"כל המנדה את מי שאינו חייב נידוי, חייב בעצמו נידוי" [רמב"ם הלכות ת"ת פ"ו הלכה יד] להלן מעשה מזוויע ומעורר פלצות ב"רב" יהודי שבמקרה גם נצפה לאחרונה יושב על במה ברלב"ח, ראשון ליד דוכן הדוברים, וכביכול מביע זעזוע מהמצב הרוחני הירוד הקיים לשיטתו בארה"ב: לאחרונה הוא קם משבעה על אביו. לאחר השבעה בקשה האלמנה, אמו החורגת של הרב הנ"ל, לשוב לביתה, אך להפתעתה הדלת הייתה נעולה בפניה. הסתבר שהמנעולים הוחלפו ואין לה כל אפשרות להיכנס פנימה. בשיחת טלפון שערכה עם בן בעלה, הובהר לה שאכן המנעולים הוחלפו במכוון על מנת שהיא לא תוכל להיכנס. האלמנה הטרייה ביקשה שיתאפשר לה לקחת לפחות רק כמה בגדים וחפצים אישיים, שלא הספיקה לארגן לעצמה לאחר הפטירה, מה גם שלא חשבה שתגיע למצב כל כך משפיל לעמוד מאחורי דלת ביתה בלא יכולת להיכנס. אך כל תחנוניה היו ללא הועיל, הרב עמד בסירובו, תוך שהוא מורד בנאמר בתורה "לא תחבל בגד אלמנה" ו"כל אלמנה ויתום לא תענון". השאלה שנשאלת היא, האם ההיתר לרדת לחיי אלמנה ולהתעמר בה, נעשה מתוקף סמכותו ההלכתית של אותו רב, או שמא מתוקף חסידותו ועוצמת האמונה שלו ב''משה עבדו''. אותו רב שמביע שאט נפש מאנשים בארה"ב שאינם מאמינים ב''משה עבדו'', נכלל במעשיו במי שנאמר עליו במלאכי [ג ה] "ולא יראוני אמר ה' צבאות ". רב שבכח רבנותו חותם באכזריות על חרם כנגד אדם שהוא מעולם לא פגש ושמע, ואינו יודע את ההלכה ש"כל המנדה את מי שאינו חייב נידוי, חייב בעצמו נידוי" [רמב"ם הלכות ת"ת פ"ו הלכה יד], מצוה לפרסם מעשיו ולהוקיעו ברבים על מנת שיחדל מלשפוך דם נקי של אנשים נשים וטף שכבר למעלה מעשרים שנה שהוא שופט וגוזר דינם למות ללא משפט. ומכאן תצא הזהרה לכל יתר הרבנים אשר השתתפו באותו מושב ליצים, המחרימים והמנדים למיניהם: דעו כי מתאסף חומר רב על עניינכם הרעים, אשר ישפכו אור חדש על אישיותכם הקלוקלת ואשר יסירו את מסכת הצביעות מעל פניכם, למען ידע הציבור כי פיכם דובר שקר וכל מעשיכם חמס. ובהמשך [מלאכי ג ו]: "כי אני ה' לא שניתי (אע"פ שאני מאריך אפי, לא שינה דעתי עלי מבראשונה לאהוב את הרע ולשנוא את הטוב), ואתם בני יעקב לא כליתם (אינכם כלים מלפני, והנחתי לי הנפשות לגבות מהם דיני בגיהנם)".
שלמה כהן אני אוהב את הדף שלך ומעולם לא הגבתי כאן. אבל אתה משמיץ רב בישראל בעוד שאתה יודע שהסיפור לא בדיוק כמו שהצגת אותו. במקרה אי מכיר את הפרטים. אז בבקשה לא לערבב סתם
רלבח נחזור שוב על הברור. ברלבח אנו לא מייצרים חומר אלא מביאים חומרים שרצים בתפוצת וואטצפ בקבוצות גוראיות. על אמינות החומרים אנו לא אחראיים. באופן עקרוני איננו מפרסמים הכפשות שאנשים מטעם מוציאים זה על זה אלא רק סיפורים שיש להם עניין לציבור. בסיפור הספציפי הזה בו החומר שהעתקנו נושא ביקורת חשובה על אחד מ15 המחללים שם שמים בגלוי שקלנו ולאחר שביררנו קודם וקיבלנו אימות שאכן מתנהלת פרשייה מבישה מאוד בין המשפחה המכובדת לבין האלמנה הזקנה בחרנו להעלות את החומר מבלי לערוך.
 |
|
|