ובפעם המי יודע כמה - אלימונסי - אלפי תודות! זה לא מובן מאליו וזה מדהים!
חלק א' - הקדמה קצרה:
ההופעה הזו לא הייתה רגילה אלא הורכבה מהצגה ומחרוזות, זה שונה ועוד לא החלטתי אם זה חיובי או לא...
בסיקור הזה אני לא אסקר כל סולו בנפרד כי רוב השירים היו בנויים מסולואים קצרים וקשה לקלוט ככה את איכות הסולו וגם קצת מסורבל לסקר ככה. אני אגדיר כל סולן לפי כלל הסולואים שהיו לו ואכתוב את דעתי על כל שיר. אם יש סולו ראוי לציון (חיובי או שלילי) הוא יצויין בסיקור על השיר ואם תרצו לשמוע את דעתי על סולו מסוים, אתם מוזמנים לשאול...
פעם נכתב פה שככל הרמקולים של הילדים מוגבהים בזמן הסולו, אז האחראי על זה עשה הפעם עשה עבודה ממש גרועה, חסרים הרבה שניות מהסולואים וזה בולט במיוחד כשמדובר בסולואים קצרים.
חלק ב' – הסולנים:
אלישע כהן – ללא ספק כוכב ההופעה. הקול שלו מתחלף, אבל חזק ויציב, מרגש ועוצמתי. הוא גם הפתיע בהופעה מלאת ביטחון ואנרגיה וגם פרגן לנו בחיוכים (יש לו חיוך מתוק ולי יש סימפטיה לסולנים שמחייכים J). הסולואים שלו היו קסומים ויפהפיים!. אה, בכלל לא מפריע לי שלא הייתה לו אפודה, א. כי הייתה לו סיבה מוצדקת. ב. כי גם ככה חצי מההופעה הסתכלתי עליו...
אליעזר הרץ – מאיפה צנחה עלינו פצצת האנרגיה הזאת?! זה כ"כ כיף לראות את זה. ילד צעיר יחסית עם כזה ביטחון, לא נגמר לו המרץ... הקפיץ את ההופעה בכמה רמות ובטח נתן השראה לשאר הילדים. מה שכן, הוא כמה פעמים טעה בשנייה של התחלת השיר וגם בשירה שלו הוא בולע אותיות.
מרק רוזנסטק – אאוץ'... אני לא יודעת אם זה קשור למנעד שלו או לגוון של הקול או שבחזרות הוא נשמע אחרת ובהופעה הוא נלחץ. כך או כך, הוא אנרגטי ומלא הבעות פנים שמתאימות להופעה אבל בסולואים - יש סולואים שהוא נשמע נהדר ויש סולואים שפשוט לא.
סמי סלמה ומנחם צוויקלר – שניים שההתחלפות הקול עשתה להם רק טוב. הקולות המקוריים שלהם כ"כ דקים ועכשיו הם נשמעים הרבה יותר עוצמתיים. שניהם עשו עבודה נהדרת בסולואים ובהופעה!
מיכאל אברג'ל – הבייבי של המקהלה J הקול שלו עדיין תינוקי ונגמר לו האוויר בסופי השורות, אבל הוא פשוט מתוק! הסולואים שלו (רק 3, חבל) כאלה מתוקים שאני חוזרת עליהם שוב ושוב. גם ההופעה שלו מקסימה.
אריאל אייזנברג – יש משהו בסולואים שלו שממלא אותי בנחת מיאמיסטית... הוא מחזיק את הסולואים כ"כ יפה, לא מתקרב בכלל לסולואיים האומללים בניו יורק בויס. גם ההופעה שלו עברה שיפור משמעותי.
אלכסנדר קופר – לא יודעת למה, אבל אני עדיין שומעת את התינוקיות, בפסח ע"ח הוא היה נשמע מדהים והופיע עם הרבה ביטחון, משום מה הוא לא הצליח לשחזר את זה. עדיין, הסולואים שלו מאוד טובים ואני נהנית לשמוע אותם.
טל גלסמן – פספוס! פספוס! פספוס! מילא באלבום אני מבינה שהיו קולות שקדמו לו, אבל מבין כל שלל הסולואים לא מצאו כמה שורות שהוא יכול לשיר? ודווקא יש בו משהו מאוד דרמטי, הסולואים שלו היו מהממים והשאירו טעם של עוד והחמצה.
אהרן מנהיים –קיבל יותר במה בעיקר בשיר 'זה הזמן להתפלל', עם זאת, אני חושבת שיותר מתאים לו שירים קצביים. הקול שלו מתוק והשירה שלו קלילה ואני יותר אוהבת אותו בשירים קצביים, ושם הוא לא קיבל מספיק במה. בכל אופן שמחתי שהוא בלט יותר בהופעה הזו.
