|
|
| נשלח ב-27/6/2019 23:35 |
|
| |
| שחור_כתום כתב: |  |
הצעד השני הוא מודרניזציה של המערכות האדמיניסטרטיביות, כך שניתן יהיה להגיש טפסים ולשלם עליהן באופן מקוון ואולי גם לעבד אותם חלקית בצורה אוטומטית כדי להקל את עומס העבודה על הפקידים ועל אנשי המקצוע האחרים. לאחר מכן, יש לקבוע זמני יעד קצרים משמעותית לביצוע הפעולות השונות ולעדכן את מצבת כח האדם במקרה הצורך. לדוגמה, תהליך פתיחת עסק בישראל אורך כיום 12 ימים בממוצע ועולה כ- 5000 ש"ח. באמצעות צמצום הבירוקרטיה הכרוכה בתהליך ומתן אפשרות להגיש טפסים באופן מקוון, אנו שואפים להגיע למצב שבו הוא ייעשה תוך יום אחד ובעלות של כ- 500 ש"ח.
דרישות רגולטוריות בלתי סבירות יוקלו או יבוטלו. יש להבדיל בין דרישות רגולטוריות לגיטימיות וסבירות, שנחוצות על מנת להגן על שלום הציבור או למנוע הונאה,
|
|
העובדה היא שכבר כמה שנים אפשר למלא טפסים באופן מקוון, ולשלם עליהם באינטרנט ולהגישם באופן מקוון. ורישום עסק חדש ממש לא עולה 5000 ש"ח. בכלל לא בכיוון. (אלו לא השקרים היחידים שלכם)
זה אומר שדרישה מזהות להמנע משקר, היא דרישה סבירה למנוע הונאה?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2019 23:58 |
|
| |
מצדרביעי
| avishai323 כתב: |  |
הצעד השני הוא מודרניזציה של המערכות האדמיניסטרטיביות, כך שניתן יהיה להגיש טפסים ולשלם עליהן באופן מקוון ואולי גם לעבד אותם חלקית בצורה אוטומטית כדי להקל את עומס העבודה על הפקידים ועל אנשי המקצוע האחרים. לאחר מכן, יש לקבוע זמני יעד קצרים משמעותית לביצוע הפעולות השונות ולעדכן את מצבת כח האדם במקרה הצורך. לדוגמה, תהליך פתיחת עסק בישראל אורך כיום 12 ימים בממוצע ועולה כ- 5000 ש"ח. באמצעות צמצום הבירוקרטיה הכרוכה בתהליך ומתן אפשרות להגיש טפסים באופן מקוון, אנו שואפים להגיע למצב שבו הוא ייעשה תוך יום אחד ובעלות של כ- 500 ש"ח.
דרישות רגולטוריות בלתי סבירות יוקלו או יבוטלו. יש להבדיל בין דרישות רגולטוריות לגיטימיות וסבירות, שנחוצות על מנת להגן על שלום הציבור או למנוע הונאה,
העובדה היא שכבר כמה שנים אפשר למלא טפסים באופן מקוון, ולשלם עליהם באינטרנט ולהגישם באופן מקוון. ורישום עסק חדש ממש לא עולה 5000 ש"ח. בכלל לא בכיוון. (אלו לא השקרים היחידים שלכם)
זה אומר שדרישה מזהות להמנע משקר, היא דרישה סבירה למנוע הונאה?
|
|
דבר אחד ככל הנראה בטוח-אתה מעולם לא ניסית לפתוח עסק, ואם כן, זה היה בשחור...
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2019 05:50 |
|
| |
לדבר עלי, זה ממש לא חכמה. (פתחתי בתחילה עוסק פטור, אח"כ עוסק מורשה, ובהמשך חברה בע"מ. וגם עמותה. אבל לא אכנס יותר לעומק ענייני האישיים. זה לא הנושא).
