|
|
| נשלח ב-3/4/2019 09:59 |
 |
| |
מי שהבין את ההגיון, כנראה למדני יותר מידי, במשפטים הללו, שיסביר :
המשגיח אמר לי שלדעתו אנחנו צריכים לעשות בישיבה יום צום, יום צום, הוא אמר יום שלם זה קשה, לעשות חצי יום תענית, לתלות מודעה שכל מי שנפשו יקרה לו שיקבל על עצמו תענית לחצי יום. למעשה, בשעת מעשה אני הגבתי, ואני נשארתי במה שאמרתי, כך אני מרגיש, אבל חשבתי על זה הרבה. אבל מה היתה התגובה שלי? גם כן חשבתי קצת, אבל היה לי ברור, אני חושב שעדיין זה הנכון. אני אומר, באמת הכישלון האיום והנורא הזה, לא שייך לישיבה בכלל, לא שייך לישיבה בכלל.
מה תאמרו? אבל סוף סוף הרי החתן הוא בחור מהישיבה. אז אני מודיע פה ברבים החתן לא בחור מהישיבה, איגלאי מילתא למפרע, לא מכאן ולהבא ולמפרע, איגלאי מילתא למפרע שהוא מעולם לא נכנס לפה ולא היה פה, כל הלימוד זה היה שקר וזיוף אחד גדול, שקר וזיוף אחד גדול. לא יתכן, לא יתכן שאדם למד פעם אחת תוספות אחד באיזשהו כנות וטהרה ושיהיה דבר כזה. אין, אין, זה הוכיח סופו על תחילתו, שכולו מזויף מתוכו. זה תורה שגידל היצר הרע, הכל מעשה שטן, וזה לא בכלל, זה איגלאי מילתא למפרע, הוא לא היה פה, אנחנו לא מכירים בו, לא מכירים אותו, הוא נמחק, הוא לא היה פה. אין דבר כזה, לא היה לנו אף פעם בחור כזה בישיבה, זה לא עניין של הישיבה. בחור שיכול לצאת דבר כזה, לעשות דברים כאלה, אז איגלאי מילתא למפרע שהכל זיוף ושקר גמור, ממילא זאת היתה התגובה שלי.
אמרתי למשגיח, מה פתאום אנחנו צריכים לצום? מה זה נוגע לישיבת אתרי? זה לא בחור מהישיבה, זה איגלאי מילתא למפרע, שזה הכל הבל, הכל שקר.
צריך לדעת, ויבואו ויספרו לך, מה, תורה וגדולה במקום אחד, הנה הוא לומד בוקר, הוא לומד שם. קודם כל, אני לא מאמין לאף מילה, אני לא מאמין שהוא פעם פתח ספר. אדם שפעם אחת פתח וישב מול הייליגע גמרא, לא יכול לעשות מעשי נבלה כאלה. אבל גם לו יצויר בדמיון הרחוק, שהוא כן יושב ליד גמרא, כולו פלסתר, כולו זיוף. זה לא תורה, זה שום דבר.
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2019 10:03 |
|
| |
בןציוןכהנא
| שוקולד_תות כתב: |  | מי שהבין את ההגיון, כנראה למדני יותר מידי, במשפטים הללו, שיסביר :
המשגיח אמר לי שלדעתו אנחנו צריכים לעשות בישיבה יום צום, יום צום, הוא אמר יום שלם זה קשה, לעשות חצי יום תענית, לתלות מודעה שכל מי שנפשו יקרה לו שיקבל על עצמו תענית לחצי יום. למעשה, בשעת מעשה אני הגבתי, ואני נשארתי במה שאמרתי, כך אני מרגיש, אבל חשבתי על זה הרבה. אבל מה היתה התגובה שלי? גם כן חשבתי קצת, אבל היה לי ברור, אני חושב שעדיין זה הנכון. אני אומר, באמת הכישלון האיום והנורא הזה, לא שייך לישיבה בכלל, לא שייך לישיבה בכלל.
מה תאמרו? אבל סוף סוף הרי החתן הוא בחור מהישיבה. אז אני מודיע פה ברבים החתן לא בחור מהישיבה, איגלאי מילתא למפרע, לא מכאן ולהבא ולמפרע, איגלאי מילתא למפרע שהוא מעולם לא נכנס לפה ולא היה פה, כל הלימוד זה היה שקר וזיוף אחד גדול, שקר וזיוף אחד גדול. לא יתכן, לא יתכן שאדם למד פעם אחת תוספות אחד באיזשהו כנות וטהרה ושיהיה דבר כזה. אין, אין, זה הוכיח סופו על תחילתו, שכולו מזויף מתוכו. זה תורה שגידל היצר הרע, הכל מעשה שטן, וזה לא בכלל, זה איגלאי מילתא למפרע, הוא לא היה פה, אנחנו לא מכירים בו, לא מכירים אותו, הוא נמחק, הוא לא היה פה. אין דבר כזה, לא היה לנו אף פעם בחור כזה בישיבה, זה לא עניין של הישיבה. בחור שיכול לצאת דבר כזה, לעשות דברים כאלה, אז איגלאי מילתא למפרע שהכל זיוף ושקר גמור, ממילא זאת היתה התגובה שלי.
