדר והסוף צריך לשים לעולם הפשוט שלפני הזהב, והזהב יישאר בחשיבותו שטוב לאדם שיהיה לו ממנו הרבה ככל היותר ללא הכרח להגביל מהעולם הכלכלי את חמדת כל הכלכלה שהיא הזהב, וכן בתארי הקב"ה שנאמר כי לא יראני האדם וחי, ורצון ה' וחי בהם ולא שימות בהם, ולפיכך מצד זה מוכרחים אנו להגביל, אבל לא להגביל השבחים כי אם להגביל חיי העולם הזה, והוא מה שקרא ר' חיים מוולוז'ין "לקבוע עת לבטלה", שיקבע זמן שבו אינו יכול לחצוב זהב, וכל שאר הזמן למה לא יחצוב לו עוד זהב, והוא ודאי מצד שאם יש לו לחצוב אלף אלפים של זהב למה יחצוב של כסף, ומה שאמרו סיימתינהו לכל שבחי דמרך, ר"ל שאינו ראוי לכך, כי הנביאים אדרבה הרבו בשבחים כי כך רואים בתנ"ך, כי הם ראויים לומר בנבואה, ולכן אמר שם האמורא ר' חנינא כי כיוון שמשה אמר הגדול הגיבור והנורא "ואתו אנשי כנסת הגולה ותקנינהו בתפילה", לכן אומרים אותם, פירוש כי אנשי כנסת הגדולה גם כן בעלי רוח הקודש ונבואה היו, ותיקנו התפילה ברוח הקודש, וקבעו כי לשון "הגדול והגיבור והנורא" היא לשון הראויה לדורות, ככל נבואה לדורות, וזה ראוי לכל אדם ואדם לומר זאת, אבל אנו שאיננו נביאים ראוי לנו לומר לשון שתיקנו לנו נביאים, ואין ראוי לנו להוסיף יותר בתורת עיקר תפילה, אלא רק בינו לבין עצמו כמ"ש הרא"ש בינו לבין עצמו לית לן בה, שמותר וראוי להוסיף שבחים, רק לא לשימם במדרגת עיקר תפילה, כי לא כל אחד ראוי לזה, ומי שאינו ראוי ואינו במדרגת המלמד דברים "השמחים כנתינתן מסיני", כדלעיל, במצב כזה יש לומר מטבע שקבעו נביאים שהוא טוב מכל מטבע אחר שיאמר לעצמו, ובתפילה אישית יכול לומר כפי דרגתו ששם זה נחשב שבח באמת וראוי להוסיף כפי שראוי לו, וראוי לו להוסיף.

מנהל פורום,

אנחנו רואים שמי שנמצאים כאן, לא כל כך יודעים מה אלוהים יכול...
אבל,מצד שני, הם יודעים כל כך הרבה מה אלוהים לא יכול...

אז, אולי, תנעל את האשכול הזה ותפתח את האשכול " מה שאלוהים לא יכול " ?

כאנשים האמונים על מה שכתוב בתורה- משה ביקש מאלוקים שיגיד לו מה הוא יכול ומה הוא לא יכול. ה' ענה לו וראית את אחורי ופני לא יראו. אתה יכול לדעת עלי רק מה שהיה ומה שעשיתי בעבר. אבל אתה לא יכול לדעת מה אני יכול או לא יכול לעשות. כך אנחנו מבינים ונוהגים לפי התורה- אבל אם לך יש תורה אחרת. זבש'ך

שלישישי

מה אלוהים יכול?
איך שאני מכיר אותו, הוא יכול הכל.
מאיפה אני מכיר אותו? חז"ל עשו לי היכרות איתו. "רצונך להכיר את מי שאמר והיה העולם? למוד הגדה, שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם ומידבק בדרכיו"
וכן כתוב "ידעתי כי כל תוכל, ולא יבצר ממך מזימה"

שלישי 
איני יודע מה השכלתך התורנית -
אבל אם אתה לא זוכר את בקשתו של משה מה'  ''הראני נא את כבודך''. ואת תשובת ה'. אז יש לך בעיה גדולה. יותר נכון לנו.

ירוחם

למד אותי.

ואח"כ נראה מה אומרים הפסוקים.
ואל תשכח, לאף אחד אין בלעדיות על התנ"ך והבנתו.

הנה, הפסוקים לפניך:

