|
|
| נשלח ב-4/9/2019 16:34 |
 |
| |
הרבי מלובאוויטש חלק במוצהר על גישתם 'הבדלנית' של גדולי ישראל כהחזו"א והרב מבריסק זיע"א בנושא חזית דתית, אך אין בכך שום חדש, כאשר הרבי מלובאוויטש יצא מן הכלל גם בנושא החינוך העצמאי, כאשר מוסדות חב"ד היו חלק ממוסדות הממלכתי דתי של המזרחי, וכך גם לא היה לו חלק בשום מאבק על קדשי ישראל כגיוס בנות וחילולי שבת וכיו"ב, ורק היה לו את הדברים המסוימים שלו כידוע כמו המלחמה על שלמות הארץ והעם וכדו'.
בקיצור לרבי מליובאוויטש אף פעם לא היה לו בעיה עם המזרחי, ולכן חסידיו ומאמיניו אכן מצביעים למרזל וכדו', אך אנו החרדים הולכים לאור רבותינו שהציבו חומה של ברזל בינינו לבין המזרחי
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2019 17:29 |
|
| |
מצדרביעי
| ערלכער_ייד כתב: |  | והנה עוד מכתב מהרבי מלובאוויטש זצ"ל- בו מוכיח שלחרדים אף פעם לא הייתה בעייה לללכת במפלגה אחת עם דתלי"ם ואפילו עם חילונים:
http://www.93fm.co.il/radio/158608/
הרבי מלובאוויטש חלק במוצהר על גישתם 'הבדלנית' של גדולי ישראל כהחזו"א והרב מבריסק זיע"א בנושא חזית דתית, אך אין בכך שום חדש, כאשר הרבי מלובאוויטש יצא מן הכלל גם בנושא החינוך העצמאי, כאשר מוסדות חב"ד היו חלק ממוסדות הממלכתי דתי של המזרחי, וכך גם לא היה לו חלק בשום מאבק על קדשי ישראל כגיוס בנות וחילולי שבת וכיו"ב, ורק היה לו את הדברים המסוימים שלו כידוע כמו המלחמה על שלמות הארץ והעם וכדו'.
בקיצור לרבי מליובאוויטש אף פעם לא היה לו בעיה עם המזרחי, ולכן חסידיו ומאמיניו אכן מצביעים למרזל וכדו', אך אנו החרדים הולכים לאור רבותינו שהציבו חומה של ברזל בינינו לבין המזרחי |
|
א. הבנתי, כל הרשימה שהבאתי בתגובה שלפני הרבי מחב"ד,שכוללים בין היתר את:
הגר"י סרנא, הגר"ז סורוצקין, הגר"י שלזינגר, הגרצ"פ פראנק, הגרי"מ טיקוצינסקי,הגרי"מ חרל"פ, הגרש"ז אויערבאך, הגר"ר טרופ, הגר"ר כ"ץ, הגרצ"י אדלשטיין, הגר"י לנדא, הגר"א מישקובסקי, הגר"א דושניצר, הגר"ז גרז, הגר"א ורנר, הגר"ע הדאיה,
הם לא נחשבים "רבוייסינו"??
ב. אני יודע שכלל אתם מתקשים בקריאה, אבל כפי שהבאתי, הרבי מחב"ד לא רק "בעד" חיבור, אלא גם מוכיח שמאז ומתמיד החרדים בעד חיבורים...
ג. ככל שנלך אחרי ה"רבוייסניו" המדומיינים שלך שנגד חיבורים, הרי ודאי שעלינו להתבדל מר' שמואל אוירבך ה"צייויני"...
(כפי שהוכח מההסכמה שהבאתי קודם לכן...)
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2019 18:38 |
|
| |
מתוך האתר חב"דפדיה (כמובן מבלי להתייחס לגיחוך בהעמדתו של מנהיגם כ'בר-פלוגתא' לחזו"א....
חזית דתית[עריכה] כאשר עלה על הפרק רעיון איחוד מפלגת אגודת ישראל עם המפד"ל התנגד לכך החזון איש והרבי היה בעד. חבר הכנסת מר שלמה לורנץ הגיע לרבי בשליחות החזון איש. בפגישה זו הסביר לו הרבי את עמדתו ונראה כי לורנץ השתכנע, אך החזון איש סרב וטען כי "אנחנו והמפד"ל איננו שווים בהשקפה". כלפי טענה זו תמה הרבי: "כנסת זו 'השקפה'?!"[14].