אמרתי למשגיח, מה פתאום אנחנו צריכים לצום? מה זה נוגע לישיבת אתרי? זה לא בחור מהישיבה, זה איגלאי מילתא למפרע, שזה הכל הבל, הכל שקר.
צריך לדעת, ויבואו ויספרו לך, מה, תורה וגדולה במקום אחד, הנה הוא לומד בוקר, הוא לומד שם. קודם כל, אני לא מאמין לאף מילה, אני לא מאמין שהוא פעם פתח ספר. אדם שפעם אחת פתח וישב מול הייליגע גמרא, לא יכול לעשות מעשי נבלה כאלה. אבל גם לו יצויר בדמיון הרחוק, שהוא כן יושב ליד גמרא, כולו פלסתר, כולו זיוף. זה לא תורה, זה שום דבר. |
|
לא אמורים למצוא כאן לא היגיון ולא למדנות, זו תגובה אמוציונלית שאומרת "אין לי ואינני רוצה קשר לדברים כאלו, ואני לא לוקח אחריות כשדברים כאלו קרו בישיבתי, מפני שהם נוגעים לדברים אחרים שמתחוללים מחוץ לישיבה".
התוכן עצמו לא עומד בשום מבחן של היגיון ולמדנות, הרי ברור שאפילו צדיק כל ימיו עלול לחטוא גם בדברים חמורים, ודברי חז"ל רבים יעידו על כך. וברור שאמירה על "איגלאי מילתא למפרע", לא תשנה את העובדה הפשוטה שמדובר בתלמיד מהישיבה לכל דבר ועניין.
תוקן על ידי בןציוןכהנא ב- 03/04/2019 08:03:40
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2019 10:07 |
|
| |
אלא מה ? זה הכל מהשפה ולחוץ ? הרי הוא קובע שלא צריך לעשות תענית, בגלל שלא מדובר בכל בבחור מהישיבה , לא היה בישיבה בחור כזה בכלל ... ואין שום אחריות כלפיו וכלפי כל מי שלא הולך בתלם, כי הם לא פתחו אף פעם גמרא ..
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2019 10:09 |
|
| |
יפה כתבת, גם אם החלוקה הקטגורית שם לא לגמרי מדוייקת.
הקיטוב האמיתי הוא אכן בין 2 ל3. המחשה נחמדה לכך היא הטור הנוקב (והעסיסי) שכתב הרב בלוך בעבר, ובו הוא ביקר קשות את המשתייכים לסעיף 2 (לא מצאתי את זה כעת).
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2019 11:22 |
|
| |
בןציוןכהנא
| שוקולד_תות כתב: | | | אלא מה ? זה הכל מהשפה ולחוץ ? הרי הוא קובע שלא צריך לעשות תענית, בגלל שלא מדובר בכל בבחור מהישיבה , לא היה בישיבה בחור כזה בכלל ... ואין שום אחריות כלפיו וכלפי כל מי שלא הולך בתלם, כי הם לא פתחו אף פעם גמרא .. |
|
אין אדם נתפש על צערו.
