הנושא אינו מתקופת החורבן, כי לא היה כאן שליטה של יהודים. אלא משנת תשכ"ז. היו מאז מספיק רבנים שיכלו להעלות את זה. אנחנו לא יותר חכמים מכל אלו.
קראת מה כתבתי? בימי רבי יהושע בן חנניה התירה מלכות רומי לבנות בית מקדש שלישי כתבתי את זה שחור על גבי לבן, ומכאן אתה מסיק שהיתה ליהודים את האופציה לבנות, אז מה אתה כותב שלא היתה שליטה?? הרי לא היתה בעיה של שליטה על הר הבית
ואני הרי הבאתי ראיה מכך שמבחינת ההלכה והיהדות יש את האופציה שיהודים יבנו בעצמם את בית המקדש ויתחילו להקריב בה קרבנות וימנו כהן גדול, היו אז אמוראים חשובים מאוד באותו דור, בה ניתנה רשות מלאה ליהודים לבנות,
אני חוזר על שאלתי הפשוטה ממנה ניסית להתחמק בצורה ילדותית.. האם האמוראים ובתוכם רבי יהושע בן חנניה פחותים בדעתם מחכמי דורנו שלאחר תשכ"ז? שאלה פשוטה תענה כן או לא.
נשלח ב-15/8/2019 07:52
1. ירידה לפסים אישיים תינוקיים, לא מוסיפה כבוד. 2. הנושא אינו רק או בעיקר שאלה הלכתית, האם לפי ההלכה יש לבנות באופן כללי, או לא. אלא יש כאן מכלול שיקולים עצום. כמובן, לא את כל השיקולים אנו אמורים להכיר בכלל. בשביל זה יש את הרבנים הגדולים, שאנחנו יכולים ואמורים לתת להם את הקרדיט שהם חשבו על כך בתשכ"ז.
(רק דוגמית לשיקול שלא ראיתי שאנשים מביאים: העובדה שאם נבנה את בית המקדש, בלי ספק יכנסו לשם אנשים רבים מאוד הטמאים בטומאות הגוף, ויעברו איסורים חמורים מאוד).
נשלח ב-15/8/2019 09:10
מצדרביעי
avishai323 כתב:
1. ירידה לפסים אישיים תינוקיים, לא מוסיפה כבוד. 2. הנושא אינו רק או בעיקר שאלה הלכתית, האם לפי ההלכה יש לבנות באופן כללי, או לא. אלא יש כאן מכלול שיקולים עצום. כמובן, לא את כל השיקולים אנו אמורים להכיר בכלל. בשביל זה יש את הרבנים הגדולים, שאנחנו יכולים ואמורים לתת להם את הקרדיט שהם חשבו על כך בתשכ"ז.
(רק דוגמית לשיקול שלא ראיתי שאנשים מביאים: העובדה שאם נבנה את בית המקדש, בלי ספק יכנסו לשם אנשים רבים מאוד הטמאים בטומאות הגוף, ויעברו איסורים חמורים מאוד).
בקיצור, יש הלכה מפורשת לבנות בית-מקדש, ואתה מחליט שלא רלוונטית-כי "לא מספיק רבנים אומרים לעשות את זה", הגיוני סה"כ...
נשלח ב-15/8/2019 09:38
ממש לא מדוייק. אבל אין לי מה לנהל איתך שיח בנושא, אחרי שאתם מביאים משנה ברורה (בנושא כפיה ותוכחה וכו') נגד כמעט כל הרבנים, וחושבים שאתם מבינים משנה ברורה יותר טוב מכל הרבנים.
זה שאתם חושבים שאתם מבינים בניהול מדינה יותר טוב מכל המנוסים בתחום, זה פיגור ברמה בינונית. אבל הפיגור הזה דרדר אותכם שלב הרבה יותר עמוק. כאמור.
נשלח ב-15/8/2019 10:06
מצדרביעי
avishai323 כתב:
ממש לא מדוייק. אבל אין לי מה לנהל איתך שיח בנושא, אחרי שאתם מביאים משנה ברורה (בנושא כפיה ותוכחה וכו') נגד כמעט כל הרבנים, וחושבים שאתם מבינים משנה ברורה יותר טוב מכל הרבנים.
זה שאתם חושבים שאתם מבינים בניהול מדינה יותר טוב מכל המנוסים בתחום, זה פיגור ברמה בינונית. אבל הפיגור הזה דרדר אותכם שלב הרבה יותר עמוק. כאמור.