אייזיק טורקיה – אוחז בשלב מתקדם בהתחלפות הקול, אבל ביצע את הסולואים שלו בצורה מצוינת. לגבי ההצגה, נראה שכל החלק של ההצגה והאלתור קצת קשים לו. הוא תמיד נראה לחוץ שמגיעים לקטעים של אלתור וזרימה.
דויד טורקיה – ההיפך הגמור מאייזיק בקטע של ההצגה, אם בהופעות רגילות יש לו קטעים דרמטיים אז כאן הוא ממש כיכב ועשה את זה נהדר! גם הסולואים שלו היו מצויינים, על אף ההתחלפות.
אליהו זילברברג – ממש נהנתי מהסולואים שלו. הוא ביצע מכל הלב והיה כולו בהופעה וביצע את הסולואים שלו עם דרמה ותנועות. מקסים!
חלק ג' – השירים
אני מסקרת רק את החלקים שיש לי מה לכתוב עליהם.
Steig away – השיר שהכי נשמע לי בני והתורה קידס, מאוד קליל ופחות אהוב עלי מהשירים הקצביים בהצגה. אבל הקטע עם הילקוטים חמוד וגם הקטע שהם מוציאים גמרות וכאילו לומדים.
הסולו הארוך של אלישע נהדר ואני דווקא אוהבת את הגוונים המתחלפים ששומעים בסולו הזה.
מרק – בסולו סביר בהחלט אם כי הייתי מקצרת אותו קצת. מספיק עלייה אחת או שתיים, שלוש זה כבר יותר מדי.
כסף – שיר משעמם מאוד וצריך מוזה כדי לשמוע אותו, טרם התחברתי אליו. יושי נשמע ממש מצוין וכיף לראות שהוא נשאר בקשר עם ירחמיאל ועם מיאמי.
Save the day – שיר חמוד ממש והכורוגרפיה והעמדות בשיר עושות אותו עוד יותר חמוד.
הקפיצה של אליעזר לפני השיר ראויה להתייחסות נפרדת, אז הנה אני מתייחסת.
מאוד אוהבת את החלק שהם מתפצלים לשלוש קבוצות עם ה"Save the day".
הסולו של אליהו זילברברג מקסים!
ה-סולו של השיר הוא ללא ספק של מיכאל אברג'ל שמבצע סולו מתוק ממש וההרמה הזו על הכסא מחזירה אותי כמה שנים אחורה. אני מוצאת את עצמי חוזרת על הסולו הזה פעם אחר פעם!
מיד אחר כך אלישע (איזו חמודה הריצה שלו לקדמת הבמה), טל ואלכסנדר עושים ריקוד סולו קצר ואני לא יודעת אם זה קשור לזה שהם באותו בית ספר (לפי הראיון שלו).
מרק רוזנסטק בסולו סיום – מזעזע ואני נחמדה.
It is time to daven - שיר שקט ומאוד יפה, השיר היחיד שאינו נשמע מבני והתורה קידס. קצת יותר מתאים לאלבום משאר השירים. ופה אליהו לוי חסר במיוחד, שירי תפילה כ"כ מתאימים לו.
למרק אין חליפה.
אלישע מסתבך קצת עם ההתחלה אבל אחר כך הוא נכנס לקצב ולרגש ומבצע פשוט מיוחד, עם הבעות פנים מתאימות. מקסים!
מרק מבצע יפה את הקטע שלו, קצת בריחות מהמנגינה אבל בסדר. וגם מוסיף תנועות ידיים ממש חמודות.
אהרן מנהיים – מבצע ממש יפה, כמו שכתבתי מתאים לו יותר קצבי, הוא פחות מצליח להכניס רגש בשירה, על אף שהוא ממש מנסה.
אהרן ומרק שרים בדואט ואלישע מאחורה גונב את ההצגה...
אלישע מבצע סולו סיום ובשלב מסוים מרק ואהרן צריכים להצטרף אליו, הם לא עושים את זה ואלישע מזכיר להם עם המבט.
We will rise to the day – שיר חמוד בסך הכל והמקהלה חוזרת להראות מקהלה.
חלק ראשון נחמד. טעות בתזמון של יוחנן בנוגע לכניסה. סולואים מקסימים ממש (לציין שוב את אלישע?).
ההבעות פנים של אליעזר כשהוא מצוטט לשיחה בין ירחמיאל ליוחנן מתוקות ברמה אחרת, הסולו שלו והתנועות במהלך הסולו של דויד... הוא ממש מדהים! חי את ההופעה ונהנה מכל רגע.