הוא כנראה חושב, שאם הוא יקבע תענית זה כביכול הודעה בכישלון, בעוד שהוא סבור שהכישלון איננו נוגע לישיבה, אלא לגורמים חיצוניים. ניתן להבין את המחשבה הזו, גם אם לא מסכימים איתה.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2019 12:02 |
|
| |
בצכ פרשנות יפה לדברי הרב עוזר, אבל זה בדיוק החלק שמכעיס - ולאו דווקא אצלו. איפה שמענו שמסירים אחריות מבעיות? וכי על אברהם או יצחק אואלישע או יהודע בן פרחיה נחסכה ביקורת? אם זה במשמרת שלו והוא מופקד על החינוך, אז זו אחריות שלו!! וכי גם עילוי שהיה יוצא מהישיבה איננו באחריותו? באופן כללי וכך גם נתפס אצלי החינוך עוד מימי הישיבה הרחוקים שלי, שמציבור של חינוך לערכים ומיקוד למטרות ושאיפות גבוהות, הציבור החרדי נהיה איזה מועדון אליטיסטי שמקבל רק חלק מהבן אדם רק בחלק מהזמן והכל כפוף למה שניתן למנף למטרות קולקטיביות או להשוויץ בחוץ. אף אחד לא חושב איך לגרום למטרות להתגשם וכל מי שנופל בדרך הוא מעיקרא לא חרדי. ככה לא בונים דור המשך לאידאולוגיה, ככה יוצרים דיכוטומיה של מצליחנים-קונפורמיסטים ודבילים במטרה לשמר עריצות. איזה מסר זה מעביר לתלמידים? שהם הכלי שלנו להגשמת מטרות? שאין לנו עמוד שדרה או יכולת לממש את מה שאנחנו מאמינים ללא ספיחין שאינם מקבלים תמיכה או סיוע? נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2019 13:29 |
|
| |
| הדיבוק כתב: | | בצכ פרשנות יפה לדברי הרב עוזר, אבל זה בדיוק החלק שמכעיס - ולאו דווקא אצלו. איפה שמענו שמסירים אחריות מבעיות? וכי על אברהם או יצחק אואלישע או יהודע בן פרחיה נחסכה ביקורת? אם זה במשמרת שלו והוא מופקד על החינוך, אז זו אחריות שלו!! וכי גם עילוי שהיה יוצא מהישיבה איננו באחריותו? באופן כללי וכך גם נתפס אצלי החינוך עוד מימי הישיבה הרחוקים שלי, שמציבור של חינוך לערכים ומיקוד למטרות ושאיפות גבוהות, הציבור החרדי נהיה איזה מועדון אליטיסטי שמקבל רק חלק מהבן אדם רק בחלק מהזמן והכל כפוף למה שניתן למנף למטרות קולקטיביות או להשוויץ בחוץ. אף אחד לא חושב איך לגרום למטרות להתגשם וכל מי שנופל בדרך הוא מעיקרא לא חרדי. ככה לא בונים דור המשך לאידאולוגיה, ככה יוצרים דיכוטומיה של מצליחנים-קונפורמיסטים ודבילים במטרה לשמר עריצות. איזה מסר זה מעביר לתלמידים? שהם הכלי שלנו להגשמת מטרות? שאין לנו עמוד שדרה או יכולת לממש את מה שאנחנו מאמינים ללא ספיחין שאינם מקבלים תמיכה או סיוע? נשלח מהאנדרואיד שלי |
|
הפעם אני מסכים אתך על כל מילה.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2019 14:38 |
|
| |
| בןציוןכהנא כתב: | | בצכ פרשנות יפה לדברי הרב עוזר, אבל זה בדיוק החלק שמכעיס - ולאו דווקא אצלו. איפה שמענו שמסירים אחריות מבעיות? וכי על אברהם או יצחק אואלישע או יהודע בן פרחיה נחסכה ביקורת? אם זה במשמרת שלו והוא מופקד על החינוך, אז זו אחריות שלו!! וכי גם עילוי שהיה יוצא מהישיבה איננו באחריותו? באופן כללי וכך גם נתפס אצלי החינוך עוד מימי הישיבה הרחוקים שלי, שמציבור של חינוך לערכים ומיקוד למטרות ושאיפות גבוהות, הציבור החרדי נהיה איזה מועדון אליטיסטי שמקבל רק חלק מהבן אדם רק בחלק מהזמן והכל כפוף למה שניתן למנף למטרות קולקטיביות או להשוויץ בחוץ. אף אחד לא חושב איך לגרום למטרות להתגשם וכל מי שנופל בדרך הוא מעיקרא לא חרדי. ככה לא בונים דור המשך לאידאולוגיה, ככה יוצרים דיכוטומיה של מצליחנים-קונפורמיסטים ודבילים במטרה לשמר עריצות. איזה מסר זה מעביר לתלמידים? שהם הכלי שלנו להגשמת מטרות? שאין לנו עמוד שדרה או יכולת לממש את מה שאנחנו מאמינים ללא ספיחין שאינם מקבלים תמיכה או סיוע? נשלח מהאנדרואיד שלי |
|
לפני הרבה מאד שנים בעת שרותי הצבאי הייתי תקופה בפל"מ, והיה שם חייל שנזרק מיחידה מובחרת אחרי יותר משנה טירונות, ושאלתי על מה זרקו אותך, וענה לי שנזרק על הערה למפקד לפני היחידה ממש לפני יציאה לאיזה מבצע קטן. שאלתי אותו אם יש לו דרך חזרה, וענה שנזרק וכעת הוא מחכה להתמיין ליחידה אחרת. אבל לשם הוא כבר לא יוחזר.
ואז הבנתי שיש דברים בחיים שאין דרך חזרה מהם ויש דברים שמשלמים עליהם מחיר מלא בלי אפשרות תיקון. ובלשון קהלת "מעוות לא יוכל לתקון".