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2019 15:08 |
|
| |
<*><*>
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2019 17:09 |
|
| |
גדולי ישראל נמדדים לפי קרבתם להשקפה המפלגתית
עיתון הפלס, בשער תמונה מגונה.
משה ריינר - Moshe riner @moshe_riner שימו לב לתמונה!! עיתון הפלס. ה"י
תוקן על ידי שוקולד_תות ב- 05/09/2019 15:10:50
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2019 17:50 |
|
| |
מצדרביעי
תוקן על ידי מצדרביעי ב- 05/09/2019 16:00:26
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2019 18:27 |
|
| |
המכשול בתמונה המדוברת רק מוכיח איך רחוקים בני התורה מעולם המושגים המשוקץ של המגיבים, כאשר אין כל ספק שהם כלל לא הבינו את המשמעות, וכפי שאני עד היום לא ידעתי כלום מהענין
ואולי זה הזמן להפסיק לחלוטין עם תמונות מהסוג הזה, ואסור להסתכל בפני אדם רשע ובפני עכו"ם, וההשפעה השלילית על נפש האדם היא קשה מנשוא כמבואר בספה"ק
|
|
|
|
| נשלח ב-6/9/2019 02:42 |
|
| |
כמובן שמדובר בכורת מסולפת , במסמך חוזרים בעצם על הגישה המעשית שנקטו המפלגות החרדיות תמיד, אי נסיגה משטחים ושמירה על חיי התושבים , תמיד תמכו בזה לא כתוב שם שמצווה להתנחל , או משהו שונה ממה שהיה תמיד. ואם הנהלת הפורום רוצה לשמור על רמת אמינות הידיעות יש לשנות את הכותרת.
ולגבי התמונה המגונה, אתה העבודה שלך זה רק לשוטט באינטרנט לחפש ולהגיב, סביר להניח שזה בשבילך לא כזה נורא, ואתה הרי נציג של הפלג הסאטמרי באמריקה שפחות נחשף לסלג הישראלי , אבל עורכי הפלס הם מהפלג השני שלכם, מודרנים ובקיאים בסלנג על כל הביטיו איך אישרו את זה ?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/9/2019 10:09 |
|
| |
<*><*>
|
|
|
|
| נשלח ב-6/9/2019 10:55 |
|
| |
| בונדמן כתב: |  | בחינמון יתד מובא אתמול שגפני מצהיר כי חלה התקרבות בין הציבור החרדי לדת"ליים,
רח"ל, גדולי עולם קבעו כי המזרחי הוא גשר חד סטרי לחילוניות. |
|
"הודאת בעל דין כמאה עדים דמי"
דתיים, הפסדתם: החרדים ניצחו בקרב על הלב היהודי שנים יצרנו שיח פנימי ביטחוני, והזנחנו את האינטראקציה היהודית עם הציבור. שנים בחרנו בשיח פשרני-מערבי מלא בסימני שאלה, ושכחנו לדבר על התורה. כך קרה שהציבור החילוני והמסורתי הפסיק לספור אותנו. בכל הנוגע לחייו היהודיים - מעדיף החילוני הממוצע את החרדים
שנים מפמפמים לנו שהציונות הדתית קרובה יותר לציבור המסורתי והחילוני מאשר היהדות החרדית. בין המגזר הדתי-לאומי לזה המסורתי והחילוני קיימים ממשקים רבים בחיי היום-יום, וסולם הערכים שלהם נראה מאוד דומה. ולמרות זאת, בכל פעם שהחילוני הממוצע מחפש יהדות - הוא בוחר לעשות זאת עם הציבור החרדי: הרבנים שאיתם הוא מתייעץ, בתי הכנסת והעמותות שלהן הוא תורם - רובם המוחלט שייכים לציבור החרדי. יתרה מכך, כאשר "החילוני המובהק" יחפש את הקשר שלו לתורה, לערכי היהדות ולמסורת, הוא יעדיף לעשות את זה בשדה החרדי, במודע או שלא.
