בביאור מדרגת הבינוני שאינו גמור על פי תניא
תניא ליקוטי אמרים פרק א' וזלשה"ק: "אך העניין כי הנה מצינו בגמרא ה' חלוקות. צדיק וטוב לו צדיק ורע לו רשע וטוב לו רשע ורע לו ובינוני". עכ"ל. והנה מעיון מעמיק בתניא יש כמה וכמה חלוקות בדבר בחייהם של כול הישראל באשר הם בלי יוצא מן הכלל בכל רגע ורגע של החיים כדלהלן: צדיק גמור אליבא ולדינא צדיק גמור אליבא ושאינו גמור לדינא
צדיק גמור אליבא ובינוני גבוהה לדינא צדיק גמור אליבא ובינוני רגיל לדינא צדיק גמור אליבא ובינוני שאינו גמור לדינא צדיק שאינו גמור אליבא וגמור לדינא צדיק שאינו גמור אליבא ולדינא צדיק שאינו גמור אליבא ובינוני גבוהה לדינא צדיק שאינו גמור אליבא ובינוני רגיל לדינא צדיק שאינו גמור אליבא ובינוני שאינו גמור לדינא בינוני גבוהה אליבא וצדיק גמור לדינא בינוני גבוהה אליבא וצדיק שאינו גמור לדינא בינוני גבוהה אליבא ולדינא בינוני גבוהה אליבא ורגיל לדינא בינוני רגיל אליבא וצדיק גמור לדינא בינוני רגיל אליבא וצדיק שאינו גמור לדינא בינוני רגיל אליבא וגבוהה לדינא בינוני רגיל אליבא ולדינא בינוני רגיל אליבא ושאינו גמור לדינא בינוני שאינו גמור אליבא וצדיק גמור לדינא בינוני שאינו גמור אליבא וצדיק שאינו גמור אליבא בינוני שאינו גמור אליבא וגבוהה לדינא בינוני שאינו גמור אליבא ורגיל לדינא בינוני שאינו גמור אליבא ולדינא בינוני שאינו גמור אליבא ורשע שאינו גמור לדינא
רשע שאינו גמור אליבא ובינוני גבוהה לדינא רשע שאינו גמור אליבא ובינוני רגיל לדינא רשע שאינו גמור אליבא ובינוני שאינו גמור לדינא רשע שאינו גמור אליבא ולדינא רשע גמור אליבא ובינוני שאינו גמור לדינא רשע גמור אליבא ורשע שאינו גמור לדינא רשע גמור אליבא ולדינא מעל כולם צדיק מוחלט מתחת לכולם רשע מוחלט אליבא ולדינא ודרגותיהם. וכול המדרגות האלו נועדו אך ורק לשם התבוננות פנימית של האדם הישראלי בעצמו ולא לשם שום חלוקות ודרגות שישווה האדם לעצמו את חבריו שבזה בקיא בוודאי אך ורק השם יתברך, - יודע תעלומות, חופש חדרי בטן, חוקר כליות ולב ויודע כוונות ומחשבות. בביאור מדרגת הבינוני שלדינא: "הוא שם המושאל", עכ"ל. ודע שהבינוני לדינא נקרא כך הוא רק להכריז שאינו צדיק שאינו גמור לדינא כי אלו כמעט כול ימיהם לא חוטאים בכלל אך הבינוני לדינא חוטא כמה פעמים הן בביטול עשה הן בעברה על הלא תעשה ובעיקר הקלים אך לא החמורים מידי אך רוב מעשיהם נמשכים במחשבה דיבור ומעשה בעצם אחר המצוות וגם שומרים לפרקים כמה ענייני לא תעשה מסויימים. והבינוני לדינא בדרך כלל אינו טורח יותר מידי אחר דרכי התשובה על עברותיו כי סומך על הנהגת אריך שמאריך אפיו לו בעולם הזה לחיות בטוב ובנעימים על חשבון כך שפורע ממצוותיו לשם חייו ובריאותו ומזונותיו ובניו וכול נכסיו ושלא יקטרגו עליו יותר מידי עוונותיו שכן רק לפעמים בדור חלוש ירוד ופחות שכזה בגוף נפש רוח ושכלים של מוח ולב יש כוח מספיק כדי להגיע לדרכי הפשפוש ומשמוש וחיקור דין התשובה והנקיפות מצפון הנדרשים לצורך מירוק החטאים עוונות אשמות עברות פשעים חובות רישעויות ורוע שבאדם והאישה