יש הרבה ליקויים ברגלוצויות. לגבי פתיחת עסקים אם אתה רוצה לדבר על זה, היינו הנושא של הפתיחה עצמה בלי קשר לניהול בהמשך. יש משהו מעצבן, שצריך לפתוח 3 תיקים נפרדים. ביטוח לאומי, מס הכנסה, ומע"מ. זה מפגר לגמרי, גורר טירחה והוצאות. כך גם בהמשך צריך להתנהל מול כל אחד בנפרד. גם המדינה אגב מפסידה מזה, כי אם אחד מאלו תפס הונאה נגד המדינה, לא מחייב שהמידע יעבור לגופים האחרים. פשוט הזוי.
וזה לא סותר לכך שאתם לא טרחתם בכלל לבדוק את המצב הקיים, לפני פרסום מצע פסטורלי. כי רעיונות מדהימים רבים שאתם מפרסמים, זה פשוט העתק של המצב הקיים כאן בישראל.
כך כפי שהבאתי בנושא הגשת מסמכים מקוונים, כולל גם מילוי שלהם באינטרנט. אותו דבר אגב בנושא בתי חולים, שהמצע הפסטורלי גורס שיש לאפשר ללקוח לבחור בית חולים, ושבתי החולים יקבלו כסף לפי מספר הלקוחות שלהם. והרי זוהי המציאות כבר למעלה מעשור. (בעבר הקופות היו מגבילים ושולחים דוקא לבי"ח שלהם, כיום כל אחד רשאי לפנות לאיפה שהוא רוצה).
בגדול, המצע שלכם חלקו הגדול טפשי ואנרכיסטי, וחלק לא קטן בכלל, שיקרי לגמרי מכיון שהוא פשוט מעתיק את המצב הקיים, ומתחייב להביא את הרעיון שלו כשינוי, בעוד בפועל זהו המצב הקיים.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2019 15:09 |
|
| |
לגבי פתיחת עסק, ראיתי שעיריית ירושלים "מתגאה" בזה שאפשר להגיש בקשת רישוי בדיגיטל, לדעתך-זה המצב כיום בכל רשות, לא כך?
אנחנו עדיין מחכים לראות על מה אתה מתבסס בטענה של "חלקים אנרכיסטיים"...
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2019 16:46 |
|
| |
לא קשור לרישוי לעצם העסק, אלא למבנה בו העסק נמצא. ואם מדובר בחנות או משרד קיימים, זה לא סיפור מורכב בכלל. אם זה משהו חדש, כגון בתוך דירה, זה יותר מורכב. צריך אישורי שכנים, ובצדק. ועוד אי אלו אישורי בטיחות וכדו', וגם זה בצדק.
וכל מה שהובא כאן קודם על עלות 5000 ש"ח ו12 יום לרישום עסק. לא קשור בכלל לנושא המיקום של העסק. שאם היה שם משרד, זה לא עולה כלום. ואם לא היה, לעיתים זה עולה הרבה יותר, ולעיתים אין אפשרות בכלל לקבל אישור.
כוונתם היתה על רישום העסק ללא קשר למיקום שלו. ועל זה כתבתי שזה שקר גמור, לא היה ולא נברא.