ולעניינינו, עומד הראש ישיבה ומסביר, אם כי באמוציונליות רבה, שלא יתכן שבחור שישב ולמד גמ' באמת יעשה כמעשים הנוראים האלה. גם הוא עצמו באמת יודע שהבחור היה בישיבה כמה שנים, אבל באמירה שלו שכביכול מתברר למפרע שהבחור לא למד בישיבה, הוא אומר לבחורים שאין מציאות שיכול לצאת כדבר הזה מהישיבה. זה לא הולך ביחד.
האלטרנטיבה לתגובה הזו, ואולי זה מה שבצלאל והדיבוק אוהבים, היא לבוא ולדון עם הבחורים למה זה קרה ואיך זה קרה, ומדוע הגיע לזה וכו' וכו'. הנסיון מורה שככל שמדברים על הדברים ככה הם מקבלים לגיטימציה. לכן לא מדברים בחדשות על התאבדויות (נמצא ללא רוח חיים...). לכן לא מדברים בציבור החרדי על הלהט"בים (ראו מה קורה לעומת זאת בציבור הדתי שכן החליט לפתוח את זה), לכן לא מדברים על רצח, וכו' וכו'. עצם הדיון נותן לגיטימציה, ולכן הראש ישיבה בא לעקור את הדיון הזה באומרו שלא שייך כדבר הזה בישיבה.
אני גר בשכונה דתית-חילונית, ואני רואה בחוש איך הציבור הדתי שמקדש את הזכות לדעת ולדון על כל דבר, הנוער שלו מבולבל, אין כמעט בית שאין שם לפחות ילד אחד חילוני. לחלקם יש ילדים בכל הגוונים, חרדי דתי וחילוני, פשוט הם חשופים וחושפים עצמם לכל הדברים, לכל ההתנהגויות, וגם דנים בזה, וזה מה שמכשיר את השרץ הרבה פעמים.
הרי אם נבוא ונדון איך קרה שבחור ישיבה עשה מה שעשה בחתונתו, במה נוכל לסנגר עליו? יתרה מכך, האם נכון בכלל לסנגר עליו? האם טוב שהראש ישיבה יכנס את תלמידיו לדון איך זה קרה שאחד מחבריהם עשה את זה? או שאולי טוב שהראש ישיבה יוציא את זה ממסגרת הדיון ויוקיע את זה בחומרה כרוצה לומר, אין ולא יהיה כדבר הזה אצלנו!!!
אני בוחר באופציה שבחר בה הראש ישיבה, ובטוחני שהזעקה המרה שיצאה מלבו נכנסה ללב התלמידים והועילה הרבה יותר מאשר לו היה מכנס אותם לדיון על מה שאירע.
אמנם נכון שיש חסרון בדרך הזאת, כמו שכתב הדיבוק, אך בעיניי האלטרנטיבה רעה יותר. ובחיים כידוע, לא תמיד בוחרים בין הטוב לרע, לפעמים הבחירה היא בין הרע לגרוע...
אולי בצלאל, אתה כמחנך, תוכל להסביר לנו מהי הדרך בה אתה היית בוחר להגיב על חתונה כזו?
נ.ב. באשר למה שבצלאל כתב בבלוג שלו אי"ה אגיב מאוחר יותר.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2019 15:04 |
|
| |
| פלדלפי כתב: | |
חחחח המוצלחים והטובים הם משלנו... החינוך המוצלח שלנו... בזכות המוסר שלנו...
אבל אלו שלא... הם לא קשורים... סתם היו תקועים פה 5 שנים.... |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2019 15:43 |
|
| |
| סקופער כתב: | |
| בןציוןכהנא כתב: | | בצכ פרשנות יפה לדברי הרב עוזר, אבל זה בדיוק החלק שמכעיס - ולאו דווקא אצלו. איפה שמענו שמסירים אחריות מבעיות? וכי על אברהם או יצחק אואלישע או יהודע בן פרחיה נחסכה ביקורת? אם זה במשמרת שלו והוא מופקד על החינוך, אז זו אחריות שלו!! וכי גם עילוי שהיה יוצא מהישיבה איננו באחריותו? באופן כללי וכך גם נתפס אצלי החינוך עוד מימי הישיבה הרחוקים שלי, שמציבור של חינוך לערכים ומיקוד למטרות ושאיפות גבוהות, הציבור החרדי נהיה איזה מועדון אליטיסטי שמקבל רק חלק מהבן אדם רק בחלק מהזמן והכל כפוף למה שניתן למנף למטרות קולקטיביות או להשוויץ בחוץ. אף אחד לא חושב איך לגרום למטרות להתגשם וכל מי שנופל בדרך הוא מעיקרא לא חרדי. ככה לא בונים דור המשך לאידאולוגיה, ככה יוצרים דיכוטומיה של מצליחנים-קונפורמיסטים ודבילים במטרה לשמר עריצות. איזה מסר זה מעביר לתלמידים? שהם הכלי שלנו להגשמת מטרות? שאין לנו עמוד שדרה או יכולת לממש את מה שאנחנו מאמינים ללא ספיחין שאינם מקבלים תמיכה או סיוע? נשלח מהאנדרואיד שלי |
|
לפני הרבה מאד שנים בעת שרותי הצבאי הייתי תקופה בפל"מ, והיה שם חייל שנזרק מיחידה מובחרת אחרי יותר משנה טירונות, ושאלתי על מה זרקו אותך, וענה לי שנזרק על הערה למפקד לפני היחידה ממש לפני יציאה לאיזה מבצע קטן. שאלתי אותו אם יש לו דרך חזרה, וענה שנזרק וכעת הוא מחכה להתמיין ליחידה אחרת. אבל לשם הוא כבר לא יוחזר.