היהודיים. ואלו שעוסקים כך נקראים בדרך כלל בפי העולם חילוניים שומרי מסורת מסורתיים והם מסתדרים בדרך כלל טוב עם האלוקים הקטן שיש להם בלב בחינת בינה ובה הלב מבין היא בחינת אלוקים בחינת יצחק אבא קדישה ששומרים אמונה באלוקים ואהבה לאלוקים ורצון אליו שיש להם לאלוקים ולא כופרים בו כאתיאיסטיים האפיקורסים ואליבא מלבד עניין שבואר בהם לדינא מספק אותם להיות בינוניים שאינם גמורים אליבא. אך מעבר לכך הבינוני לדינא לפעמים מתוך חרדתו מעוצם עברותיו או אם נופל לעברות הקשות יותר במיוחד בתחומי הלא תעשה הקשים של העריות הערוות והביאות האסורות הקטטות הסמים והשכרות והגנבות השקרים והבושות החיצוניות מהסובבים נוטה לפעמים להריץ את עצמו למצוות יקרות מאוד שמושכות עמם חוט של קו מידה גבוהה מאוד מאור אין סוף מעל תוהו ועל ידי כך בסוף לא רק מתכפר לו על טעותו אלה גם ממשיך שפע גדול לכול סובבו והוא העניין שבזכותו עולה להם בכביאה הזאת בשלוש וחצי ארבע וחצי דורות אחרונים להוריד השפעה עליונה מאוד של שפע גשמי לארץ הקודש. אך מי שלא מצליח בכך נהפך לבינוני שאינו גמור לדינא ואז מתחילים האיתותים מהשמים על ידי פגעים מפגעים שונים בצינור המזוני והבני בנכסים ובסוף בבריאות על ידי מחלות, תאונות דרכים, עבודה טיולים ומפגעים שונים ומשונים בעיסוקי היום יום של חול ואם אינו שם לב לכך ותולה הכול במקרה ונעשה רשע שאינו גמור לדינא לפעמים באות מיתות משונות בקיצור ימים כדי שיישאר בידו מקצת מן המצוות שלא אכל שכרם שלם בעולם הזה לעולם הבא גן עדן תחיית המתים וימי המשיח. תניא ליקוטי אמרים פרק י"ח: "חכמה דאצילות שבה מאיר אור א"ס ב"ה ממש כדכתיב ה' בחכמה יסד ארץ וכולם בחכמה עשית": תניא קונטרס אחרון על כמה פרקים: "מיו"ד מאמרות שנבראו בהם שמים וארץ גשמיים כי זה לעומת זה כו':": - וראה כי מעשה גמור הוא חוכמה של אצילות בייחס לגבהי מרומים של השם כי מה שהוא שמה בשבילינו אור אין סוף נעלה ועולמות האין בשביל השם יתברך הוא מעשה מוחלט והכלי מעשה הוא הבי"ע (בריאה יצירה עשייה), שיש עליהם מעשה גם רע שנעשה מחכמה דאצילות כי זה לעומת זה עשה השם ויש בחינת עניין מעשה של אצילות של לעומת זה והוא מתלבש בעץ הדעת רע שלעומת עץ הדעת טוב ולא יוכל האדם לתקן את אשר עוותו השם ומעוות לא יוכל לתקון וכול זה כדי שבשורש שבירת הכלים בתוהו שהוא שורש המלאך הרע לא תהיה לו טענת אפליה שהשם מפלה לטובה את הטוב ומחנהו והס"מ מקטרג שלא יינתן כך אלה ינוהל הכול בצדק כי כול מאזניים שלא מצודקות זה לעומת הרי יש לו לדאוג מהאויב כחז"ל על כי תצא שמדוע בא על ישראל עמלק בסמוכים לפרשת צידוק משקלות שכול מי שלא מצדק משקלותיו ידאג מהאויב של מאזני מרמה. וככה עד רום עולמות התיקון אצילות חלים החוקים האלו ומעשי רוע דאצילות נעשים על ידי חכמים ברי דעה רשעים להרע לעומת מעשי הצדיקים תלמידי החכמים החסידים מכוח שבירת הכלים העליונה שהיא שורש המלאך הרע. וככה כול הת"א בי"ע, (תוהו, אצילות, בריאה, יצירה, עשייה) מצודק במשקלותיו זה ולעומת ולא חרד מבחינת האויב של כול המערך הזה הנג"ע ר"ע שחיתומו עמלק. לכן