הועתק מהבלוג 'גן שושנה'
לאחר הכינוס המיוחד שהתקיים אתמול בבית המדרש של חסידי גור, מתבררים פרטים נוספים מאחורי הקלעים.
הכינוס שבתחילתו היה אמור להיות בהשתתפות אלפים צומצמם למאה ארבעים משתתפים בלבד,
מורינו נחמיה בין יוזמי הכינוס ניסה בכל כוחו להביא להשתתפות המונית, ואולי אף בהשתתפות כ"ק אד"ש,
מורינו שלמה צבי שעינו צרה בהשתלטות אחיו נחמיה על המוסדות, ניסה בכל כוחו לבטל את הכינוס,
אתמול בשעות הבוקר נכנס מורינו שלמה צבי לאבי כ"ק אד"ש ואמר לו "בקהלם אל תחד כבודי. איך וויל נישט זיך אריין מישען אין מחלוקת, קיינער פון די קינדער זאל נישט גיין דארט" שלמה צבי יצא בסיפוק רב מאביו, ואז נכנס נחמיה חזרה.
את התוצאות כולם יודעים כינוס מצומצם, ללא השתתפות בני כ"ק אד"ש.
***
כולנו ראינו אתמול שמתוך קהילה של למעלה מאלף איש באו למחות על כבודו של האדמו"ר פחות ממאה איש
.
ועדיין לא מתביישים לומר שיש מיעוט שולי שלא מקבל "הוראות"
רבותי הגיע הזמן להתנתקות, הרבי אולי איש גדול מאד ענק שבענקים, אבל הציבור חושב אחרת, אין מלך בלא עם, ובדיקטטורה המלך נקרא רודן, הגיע הזמן להתנתקות,
***
הכריזו בשטיבל בליל שבת על מחאה על ביזוי כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א, ובלא הרהור שני הצטרפתי וצעדתי לעבר רחוב 53 יחד עם חברי לשטיבל, התפללנו קבלת שבת יחדיו תחת כיפת השמים, הרגשתי כמו תלמידי האר"י שיצאו יחדיו לקבל שבת בשדות, ולאחר מכן פצחנו בשירה עוצו עצה ותופר דברו דבר ולא יקום, היתה חוויה רוחנית עילאית ומרוממת.
חזרתי לשטיבל לתפילת מעריב, וראיתי קרוב למחצית השטיבל שנשאר ולא הצטרף אלינו, ביניהם היו אברכים יראי שמים יקרים שלא הולכים ד אמות בלי תורה ותפלה, והרהרתי בליבי היה כל יפה כל כך מרומם מדוע הם לא הצטרפו למען כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א, אבל שתקתי מי אני שאומר את דעתי.
הגעתי לביתי, שרתי עם ילדי הקטנים שלום עליכם, קדשתי על היין, ולפני שסיימתי קידוש פרצתי בבכי ללא יכולת לסיים את הקידוש.
ראיתי מול עיני את נוות ביתי, בני ובתי היקרה, וחשבתי לעצמי , הלא לפני שעה קלה הייתי רוצח, התפללתי קבלת שבת בדביקות עצומה, אבל רצחתי אשה בניה ובנותיה על לא עוול בכפם, רק תיארתי לעצמי לו אותה המחאה החשובה היתה מתקיימת מול ביתי מה היו עושים אשתי וילדי, כן כן גם שמתכוונים קדוש מאד יכולים לרצוח דם טהורים שלא חטאו, והדרך לגיהנום רצופה בכוונות טובות.
את סעודת שבת בקושי סעדתי, דמעותי היו לחם חלקי, ילדי קטנים מדי להבין את צערי אבל נוות ביתי הבינה גם הבינה והיתה שותפה ליסורי הנפש שחווינו,
לרצוח בעצם יום השבת חפים מפשע ? האם זה גורם לכבוד בית גור ? האם כשיוודע הדבר לרבי שליט"א, לא יקרע קריעה על כך, שבגללו נגרם העוול הזה ?
אבי התקשר היום לר יצחק ברוידא ושאלו האם היתה הוראה לעשות כדבר הזה, ור יצחק ענה שהוא לא יודע על כך.
ואז פניתי לגבאי של השטיבל ואמר לי שההוראה הגיעה מאשר יאלאס, שאלתי אותו אם אשר יאלאס היה מבקש ממך הלוואה של אלף דולר לשבוע ימים הייתה מלווה לו ? איך אתה יכול לקבל הוראות בדיני נפשות מאדם שבדיני ממונות אי אפשר לסמוך עליו ?
ואז עשיתי חשבון נפש, שבסך הכל מספר אברכים אשר קצת מחוממים בכל ענין שהוא ולאו דוקא בעניני איידשקייט, סחבו אותנו חברי השטיבל להיות קיצוניים והכל בשם החסידות, ברור לי כשמש שאין שום היתר לעשות כדבר הזה.
שלחתי קרוב משפחה לר אלימלך בידרמן שליט"א, ולאחר שנזדעזע עמוקות איך יכולים לבצע כדבר הזה, ואף אמר לי שאם משפחת ברלינר לא תסלח, כל אחד ואחד שהשתתף בזה יקבל את ענשו בזה ובבא, ועל כאלו עבירות המחיר יקר מאד, ולא חושב שמאן דהוא רוצה לשלם על כך והורה לי דרכי תשובה לפרסם את הדברים בכל דרך שהיא, ולארגן מכתב סליחה מכל המשפחה שנפגעה מכל המשתתפים שחפצה נפשם להינצל מגיהנום בעולם הזה, ובעולם הבא.
אנא אחים יקרים פניתי למספר מצומצם של ידידים קרובים שלאחר הרהור שני הבינו את חומרת הדבר והסכימו לחתום על מכתב סליחה, אבל היות וחוששני ממספר מועט של גברי אלימי הקיימים ביננו לא אוכל לגשת עם המכתב לכל חברי השטיבל.
אנא מכם הפיצו מכתב זה. אולי יראו וישובו.
 |
|
|
