נתנה בראש: הכלה החרדית שהפתיעה את כולם

על פי המשפט האחרון שכתבת בתגובתך בסוגריים, אינני יודע כמה שנים אתה כבר בעל תשובה, ועד כמה אתה מעורה בציבור החרדי, 

גרביים שהם אכן שקופות אינם נחשבים לכיסוי, ולדעת כמה פוסקים הברכות שמברכים כנגד גרביים אלו הם ברכות לבטלה, הרבי מסאטמאר זצוק"ל הורה לבדוק את הגרב ע"י שמלבישים על כף היד, ורק אם חילוק האצבעות לא נראה בעדו ניתן ללבשם, וזו היתה צורת הלבוש בכל הדורות מאז ומעולם שבגד רחב הוא עד לברך ואנפילאות משם ואילך, וכפי הנראה בזמן חז"ל אף הגברים הלכו כך, כעין השווארצע והווייסע זאקין בימינו,

א"א להתווכח עם כל סברות הכרס שהבאת,  אבל חז"ל הם אלו שקבעו ששיער של בעולה הרי זה ערווה, ושל בתולה לא, כמו טפח מגולה שבתינוקת אין זה ערווה ובגדולה כן, ואין לזה קשר אם זה גורם הרהורים או לא,

לא מבין למה כל אשכול צריך להפוך לחילופי דעות בין אדון ספרא האובססיבי לבין היתר,
בעניינים שלא ממש קשורים. 

הרב בונדמן שליט"א,

אני לא בעל תשובה, אלא חרדי מבטן ומלידה, אבל למרבה הצער אני לא מתייחס לסיסמאות כמו "פוסק הדור". לא פגשתי הרבה שהולכים כפסקי השבה"ל, ולכן כתבתי זאת, ועכ"פ בענין זה של חצאית עד הקרסול, בוודאי שרובם ככולם לא נוהגים כמותו.

לגוף דבריך, אני לא מדבר על "צורת הלבוש בכל הדורות" כי לא הלכתי ובדקתי את אורך השמלה בכל הדורות ובכל המקומות, אבל לפי פסק המשנ"ב שהתקבל אצל כולם, רק הברך חייב בכיסוי, והגרביים גם כשאינן שקופות אינן נחשבות לכיסוי כלשהו, ודינן כמו כל בגד צמוד ולמעלה ממנו (כי גרביים גרועות פי כמה מסתם בגד צמוד), אלא שהן לתוספת חומרא בעלמא.

ולפי זה, כל תוספת החומרא היא במקום שנהגו, ובמקום שלא נהגו אין דין כזה, וכן פסק הגרש"ז אויערבאך ומובא בספר "מעדני שלמה", בזה"ל: "שאלתי את מרן... האם צריך לעורר את הנשים שם בענין לבישת גרביים. ואמר מרן, שחובת לבישת גרביים (כיסוי הרגל מתחת לברך) תלוי הדבר במנהג המקומות, ובמקום שלא נהגו ללבוש אין לגעור בהן... יש להן על מי לסמוך, שהרי דעת המשנה ברורה דלא הוי שוק". וכן כתב הגרש"ז עצמו במנחת שלמה חלק ב' (סימן ק"ג אות ט"ו): "לענין שוק ידוע שיש סוברים שזה רק הירך... צריכים ודאי להקפיד שלא לצאת לרחוב בלי גרביים, אבל אין לגעור במקום שההמון הפשוט לא מקפיד על כך".

ולפי זה, אם פוסקים שהשוק הוא החלק שתחת הברך, אין שום מקום ל"גרביים" ויש לכסות את הרגליים עם חצאית ארוכה. ומה שכתבת על "מנהג כל הדורות" או אפילו מנהג הגברים, אין לזה שום יסוד וכמובן שאי אפשר לקבוע הלכה ע"פ זה.

ואחרון חביב, לגבי "סברות הכרס" בדין שיער בתולה או בעולה, חז"ל לא קבעו שום דבר, אלא בגמ' ברכות כ"ד מובא בפשטות "שיער באשה ערוה". גם בדין כיסוי ראש בכתובות ע"ב, אין שום חילוק בין בתולה לבעולה. החילוקים מובאים רק בראשונים, ושם לא כתבו את השטות ש"חז"ל קבעו שזה ערוה וזה לא" אלא כתבו שהיות ורגילים בשיער הבתולות, אינו מעורר הרהור ואינו נחשב ערוה. כמו כן כתבו הראשונים בדין שיער שחוץ לצמתה, שאינו ערוה. רשב"א: "שערה חוץ לצמתה שאינו מתכסה, אין חוששין להם מפני שהוא רגיל בהם ולא טריד".

נמצא שכל מה שכתבת הוא הבל הבלים.

מעניין שכל הדיונים שלך בדברי תורה, הם בענייני צניעות...
יש עשרות אשכולות שבהם דנת בעניינים אלו, אתה מוזמן להקפיץ אותם ולהמשיך לדון כאוות נפשך. 

 "בני בנים"  שו הדא ? 

שו"ת בני בנים לר' יהודה הרצל הנקין