זה אמור היה להפתיע אותנו, הדתיים, מאחר ואימצנו לעצמנו את תפקיד הגשר בין המגזרים; לקחנו לעצמנו את המשימה להתחבר לציבור החילוני. והנה, לא גשר ולא קשר. במקסימום, אנחנו מצליחים להתמזג בציבורים אחרים. אפשר לומר בהכללה גסה, שבכל הנוגע ליהדותה של המדינה - אנחנו "שקופים" . החרדים הם "כהני היהדות". אנחנו "כהני ארץ ישראל".
שני דברים מרכזיים הביאו לנתק הזה: הראשון, ההשקעה שלנו בשיח הפנים-מגזרי בתוך ההתנחלויות. השקעה זו הייתה הכרחית ומבורכת לשעתה, אך גבתה מאיתנו מחיר כפול: הן בתדמית "מדינית-ביטחונית" ופחות "תורנית" – והן בחוסר אינטראקציה יהודית עם הציבור, כאותו אדם הספון בין כתלי בית המדרש וצועק לאנשים שהולכים ברחוב. שנית, בחרנו בשיח פשרני, בעל מאפיינים של התרבות המערבית, כזו שמציבה סימן שאלה כלפי כל דבר: חז"ל, התורה, המשפחה היהודית. שכחנו שבשביל להתחבר אתה צריך להיות מחובר: מחובר לזהות היהודית שלך, לתורה שלך, לעם שלך. אתה צריך לדעת לדבר את השפה. עברנו לדבר על ערכים אוניברסליים ושכחנו לדבר על התורה, שכחנו להזכיר את הקדוש ברוך-הוא, שכחנו איך לדבר פשוט, עממי ולא מתחכם. שמטנו את הגאווה בתרבות היהודית שלנו. שכחנו להעצים יסודות פשוטים של חום וחיבה, ובתוכו הכבוד לרבנים.
גשרים שלא מובילים לשום מקום
עם ישראל הוא עם מאמין. הוא מאמין בה', מכבד את התורה, מעריך את חז"ל ורוצה לשמוע היופי שבתנ"ך. כשלא-דתיים מבקשים להתחבר ליהדות הם לא מחפשים הסבר שמציג את אריסטו בשורה אחת עם רבי עקיבא, או "רב" שמעביר שיעורים בגנותם של חז"לינו. ומהצד השני, גם לא רב שינזוף ויסביר להם למה הם "לא בסדר" מהמרפסת של הישיבה. עם ישראל מאמין בתורה, רוצה אמונה ואהבה. השפה הטבעית סייעה לש"ס לנצח את המגזר הדתי-לאומי, וקבעה בתודעה כנגד כל הסיכויים כי הם הבית היהודי לחילונים. בבחירות האחרונות הפסיד הציבור הדתי-לאומי כשלושה מנדטים (כ-120 אלף קולות) לש"ס ולא פחות לליכוד, מקרב הציבור המסורתי - עובדה מעניינת ביותר מאחר וההבדלים בין העקרונות של נציגי ש"ס לבין הציבור המסורתי-חילוני, לא היו יכולים להיות ברורים יותר. אבל הם יודעים לדבר את השפה, ולשמור על החיבור בין הציבורים. המציאות בחברה הישראלית והסכמי אוסלו שנעשו בהתעלמות של הנציגים החרדים, הוכיחו לנו שאין לנו את הפריווילגיה לניתוק בין שני ציבורים אלה, שאידיאולוגיה המשותפת יכולה להיות גדולה יותר מהנתק - ושעלינו לעבוד ולבנות גשר אמיתי. הגיע הזמן שניקח אחריות ונהיה שותפים לתיקון המצב מתוך אמון בעם ישראל ומתוך אמון בתורה. לא נכון להיגרר לגשרים דמיוניים שרחל עזריה, אהרון ליבוביץ' ושות' מוכרים לנו. כיום אנחנו לא גשר, אולי מחסום שנפתח אך ורק לאליטה. ואם לא נמצא איך לתקן זאת - אם לא נדע כיצד להתחבר לציבור החילוני מתוך זהות יהודית ולהיות הבית היהודי שלהם - נמשיך להיות אוסף של כבישים וגשרים שלא מובילים לשום מקום.