תוקן על ידי avishai323 ב- 28/06/2019 14:49:31
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2019 22:51 |
|
| |
מתוך דף הפייסבוק-"ליברליזם פשוט":
פיקוח מחירים לפני כיומיים, 2 מאפיות גדולות (אנג'ל וברמן) עתרו לבג”ץ, להעלאת מחיר הלחם שבפיקוח. פיקוח מחירים הוא נושא שכדאי להכיר, ועליו ידובר הפעם. נפתח, כמו תמיד, במספר עובדות: 1. המדינה מפקחת כיום על מחירים של 7 סוגים של מוצרי מזון, וביניהם: כמה סוגי לחמים, חלב, חמאה, ביצים ועוד. בנוסף, המדינה מפקחת גם על מחירי הדלק ועל תעריפי הנסיעה במוניות. 2. כבר ב-2012, מנכ”ל מאפיית אנג'ל דיבר על ההפסדים הנגרמים למאפיות עקב הפיקוח. בשנה שעברה, הוגשה עתירה ראשונה להעלאת מחירי הלחם המפוקח. בנוסף, ע”פ דבריו ב-2015 (במסגרת פרשת “קרטל הלחם”), כתוצאה מהפיקוח אנג'ל הפסידה מיליוני שקלים. 3. ענף הקונדיטוריה והמאפיות בארץ, עמוס ברגולציות מחמירות ומיותרות, המקשות בעיקר על בעלי עסקים קטנים. כך כנראה, נוצרה פרשת “קרטל הלחם”, של המאפיות הגדולות בענף. 4. תנובה פעלה השנה להעלאת מחירי החמאה שבפיקוח. זאת בעקבות מחסור אדיר בחמאה במשק, שהתרחש לא מזמן. 5. ב-3 במאי בשנת 1793, בצרפת, הוטל חוק על פיקוח מחירי חיטה וקמח. לאחר מכן, חקלאים פשוט הפסיקו למכור ולגדל חיטה, כיוון שהמחיר המפוקח היה נמוך מאד. כאשר ממשלת צרפת דאז הרחיבה את הפיקוח, מוצרים נוספים נעלמו, אך השוק השחור שלהם פרח. במהלך 1793 עד תחילת 1794, עוד 3 חוקי פיקוח שהחליפו אחד את השני, רק החמירו את המצב. 6. פיקוח על מחירי שכירות בניו-יורק, גרם לבעלי דירות בין 1974 ל-1984, לנטוש כ-300,000 (!) דירות. מעבר למחסור בדירות, משכנתאות ומיסים רבים מאד, נותרו כמובן, לא משולמים. אז למה זה לא עובד? פיקוח מחירים, הוא בעצם קביעת מחיר זול יותר ואחיד למוצר כלשהו, ע”י המדינה. כיוון שהמדינה אינה יצרנית המוצר, עליו היא מפקחת, אינה יכולה לעקוב אחרי השינויים בענף המוצר, ולקבוע מחיר שבמסגרתו היצרן גם יכסה עלויות, וגם ירוויח. המחיר שהמדינה קובעת, תמיד נמוך מדי, ולכן, ליצרנים לא משתלם לייצר את מוצריהם. זה מה שמוביל למחסור במוצרים, שבתורו, מוביל לעלייה ביוקר המחייה. המסקנות, כרגיל, מתבקשות. הוזלת מחירים באופן מלאכותי, ע”י פיקוח, מובילה בהכרח לנזק. על מנת להתמודד עם עליית מחירים פוטנציאלית, במקום לכפות הפסדים על יצרנים ומחסור על האזרחים, דרוש בעיקר לבדוק, היכן יש רגולציה ממשלתית מיותרת. במקרה של המאפיות והקונדיטוריה בארץ, זו בדיוק הבעיה. מוזמנים לשתף, ונתראה בפוסט הבא.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-30/6/2019 09:58 |
|
| |
כרגיל, הרבה מלל, לא קוהרנטי, בלי קשר בין סעיף לסעיף, והמסקנה בכלל מנותקת. ונפרט לפי הסעיפים שהבאת: 1. המדינה מפקחת על כמה דברים. נכון. 2. אנג'ל טוענים שהפסידו כסף. לא מבין למה זה מעניין אותנו כלקוחות. 3. עודף רגולוצויות מיותרות? אולי, אין לי מושג. ומה הקשר לנושא זה? סתם עירבוב דברים חסר קשר ופשר. 4. מצחיק מאוד. כל המאפיות והמחלבות פועלות כל הזמן שיתירו להם להעלות מחירים. לכן מה? 5. בצרפת היה חסר לחם כשהיה פיקוח על מחירים. לכן מה? 6. בארה"ב היה חוק הגבלת שכירות שגרם נזק גדול. לכן מה?