ואז הבנתי שיש דברים בחיים שאין דרך חזרה מהם ויש דברים שמשלמים עליהם מחיר מלא בלי אפשרות תיקון. ובלשון קהלת "מעוות לא יוכל לתקון".
ולעניינינו, עומד הראש ישיבה ומסביר, אם כי באמוציונליות רבה, שלא יתכן שבחור שישב ולמד גמ' באמת יעשה כמעשים הנוראים האלה. גם הוא עצמו באמת יודע שהבחור היה בישיבה כמה שנים, אבל באמירה שלו שכביכול מתברר למפרע שהבחור לא למד בישיבה, הוא אומר לבחורים שאין מציאות שיכול לצאת כדבר הזה מהישיבה. זה לא הולך ביחד.
האלטרנטיבה לתגובה הזו, ואולי זה מה שבצלאל והדיבוק אוהבים, היא לבוא ולדון עם הבחורים למה זה קרה ואיך זה קרה, ומדוע הגיע לזה וכו' וכו'. הנסיון מורה שככל שמדברים על הדברים ככה הם מקבלים לגיטימציה. לכן לא מדברים בחדשות על התאבדויות (נמצא ללא רוח חיים...). לכן לא מדברים בציבור החרדי על הלהט"בים (ראו מה קורה לעומת זאת בציבור הדתי שכן החליט לפתוח את זה), לכן לא מדברים על רצח, וכו' וכו'. עצם הדיון נותן לגיטימציה, ולכן הראש ישיבה בא לעקור את הדיון הזה באומרו שלא שייך כדבר הזה בישיבה.
אני גר בשכונה דתית-חילונית, ואני רואה בחוש איך הציבור הדתי שמקדש את הזכות לדעת ולדון על כל דבר, הנוער שלו מבולבל, אין כמעט בית שאין שם לפחות ילד אחד חילוני. לחלקם יש ילדים בכל הגוונים, חרדי דתי וחילוני, פשוט הם חשופים וחושפים עצמם לכל הדברים, לכל ההתנהגויות, וגם דנים בזה, וזה מה שמכשיר את השרץ הרבה פעמים.
הרי אם נבוא ונדון איך קרה שבחור ישיבה עשה מה שעשה בחתונתו, במה נוכל לסנגר עליו? יתרה מכך, האם נכון בכלל לסנגר עליו? האם טוב שהראש ישיבה יכנס את תלמידיו לדון איך זה קרה שאחד מחבריהם עשה את זה? או שאולי טוב שהראש ישיבה יוציא את זה ממסגרת הדיון ויוקיע את זה בחומרה כרוצה לומר, אין ולא יהיה כדבר הזה אצלנו!!!
אני בוחר באופציה שבחר בה הראש ישיבה, ובטוחני שהזעקה המרה שיצאה מלבו נכנסה ללב התלמידים והועילה הרבה יותר מאשר לו היה מכנס אותם לדיון על מה שאירע.
אמנם נכון שיש חסרון בדרך הזאת, כמו שכתב הדיבוק, אך בעיניי האלטרנטיבה רעה יותר. ובחיים כידוע, לא תמיד בוחרים בין הטוב לרע, לפעמים הבחירה היא בין הרע לגרוע...
אולי בצלאל, אתה כמחנך, תוכל להסביר לנו מהי הדרך בה אתה היית בוחר להגיב על חתונה כזו?
נ.ב. באשר למה שבצלאל כתב בבלוג שלו אי"ה אגיב מאוחר יותר. |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2019 19:03 |
|
| |
| סקופער כתב: | |
| שרית560 כתב: | | לכאורה יש שמועות שרצות בקבוצות שכל הסיפור התחיל בגלל שראש הישיבה לא קיבל סידור קידושין בחופה אלא רק אחר שמקורב למשפחה !! האם מישהו יכול לאשר את הסיפור ??? נשלח מהאנדרואיד שלי_________________
|
|
כזה גועל נפש הרבה זמן לא ראיתי. יושבת פה גברת ומשמיצה ראש ישיבה ת"ח עצום וגם עניו כפי שיעידו עליו מכיריו, וכותבת "לכאורה" (כאילו הוא הולך לתבוע אותה והיא תינצל עם המילה "לכאורה") שיצא קצפו על מעשה הנבלה שנעשה שם בגלל שהוא לא כובד בסידור חופה וקידושין. גועל נפש. פשוט בושה וחרפה. ועוד שואלת כביכול בתמימות האם מישהו יכול לאשר את זה...?
