| נשלח ב-22/8/2019 11:42 |
 |
| |
פייק ניוז?
https://www.israelhayom.co.il/article/684537 סרבן הגט שקבורת
אימו עוכבה אתמול (שלישי) על ידי נשיא בית הדין הרבני הגדול, הרב הראשי דוד לאו, טוען כי בניגוד לפרסומים, אף גורם מטעם בית הדין הרבני לא פנה אליו, ומכנה אותם "חבורת שקרנים". בהקלטה ששלח בקבוצת וואטסאפ והגיעה לידי "ישראל היום", הוא טוען כי הלחץ אינו מה שגרם למתן הגט, אלא שהגט מחכה לאישה זה זמן רב. "הגט כבר מוכן זמן רב", הוא טען וציין שהכתבות בנושא שפורסמו בישראל הן שקריות, "הם מעולם לא דיברו איתי". לדבריו, הוא לא הסכים לתת את הגט בגלל הסנקציות, "הגט מחכה בבית הדין. הם חבורת שקרנים וה' יעניש אותם". ההתבטאויות החריפות מגיעות לאחר שהרב לאו החליט אתמול (שלישי) בצעד חריג לעכב את הקבורה של אימו, עד שיספק גט לרעייתו. לפני חמש שנים קיבל האיש "היתר" מבית דין שאינו רשמי או מוכר, להתחתן בשנית, והותיר את אשתו הראשונה עגונה ללא גט. לאחרונה נפטרה אימו של הסרבן, וגופתה הגיעה בלילה שבין שני לשלישי לישראל. בהתאם להחלטת בית דין אמריקני בשם אגודת הרבנים, ועל פי ההלכה בשולחן ערוך, הורה הרב לאו לעכב את קבורת אימו של הסרבן בבית העלמין, עד שהבן ייתן גט לאשתו. אחרי כמה שעות הודיעו בבית הדין כי הושגו הסכמות והגופה הועברה לקבורה. מלשכת הרב לאו נמסר: "צר לנו כי אותו בעל מעגן אשר במשך יותר משנה מסרב לשחרר את אשתו מכבלי עגינותה, ממשיך בהודעה הראשונה, https://www.israelhayom.co.il/article/684213 סירובו למרות הסיכומים שהושגו. אותו אדם אשר לא חס על אימו ולא על משפחתו, כאשר הוא אף נשא אישה שנייה והמשיך בחייו. נשיא בית הדין הגדול ימשיך במלחמתו הבלתי מתפשרת בתופעת סרבנות הגט ויעשה כל שביכולתו, כולל סנקציות החמורות ביותר, כדי לסיים כל מקרה עגינות שיגיע לפתחו". שאלותי:
כמה שנים היתה האשה "עגונה"?
לפי הכתבה הראשונה https://www.israelhayom.co.il/article/6 4213 היא היתה מעוגנת יותר מעשר שנים, אך לפי הודעת לשכת הרב הראשי בכתבה זו "היא היתה עגונה יותר משנה".
לשכת הרב הראשי קבעה ש"אותו אדם אשר לא חס על אימו ולא על משפחתו, כאשר הוא אף נשא אישה שנייה והמשיך בחייו".
היכן הוא הקשר בין הדברים?
מהי ההלכה בשולחן ערוך, שלפיה הורה הרב לאו לעכב את קבורת אימו של הסרבן בבית העלמין, עד שהבן ייתן גט לאשתו?
תוקן על ידי נישטאיך ב- 22/08/2019 09:55:07
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-22/8/2019 13:47 |
|
| |
.
אולי צריך לשאול מהכיוון השני:
האם חל איסור על בית דין לעכב קבורה במצב כזה?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/8/2019 17:28 |
|
| |
נישטאיך
כנראה שהרב לאו הסתמך על ההלכה בשולחן ערוך, יורה דעה, (הלכות אבילות), סי' שנז, סעי' א: "אסור להלין המת, אלא אם כן הלינו לכבודו, להביא לו ארון ותכריכין או מקוננות, או כדי שיבאו קרובים או להשמיע עיירו". הלכה זו מקורה בספרי, כי תצא, פיסקא רכא, כג: "מנין למלין את מתו שהוא עובר בלא תעשה תלמוד לומר לא תלין נבלתו על העץ, הלינו לכבודו להביא לו ארון ותכריכים יכול יהא עובר עליו תלמוד לומר על העץ מה עץ מיוחד שהוא ניוול לו אף כל שהוא ניוול לו יצא המלין לכבודו שאין ניוול לו...". גם ראה סנהדרין, מז, א: "תא שמע: הלינו לכבודו; לשמע עליו עיירות, להביא לו מקוננות להביא לו ארון ותכריכין - אינו עובר עליו. שכל העושה אינו אלא לכבודו של מת". ייתכן שהרב לאו החליט שזה לכבודה של הנפטרת, אם היא תגרום שבנה ישמע להוראות הרבנים, או להוראות רב ראשי בנו של רב ראשי.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/8/2019 17:49 |
|
| |
.