בקטע המסקנות אתה כותב שפיקוח מחירים מוביל למחסור. בפועל, לא זכור לי שהיה חסר פעם לחם וחלב. (לא יודע מה הסיפור של החמאה הכשרה ולמה היה חסר, יכול באמת להיות שהיו צריכים לאשר העלאת מחיר של החמאה. אגב, אני באמת לא רואה טעם להגביל את מחירי החמאה, זה לא מוצר בסיס בכלל).
וכעת לדובדבן שבקצפת: הוזלת מחירים באופן מלאכותי גורמת לנזק. איך הגעת למסקנה הזו? אלפר החכם גם חושב כך? אם כן, כדאי שתסביר עניינית איך הוזלת מחירים גורמת לנזק לצרכנים. כי הבנו שזה גורם נזק ליצרנים, אז שהיצרנים יצביעו לסמים. אבל מה הקשר לצרכנים?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/6/2019 13:08 |
|
| |
הנה עוד פוסט מהדף הפייסבוק -ליברליזם פשוט:
בוא היום פורסם כי יבוא שוב מוכיח את עצמו, כאחד האמצעים היעילים להורדת מחירים במשק. הפעם זה קרה בענף המלט, שנפתח ליבוא (בעיקר מטורקיה ויוון) לפני מספר שנים. המשק חסך במשך 4 שנים כ-280 מיליון שקלים. זו לא הפעם הראשונה שיבוא מצליח להוריד מחירים במשק הישראלי. מ-2014 עד סוף 2016, יבוא ללא מכס (אף שהוגבל כמותית ע”י מכסות יבוא) של בשר וגבינה צהובה, הוריד את מחירו של הבשר ב-12% ושל גבינה צהובה ב-8%. טיעון בולט נגד יבוא, הוא הגנה על תוצרת מקומית. אם כך, למה אינו רלוונטי? ליצרנים המקומיים תמיד יהיה את יתרון המרחק והזמינות, לעומת היבוא. אין שום הצדקה מצד המדינה, להכתיב להגביל את האזרח בתחום הזה מכל בחינה בגלל יצרנים המייצרים סחורה פחות מבוקשת, מכל סיבה שלא תהיה. המסקנות, כרגיל, מתבקשות. יבוא תורם מאד לתחרות בענפים הישראליים, לחיסכון כספי ציבור ולהורדת מחירים. כדי להיטיב עם האזרח הישראלי ועם המשק, אין שום סיבה לא לאפשר יבוא בכל ענף אחר, במקום להגביל את השוק כדי להיטיב עם היצרנים המקומיים. הצרכן הישראלי הוא היחיד שצריך להחליט, איזה מוצר הוא מעדיף לרכוש. מוזמנים לשתף, ונתראה בפוסט הבא.
לכתבות המלאות:
תוקן על ידי מצדרביעי ב- 30/06/2019 11:07:29
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/6/2019 14:13 |
|
| |
| avishai323 כתב: |  |
| מצדרביעי כתב: |  | סתם לידיעה, האחראי על החלק הכלכלי במצע והמועמד לתפקיד שר אוצר, הוא כלכלן בכיר בעל ניסיון-בשם גלעד אלפר,(נראה שלראשונה בישראל-או לפחות בעשרות השנים האחרונות מתנהגים בצורה "מוזרה" כ"כ ורוצים למנות כלכלן לשר האוצר...)
לנוחיותך - תוכל לחפש ברשת מאמרים שלו באתר מידה וכדומה, בהם מאריך להסביר את משנתו, ואח"כ אתה מוזמן לחלוק עליו...
|
| ואתה ממש בטוח שכל אלו שאחראים על כלכלת המדינה, לא מבינים כלום? מצאת לך מומחה משלך, וכולם חייבים לעמוד דום ולקבל כל מילה שלו?