אולי תתחיל כבר להביא מקורות ל"כל הרבנים" העלומים שלך??
נשלח ב-15/8/2019 19:20
avishai323 כתב:
1. ירידה לפסים אישיים תינוקיים, לא מוסיפה כבוד. 2. הנושא אינו רק או בעיקר שאלה הלכתית, האם לפי ההלכה יש לבנות באופן כללי, או לא. אלא יש כאן מכלול שיקולים עצום. כמובן, לא את כל השיקולים אנו אמורים להכיר בכלל. בשביל זה יש את הרבנים הגדולים, שאנחנו יכולים ואמורים לתת להם את הקרדיט שהם חשבו על כך בתשכ"ז.
(רק דוגמית לשיקול שלא ראיתי שאנשים מביאים: העובדה שאם נבנה את בית המקדש, בלי ספק יכנסו לשם אנשים רבים מאוד הטמאים בטומאות הגוף, ויעברו איסורים חמורים מאוד).
טענות חלשות
לא היה שום דיון רציני אצל הרבנים, כי הדעה הרווחת היום שהתקבלה על לב כולם שבית המקדש ירד בנוי באש, ולכן אך רב לא דן בכלל ברצינות בנושא, מה עוד ששום גוף ממשלתי לא חשב ברצינות ללכת לבנות את בית המקדש, שהרי צריך לשמור על יחסים טובים עם כל מדינות העולם ואירופה בפרט.
הצדקנות בנושא האנשים הטמאים שיכנסו לשם מעוררת גיחוך, המצב כיום הוא דווקא שחילונים ובעיקר ערבים וגויים נכנסים לשם במאות מידי יום, ואתה מדבר איתי על מה שיקרה כשיבנו, טענותיך נעשות מגוכחות ופטתיות, תגיד את האמת שלך, בית המקדש ירד בנוי באש וחסל זה די מסביר למה מאז יצאו בני ישראל ממצרים היה כל הזמן משכן ואחר כך בית מקדש, מלבד 70 שנות חורבן ופתאום 1950 שנה שאין בית מקדש - פשוט היהודים אינם בונים אותו, מחכים שהוא ירד בנוי באש לעומת המדרש הזה יש לי עשרות ציטוטים שבית המקדש ייבנה בידי אדם, ואם לא יבנו אותו הוא פשוט לא יבוא
אני מעתיק לכאן ממה שציטטתי באשכול אחר:
רושלמי מגילה ט"ו ע"ב
לכשיתעוררו הגליות שהן נתונות בצפון ויבואו ויבנו בית המקדש שהוא נתון בדרום
מנחת חינוך מצוה צ"ה:
וגם היום אפשר שאם יתנו המלכויות רשות לבנות בית המקדש, מצווה לבנות
ספר החינוך - מצוות בנין בית הבחירה - מצוה צ"ה
ונוהגת מצווה זו בזמן שרוב ישראל על אדמתן, וזו מן המצוות שאינן מוטלות על היחיד כי אם על הצבור כולן, כשיבנה הבית במהרה בימינו יתקיים מצות עשה
במדבר רבה י"ג ב.
במה מקיים ר"א קרייה דרבי יוסי בן חנינא, 'עורי צפון ובואי תימן'... לכשיתעורר מלך המשיח שהוא נתון בצפון, יבא ויבנה את בית המקדש שהוא נתון בדרום
פסיקא זוטרתא בלק קכט ע"ב
אמר ר' הונא בשם ר' לוי: מלמד שיהיו ישראל מקובצין בגליל העליון, ויצפה עליהם שם משיח בן יוסף מתוך הגליל, והם עולים משם וכל ישראל עמו לירושלים... והוא עולה ובונה את בית המקדש ומקריב קרבנות, והאש יורדת מן השמים, והוא מוחץ כל הכנענים
רמב"ם הלכות מלכים פרק יא הלכה א:
המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה, ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל
רמב"ם הלכות מלכים פרק יא הלכה ד'
ואם יעמוד מלך מבית דוד, הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף בה כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, וילחם מלחמות יי – הרי זה בחזקת שהוא משיח. אם עשה והצליח, ונצח כל האומות שסביביו, ובנה מקדש במקומו
רמב"ם בהקדמתו למשנה על ספר מידות:
והביא אחר תמיד מדות, ואין בו עניין אחר אלא סיפור שהוא זוכר מדת המקדש וצורתו ובנינו וכל ענינו, והתועלת שיש בעניין ההוא, כי כשייבנה במהרה בימינו, יש לשמר ולעשות התבנית ההיא והערך ההוא מפני שהוא ברוח הקדש (הראיה מדברי הרמב"ם, כי למי הרמב"ם אומר שיש לשמר ולעשות התבנית? לקב"ה כשיבנה אותו בשמים??)
