שאלה בכשרות תפילין מזוזות וס"ת
נמצא בספר קקיון דיונה דהוא מן קדמונאי ונמצא בכתב יד בלבד בספרית הנוצרים בעיר רומי ומשמע דהמחבר הוא רבי יונה ב"ר פתחיה מהעיר פרובינצא, כדלקמן: הואיל ובא לפנינו החכם אשר ידיו רב לו בעמקי הלכתא ראש מתיבתא דמתא מרן שלמה בן הרב יואל הלוי ודבר הלכה הפלא ופלא שטח בפנינו בדבר סתו"מ שנכתבו ונעבדו בידי הפטורים ממצוות
ומדהואיל ואיתא במסכת גיטין דף מה: (ועיין גם בתוספות ד"ה כל שישנו ועוד רבים הדנים בכגון דהא, הערת המלבה"ד) וכן במסכת מנחות דף מב: כל שישנו בקשירה ישנו בכתיבה וכן כל שאינו בקשירה אינו בכתיבה. ואכן כדברים אלו גמירא ביה הלכתא למעשה.
הואיל ונמצא כי כל מי שמדאורייתא פטור מלכתחילה בקיום חלק מהמצוות, לא שייך בעשיית סתו"מ, הרי התורה פטרה כהנים מנתינת מתנות כהונה ראשית הגז וכהנה וגם כל בני שבט לוי פטורים מפדיון הבן וכהנה. ומכיון דפטורים מקיום חלקן של מצוות, הכיצד יהיו כשרים לתיקוני סתו"מ.
והודיענו כי אכן נהגו שלא ליטול סתו"מ שנעבדו ותוקנו בידי כהנים ולויים כהנהגת חכמים כל עוד דיש בהישג יד סתו"מ דנעבדו ותוקנו בידי החייבים בכל מצוות דאורייתא.
על כן משמע דיש לדון באם שייך לצאת יד"ח בס"ת בקריאה דאורייתא דפרשת זכור וספק דאורייתא בפרשת פרה וכן בשאר כתיבות. אך משמע מדבריו המובאים בהרחבה כי רבים נהגו להקל במקום דאין מצויין סתו"מ שלא נכתבו אלא בידי כהנים ולויים אך כאמור בקריאה דאורייתא נהגו להחמיר ככל האפשר.
