בשעות שבכיר נבחרי הציבור שלנו מטורטר על ידי זרועות האכיפה בשבתם כארגון פשע שמאלני , כדאי לקרוא את המאמר החשוב, המעניין הזה של ארז תדמור שפורסם באתר מידה.
פרטים של אמת הצפים אחרי קמפיינים של שקר.
עם תחילת כהונתו, בשנת 1996, מינה ראש הממשלה הנבחר בנימין נתניהו את פרופ' יעקב נאמן לתפקיד שר המשפטים. נאמן, פרופ' למשפטים שעמד בראש אחד ממשרדי עו''ד הגדולים בישראל, החזיק בתפיסה משפטית שמרנית החלוקה על גישת האקטיביזם השיפוטי, ונחשב על ידי אנשי מערכת המשפט לאיום על הישגי המהפכה השיפוטית. על פי עדותו של נאמן, ימים ספורים לפני כניסתו לתפקיד הוא נפגש עם היועץ המשפטי לממשלה מיכאל בן יאיר (שמונה על ידי ממשלת רבין) והודיע לו כי בכוונתו להחליפו.
למחרת כניסת נאמן לתפקיד, ביוני 1996, הודיע בן יאיר על פתיחה בבדיקה משטרתית כנגד נאמן, וכעבור שבועות ספורים, ב-8 לאוגוסט, הודיע בן יאיר על פתיחה בחקירה פלילית נגד נאמן. נאמן נאלץ להודיע על פרישתו מתפקיד שר המשפטים שבועות ספורים לאחר שנכנס לתפקידו.
הדיווחים התקשורתיים על פרשת נאמן זכו לכותרות בומבסטיות והציגו לציבור פרשת שחיתות חמורה שכוללת שר משפטים מפוקפק. ''חקירתו של השר נאמן מסתעפת ומתרחבת. היא גולשת מעבר לנושא הידוע…'', דיווח אז אמנון אברמוביץ' והוסיף מידע דרמטי: ''איש משטרה בכיר מאוד המקורב לחקירה אמר: גם אם נסב את ראשינו הצידה ולא נסתכל על הפרשיות, הפרשיות תסתכלנה עלינו''.
ובכן, כותרות בומבסטיות לחוד ומציאות לחוד. בדיעבד התברר כי כתב האישום שהוגש היה מופרך מעיקרו. חלקו הראשון התבסס על עדות שקר שהופיעה במסמך ששכב משך שנים בחומרי החקירה של תיק דרעי ונשלף מתהומות הנשייה מיד עם מינוי נאמן לשר המשפטים. על בסיס עדות השקר ביקשה התביעה לטעון כי נאמן ניסה לשבש הליכים במשפט דרעי. חלקו השני של כתב האישום התבסס על אי דיוקים בתצהיר שהוגש לבג''צ בשם נאמן, אי דיוקים שמקורם בשגגה של עו''ד בשם אהוד סול ממשרדו של נאמן.
במשפט שנערך זוכה נאמן לחלוטין תוך שהשופטים מותחים ביקורת חריפה על המשטרה שאפילו לא טרחה לגבות את גרסת עו''ד סול טרם הגשת כתב האישום. ''אין בפי התביעה כל הסבר לאי חקירתו של עו''ד סול. והרי אין חולק בדבר חשיבות חקירתו של מנסח התצהיר'', קבעו השופטים דן ארבל, עדנה בקנשטיין ודוד רוזן בהכרעת הדין. התביעה, אכן, לא יכלה לספק הסבר מניח את הדעת להתנהלותה. התיק נגד נאמן היה מופרך מבחינה משפטית. עדות השקר הופרכה בקלות ולא נמצאה לה כל תמיכה, ועדותו של עו''ד סול והבהרתו את פרטי התצהיר ניקו את נאמן מכל אשמה.