אין לי אלא להביא את הגמ' בגיטין נז: אזל אסקיה [ליש"ו] בנגידא (לפושעי ישראל)א"ל מאן חשיב בההוא עלמא א"ל ישראל מהו לאדבוקי בהו א"ל טובתם דרוש רעתם לא תדרוש כל הנוגע בהן כאילו נוגע בבבת עינו א"ל דיניה דההוא גברא במאי א"ל בצואה רותחת דאמר מר כל המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת.
כשישאלו את הגב' אחרי 120 איך זלזלה ככה בת"ח עצום זה, אזי היא תענה להם שבגלל שהיה לה ספק בידיעה הזו, היא כתבה "לכאורה"... בקיצור, אין לה בעיה להיות ב"ספק" זלזול בת"ח...
אפשר לדון במה שהיה, האם זה היה כ"כ גרוע? האם נכון לתת על זה שיחה לפני הישיבה? וכו' וכו', אבל להגיע לרמה כזו של עליבות כביכול כל קצפו של הראש ישיבה יצא בגלל שלא כובד בסידור חו"ק זה תת רמה, ואפי' מראה משהו על מי שכתבה את זה. לכאורה....
|
|
_________________
כשאדם גדול טועה טעות קטנה.
אצלו היא טעות קטנה!
אך אצל האחרים היא טעות גדולה!
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2019 19:33 |
|
| |
| יצחקהספרן כתב: | | | סקופער כתב: | |
| בןציוןכהנא כתב: | | בצכ פרשנות יפה לדברי הרב עוזר, אבל זה בדיוק החלק שמכעיס - ולאו דווקא אצלו. איפה שמענו שמסירים אחריות מבעיות? וכי על אברהם או יצחק אואלישע או יהודע בן פרחיה נחסכה ביקורת? אם זה במשמרת שלו והוא מופקד על החינוך, אז זו אחריות שלו!! וכי גם עילוי שהיה יוצא מהישיבה איננו באחריותו? באופן כללי וכך גם נתפס אצלי החינוך עוד מימי הישיבה הרחוקים שלי, שמציבור של חינוך לערכים ומיקוד למטרות ושאיפות גבוהות, הציבור החרדי נהיה איזה מועדון אליטיסטי שמקבל רק חלק מהבן אדם רק בחלק מהזמן והכל כפוף למה שניתן למנף למטרות קולקטיביות או להשוויץ בחוץ. אף אחד לא חושב איך לגרום למטרות להתגשם וכל מי שנופל בדרך הוא מעיקרא לא חרדי. ככה לא בונים דור המשך לאידאולוגיה, ככה יוצרים דיכוטומיה של מצליחנים-קונפורמיסטים ודבילים במטרה לשמר עריצות. איזה מסר זה מעביר לתלמידים? שהם הכלי שלנו להגשמת מטרות? שאין לנו עמוד שדרה או יכולת לממש את מה שאנחנו מאמינים ללא ספיחין שאינם מקבלים תמיכה או סיוע? נשלח מהאנדרואיד שלי |
|
לפני הרבה מאד שנים בעת שרותי הצבאי הייתי תקופה בפל"מ, והיה שם חייל שנזרק מיחידה מובחרת אחרי יותר משנה טירונות, ושאלתי על מה זרקו אותך, וענה לי שנזרק על הערה למפקד לפני היחידה ממש לפני יציאה לאיזה מבצע קטן. שאלתי אותו אם יש לו דרך חזרה, וענה שנזרק וכעת הוא מחכה להתמיין ליחידה אחרת. אבל לשם הוא כבר לא יוחזר.
ואז הבנתי שיש דברים בחיים שאין דרך חזרה מהם ויש דברים שמשלמים עליהם מחיר מלא בלי אפשרות תיקון. ובלשון קהלת "מעוות לא יוכל לתקון".
ולעניינינו, עומד הראש ישיבה ומסביר, אם כי באמוציונליות רבה, שלא יתכן שבחור שישב ולמד גמ' באמת יעשה כמעשים הנוראים האלה. גם הוא עצמו באמת יודע שהבחור היה בישיבה כמה שנים, אבל באמירה שלו שכביכול מתברר למפרע שהבחור לא למד בישיבה, הוא אומר לבחורים שאין מציאות שיכול לצאת כדבר הזה מהישיבה. זה לא הולך ביחד.