המיגור האמיתי של העמלק כדי לא לתת לו שום יכולת התלבשות בשום פרק בכול הת"א, בי"ע, ובכול הנרנח"י ואיתו לכול הנג"ע ר"ע, (נפילים גיבורים ענקים רפאים עמלקים), הוא לפעמים לצדק את המשקלות על ידי נתינת תזונה מלאכית למלאך הרע שלא יתלבש בו הנג"ע ר"ע גימטרייה שצ"ג שכן היא שילוש שמו העולה אל"ק, אלק*3=שצ"ג. אך בישראל אין זאת העבודה של הצדיקים המהוגנים המוחלטים אלה של הבינוניים שאינם גמורים אליבא שאחריה הם נדרשים לעבור ה' חלוקי כפרה כמבואר באגרת התשובה 1). צום 2). קול 3). ממון, 4). חיקור דין פשפוש משמוש דרישה פרישה חרטה קבלה לעתיד עזיבת החטא התבוננות התבודדות כתיקוני ליל לילה ערות כרת 5). קבלת הייסורים באהבה. כי כשעובדים בעבודת האצילות הזו עבודה מלוכלכת מאוד בעבודת השם שהיא של הצאוורון הכחול של עובדי השם ולא הצאוורון הלבן הידיים ידי האצילות של העובד בעשייתו מתלכלכות והם אחר כך צריכות הדחה ושטיפה יסודית כדי לחטא ולמרק את האצילות הקדושה של העובד מהקליפות שנדבקו בה אך השכר אחר כך על זה הוא עצום, ואת עצומים יחלק שלל תחת אשר הערה נפשו למוות של הרשעות הקרויים בחייהם מתים, אך מקודשת לעיתים מזומנות וחריגות לצרכי שעה ויחיד ולא בפרהסיה ולא בריבוי אלה בצנעה ומיעוט עצום בלי לעבור בעיסוקים האלו בעולם הזה את גבול הטעם הטוב. וכשלא עוברים עם דברים שכאלה את גבול הטעם הטוב וגם מקבלים על מירוקם את הייסורים באהבה ולא מבעטים בהם ולא עושים אותם כשוטה בלי שכל אלה שטות דקדושה אין השם יתברך מואס בעושי המעשה הזה ואדרבה נותן להם שכר טוב של לכלוכית דמצווה שנדבקות בעברות האלו כי אין מצווה באה בעברה אך מה לעשות שיש עברות שרוצות לבוא במצווה והם נדבקות במצוות האלו ואחרי שמפרידים מהמעשה הזה את גופי העברה חטא אשמה עוון פשע עוון וחוב שנדבקים בהם עולים לשם יתברך מהמעשים האלו לפעמים מצוות יקרות שהיו לכודות במלתעות הסיטרא אחרא. תניא ליקוטי אמרים פרק כ"ז: "וכמו שבמטעמים גשמיים דרך משל יש שני מיני מעדנים אחד ממאכלים ערבים ומתוקים. והשני מדברים חריפים או חמוצי' רק שהם מתובלים ומתוקני' היטב עד שנעשו מעדנים להשיב הנפש. וזה שאמר הכתוב כל פעל ה' למענהו וגם רשע ליום רעה פי' שישוב מרשעותו ויעשה הרע שלו יום ואור למעלה כד אתכפייא ס"א ואסתלק יקרא של הקדוש ברוך הו לעילא". עכ"ל והנה המתוק והמר הם מחסד וגבורה והם התעלויות הצדיקים האדירות של הצדיקים הגמורים והמרירו שלהם על שבר בת עמי הוא המרירים וזה חסד וגבורה מתוק ומר וככה הם מגישים מתוקים ומרים אך הבינוניים הם מגישים מלוחים מתפארת וחריפים מנצח וחמוצים מהוד כי זה עיקר עבודתם שלא מגיעים בעבודתם לשורש חו"ג אלה לתנ"ה בלבד במיני הנחת רוח לקדוש ברוך הוא ולשכינתה אך גם עמלם קרוי נחת רוח לבורא עולם ורצוי וחביב אף על פי שיש בחלל שמאלי שלהם עדיין מין איזה שהוא עניין של יצר הרע. אך במלוחים נותן השם להתעסק רק לבינוניים מעולים שקרובה עבודתם בעצם ובשורש להיות למעשה כמעט כעבודת הצדיקים והם קרובים להיקרא צדיק שאינו גמור אליבא והחריפים והחמוצים הם סתם בינוניים. והשכר והתפל שהם