אומר ברור. אם יקבלו את המצע הכלכלי של זהות, הקטסטרופה תגיע מהר מאוד. אחד הדוגמאות היותר איומות, הן בתחום הרכב. מבחינת הכלכלן שלך, צריך מחר להוריד את המיסוי על הרכבים, שיהיה מכוניות בזול. האיש פשוט לא חשב על התוצאה המיידית. הגדלת כמות הרכבים בפועל על הכבישים בכמה עשרות אחוזים. שזה אומר השבתה מוחלטת של המדינה. אין יוצא ואין בא, בעקבות הפקקים האיומים שיווצרו כאן. כאשר כלכלנים שפויים יותר, שמבינים דבר או שניים בלי ללמוד כלכלה בפועל. מבינים שיש כאן בעיה במדינה הזו. ובעיית הפקקים בכביש מחייבת פתרון הרבה לפני בעיית מחירי הרכבים הפרטיים. ואת כל זה הכלכלן הגאון שלך לא מבין בכלל. כי הוא למד כלכלה, ורואה את החיים רק דרך הספרים שהוא למד, בלי להבין כלום במציאות החיים המורכבת. |
|
גם היום רכב הוא לא דבר יקר אלא התחזוקה שלו. כך שלא צפוייה עליה משמעותית בכמות הרכבים על הכביש פשוט הרכבים יהיו חדשים יותר ומזהמים פחות. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-30/6/2019 15:05 |
|
| |
חולמים להקים עסק? מלבד העלויות המוכרות כמו השכרת מקום וציוד, ישנן עלויות נוספות שיש לקחת בחשבון. מסתבר שהרגולציה הישראלית עולה גם היא כסף - והרבה. עשינו עבורכם סדר. העלות של פתיחת עסק חדש מתחלקת לשניים: העלות הראשונה היא בשלב ההקמה. שלב ההקמה הוא השלב בו אתם מחליטים איך ייראה העסק, איזה ציוד תצטרכו וכמה עובדים ולאיזה תפקיד תצטרכו לשכור. בשלב זה תצטרכו לשכור יועצים - תחילה תצטרכו לשכור יועץ רישוי שילווה אתכם בקבלת רישיון עסק. תפקידו של יועץ הרישוי, בין היתר, הוא עריכת הבקשה לרישיון, הגשת הבקשה וטיפול בכל המסמכים והאישורים. עלותו של יועץ זה נעה בין 10,500 ל-15 אלף שקל, תלוי בסוג העסק אותו תרצו לפתוח. כמו כן, תצטרכו לשכור יועץ נגישות שייעץ איך להנגיש את המבנה, התשתיות והסביבה לעוברי אורח וללקוחות על פי החוקים והתקנות. הוא זה שיגיד לכם האם יש לכם בכלל פטור מהנגשה. עלות השכרת יועץ נגישות נעה בין 1,500 ל-2,400 שקל. יועץ נוסף שעליכם לקחת בחשבון הוא יועץ בטיחות אש. שכירתו של יועץ זה נדרשת לפי החוק בעסקים מורכבים או בעסקים שגודלם מעל 500 מ"ר, אך מומלץ לשכור את היועץ בכל פרויקט כי מעורבותו יוצרת וודאות ומונעת הוצאת כספים מיותרים בהמשך הדרך. עלותו של היועץ נעה בין 3,500 ל-6,500 שקל אך לרוב הוא יחסוך לכם כסף בתהליך ויקל עליו. ככל שהעסק מורכב יותר כך שילוב היועצים הוא קריטי. אני ממליץ לקחת יועצים בפרויקטים שמושקעים בהם מעל לחצי מיליון שקלים. יועץ מוצלח יגרום לכם לחיסכון כספי תמורת שירותיו וימנע טעויות, הפסדים כספיים והשקעות מיותרות. בשלב