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5580755,00.html
|
|
|
|
| נשלח ב-6/9/2019 18:06 |
|
| |
| אפיקטוזין כתב: | | | בונדמן כתב: | | בחינמון יתד מובא אתמול שגפני מצהיר כי חלה התקרבות בין הציבור החרדי לדת"ליים,
רח"ל, גדולי עולם קבעו כי המזרחי הוא גשר חד סטרי לחילוניות. |
|
"הודאת בעל דין כמאה עדים דמי"
דתיים, הפסדתם: החרדים ניצחו בקרב על הלב היהודי שנים יצרנו שיח פנימי ביטחוני, והזנחנו את האינטראקציה היהודית עם הציבור. שנים בחרנו בשיח פשרני-מערבי מלא בסימני שאלה, ושכחנו לדבר על התורה. כך קרה שהציבור החילוני והמסורתי הפסיק לספור אותנו. בכל הנוגע לחייו היהודיים - מעדיף החילוני הממוצע את החרדים
שנים מפמפמים לנו שהציונות הדתית קרובה יותר לציבור המסורתי והחילוני מאשר היהדות החרדית. בין המגזר הדתי-לאומי לזה המסורתי והחילוני קיימים ממשקים רבים בחיי היום-יום, וסולם הערכים שלהם נראה מאוד דומה. ולמרות זאת, בכל פעם שהחילוני הממוצע מחפש יהדות - הוא בוחר לעשות זאת עם הציבור החרדי: הרבנים שאיתם הוא מתייעץ, בתי הכנסת והעמותות שלהן הוא תורם - רובם המוחלט שייכים לציבור החרדי. יתרה מכך, כאשר "החילוני המובהק" יחפש את הקשר שלו לתורה, לערכי היהדות ולמסורת, הוא יעדיף לעשות את זה בשדה החרדי, במודע או שלא.
זה אמור היה להפתיע אותנו, הדתיים, מאחר ואימצנו לעצמנו את תפקיד הגשר בין המגזרים; לקחנו לעצמנו את המשימה להתחבר לציבור החילוני. והנה, לא גשר ולא קשר. במקסימום, אנחנו מצליחים להתמזג בציבורים אחרים. אפשר לומר בהכללה גסה, שבכל הנוגע ליהדותה של המדינה - אנחנו "שקופים" . החרדים הם "כהני היהדות". אנחנו "כהני ארץ ישראל".
שני דברים מרכזיים הביאו לנתק הזה: הראשון, ההשקעה שלנו בשיח הפנים-מגזרי בתוך ההתנחלויות. השקעה זו הייתה הכרחית ומבורכת לשעתה, אך גבתה מאיתנו מחיר כפול: הן בתדמית "מדינית-ביטחונית" ופחות "תורנית" – והן בחוסר אינטראקציה יהודית עם הציבור, כאותו אדם הספון בין כתלי בית המדרש וצועק לאנשים שהולכים ברחוב. שנית, בחרנו בשיח פשרני, בעל מאפיינים של התרבות המערבית, כזו שמציבה סימן שאלה כלפי כל דבר: חז"ל, התורה, המשפחה היהודית. שכחנו שבשביל להתחבר אתה צריך להיות מחובר: מחובר לזהות היהודית שלך, לתורה שלך, לעם שלך. אתה צריך לדעת לדבר את השפה. עברנו לדבר על ערכים אוניברסליים ושכחנו לדבר על התורה, שכחנו להזכיר את הקדוש ברוך-הוא, שכחנו איך לדבר פשוט, עממי ולא מתחכם. שמטנו את הגאווה בתרבות היהודית שלנו. שכחנו להעצים יסודות פשוטים של חום וחיבה, ובתוכו הכבוד לרבנים.
