גור תורא:
*א לעכטיל מיט א גארטל: רשמי הוד ממעמד ההדלקה בהשתתפות מאות האלפים*
כמה מרנין היה לראות את ההתעלות של מאות אלפי חברי הקהילה במעמד ההדלקה, התרגשות שיא היתה בכניסתו של מורנו ראש הישיבה שליט"א, ממש היתה הרגשה של התהוות מחדש של ''פרשיסחא''.
כן כן, אין לתאר את גודל הלהט דקדושה שהורגש באויר, ראש הישיבה הראה דוגמא אישית שכל אחד ואחד צריך להתחזק ב''חסידות החדשה'', הוא הדליק את נרות החנוכה חגור ב''גארטל'' כמנהג אבותיו וברך להדליק נר' 'של'' חנוכה שלא כמנהג אבותיו. ראינו יראת שמים ''אמיתית'' בסתר ובגלוי, דוגמא אישית לעשות כל מעשיו בבית וברבים ללא שינוי והתפעלות כדרך רבותיה"ק זיע"א.
אמנם ההדלקה הייתה במקום שאינו ביתו של מורנו שליט"א, לא באכילה ולא בשתיה, והרי ידוע שרבינו הפנ"מ זי"ע היה מקפיד לאכול כל יום בחנוכה בדירה בביהמ"ד ברלב"ח כדי שייקרא ביתו, אבל כבר ידוע שרבינו שליט"א אינו עבד למסורת אבות, ונוהג בעצמו חופש מעלמא דחירות כידוע ליו"ח.
ונסיים בברכת ה"שהחיינו" שהרטיטה את מאות האלפים. שיטת מורינו ראש הישיבה שליט"א שיש להסתפק בשהחיינו על הדלקת נר חנוכה כיון שבמקומנו אין נהוג לעשותה בברען של התחלה אלא כמנהג מלומדה. אולם כדי שלא להתמיה התינוקות, רצה מרן לברך שהחיינו ולכן חגר גארטל לראשונה כדי שיחול השהחיינו על הגארטל כבגד חדש ושלא כמנהג פולין שלא בירכו על בגדים חדשים.