הצהלות שמחה של המקהלה... זה קטע מתוק!
הכניסה של ירחמיאל לשיר מקפיצה ומרימה את הקהל, הקול שני של יוחנן גם מאוד יפה.
הקראת שמות – יפה שהמקהלה שרה תוך כדי ההקראה בטון נמוך יותר. זה יפה. את הבטחון שילדים צברו אפשר לראות באיך שהם נגשים לקדמת הבמה. ההתאספות סביב ירחמיאל חמודה ממש.
תסלחו שאני מדלגת על המחרוזות כרגע, בהזדמנות אחרת.
אני כן אכתוב על המחרוזת של השירים שלא של מיאמי ובהזדמנות זו אכתוב מה אני חושבת על כל שיר, בתקווה שזה מעניין מישהו.
עברי אנכי – שיר טוב עם הרבה קצב, אם כי יש בו חלק קצת מרוח ואני פחות אוהבת את החלקים של מוזיקת האפרו שיש בשיר. המזל שמקהלה ביצעה רק את החלקים היפים.
דויד טורקיה – סולו מקסים ממש!
אליעזר הרץ – איפה תמצאו ילד שגם שר כ"כ יפה וגם מקפץ בשיא המרץ? קצת בולע אותיות 'יצהק'...
מיכאל אברג'ל – סולו מצוין! חוזרת עליו שוב ושוב.
מרק – גם סולו טוב.
מאך א ברכה – השיר הזה הוא בין ילדותי, לסגנון של ליפא של שמלצר למשהו לא ברור. שיר טרנדי בעיקר ופחות כזה שיזכרו בהמשך.
כורוגרפיה חמודה ואלישע ואלכסנדר מבצעים סולואים נהדרים.
לפניו – גולת הכותרת. שיר של ירחמיאל שמבצע שלום למר במקור ותמיד שאלתי את עצמי איך הוא ישמע על המקהלה. הוא נשמע מצוין! ברמה כזו שאני שואלת למה הוא לא השאיר את זה למקהלה?
אריאל בסולו מצוין. הדואט של אייזיק וסמי פשוט מדהים והשילוב של הקולות קסום. ברקע הילדים עושים תנועה קפיצית ומשעשעת. אלישע עושה אותה הכי יפה וגם עם החיוך המתוק שלו וגם נראה שהוא נהנה מכל רגע.
ואהבת – לא אוהבת את הביצוע המקורי בכלל! השיר עצמו טוב אבל אני לא מסוגלת לשמוע את הזמר הזה.
איזו תנועה מצחיקה בתחילת השיר, אבל יפה ומנחם עושה אותה ממש יפה.
מנחם – הופה! איזה ביצוע! הוא מחזיק את הקטע פשוט מדהים והעלייה בסוף מצוינת.
פה מתבקש לציין שבהופעה השניה (עם שפירא), כנראה בהשארת הקרקס הם עשו קצת פעלולים, אלישע סובב כדור על האצבע, סמי על קורקינט ואליהו זילברברג על אוברבורד.
מרק בסולו הטוב ביותר שלו בהופעה! ביצע קטע מורכב בצורה מדהימה.
תדליק את האש – עוד לא הבנתי את הקטע של השיר הזה, מצטערת. רק השם שלו מוזר ('תדליק את אש' זה לא מה שאמא אומרת לילד כשהיא רוצה שהוא יחמם את הסיר שעל הגז?! ילד: אמא, האוכל קר! אמא: תדליק את האש, בזהירות!).
דויד טורקיה – בסולו מצוין ממש. מאיפה המבטא הישראלי? פשוט מדהים. ההצבעה של המקהלה עליו מגניבה.
אהרן מנהיים – מסתבך קצת עם הסולו שלו, קיבל קטע קצת קשה, אבל מתגבר על זה.
עליות מקסימות, במיוחד של אלישע.
אם הגעתם למסקנה שאני לא כ"כ אוהבת להיטים עכשוויים אז אתם צודקים. יש במוזיקה העכשווית חלקים מאוד רדודים. אם כי המקהלה ביצעה את הקטעים בצורה מדהימה ממש.
הקראת שמות 2 – ירחמיאל מקריא את השמות לא לפי הסדר, ומשאיר את אלישע לסוף כיאה לכוכב במעמדו. לפי שהוא מסיים, הוא בודק שהקריא את כולם ומגלה שדילג על אלכסנדר. זה קטע משעשע.
חלק ד' – השלמות
טוב, זה כבר פעם אחרת.
תוקן על ידי elmonsey ב- 14/06/2019 05:41:44