השני, אחרי שכבר השקעתם כסף רב בפתיחת העסק, אתם צריכים לשלם אגרות והיטלים לעירייה - חלקם שנתיים וחלקם חודשיים. מלבד הארנונה, שכל עסק חייב בה והיא משתנה מעירייה לעירייה ותלויה בגודל המקום, תצטרכו לשלם שלל אגרות והיטלים. האגרה הראשונה שתצטרכו לשלם לעירייה היא אגרת בקשה לפתיחת עסק והיא תעלה לכם סכום צנוע של 320 שקל. אם תרצו שהמקום יעבוד גם בלילה, החל משעה 22:00 או 23:00 (תלוי באזור), תצטרכו לשלם היתר לילה שעומד על כ-1,200 שקל לשנה. במידה ושכרתם נכס שהיעוד שלו הוא למלאכה או תעשייה ואתם מעוניינים לפתוח עסק שמהותו שונה, תצטרכו לעבור תהליך נוסף יקר ומורכב שנקרא שימוש חורג. מדובר בשימוש שחורג מהשימוש בקרקע או בבניין והשימוש בו הוא לא למטרה שהוגדרה לו בתוכנית בניין עיר. מי שרשאי לאשר את השימוש החורג היא הוועדה מקומית לתכנון ובנייה. הליך אישור לשימוש חורג מזכיר את הליך להוצאת היתר בנייה ועלותו הממוצעת עומדת על ע-15 אלף שקם. הסכום כולל עריכת הבקשה והגשתה לרבות חתימת קונסטרוקטור. מלבד סכום זה, תצטרכו להוציא סכומים נוספים על פרסום בעיתונות והודעה לשכנים על שימוש חורג במקרקעין לשם הגשת התנגדויות - פרסום שייעלה לכם בין 1,500 ל-4,500 שקל. הוצאות נוספות תהיינה מדידה של קרקע על ידי מודד מוסמך שעולה 3,500 שקל ואגרה שנתית של שימוש חורג שיכולה להסתכם בעשרות אלפי שקלים במשך שלוש עד חמש שנים. בנוסף לכל זה יגבו ממכם היטל השבחה שיכול להסתכם בעשרות אלפי שקלים נוספים. שלט? שלמו אגרה; כסאות? שלמו אגרה הוצאות נוספות אליהן כדאי לכם להתכונן הן בדיקות תחזוקה למערכות כיבוי וגילוי אש הקיימות בעסק שעלותן יכולה לנוע בין 5,000 ל-7,500 שקל לשנה. בבדיקות אלה בוחנים את מערכת גלאי אש, מטפים, ניקוי מנדפים, תחזוקה של מערכת החשמל ועוד. אם אתם רוצים ששלט יפה יקשט לכם את חזית העסק, גם עליו תצטרכו לשלם לעירייה. אגרת שילוט משתנה בין כל עירייה ועירייה ותלויה בגודל השלט, בעיר בה העסק עומד להיפתח ועוד שלל גורמים. הממוצע לאגרת שילוט יכול לנוע בין 500 ל-4,000 שקל בשנה. יש לכם עסק המוכר מזון ואתם רוצים שהלקוחות ישבו על כסאות ליד שולחן? גם פה אתם נדרשים להוציא את הכסף מהכיס ולשלם בסביבות 1,000 שקלים לחודש. אם לעסק שלכם יש גם מרפסת או שטח בחוץ ותרצו לקרות אותו אז תיאלצו לשלם אגרת קירוי חורף שתעלה לכם בין 500 ל- 3,000 שקל בחודש. https://finance.walla.co.il/item/3122121 (העיקר, אבישי ימשיך לצעוק שאנחנו משקרים)
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-30/6/2019 16:35 |
|
| |
לא, כי אם היית כותב שהעלויות הם פי 100, זה וודאי היה נכון.