גשרים שלא מובילים לשום מקום
עם ישראל הוא עם מאמין. הוא מאמין בה', מכבד את התורה, מעריך את חז"ל ורוצה לשמוע היופי שבתנ"ך. כשלא-דתיים מבקשים להתחבר ליהדות הם לא מחפשים הסבר שמציג את אריסטו בשורה אחת עם רבי עקיבא, או "רב" שמעביר שיעורים בגנותם של חז"לינו. ומהצד השני, גם לא רב שינזוף ויסביר להם למה הם "לא בסדר" מהמרפסת של הישיבה. עם ישראל מאמין בתורה, רוצה אמונה ואהבה. השפה הטבעית סייעה לש"ס לנצח את המגזר הדתי-לאומי, וקבעה בתודעה כנגד כל הסיכויים כי הם הבית היהודי לחילונים. בבחירות האחרונות הפסיד הציבור הדתי-לאומי כשלושה מנדטים (כ-120 אלף קולות) לש"ס ולא פחות לליכוד, מקרב הציבור המסורתי - עובדה מעניינת ביותר מאחר וההבדלים בין העקרונות של נציגי ש"ס לבין הציבור המסורתי-חילוני, לא היו יכולים להיות ברורים יותר. אבל הם יודעים לדבר את השפה, ולשמור על החיבור בין הציבורים. המציאות בחברה הישראלית והסכמי אוסלו שנעשו בהתעלמות של הנציגים החרדים, הוכיחו לנו שאין לנו את הפריווילגיה לניתוק בין שני ציבורים אלה, שאידיאולוגיה המשותפת יכולה להיות גדולה יותר מהנתק - ושעלינו לעבוד ולבנות גשר אמיתי. הגיע הזמן שניקח אחריות ונהיה שותפים לתיקון המצב מתוך אמון בעם ישראל ומתוך אמון בתורה. לא נכון להיגרר לגשרים דמיוניים שרחל עזריה, אהרון ליבוביץ' ושות' מוכרים לנו. כיום אנחנו לא גשר, אולי מחסום שנפתח אך ורק לאליטה. ואם לא נמצא איך לתקן זאת - אם לא נדע כיצד להתחבר לציבור החילוני מתוך זהות יהודית ולהיות הבית היהודי שלהם - נמשיך להיות אוסף של כבישים וגשרים שלא מובילים לשום מקום.
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5580755,00.html |
|
הם לא מוותרים על הרצון לשמש כגשר בין חיי הדת לבין החילוניות, אלא הם טוענים שהדרך 'להתחבר לציבור החילוני' היא מתוך 'זהות יהודית'...
לצערינו, הרב יש מקרב היהדות החרדית שבמקום ללמוד לקח מהשבר הערכי שפוקד את המזרחי, הם כעת מאמצים לעצמם את נוסח המזרחי המקורי, כאשר המזרוחניקים החדשים הולכים בעקבות המזרוחניקים הישנים
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2019 00:31 |
|
| |
מזרוחניקים בעלי אג'נדה לאומנית באופן רשמי ומוצהר
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2019 00:34 |
|
| |
| אפיקטוזין כתב: | |
| בונדמן כתב: | | בחינמון יתד מובא אתמול שגפני מצהיר כי חלה התקרבות בין הציבור החרדי לדת"ליים,
רח"ל, גדולי עולם קבעו כי המזרחי הוא גשר חד סטרי לחילוניות. |
|
"הודאת בעל דין כמאה עדים דמי"
דתיים, הפסדתם: החרדים ניצחו בקרב על הלב היהודי שנים יצרנו שיח פנימי ביטחוני, והזנחנו את האינטראקציה היהודית עם הציבור. שנים בחרנו בשיח פשרני-מערבי מלא בסימני שאלה, ושכחנו לדבר על התורה. כך קרה שהציבור החילוני והמסורתי הפסיק לספור אותנו. בכל הנוגע לחייו היהודיים - מעדיף החילוני הממוצע את החרדים
שנים מפמפמים לנו שהציונות הדתית קרובה יותר לציבור המסורתי והחילוני מאשר היהדות החרדית. בין המגזר הדתי-לאומי לזה המסורתי והחילוני קיימים ממשקים רבים בחיי היום-יום, וסולם הערכים שלהם נראה מאוד דומה. ולמרות זאת, בכל פעם שהחילוני הממוצע מחפש יהדות - הוא בוחר לעשות זאת עם הציבור החרדי: הרבנים שאיתם הוא מתייעץ, בתי הכנסת והעמותות שלהן הוא תורם - רובם המוחלט שייכים לציבור החרדי. יתרה מכך, כאשר "החילוני המובהק" יחפש את הקשר שלו לתורה, לערכי היהדות ולמסורת, הוא יעדיף לעשות את זה בשדה החרדי, במודע או שלא.
