בס"ד
כן אז בזמן שאוכלת מוצאת זמן לשתף אתכם בהגיגי הנעלים
יש כאלה שבנסיון לגרום לרווקה "הבררנית" להתחתן סוף סוף משתמשים במשפט הזה...
האם זה נכון?
במחקר שערכתי על גבי,בפגישות רבות וכן מתשאול חברות...
אני יכולה להגיד בפה מלא:שזה כן נכון ומאידך לא נכון בכלל
נכון שלרוב הבחורים יש את אותם צרכים פיזיים...
ורובם אוהבים להרגיש כמו שהרמב"ם כותב שצריך לנהוג בהם...(כן גם אם הם חנונים שקטים ולא מוצלחים במיוחד
)...
אך מה שלא נכון זה לגבי האישיות.
כל בחור שונה מחברו ברמות שאין לתאר.
כל אחד הוא עולם ומלואו ממש,לטוב ולמוטב
וכל אחד גורם לך להרגיש אחרת לידו.
יש אחד שידגיש בך את הצדדים היפים ויעצים אותך.
ויש אחד שיבחון אותך ויבקר אותך על כל שטות.
יש אחד שתרגישי איתו הכי נשית ויפה בעולם-יחמיא ויתרגש לראותך.
ויש אחד שיתן לך להרגיש אמצע ומטה- יעיר ולא יתלהב ממראך.
יש אחד שתרגישו נסיכה לידו.
ויש אחד שתרגישי כשפחה לידו
.
יש כל כך המון סוגים וסגנונות.
אך הכי חשוב זה להבין שהבחירה שלנו תקבע את איכות חיינו לעתיד...
לפרק חבילה לא כזה פשוט בדורנו...
חשוב לדעתי לבחור במישהו שיחד עם היותו יר"ש הוא בעיקר גורם לנו להרגיש טוב יותר כלפי עצמנו. (באישיותנו/במראנו/במשפחתנו)
שהלב שלנו שמח לראותו.
שהתקשורת זורמת ומכבדת.
מישהו שמעצים אותנו ומוציא מאיתו את הטוב שיש לנו להציע לבן זוג ולעולם
...
לסיכום: לא כל הגברים אותו הדבר.
לא להתחתן בגלל לחץ.
עדיף להשאר לבד מאשר לחיות עם בחור שלא עושה לנו טוב בלב...
כי חיים רק פעם אחת ועדיף שזה יהיה עם אחד ששווה לחיות לצידו בכיף ובאחווה
נשלח מהאנדרואיד שלי
...