הרמב"ן: כתבי רמב"ן, חלק א, עמ' שטו
והמשיח יש לו לבנות בית המקדש בירושלים
אברבנאל שמואל א, ב כ"ד:
כי בנין הבית הוא למלך ישראל יתייחס ולא לעם... והוא ממה שיורה שהדבר תלוי בשופט או במלך ולא בעם.
אדמו"ר ממונקאטש בשו"ת מנחת אלעזר:
וגם פשוט כוונתו כנראה... לא שיבנהו מלך המשיח בעצמו בדרך נס, כי לאיש אחד בעצמו אי אפשר לבנות היכל גדול, רק על ידי בונים בני ישראל, וכמו שהיה בבית ראשון בימי שלמה המלך (ח"ה, ליקוטים, ס' יב).
מרכבת המשנה הלכות ביאת המקדש פ"ה ה"ז:
מפרש בדברי הרמב"ם, מהו "מהרה יבנה המקדש, אם הוא יבנה בידי בני אדם ולא בידי שמים כיצד יבנה בנין גדול במהרה, ומפרש דענין זה מדבר בענין המזבח וחידוש הקרבנות, אבל בנין בית המקדש יהיה בקצב שבני אדם בונין
תרגום אונקלוס על התורה:
לא יעדי עביד שולטן מדבית יהודה וספרא מבני בנוהי עד עלמא עד דייתי משיחא, דדיליה היא מלכותא וליה ישתמעון עממיא. יסחר ישראל לקרתיה, עמא יבנון היכליה, יהון צדיקיא סחור סחור ליה (בראשית מט י יא)
רבינו בחיי ויקרא י"א ד ובמדרש תנחומא: למה נמשלה מלכות זו לחזיר... שעתיד להחזיר העטרה ליושנה. והעניין כי שני המקדשים נבנו על ידי ישראל... אבל הבית השלישי עתידה אומה זו לבנותו, וזהו שאמרו עתיד להחזיר העטרה ליושנה, לפי שהוא החריבו
מהרש"א מגילה יח ע"א:
וכיון שבא דוד באתה תפילה, שנאמר: "והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי" – משמע ליה מהכא שבא דוד, כדאמרינן פרק כהן גדול: ג' מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ: להעמיד להם מלך, ולהכרית זרעו של עמלק, ולבנות בית הבחירה.
ערוך לנר סוכה מ"א ע"א
ולכן היה נלענ"ד, דודאי ביהמ"ק לעתיד לבא ייבנה בנין ממש בידי אדם, ומה שנאמר מקדש ד' כוננו ידיך שנדרש בתנחומא שירד למטה, הוא ביהמ"ק רוחני שיבוא לתוך ביהמ"ק הנבנה גשמי, כנשמה בתוך הגוף, וכמו שירד במשכן ובבית המקדש האש של מעלה תוך האש של הדיוט שנבער בעצים
דרישת ציון לר' צבי הירש קלישר וכשיבוא משיח בן דוד ויובנה המקדש בשלימות, אז יבוא מקדש אש מלמעלה, ויראו כל בשר שיהיה אורו זרוח על מקדש שלמטה
ויואל משה מאמר א ס"ב:
מעשה השמים אף יבטל בתוכו את מעשה האדם, "כביטול הנר בתוך האבוקה, ולא יהיה עוד במציאות אלא הנבנה ע"י הקב"ה".
תפארת ישראל מסכת מידות פ"א משנה א:
הקב"ה יסייעם בדרך נס שיבנוהו
נשלח ב-15/8/2019 19:29
לא קראתי את כל האריכות הזו. עצרתי ברגע שראיתי שכתבת שהדעה הרווחת של הרבנים היא שבית המקדש ירד בנוי מהשמים. אם הם חושבים כך, מה הטעם לדון? וכי אנו יותר חכמים?
