הרפואה הפילוסופית

המלחמה העתיקה

מי שקורא את המדרשים המודרניים יכול להתרשם שכל העולם זירה ואנו היהודים לא השחקנים אלא החיילים. מצד אחד אנחנו, היהודים האורתודוכסים, שארית הפליטה הנצורה, הנלחמת על נפשה מול דרקוני הרשע. מצד שני – טוב, כל העולם כולו. העמלקים, היוונים של אנטיוכוס, הפילוסופים היווניים ותלמידיהם בעלי המידות הרעות, המדענים שביקשו לחשוב לבד ולא להסתמך על המסורת, הביולוגים שהמציאו את האבולוציה רק כדי לומר שהכל טבע ואין נס, ההיסטוריונים שהעזו לחשוף טעויות בחשבונות של חז"ל, וכעת – כולם יחד נגדנו.
אבל כולם בעצם עמלקים. כי עמלק זה ספק. ומי שלא מאמין, שיעשה את הגימטריה, ואין הוכחה גדולה מזו, כי אם המספרים זהים, זו מציאות שמעבר למציאות. (ואבוי לפילוסוף האנליטי שיעז לשאול למה זו בעצם הוכחה, מה הנחות היסוד של הגישה הזו, מהיכן למדנו זאת ואיך זה שאותה שיטה יכולה להביא לתוצאות הפוכות. גם הוא עמלקי, זה בטוח).
כמה טוב: לנו יש רק את התורה. טוב שעדיין לא קמו החוקרים שבודקים את התורה ומפרקים אותה לחלקים. יש תורה בכתב ויש תורה שבעל פה. יש תלמוד ויש פירושים. יש תוספות, והמצאות ופרשנויות. קבלה, חסידות, כל אלו הן תופעות מאוחרות. וגם המנהגים, שאפילו כותב המאמר משבח כדי להראות איך מחסלים את עמלק. (אני: עדיף למחוק, זה לא הנושא כאן. תילחם במנהגים פעם אחרת. עצמי: צודק).
הנה עוד כמה ציטוטים מובחרים, אבל באמת. "מובן לכל שמדובר באויב אדיר ועוצמתי מאין כמוהו, שכל אומות העולם שונאי ישראל לאורך הדורות כקליפת השום מולו". זאת מפני שלפי "הפנימיות" זו לא אומה פיזית שצריך להשמיד, אלא פרופיל התנהגותי או צורת חשיבה. זהירות: לא תמיד מזהים אותה בתחילתה, אבל אם היא חודרת פנימה לנפש, היא מכרסמת אותה עד להתמוטטות.
זה הספק. לעורר ספקות זו דרכו של עמלק.
"אולי תבדוק שוב?"
"אולי זה לא כמו שכתוב?"
עד כאן דברי הרב ד. ברוורמן נרו יאיר.

