וְלִישׁוּעָתְךָ אָנוּ מְצַפִּים

שָׂרַדְנוּ מָתַי מְעַט בֵּין קוֹצִים כְּסוּחִים / עֵינֵנוּ כָּלוֹת בְּלִי מְצֹא רְוָחִים:

פּוֹרְכֵי עַמֵּךָ אֲשֶׁר לַמֵּת שוֹחֲחִים / צְפַר וָעֶרֶב לָמָּה מַצְלִיחִים:

קָמִים לְמוּלְךָ ונְאָצוֹת שׂוֹחֲחִים / רְצוּצִים בְּמָה אַתֶּם בּוֹטְחִים:

שׁוֹכֵן עַד צְפֵה בְּעֶלְבּוֹן אֲנוּחִים / תְּמוּכִים עָלֶיךָ וּבְךָ מִתְאַחִים:

בְּנוֹרָאוֹת יְמִינְךָ נִוָשֵׁעַ לִנְצָחִים / כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אָנוּ בְּטוּחִים:

מי אני שאומר סיבות. אני רק מביע תקווה, לאור המצב המתואר במדוייק.

עם הקב"ה אני לא מתכתב מעל גבי אשכול בבחדרי...
אני חושב שזה עשוי לעורר מישהו שייחשף לזה כאן, אולי יותר מאשר שיקרא את זה במהירות בתוך הסליחות. לקחתי את החלק האופטימי, כי זה מה שתופס.
מה לעשות, עלמא דשיקרא.