נשלח ב-15/8/2019 21:49
avishai323 כתב:
לא קראתי את כל האריכות הזו. עצרתי ברגע שראיתי שכתבת שהדעה הרווחת של הרבנים היא שבית המקדש ירד בנוי מהשמים. אם הם חושבים כך, מה הטעם לדון? וכי אנו יותר חכמים?
אם אכן בית המקדש ירד בנוי מן השמים, מה טעם קבע הרמב"ם שזוהי מצות עשה, ולדורות? וכי תפילין שלך ירדו לך מן השמים? ואולי המזוזה בביתך ירדה לך מן השמים? (לרבנים אין סמכות לבטל מצוה מן התורה, או שאתה חושב אחרת)
נשלח ב-15/8/2019 21:53
אני לא מתיימר להיות בקי בחומר. כמו שאני לא ברמה שלך לקבוע שהרבנים כולם לא מבינים משנה ברורה...
אני כן מבין שבתשכז היו כאן מספיק רבנים שחשבו על הנושא. ואם הם בחרו שלא לפעול לבנית בית המקדש, אפשר לסמוך עליהם.
נשלח ב-15/8/2019 23:48
בנותן טעם יש להביא את דבריו של ה'ציץ אליעזר' בנידון הקרבת קרבן פסח בזמנינו: (חלק יב ס)
"הפיזור הגדול בהדיעות וההשקפות והבדלי הגישות השונות שזה נוטל לגמרי את האפשרות של איזה ביצוע שהוא, כי זה יביא ממש אנדרלמוסיא רוחנית שאחריתה מי ישורנה, ובמיוחד ומעל לכל כאשר לדאבונינו בעו"ה השלטון ויכולת הביצוע מסור בידי פורקי עול שדבר אין להם עם ההלכה, ומכריזים השכם והערב שההלכה לא מחייבת אותם ל"ע, ולא צריכים איפוא להיות חכם מיוחד כדי לראות הנולד מראש האיסורים החמורים מצדדים שונים שיעברו בסיטונות כאשר כך תותר הרצועה בזה, באופן שחובה מיוחדת גם מבחינה זו לסגור את הדרך ולהוריד לגמרי את הבעיה מן הפרק ולחדול לחשוב מזה כולל גם לא להחמיר לצאת לדרך רחוקה, כי כאשר נתבאר אין כל מקום לכך בהלכה.
כל האמור עד כה הוא גם אפילו בהנחה שכעת שונה המצב ממאז ומתמיד וכי בידינו הדבר לעשות בשטח הר הבית ככל העולה על רוחינו, אבל למעשה אין הדבר כן, ומאומה לא נשתנה כמעט בשטח זה, ואם רק יהינו להשתלט על השטח בפועל ובמעשים כלבנות מזבח במקומו וסידור פולחן המוני וזביחת קרבנות וכו', או אז יקומו נגדנו בחמת זעם מאות מליוני בני אדם שאינם בני ברית בעולם כולו, ויכריזו מלחמת קודש עלינו ואחריתה מי ישורנה"
נשלח ב-16/8/2019 00:00
עוד בנותן טעם יש להביא דברים אלו שנאמרו לגבי קו"פ ויפה כוחם גם לבניין ביהמ"ק.
הסכמת הציבור
אכן, מלבד הדיון בענין שקלי הציבור, הועלתה טענה נוספת בידי ר' יהושע מקוטנא (ה"ישועות מלכו") אשר כתב לרב קלישר כדברים האלה: "בקרבנות ציבור צריך שיסכימו על זה רוב ישראל, והוא כמעט מן הנמנע כעת, אחר אשר נתפזרו ישראל בעו"ה בכל כנפות הארץ בגופם ובדעותיהם" – וכוונתו היא שמלבד הצורך שהקרבן יהיה שייך לציבור צריך גם שהציבור כולו, או רובו, יסכים לדבר! וכמו שהסביר תלמידו של הרב מקוטנא – ר' מאיר דן פלאצקי – בספרו כלי-חמדה [פרשת שמיני, סימן ג].
אלא שגם טענה זו אינה מהוה בעיה בקרבן פסח, שהרי קרבן פסח איננו קרבן ציבור ואין צורך בהסכמת הציבור להקרבתו. וכמו שכתב בפשטות הכלי-חמדה, והחזיק אחריו הרב פראנק: "גם להגאון מקוטנא אין מניעה זו אלא בקרבנות ציבור... אבל לא בקרבן פסח שהוא קרבן יחיד שדינו כקרבן ציבור לענין טומאה, ואין צריך בו הסכמת רוב ישראל" [מקדש מלך עמ' לח, טור מלכה].