ספק בתור רפואה

תרשו לי להביע עמדה הפוכה.
הספק הוא התקדמות.
הספק הוא רפואה.
הספק הביא את המדע. (כמובן, לא רק הוא).
הספק הביא אותנו למאה העשרים ואחת עם האנטיביוטיקה. הפיל את הרודנות של המלכים ויפיל, בעז"ה, את הרודנות של הפוליטיקלי קורקט.
הספק הוא כלי העבודה, לא של הכופר וגם לא של המתלבט, אלא של התלמיד חכם.
השאלה "מנלן" היא שאלה שלקוחה היישר מן התלמוד שלנו, והיא הבסיס שלו.
עם השאלה הזו אפשר לשבור הרבה פסלים.
אפשר לברר שמנהגים זה לא הלכה. "פנימיות" זה לא תורה. "קבלה" היא לא מסורת. הפילוסופים היווניים ותלמידיהם לא כולם היו רודפי תענוגות. לפעמים בדיוק להפך. תורה לא היתה להם אבל חכמה דווקא כן, ולפעמים גם עבודת מידות. איני רוצה לשבח נכרים סתם, אבל מומלץ פעם לדרשנים לקרוא קצת על הסטואה, למשל.
הפילוסופיה היא ההפך משטחיות.
הפילוסופיה היא התשובה לכופרים, לאלו שמכריזים בשטחיות שיש להם שאלות ללא תשובות. לאלו שבורחים מלחשוב.
כמובן, כל ההצהרות שלי אינן שוות הרבה בלי להדגים. אולי בפעם אחרת. (אתם רואים שלצערי לא יוצא לי להגיע לכאן כפי שאני מתאווה. ה' יעזרני להוסיף חיל).
במקום זה, אוסיף דרשנות משלי על הפשט ועל הדרש אודות טיבו של עמלק.
העמלק המקראי, זה שאלוקים מתחייב להשמיד, ומטיל עלינו את המשימה, הוא עם נוודים, שודד דרכים, שאין לו פרנסה אלא לקחת את מה שאחרים עבדו עליו, להרוג או לקחת עבדים ושפחות את החלשים.
הוא סוג של פרזיט.
הקרבנות שלו הם אלו החלשים, אלו אשר בשולי המחנה, אלו שאין להם כוח להתקדם עם הקצב של כולם, וגם לא להגן על עצמם, ואין להם את הגנה הרוב כיון שהם נשארו בסוף, או בחוץ.
זה לא הפשט, אבל באמת אפשר לדרוש זאת על המאבק מול הכפירה.
הכפירה פוגעת בחלשים מפני שהם נבהלים מהר מדי, מפני שאין להם תשובות ואינם יודעים לחפש תשובות. כאשר מנפצים את המסורת התמימה שלהם – כאשר המסורת שלהם מתנפצת לנגד עיניהם כאשר הם מגלים שבתוך המסורת דורשים מוריהם לכלול שטויות והבלים, תוספות מודרניות ובזבוזי זמן – אז הם מתפרקים.
הפילוסופיה יכולה להציל אותם.
הרב הדוקטור יכול להציל אותם. הוא יכול ללמד אותם להבדיל בין עיקר לטפל, בין היהדות המקורית של התנ"ך והתלמוד לבין תוספות שונות שנדבקו עליה. הוא יכול לספק להם ראיות לאמונותם. לא הוכחות מתמטיות כפי שרוצים להאמין שיש, כפי שהאמינו, נניח, החזו"א והרב אלחנן וסרמן. זה לא כל כך פשוט, לצערנו. אבל בהחלט יש תשובות. צריך רק ללמוד.
וצריך את הרב הדוקטור שידע להסביר.
איפה הרבנים הפילוסופים שלנו?
איפה הישיבה שבה ילמדו רבנים כאלו?
איפה בית המדרש לרבנים שבו ילמדו מורים לרבנים עבור ישיבות כאלו?
אתם יודעים מה? אני מעז לדמיין.

מיימוני, חשבת על הרעיון שאתה בעצמך דרשן?
אתה מצייר את המטרה סביב ה'ספק' הקדוש שלך וטוען טענה פרשנית דרשנית שהספק הוא זה שהביא את האנטיביוטיקה וכו' אתה מחליט שהספק שינה את העולם, ומספר את כל הסיפור לפי הדרוש שלך, בערך כמו יובל נח הררי. אחרים יטענו שהמטריאליזם או האתאיזם הם אלו ששינו את העולם.
שיא הגיחוך היא טענתך שהספק ינצח את הפוליטיקל קורקט, והרי הפוליטיקל קורקט שולט באופן מוחלט באקדמיה, שהיא לכאורה מובלת ע"י הספק שהביא את האנטיביוטיקה, ואינו שולט בבסטות במחנה יהודה ובשאר מעוזי הליכוד, שכנראה הספק הקדוש אינו כוס התה שלהם.
בקיצור דרוש נאה דרשת. רק אל תזלזל בדרשנים אחרים.
וכמובן תלוי במה מטילים ספק ובמה לא, כן, את זה גם יתד נאמן יודע, הוא מטיל ספק בפלג הירושלמי, הוא מטיל ספק בגויים הרשעים, בחילונים עם הנגיעות. אז מה שקדוש הוא לא הספק, אלא פשוט לדעת למי להאמין (לממסד המדעי!!!) ולמי לא (לדרשנים!!)