אתה בטוח שאתה יכול לכתוב כל שטות שעולה בדעת הפירסומאים שלכם, והכל יהיה אמת???
|
|
|
|
| נשלח ב-30/6/2019 17:46 |
|
| |
אגב, חלק מהרשימה שהובאה כאן, נכונה חלקית. היינו מבחינת החוב להוציא אישורים שונים, לא מבחינת המחירים שלהם. האישורים הנדרשים, רובם צודקים לגמרי. אתם לא רוצים שבשכונה שלכם מישהו יחליט לסגור את הקניון, ולפתוח שם מפעל כלשהו. אתם גם לא רוצים שבעל הדירה בקומה 2, יהפוך את הדירה שלו לחנות שוקקת חיים. בשביל זה יש תב"ע ויש וועדות שמאשרות חריגות בכפוף להתנגדויות. חלק הם עוול מזוקק. חלק בכלל לא ממש חוקי, כמו היטלי ההשבחה, החוק מחייב שימוש בכסף לצרכים מוגדרים ומצומצמים. העיריות בפועל גונבות את הכסף הזה. חלק צודק לגמרי, כמו אגרות לילה. מי שמטיל עלויות מיוחדות על הרשויות, להתמודד עם פעילות לילית. שישלם על זה.
בקיצור, עשו כאן מישמש אחד גדול, כדרכם ההזויה.
אגב, שמתם לב שהמילה זהות זהה כמעט למילה הזיה?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/6/2019 23:11 |
|
| |
| avishai323 כתב: |  | אגב, חלק מהרשימה שהובאה כאן, נכונה חלקית. היינו מבחינת החוב להוציא אישורים שונים, לא מבחינת המחירים שלהם. האישורים הנדרשים, רובם צודקים לגמרי. אתם לא רוצים שבשכונה שלכם מישהו יחליט לסגור את הקניון, ולפתוח שם מפעל כלשהו. אתם גם לא רוצים שבעל הדירה בקומה 2, יהפוך את הדירה שלו לחנות שוקקת חיים. בשביל זה יש תב"ע ויש וועדות שמאשרות חריגות בכפוף להתנגדויות. חלק הם עוול מזוקק. חלק בכלל לא ממש חוקי, כמו היטלי ההשבחה, החוק מחייב שימוש בכסף לצרכים מוגדרים ומצומצמים. העיריות בפועל גונבות את הכסף הזה. חלק צודק לגמרי, כמו אגרות לילה. מי שמטיל עלויות מיוחדות על הרשויות, להתמודד עם פעילות לילית. שישלם על זה.
בקיצור, עשו כאן מישמש אחד גדול, כדרכם ההזויה.
אגב, שמתם לב שהמילה זהות זהה כמעט למילה הזיה?
|
|
למען כבודם של חכמי הפורום, תבודד בבקשה את האגרות שלא נראות לך מוצדקות, לעומת מה שנראה לך כן מוצדק.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/7/2019 06:53 |
|
| |
בגדול, עסק שמטיל עלות על העירייה, הגיוני שישלם את העלויות שהוא מטיל. וזהו.
יש בעיה גדולה בנושא זה, הארנונה העיסקית היא סוג של מס הכנסה שמשלמים אותו לעירייה. אין לי בעיה עם זה, העיריות צריכות כסף, וזה בסדר שגם הן גובות מס הכנסה מתושבי העיר, ובעלי העסקים במקום הם סוג של תושבים.
הבעיה העיקרית בנושא, היא גבית המס מעסק שעוד לא הרוויח כלום, או אפילו בהפסדים. זה לא הגיוני בכלל. ולא מעט עסקים נסגרו בגלל המס הזה שגרר אותם להפסדים.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/7/2019 07:16 |
|
| |
ואחד הדברים הכי נלעגים בפוסט שהבאת, הוא התלונה שלך על נושא אישורי שימוש חורג והמחיר הכרוך בכך. שהרי כל אדם שאינו אנרכיסט, רוצה לבחור אם לגור באיזור תעשיה, או באיזור מגורים, וכדומה. מה שאומר שכל שינוי מהתב"ע, חייב להיות כרוך באישורים מיוחדים.
ומחיר היועצים? זה כבר השוק החופשי בתפארתו...
|
|
|
|
|