טענה דומה נאמרה כנגד הרב קלישר בספר עבודה תמה, שם האריך הרב נתנזון לבאר שאין משמעות הלכתית לכך שכמה יחידים "ימסרו לציבור" ויתכוונו לזכותם בכספי הקרבנות כל עוד אין נציגות ציבורית ברורה של כל ישראל. נציגות כזו היא בית דין הגדול שהם ממונים על כל ישראל ועל פיהם נעשה הכל במקדש, אך היום כשאין לנו סמכות כזו – אין גוף שתחול עליו מצות קרבנות הציבור! [ושוב יש לדון עד כמה טענה זו שייכת כלפי קרבן פסח]. ברם חשוב לציין שרוב הפוסקים שדנו בענין לא סברו שצריך דוקא בית דין גדול, אם כי יתכן שיש צורך בגוף שניתן לראות בו נציגות של כללות היהודים שומרי התורה וכדו'. http://www.odyosefchai.org.il/TextHome/TextInfo/318
נשלח ב-16/8/2019 02:45
avishai323 כתב:
אני לא מתיימר להיות בקי בחומר. כמו שאני לא ברמה שלך לקבוע שהרבנים כולם לא מבינים משנה ברורה...
אני כן מבין שבתשכז היו כאן מספיק רבנים שחשבו על הנושא. ואם הם בחרו שלא לפעול לבנית בית המקדש, אפשר לסמוך עליהם.
מאיפה הגעת להבנה הזאת? הנושא לא הועלה מעולם ברצינות על שולחנם של רבני תשכז כמו שהוא לא עולה כיום הרבנים פשוט חיו את היום יום מבלי לחשוב על כיוון של להזיז דברים גדולים הרי עולם שום דבר לא השתנה משנת 200 לחורבן בית המקדש בהם רבותינו האמוראים בחרו לבנות את בית המקדש, מלבד העובדה שהתרגלנו יותר מידי זמן להיות בלי בית המקדש
נשלח ב-16/8/2019 02:52
חריף_ומקשה כתב:
עוד בנותן טעם יש להביא דברים אלו שנאמרו לגבי קו"פ ויפה כוחם גם לבניין ביהמ"ק.
הסכמת הציבור
אכן, מלבד הדיון בענין שקלי הציבור, הועלתה טענה נוספת בידי ר' יהושע מקוטנא (ה"ישועות מלכו") אשר כתב לרב קלישר כדברים האלה: "בקרבנות ציבור צריך שיסכימו על זה רוב ישראל, והוא כמעט מן הנמנע כעת, אחר אשר נתפזרו ישראל בעו"ה בכל כנפות הארץ בגופם ובדעותיהם" – וכוונתו היא שמלבד הצורך שהקרבן יהיה שייך לציבור צריך גם שהציבור כולו, או רובו, יסכים לדבר! וכמו שהסביר תלמידו של הרב מקוטנא – ר' מאיר דן פלאצקי – בספרו כלי-חמדה [פרשת שמיני, סימן ג].
אלא שגם טענה זו אינה מהוה בעיה בקרבן פסח, שהרי קרבן פסח איננו קרבן ציבור ואין צורך בהסכמת הציבור להקרבתו. וכמו שכתב בפשטות הכלי-חמדה, והחזיק אחריו הרב פראנק: "גם להגאון מקוטנא אין מניעה זו אלא בקרבנות ציבור... אבל לא בקרבן פסח שהוא קרבן יחיד שדינו כקרבן ציבור לענין טומאה, ואין צריך בו הסכמת רוב ישראל" [מקדש מלך עמ' לח, טור מלכה].