זה אמור היה להפתיע אותנו, הדתיים, מאחר ואימצנו לעצמנו את תפקיד הגשר בין המגזרים; לקחנו לעצמנו את המשימה להתחבר לציבור החילוני. והנה, לא גשר ולא קשר. במקסימום, אנחנו מצליחים להתמזג בציבורים אחרים. אפשר לומר בהכללה גסה, שבכל הנוגע ליהדותה של המדינה - אנחנו "שקופים" . החרדים הם "כהני היהדות". אנחנו "כהני ארץ ישראל".
שני דברים מרכזיים הביאו לנתק הזה: הראשון, ההשקעה שלנו בשיח הפנים-מגזרי בתוך ההתנחלויות. השקעה זו הייתה הכרחית ומבורכת לשעתה, אך גבתה מאיתנו מחיר כפול: הן בתדמית "מדינית-ביטחונית" ופחות "תורנית" –והן בחוסר אינטראקציה יהודית עם הציבור, כאותו אדם הספון בין כתלי בית המדרש וצועק לאנשים שהולכים ברחוב. שנית, בחרנו בשיח פשרני, בעל מאפיינים של התרבות המערבית, כזו שמציבה סימן שאלה כלפי כל דבר: חז"ל, התורה, המשפחה היהודית. שכחנו שבשביל להתחבר אתה צריך להיות מחובר: מחובר לזהות היהודית שלך, לתורה שלך, לעם שלך. אתה צריך לדעת לדבר את השפה. עברנו לדבר על ערכים אוניברסליים ושכחנו לדבר על התורה, שכחנו להזכיר את הקדוש ברוך-הוא, שכחנו איך לדבר פשוט, עממי ולא מתחכם. שמטנו את הגאווה בתרבות היהודית שלנו. שכחנו להעצים יסודות פשוטים של חום וחיבה, ובתוכו הכבוד לרבנים.
גשרים שלא מובילים לשום מקום
עם ישראל הוא עם מאמין. הוא מאמין בה', מכבד את התורה, מעריך את חז"ל ורוצה לשמוע היופי שבתנ"ך. כשלא-דתיים מבקשים להתחבר ליהדות הם לא מחפשים הסבר שמציג את אריסטו בשורה אחת עם רבי עקיבא, או "רב" שמעביר שיעורים בגנותם של חז"לינו. ומהצד השני, גם לא רב שינזוף ויסביר להם למה הם "לא בסדר" מהמרפסת של הישיבה. עם ישראל מאמין בתורה, רוצה אמונה ואהבה. השפה הטבעית סייעה לש"ס לנצח את המגזר הדתי-לאומי, וקבעה בתודעה כנגד כל הסיכויים כי הם הבית היהודי לחילונים. בבחירות האחרונות הפסיד הציבור הדתי-לאומי כשלושה מנדטים (כ-120 אלף קולות) לש"ס ולא פחות לליכוד, מקרב הציבור המסורתי - עובדה מעניינת ביותר מאחר וההבדלים בין העקרונות של נציגי ש"ס לבין הציבור המסורתי-חילוני, לא היו יכולים להיות ברורים יותר. אבל הם יודעים לדבר את השפה, ולשמור על החיבור בין הציבורים. המציאות בחברה הישראלית והסכמי אוסלו שנעשו בהתעלמות של הנציגים החרדים, הוכיחו לנו שאין לנו את הפריווילגיה לניתוק בין שני ציבורים אלה, שאידיאולוגיה המשותפת יכולה להיות גדולה יותר מהנתק - ושעלינו לעבוד ולבנות גשר אמיתי. הגיע הזמן שניקח אחריות ונהיה שותפים לתיקון המצב מתוך אמון בעם ישראל ומתוך אמון בתורה. לא נכון להיגרר לגשרים דמיוניים שרחל עזריה, אהרון ליבוביץ' ושות' מוכרים לנו. כיום אנחנו לא גשר, אולי מחסום שנפתח אך ורק לאליטה. ואם לא נמצא איך לתקן זאת - אם לא נדע כיצד להתחבר לציבור החילוני מתוך זהות יהודית ולהיות הבית היהודי שלהם - נמשיך להיות אוסף של כבישים וגשרים שלא מובילים לשום מקום.
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5580755,00.html |
|
נשלח מהאנדרואיד שלי תוקן על ידי שרית560 ב- 08/09/2019 22:36:15 |
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2019 00:41 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-10/9/2019 09:12 |
|
| |
<*><*>
|
|
|
|
|