האלטרנטיבה לתגובה הזו, ואולי זה מה שבצלאל והדיבוק אוהבים, היא לבוא ולדון עם הבחורים למה זה קרה ואיך זה קרה, ומדוע הגיע לזה וכו' וכו'. הנסיון מורה שככל שמדברים על הדברים ככה הם מקבלים לגיטימציה. לכן לא מדברים בחדשות על התאבדויות (נמצא ללא רוח חיים...). לכן לא מדברים בציבור החרדי על הלהט"בים (ראו מה קורה לעומת זאת בציבור הדתי שכן החליט לפתוח את זה), לכן לא מדברים על רצח, וכו' וכו'. עצם הדיון נותן לגיטימציה, ולכן הראש ישיבה בא לעקור את הדיון הזה באומרו שלא שייך כדבר הזה בישיבה.
אני גר בשכונה דתית-חילונית, ואני רואה בחוש איך הציבור הדתי שמקדש את הזכות לדעת ולדון על כל דבר, הנוער שלו מבולבל, אין כמעט בית שאין שם לפחות ילד אחד חילוני. לחלקם יש ילדים בכל הגוונים, חרדי דתי וחילוני, פשוט הם חשופים וחושפים עצמם לכל הדברים, לכל ההתנהגויות, וגם דנים בזה, וזה מה שמכשיר את השרץ הרבה פעמים.
הרי אם נבוא ונדון איך קרה שבחור ישיבה עשה מה שעשה בחתונתו, במה נוכל לסנגר עליו? יתרה מכך, האם נכון בכלל לסנגר עליו? האם טוב שהראש ישיבה יכנס את תלמידיו לדון איך זה קרה שאחד מחבריהם עשה את זה? או שאולי טוב שהראש ישיבה יוציא את זה ממסגרת הדיון ויוקיע את זה בחומרה כרוצה לומר, אין ולא יהיה כדבר הזה אצלנו!!!
אני בוחר באופציה שבחר בה הראש ישיבה, ובטוחני שהזעקה המרה שיצאה מלבו נכנסה ללב התלמידים והועילה הרבה יותר מאשר לו היה מכנס אותם לדיון על מה שאירע.
אמנם נכון שיש חסרון בדרך הזאת, כמו שכתב הדיבוק, אך בעיניי האלטרנטיבה רעה יותר. ובחיים כידוע, לא תמיד בוחרים בין הטוב לרע, לפעמים הבחירה היא בין הרע לגרוע...
אולי בצלאל, אתה כמחנך, תוכל להסביר לנו מהי הדרך בה אתה היית בוחר להגיב על חתונה כזו?
נ.ב. באשר למה שבצלאל כתב בבלוג שלו אי"ה אגיב מאוחר יותר. |
|
|
|
אז הקליפ שמסביר כמה הישיבה רק שקועה בלימוד וכו' וכו' וכו, זה מדבר רק על החניוקים, המודרנים הם לא חלק מהישיבה והישיבה לא אחראית עליהם. . . ??!!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2019 20:59 |
|
| |
בןציוןכהנא
| שוקולד_תות כתב: | | | אז הקליפ שמסביר כמה הישיבה רק שקועה בלימוד וכו' וכו' וכו, זה מדבר רק על החניוקים, המודרנים הם לא חלק מהישיבה והישיבה לא אחראית עליהם. . . ??!! |
|
איזה קליפ?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2019 23:18 |
|
| |
סקופער נכנסת להמון המון נושאים ולצערי יש הרגשה שלמרות שאתה בר פלוגתא מקסים ובעל דעה מוצקה, נוצרו המון ערבובים וחוסרי הבנה בדברים. לכן אקדים ואומר דאני לא הולך לעשות סדר בדברים אלא להגיב להרבה דברים שמבססים את "דעתך" (בשלהי הדברים תראה שגם המחלוקות תתמעטנה). א. בהודעות הראשונות שלך באשכול זה, טענת בתוקף שהחיים הם דואליים לחלוטין, הכל שחור ולבן, אור וחושך; אין ספיקות, יש רק נסיונות. לצערי אני חושב שזו יומרה ונאיביות (אולי הא תליא בהא), לחשוב שלכל שאלה יש תשובה אחת והיא כל ברורה לי אבל להרבה אחרים לא... גם לו יהי שהנתונים והצעד הנכון ברורים, אנשים חווים חוויות שונות ועוברים כל מיני תהליכים בחייהם, אתה באמת חושב שההשקופע החרדית מכסה את כל הבעיות ונותנת מענה הולם? זה לא כך וזה רחוק מלהיות כך. אפילו הגישה הזו מסוכנת מכמה סיבות דלהלן: 1. היא מרחיקה המון נערים שחווים קשיים ויודעים שלציבור החרדי הם לא יוכלו להתקרב אפילו אחרי סטייה קלה שבקלות, בסוף הם מיתדרדרים לעבירות החמורות שבתורה (פגשתי יותר מאחד כזה, גם אם הם לא אמרו לי הבנתי שזה היה הבסיס לנסיון). 