האם על מת שהובא ארצה מארצות הים, אתה יכול לדבר על "הלנה"?
על מי חל האיסור להלין את המת? על מי חלה החובה לקברו?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/8/2019 10:11 |
|
| |
נישטאיך
<האם על מת שהובא ארצה מארצות הים, אתה יכול לדבר על "הלנה"?> ייתכן שהלנה מתחילה ממתי שניתן לקבור את המת.
<על מי חל האיסור להלין את המת? על מי חלה החובה לקברו?> החובה היא על הקרובים-האבלים, וכאשר אין למת קרובים, החובה היא על כל ישראל. האיסור להלין את המת הוא רק על החייבים לקברו. בהודעתי הראשונה כתבתי, שייתכן שהרה"ר חשב שהלנת המת עליה הורה היתה לכבודה של המנוחה, לאחר זמן עלה בדעתי שמקורו היא ההלכה בשולחן ערוך חושן משפט, (הלכות גביית חוב מהיתומים), סימן קז, סעיף ב: "... ראובן שהיה חייב לשמעון, ומת ראובן, יכול שמעון לעכב קבורתו עד שיפרעו לו...", וכתב בשו"ת "חוות יאיר", סימן קלט, שהטעם לכך הוא מפני שהאיסור של לא תלין חל רק על אלה שמוטל עליהם החיוב לקברו, ומכיוון שאין על שמעון כל חיוב לקבור את ראובן אין על שמעון כל איסור של לא תלין. וקחהו משם לעניננו.
שבת שלום.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/8/2019 18:33 |
|
| |
בקיצור, לא ידעת את ההלכה המפורסמת שהרב לאו נשען עליה, ויצאת בכותרת פייק ניוז ובשאלה המכריזה שאין שום הלכה המתירה לעיכוב קבורה... זה מנהג שמוזכר בפוסקים, לעכב קבורה במקרה של סרבנות גט, וכבר נהגו כך בארץ במקרים קודמים (מובא למשל במאמרו של הרב י"פ אדלר ב'צהר' יג), לך תלמד לפני שאתה מתפרץ.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/8/2019 13:23 |
|
| |
נישטאיך
פרוגרמי כנראה ש"הבנת הנקרא" הוא אחד מהתחומים שבהם אתה מצטיין. אתה מתלונן ש"יצאתי בכותרת פייק ניוז, ובשאלה המכריזה שאין שום הלכה המתירה לעיכוב קבורה", כשאלתי היכן היא ההלכה בשו"ע? היכן ראית שטענתי שאין שום הלכה המתירה לעכב קבורה, או שאין המנהג לעכב קבורה במקרה של סרבנות גט נזכר בפוסקים, או שלא נהגו כך במדינת ישראל במקרים קודמים; אם במאמרו של הרב י"פ אדלר ב'צהר' יג, נאמר היכן היא הלכה זו בשו"ע, היה עליך לציין היכן היא הה"הלכה המפורסמת", ומי ה"פוסקים" והיכן הם פסקו כן, ולא לכתוב על "הלכה מפורסמת", ו"פוסקים" עלומי שם. לטענתך שנהגו כך כבר בעבר בארץ לעכב קבורה, יש לי לציין שדוברו של הרה"ר לא ידע עליהם: https://www.inn.co.il/News/News.aspx/410624 אם היו עיכובי קבורה בארץ, בטוחני שהם היו של אזרחי ישראל, והיו במקרים שהצדיקו את הצעדים שננקטו, ולא של אזרחים זרים. עליו לזכור שמשרת הרה"ר היא משרה ממשלתית חילונית ולא דתית, והחלטת ר"ר לפעול על דעת עצמו, לפי בקשת בי"ד בארץ זרה, נגד אזרחים זרים, ללא אפשרות להתגוננן, הוא תקדים מסוכן שרק יעודד שחיתות ברבנות הראשית, (וכאילו עדיין יש צורך בעידוד), ובפרט כאשר הרבנים הראשיים נבחרים בהליך בחירה, שהוא תת רמה אפילו לסוחרי סוסים. בפייק ניוז התכוונתי לטענות דובר הרה"ר שכולן הוכחשו ע"י הבעל. למד "הבנת הנקרא" לפני שאתה מתפרץ.
תוקן על ידי מנהלי_משנה ב- 25/08/2019 12:49:07
|
|
|
|
|
|
