ממבט נוצץ למבט מאובן...

היי חייכנית :)
תמיד אמרתי לך שאת בחורה מקסימה וחכמה מאוד !
אני מודה לאלוקים שהמקרה הזה קרה לך ככה תוכלי להעריך ולראות את הפרצוף האמיתי של הבן אדם.

אדם קר שחושב שהוא פועל עם השכל כי לא ניראה לי שיש לו שכל אחרי דבר כזה, הוא לא אמור להתנהג ככה הוא אמור להבין אותך ולתת לך את הזמן שלך.
זה לא שלא רצית להתחתן איתו ,את פשוט הרגשת שזה קצת מהיר לך ורצית להכיר עוד קצת את הבן אדם לחוות עוד קצת עם הבן אדם. והוא היה אמור לתמוך בך להבין אותך את לא בורחת לשום מקום, ההפך את נשארת והסברת לו ניסית להגיע אל ליבו.

אדם שאוהב באמת ומכבד באמת ורוצה אותך יהיה סובלני ומבין ויירצה לתת לך הרגשה טובה.
לא רק בשביל לסמן וי שהינה אני מתחתן הוא אמור לרצות להקשיב לך ולדאוג לך.


בקיצור טוב שזה קרה נכון שזה כואב ושיש לך רגשות כלפיו אבל לא מגיע לו בחורה כמוך.
את מהממת חכמה מפולפלת (במובן הטוב) מקסימה  מתוקה וכובשת תמשיכי הלאה~~

בעזרת השם את תמצאי את הבחור שיבין אותך, יקשיב לך, וירצה לתת לך רק טוב,שיכבד אותך,  ושיגרום לך להרגיש כמו נסיכה אמיתית כמו שמגיע לך באמת! ואיתו את לא תחששי איתו את תרצי להתחתן אפילו אחרי חודש כי כשזה זה אין מקום לטעיות ואני אומרת לך בביטחון מילה של כלה ברוך השם 

תודה רבה לך רציף :)

 חייכנית היקרה שלי אמן ואמן על כל הברכות ברוך השם אני יכולה להגיד באהבה ובביטחון שמצאתי את שאהבה נפשי !!

את בחורה מהממת סופר חכמה ואיכותית לא לכל אחד מגיע אותך רק לטוב ביותר כי את הטובה ביותר!!

אני תמיד כותבת כאן מהלב לכולם ונכון שלא הייתי כאן בתקופה האחרונה..
אבל אני עדיין זוכרת את כולם וחושבת על כולם ומאמינה שכל עיכוב כל מה שקורה זה הכל לטובה לכל סיר יש מכסה וכמו שתמיד אמרתי כאן אלוקים לא שוכח את אף אחד/ת.

חייכנית, אם הקשר היה לך כל כך חשוב, למה לא לנסות להחזיר את השידוך?!

חייכנית770 כתב: בס"ד רציף,אני עושה עבודה עצמית(למרות שלא ממש בא לי(; ) ולאט לאט מבינה קצת את הצד של הבחור "עם המבט הנוצץ" שבעצם למרות שהיה לי קשה...ואני לא ממש מקבלת איך שנהג כלפי בסוף... אך מבינה פתאום,שנהג כך כנראה מתסכול שהשקיע כ"כ בקשר איתי ולא הצליח לכבוש את ליבי, למרות הכל... אז נכון שגם אני השקעתי המון... אך כנראה שבסופו של דבר הוא לא אהב להיות במקום של להיות בסימן שאלה איתי... וכנראה שמישהו גם היה יועץ "חכם" שאמר לו לחתוך(דווקא שהתחלתי להרגיש כלפיו משהו..)...והוא החליט לעשות זאת בחדות...ובלי רגישות... זה עדיין כואב,כשאני חושבת ונזכרת בזה.אך לפחות אני מבינה שלא עשה זאת משנאה כלפי... אלא ממקום של תסכול מהמצב...או מכעס עלי/על עצמו שלא הצליח... בכל מקרה...עדיין לא הגעתי למצב של לסלוח לו על איך שבחר לסיים... האם לדעתך אני חייבת לסלוח כדי להמשיך הלאה? חייבת למחוק את המספר שלו? כשהתקדמנו בשידוך,והייתי מצוננת וביטלתי את הפגישה,הוא הגיע עד ביתי והביא חבילת אבקת אקמול בטעם מיוחד,אריזת פרלינים מיוחדים ויוקרתיים ומכתב אוהב... אני צריכה לזרוק את זה?לפני שנפגשת עם בחור חדש? קשה לי לזרוק דברים כאלה...אפילו אריזת הפרלינים עדיין נשארה במגירה כמזכרת ממנו... ועדיין אני משתמשת באקמול כשצריכה פתאום... כ"כ קשה להמשיך הלאה...חשבתי שיהיה לי קל אבל הלב שלי לא תמיד מקשיב לי נשלח מהאנדרואיד שלי תוקן על ידי חייכנית770 ב- 02/12/2019 17:57:43