יב וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-יְ', רְאֵה אַתָּה אֹמֵר אֵלַי הַעַל אֶת-הָעָם הַזֶּה, וְאַתָּה לֹא הוֹדַעְתַּנִי, אֵת אֲשֶׁר-תִּשְׁלַח עִמִּי; וְאַתָּה אָמַרְתָּ יְדַעְתִּיךָ בְשֵׁם, וְגַם-מָצָאתָ חֵן בְּעֵינָי.  יג וְעַתָּה אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, הוֹדִעֵנִי נָא אֶת-דְּרָכֶךָ, וְאֵדָעֲךָ, לְמַעַן אֶמְצָא-חֵן בְּעֵינֶיךָ; וּרְאֵה, כִּי עַמְּךָ הַגּוֹי הַזֶּה.  יד וַיֹּאמַר:  פָּנַי יֵלֵכוּ, וַהֲנִחֹתִי לָךְ. טו וַיֹּאמֶר, אֵלָיו:  אִם-אֵין פָּנֶיךָ הֹלְכִים, אַל-תַּעֲלֵנוּ מִזֶּה.  טזוּבַמֶּה יִוָּדַע אֵפוֹא, כִּי-מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲנִי וְעַמֶּךָהֲלוֹא, בְּלֶכְתְּךָ עִמָּנוּ; וְנִפְלִינוּ, אֲנִי וְעַמְּךָ, מִכָּל-הָעָם, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה.  {פ}
יז וַיֹּאמֶר יְ' אֶל-מֹשֶׁה, גַּם אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֶעֱשֶׂה:  כִּי-מָצָאתָ חֵן בְּעֵינַי, וָאֵדָעֲךָ בְּשֵׁם.  יח וַיֹּאמַר:  הַרְאֵנִי נָא, אֶת-כְּבֹדֶךָ.  יט וַיֹּאמֶר, אֲנִי אַעֲבִיר כָּל-טוּבִי עַל-פָּנֶיךָ, וְקָרָאתִי בְשֵׁם יְ', לְפָנֶיךָ; וְחַנֹּתִי אֶת-אֲשֶׁר אָחֹן, וְרִחַמְתִּי אֶת-אֲשֶׁר אֲרַחֵם.  כ וַיֹּאמֶר, לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת-פָּנָי:  כִּי לֹא-יִרְאַנִי הָאָדָם, וָחָי.  כא וַיֹּאמֶר יְ', הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי; וְנִצַּבְתָּ, עַל-הַצּוּר.  כב וְהָיָה בַּעֲבֹר כְּבֹדִי, וְשַׂמְתִּיךָ בְּנִקְרַת הַצּוּר; וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ, עַד-עָבְרִי.  כג וַהֲסִרֹתִי, אֶת-כַּפִּי, וְרָאִיתָ, אֶת-אֲחֹרָי; וּפָנַי, לֹא יֵרָאוּ.  {פ}



ובשביל שיהיה מעניין, נראה אותך מסביר איך יעקב ראה את אלוהים
פנים אל פנים?

"וַיִּקְרָא יַעֲקֹב שֵׁם הַמָּקוֹם, פְּנִיאֵל: 
כִּי-רָאִיתִי אֱ-לֹ-הִ-ים פָּנִים אֶל-פָּנִים, וַתִּנָּצֵל נַפְשִׁי." 

שלישישי

אני חושב שכדאי שתגיד איזה סוג של תשובה כן מקובל עליך. כי יכול להיות שאתה מצפה לתשובה של "אלוקים הוא כזה וכזה" או "מה התורה אומרת על מי הוא אלוקים" או "מה הדתות כולן אומרות על מי הוא אלוקים" או "מה ההבנה הלשונית הנכונה של המילה אלוקים" או אולי בכלל "איך צריך להבין את אלוקים לאור ההיסטוריה" או "לאור ההבנה המתמטית של העולם /או של התורה, נניח", והאם אתה מצפה לתיאור של צבע שערו של אלוקים, או לתיאור של תווי פניו, או שאתה מצפה בכלל לתיאור של "אי אפשר לדעת מי הוא אלוקים" - ואם אתה מתכוון לאפשרות הזו האחרונה, אז כדאי להסביר, מה המשמעות של זה מבחינתך - האם זה אומר לדעתך שאין טעם בדיון? או שאסור לדון? ואם כך כדאי שתבדוק אילו דרכים יש לך לשכנע בכך אנשים, כי אנשים ששומעים שלדעתך אין טעם או אסור לדון - אם הם חושבים אחרת, אז סביר שהם ימשיכו לדון גם אם אתה חושב כך. או אולי אתה חושב שצריך להסב את הדיון לתחום אחר - ואם צריך להסב את הדיון לתחום אחר - לאיזה תחום, ואיך? כי קודם נתתי כמה הצעות, אבל עדיין איני יודע האם כוונתך לאחד מהם ואם כן לאיזה מהם, ואם לא לאיזה תחום כן? אני שואל כי גם אני לא יודע. אני כותב על אלוקים מהכיוון של מה שאני מכיר ויודע. אם יש לך נקודת ראות נוספת תמיד זה מעניין לשמוע

שלישי

כג וַהֲסִרֹתִי, אֶת-כַּפִּי, וְרָאִיתָ, אֶת-אֲחֹרָי; וּפָנַי, לֹא יֵרָאוּ. 
התשובה  היא אתה יכול לראות את אחורי - מה שעשיתי כבר.
ופני מה שעוד לא עשית  בעתיד אתה לא יכול לדעת ולהבין.

לא כל סופרלטיבים חייבים הסבר- הרי ברור שיעקב לא ראה -פני אלוקים -
  יעקב אבינו אהב שימוש בדימוים כאלה

שלישישי – אדרבה, תסביר אתה מה פירוש (בראשית ו) "וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם" או (תהלים פב) "אֲ‍נִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם"– ובכלל, למה "אלהים" בלשון רבים?

ועד שאתה מקשה מיעקב שראה פני אלהים ~250 שנה לפני שנאמר למשה "כי לא יראני" וכו', תקשה על אצילי בני ישראל בימי משה עצמו, עליהם נאמר (שמות כד) "וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹהִים וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ"! (אני מתעלם מזה שאתה לא מבחין בין י-הוה לאלהים, אבל סיכמנו כבר שאתה היחיד שיודע מה זה אלהים, אז מי אני שאעיר לך...)

אם תענה פעם אחת לעניין, זה יהיה שינוי מרענן...