טענה דומה נאמרה כנגד הרב קלישר בספר עבודה תמה, שם האריך הרב נתנזון לבאר שאין משמעות הלכתית לכך שכמה יחידים "ימסרו לציבור" ויתכוונו לזכותם בכספי הקרבנות כל עוד אין נציגות ציבורית ברורה של כל ישראל. נציגות כזו היא בית דין הגדול שהם ממונים על כל ישראל ועל פיהם נעשה הכל במקדש, אך היום כשאין לנו סמכות כזו – אין גוף שתחול עליו מצות קרבנות הציבור! [ושוב יש לדון עד כמה טענה זו שייכת כלפי קרבן פסח]. ברם חשוב לציין שרוב הפוסקים שדנו בענין לא סברו שצריך דוקא בית דין גדול, אם כי יתכן שיש צורך בגוף שניתן לראות בו נציגות של כללות היהודים שומרי התורה וכדו'. http://www.odyosefchai.org.il/TextHome/TextInfo/318
להזכירך שבימי בית המקדש השני היו עם ישראל מפוזרים בגולה, עד כדי שאם אינני טועה רוב עם ישראל היה מחוץ לגבולות ארץ ישראל, בתום 70 שנה כשבא עזרא לבנות את בית המקדש, הוא השאיר את רוב הגולה בגולה
ויש היום גוף המאחד את רוב העם, כמעט את כולו, הרי הם שלשת מועצות גדולי התורה הספרדי הליטאי והחסידי, וכשצריך להגיע להסכמות חשובות יודעים המועצות להזדמן יחד לאסיפה ולהחליט יחד, ואדרבה, אפשר להקים גוף מאוחד שיאחד את כל הפלגים ויהיו בו ייצוגים גם לדתיים. הלוואי וכבר נגיע לכך שזאת תהיה הבעיה היחידה המעכבת את בניית בית המקדש בינתים הבעיה הגדולה יותר היא שהמדינה נשלטת בידי בהמות חילוניות, שכל ענינם בפרנסה גשמית ובביטחון, ובניית בית המקדש נמצא אחרון ברשימת העדיפויות, נאלץ לחכות עוד 70 שנה שנהווה כאן רוב ואז העם היהודי - בוא נקווה - יעשה את המוטל עליו ובטח משיח יספיק לבוא עד אז.
נשלח ב-16/8/2019 05:55
איש_חשוב כתב:
אני לא מתיימר להיות בקי בחומר. כמו שאני לא ברמה שלך לקבוע שהרבנים כולם לא מבינים משנה ברורה...
אני כן מבין שבתשכז היו כאן מספיק רבנים שחשבו על הנושא. ואם הם בחרו שלא לפעול לבנית בית המקדש, אפשר לסמוך עליהם.
מאיפה הגעת להבנה הזאת? הנושא לא הועלה מעולם ברצינות על שולחנם של רבני תשכז כמו שהוא לא עולה כיום הרבנים פשוט חיו את היום יום מבלי לחשוב על כיוון של להזיז דברים גדולים הרי עולם שום דבר לא השתנה משנת 200 לחורבן בית המקדש בהם רבותינו האמוראים בחרו לבנות את בית המקדש, מלבד העובדה שהתרגלנו יותר מידי זמן להיות בלי בית המקדש
לא מבין את הזלזול הזה. השתנה הרבה מאוד משנת 200 לחורבן הבית. השתנה שלראשונה היה כאן שלטון יהודי, והיה אפשרות לדון בנושא ולהעלות אותו.
בדיוק כמו שמצוות התלויות בארץ, כמעט ולא נידונו בספרי הראשונים והאחרונים בתקופת הגלות, כי זה לא היה רלוונטי. וברגע שעלו לארץ, הרבנים דנו במצוות אלו.
כך אתה יכול להבין, שבתשכ"ז, הרבנים היו מספיק עירניים כדי לחשוב היטב אם להעלות את נושא בניית בית המקדש, או להעדיף להמנע ממנו מכל סיבה שהיא.
בין אם כי הם סבורים שירד מהשמים, ובין אם מחששות שונים שאינם רואים טעם לפרוס לציבור.
אם כי, מובן לגמרי שבתשע"ט הרבנים לא חושבים על זה שוב. כי כעת לא השתנה כלום. והם אמורים לסמוך על ההכרעה שהתקבלה בעצם שתיקת הרבנים שהיו כאן לפני 52 שנה.
נשלח ב-16/8/2019 09:22
לא הבנתי, ב-200 שנה לחורבן לא היה שלטון יהודי ובכל זאת ניסו לבנות,
האם זה שיש שלטון יהודי עכשיו-זה אמור להפחית את המצוה לבנות או להגביר?
כי הטענה שאתה חוזר וטוען פה, היא שזה שניסו לבנות אז-זה משום שלא היה שלטון יהודי, ועכשיו שיש- אז פתאום לא טוב לבנות???