בס"ד
חחח ישלי אינטואיציה טובה ואלו הסיבות האמיתיות.
אף גבר לא אוהב להרגיש שהוא מתאמץ ועדיין הבחורה לא אומרת "כן" בהתלהבות...

אך מלעשות שהלב שלי לא יכל להגיד כן?
אני נאמנה לרגשותי...

בכל מקרה...איני מעוניינת לדון יותר בנושא.
זה כמו ששואלים למה אדם מת?ומתחילים לתת סיבות,כי היה חולה/רשלנות/החליק במקלחת...
אך תכלס?ה' החליט שהגיע זמנו.שסיים את שליחותו בעולם.זה האמת.
כך גם כאן.הסיבה האמיתית לכך שנפרדנו?זה כי הוא לא הזיווג ששייך לי.נקודה.

אז ב"ה בזכותו הכרתי המון מקומות יפים בארץ

קיבלתי יחס של נסיכה

למדתי על שמות של חיות חדשות

טעמתי מהמאכלים שהכין במיוחד עבורי

למדתי ממנו כמה דברים חכמים ותובנות לחיים מאושרים

ואף בזכותו יש לי עוד ערימת שמלות חדשות בארון

כמובן שלמדתי מהשידוך, הזה עד כמה הלב שלנו יודע מה הכי טוב לנו וכמה חשוב להיות מחוברים לעצמנו,זה שיעור לכל החיים

סה"כ אם מורידים את הקטע הרגשי המתיש והקשה ,זו הייתה תקופה בחיים עם חוויה מעצימה ואפילו רומנטית...


ואני מודה לו בהחלט על כל הרגעים הטובים,התמיכה וכל הפינוקים

כל אדם שאנו חווים איתו משהו,בא ללמד אותנו שיעור בחיים,בדרך הטובה או הפחות...
החכמה זה ללמוד,למרות הקושי,להפנים ולהמשיך הלאה.
לא להיות כמו תפוח אדמה,שכששמים אותו במים חמים,נהיה רך.

או להפוך להיות כביצה שבהתחלה רכה אך המים החמים גורמים לה להיות קשה.

לא צריך לאבד את הלב ולהיות כאבן בגלל האכזבות והאתגרים שחווים בחיים...



אלא צריך להשתדל להיות כמו הקפה,שכששמים אותו במים חמים הוא רק משתבח ונהיה טוב יותר.