טעמי היסוד והמלכות הוא על ידי הבינוניים השאינם גמורים אליבא שהם החלק הנמוך ביותר של עבודת הבינוניים אך הצדיקים המוחלטים שהם אף למעלה מהצדיקים הגמורים והם מגישי מנחת החב"ד הקדוב"ה ושכינתה שאין באמת עניינם במנחות נחת מידות אלה נחת האימות, - חוכמה בינה ודעת וכתר ובזה מעלת צדיק מוחלט מעל צדיק גמור שהוא בולע אף רשע מוחלט שהשעה משחקת לו כי הוא בשורש מה שהקדימה טיפה של יעקוב לצאת לפני טיפת עשו ומה שמיכאל עלה במחשבה להיברא ביום השני לפני סמא''ל אף שנברא בפועל אחריו ומה שסיקול אותיות טוב אחוז בהיפוך ב"ב" של בראשית שקדמה ל"ר" הראשוני של רע במילה בראשית וככה באמת בולע צדיק מוחלט אף רשע מוחלט שהשעה משחקת לו. וזה כללות המיני נחת שניתנים לשכינה על כול סוגיהם כדלהלן: חב"ד על ידי צדיקים מוחלטים חדא בעידן אחת לכמה עשרות דורות. חסד וגבורה מתוק ומר צדיקים גמורים אליבא. תפארת – מלוח צדיקים שאינם גמורים אליבא ובינוניים גבוהים. נצח והוד חריפים וחמוצים בינוניים סתם. יסוד מלכות שכר ותפל בינוניים שאינם גמורים אליבא. וזו היא עיקר עבודת עקרת הבית העליונה שכינתה כנסת ישראל קמה הקדוש ברוך הוא לטבח לו את אלו המיני מאכלים לסעודה המתוקנת. תניא ליקוטי אמרים פרק כ"ז: "היא בתקפה ובגבורתה כתולדתה בחלל השמאלי": דע שבבינוני שאינו גמור אליבא לפעמים כמשחק מטוטלת דק מאוד עולים להם ויורדים להם קלות היצרים השמאלי והימני ולפעמים לרגעים קלים גובר מעט היצר השמאלי היצר הרע על כללות חללי הלב, לפני שבוודאי כבינוני היצר הימני מיד מתעשת לו ונוטל לו בחזרה את השלטון על העיר הקטנה או אז לפעמים בדיבור או לעיתים רחוקות יותר אף במעשה נופל הבינוני שאינו גמור אליבא לקלות שבעברות שאחריהם ודאי שיסדור לו במהרה היצר הטוב חלוקי תשובה וכפרה ומירוק אך המעשה או הדיבור הרע נשמטים להם קצת למחשבה דיבור ומעשה המעשיים בנגלה בעולם הזה מהצד השאינו טוב, - וזה טעון אחר כך העניינים המבוארים באגרת התשובה כגון צום קול ממון חיקור דין עזיבת החטא פשפוש ומשמוש דרישה ופרישה חרטה קבלה לעתיד שיחת אדם אל קונו התבוננות התבודדות כתיקוני ליל לילה אי שינה כרת, ולבסוף לא לבעוט בייסורים ולקבלם באהבה כדי להביא לכדי המירוק והניקוי הסופי של הקליפה שנדבקה באדם כתוצאה מהחטא. ושכרם של אלו הבינוניים הוא לפעמים עצום כי אין מצווה באה בעברה אך מה לעשות שהעברה והזולל נדבק במצוות בעיקר הקטנות והקלות שיש בהם לפעמים רק כלחלוחית מצווה כי כך דרכו של העמלק הזה שמזנב בעבודת המצוות את הנחשלים מצוות קלות שאין מבחינים בהם לפעמים אלה אלו היורדים למקומות הנמוכים האלו ומזהים אותם, - וכאשר ממורק נדנוד העברה שהבינוני השאינו גמור אליבא נפל להם לפעמים עולה מכול המעשה הזה מצווה שחיונית מאוד למכלולי מצוות ישראל בכללות שבלעדיה היה חסר גורם ומרכיב מרכזי בעבודת השם של הכלל ישראל ושל אותו פרט. ועליהם נאמר אחרי שעברו מירוקיהם אם ראית תלמיד חכם שחטא ביום אל תהרהר אחריו בלילה כי ודאי שכבר עשה על זה את התשובה המחילה הסליחה והכפרה הנדרשים והרי הוא עכשיו נקי מכול נדנוד עברה.
|
