בןציוןכהנא
לא ברור לי מה גרם לאחר 3 חודשים להעלאה מחודשת של הנושא, אבל אתייחס בקצרה.
לא כל כך מעניין אותי מה היה בחתונה המדוברת, ואינני מוצא שום עניין במכתבו של הסבא שמעולם לא שמעתי את שמעו. אני יוצא מתוך הנחה שהחתונה התנהלה באופן לא ראוי מבחינת גדרי הצניעות, ושהדבר הצדיק מחאה נמרצת של ראש ישיבת "אתרי" הרה"ג אריאב עוזר שליט"א.
הדבר שמעניין אותי זה האופן שבו הרב אריאב הביע את מחאתו בפני תלמידי הישיבה, וההכללה שלו כלפי הציבור החרדי המודרני. כאן אני סבור שהמחאה על המקרה הספציפי היא תמוהה ובוודאי שההכללה בעייתית מאוד, ואנסה לפרש דבריי בקצרה.
הטענה שבחור שלמד תורה ברצינות לא יכול להידרדר למקומות גרועים היא משוללת בעיניי כל יסוד, ואנחנו יודעים גם מחז"ל וגם מעובדות רבות שכל אדם וגם הצדיק ביותר עשוי להיכשל בעבירות חמורות ביותר, ואמרו "אל תאמין בעצמך עד יום מותך", ועוד מקורות ועובדות רבות מספור. ממילא הפלפול שכביכול הדבר לא קשור לישיבה כי "אגלאי מילתא למפרע" שהחתן לא היה תלמיד בישיבה, הוא פלפול של הבל. ברור שהישיבה צריכה להתחזק בנידון ולשאול איך קורה שתלמיד בישיבה עושה דברים כאלו, ולחזק את מה שנדרש לחזק.
אבל בלי שום קשר למה שהיה או לא היה באותה חתונה, ההכללה של "החרדים המודרנים" והדיבור עליהם באופן כה חמור איננו מובן לי כלל וכלל. הרי מדובר בציבור כל כך גדול ומגוון, שיש בו אנשים יראים ושלמים, ומגוון רחב של דעות והנהגות, שאין שום הצדקה לדבר עליהם באופן גורף, ולסמוך על ציבור השומעים שידע שהוא מתכוון רק לקבוצה קטנה מסוימת, והרי זה בבחינת "האיש אחד יחטא, ועל כל העדה תקצוף". ובכל אופן, ההגזמה וההקצנה בדברים, כמו הדיבור על נ' שערי טומאה היא כל כך ילדותית וסרת טעם, שקשה להבין איך ת"ח כה גדול ומפורסם עם מידות כל כך מיוחדות, מרשה לעצמו להשתמש בהם. על כגון דא שנינו "כל המוסיף, גורע".
 |
|
|