2. כפי שכתב הרב קוק ב"למלחמת הדעות והאמונות", התפיסה של אני צודק וכולם טועים, מנוונת את החשיבה. התוצרה היא שתוך גור אחד או שניים היא הופכת לסוג של קראות אינפנתילית שברור שהצדק מצוי באיסו מנטרה לא מובנת, אבל כמעט ואין מה לעשות עם זה.. 3. הגישה הזו טומנת בתוכה אמירה, שהאנשים שאמורים לחנך ולהסביר לא באמת מסוגלים להתמודד עם הדברים. תחשוב לבד מה זה אומר לנער מתבגר או כל אדם ששואל שאלות ובמקום תשובות הוא מקבל הרצאות פטריוטיות - הרי הוא צריך להיות טיפש כדי לקנות את זה... המסקנה מכאן, שאם היה מדובר עדיין ב"חברת הלומדים", לא היה אכפת אם ראשי הלומדים חושבים משהו ובטוחים שהם צודקים. אבל כשהציבור החרדי רואה בעצמו הפרשן היחיד של היהדות, וא חייב לאפשר חשיבה ודיון ומנגנון שמתמודד עם קשיים ובעיות. ב. הדוגמה שלך מהצבא נראת לי בעייתית. להערכתי אפילו אתה לא התכוונת למה שכתבת. וכי אחרי הסיפור של אותה חתונה היית ממליץ לזוג להתאבד? ברור שלא. יש תשובה, יש תיקון. כל זמן שהנר דולק אפשר לתקן. גם הרב עוזר לא התכוון שהם אסירי התקווה. הדיון הוא מה מצבם כעת ואתה הבאת דוגמה מבחור שנזרק טוטלית מ"דובדבן" (נניח), אבל הוא יכול להיות ב"אגוז", או בגולני או בחיל שקם. הוא לא חסר תקווה וברור לכולם שיש ממנו ציפיות. האם ברור שהוא היחיד שאשם במצבו? אולי המפקד בדובדבן גרם לו להתנהג בצורה לא הולמת? לדעתי זו שאלה לגיטימית והייתי מצםה שהמפקד יעסוק בה. ג. הנושא של שאילת שאלות, התייחסתי קודם אבל אקדיש את הדיבור על זה כעת. יכול להיות שבטווח הקרוב שאלות מעוררות ספיקות עד כדי נשירה, אבל בטווח הארוך חסימת שאלות היא מתכון מנצח להכחדה. שום חברה שפויה לא מפתחת השקפת עולם שברור לכולם שהיא לא מבוקרת. נקודה. הכנסת לדיון את השאלה מה גורמות שאלות, אז שיהיה לך ברור: דיון לא מחייב לגיטימציה לכלום. זה שאסור לא אומר שאסור לדון. דיון מאפשר לכולם להרגיש שהנושא מבוקר ורציני והם חלק ממנו. כמו כן, פחד משדר חוסר רצינות ואולי גם חוסר אמון של המבוגרים עצמם... (בזמנו היה ברשת מכתב שכתב ר' מיכאל אברהם למשגיח של ישיבה מסוימת, מומלץ מאוד לקרוא אותו). השאלה של לגטימציה לתופעות עצמן היא שאלה נפרדת. ככלל כאשר הבעיות צפות זה יותר מסוכן אם הדחיקו אותן, אבל זה לא הנושא מבחינתי כי יש הרבה דרכים לדון בלי לתת לגיטימציה ולגרום בעוד הרבה דרכים לגבולות וצביון. להכריח את הבנים לקנות חתול בשק - לא הוגן, לא חכם וגם בסופו של דבר יהרוג את החתול... ד. אני מבין שיש כאן ספק אם לראש הישיבה יש אחריות על הסיפור, אז אשמח לדעת באיזו טענה הוא מתחמק מאחריות? הרי ככל שהוא יגנה את הבחור, הוא רק יעורר יותר ויותר את השאלה - אם הבחור מעולם לא למד גמרא, זו ההזדמנות שלך הרב עוזר, ללמד אותו, לחשוף אותו. בגלל זה קיבלת אותו לישיבה, בשביל זה הוא ישב אצלך 6 שנים... כשאני מדבר על הסרת אחריות, אני מתכוון לדברים שאמר הרב עוזר לפני תלמידיו. אבל גם אם הוא היה לוקח אחריות, הוא לא היה חייב לדבר על זה עם תלמידיו. אבל להכריז בפירוש שזה לא קשור אליו?? נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
|