אחרי זיכויו של נאמן ניסה בן-יאיר להתנער מאחריות וטען כי לא היה אחראי להגשת כתב האישום, טענה מעניינת בהתחשב בכך שכיהן כיועץ המשפטי לממשלה. כעבור שנים העיד שמעון שבס, מנכ''ל משרד ראש הממשלה לשעבר, כי היועמ''ש מיכאל בן יאיר ניסה לתפור לנאמן תיק: ''אני שמעתי באוזניים שלי את בן יאיר אומר אני הולך לתקוע את הפאשיסט'', העיד שבס.
כתב האישום המופרך שהוביל להדחת נאמן מתפקיד שר המשפטים הוא כנראה הדוגמה הטובה ביותר להתנהלותם המופקרת של גורמים בכירים במערכת המשפט המנצלים את הכוח העצום שבידם על מנת לקדם או לבלום מהלכים או אישים בהתאם לאינטרסים פסולים. ''קשה לי להאמין כי מישהו עדיין מטיל ספק בכך שהפרקליטות מגישה לא אחת כתבי אישום לצורך השגת מטרות פוליטיות, תוך ניצול לרעה של כוחה'', סיכם נאמן את הפרשה בביוגרפיה שלו שצפויה לצאת מחר לחנויות.
''הקלות הבלתי נסבלת שבה ניתן לייחס לאיש ציבור אשמה''
המקרה של רפול, שיועד לתפקיד השר לבטחון פנים בממשלת נתניהו הראשונה, היה הזוי כמעט באותה מידה. רפול הואשם בכך שפגע בפרטיותו של מועמד שהתמודד למשרת מנכ''ל תנועת 'צומת', מכיוון שהוא עיין במסמך שהתגלגל לידיו ובו מידע לגבי מצג שווא שהציג המועמד בנוגע להשכלתו ומידע על כך שערק בעבר מצה''ל. על פי כתב האישום נפגש רפול עם המועמד ועימת אותו עם הדברים וכשזה הודה שערק מצה''ל הודיע לו רפול כי ''לא יסכים שיהיה אצלו עריק בתנועה''. רפול הוסיף כי לא יפרסם את הפרטים אם אותו אדם יעזוב את תנועת 'צומת'.
השופטים התייחסו להאשמות כנגד רפול כאל זוטי דברים והוסיפו שרפול זכאי להגנות החוק להגנת הפרטיות מכיוון שפעל מתוקף חובה חוקית, מוסרית או מקצועית, ''שהרי מדובר בראש התנועה. עליו לדאוג לשמירת האינטרסים של התנועה ושל הציבור שבחר בה''. רפול זוכה אפילו מבלי שהיה צורך לשמוע את העדויות לאחר שהשופטים קבעו כי העובדות שהודה בהן אינן מהוות עבירה. הגשת כתב האישום היתה השערורייה היחידה בתיק.
המקרה של השר אביגדור קהלני היה מופרך באותה מידה. קהלני הואשם כי העביר לעופר נמרודי פרטים על חקירה חשאית שנוהלה נגדו. השופט עודד אל-יגון קבע כי קהלני זכאי ושאינו צריך אפילו להשיב לאשמה – No casa to answer – הכרעה שמשמעה שראיות התביעה לא מתקרבות אפילו להוכיח אשמה. הפרקליטות ערערה אך גם בהליך הערעור זוכה קהלני מכל אשמה. כפי שמסביר שר המשפטים הפרופ' דניאל פרידמן בספרו 'הארנק והחרב':
צפה ועולה מפסק הדין הקלות הבלתי נסבלת שבה ניתן לייחס לאיש ציבור אשמה, על יסוד העברה המעורפלת של הפרת אמונים''.
המקרה של רובי ריבלין מזכיר מאוד את המקרה של יעקב נאמן. ריבלין יועד לתפקיד שר המשפטים בממשלת שרון הראשונה והיה ידוע באותה תקופה כמבקר חריף של האקטיביזם השיפוטי. ערב הקמת הממשלה התפרסם במפתיע כי נפתחה חקירה כנגד ריבלין, צעד שהספיק על מנת למנוע את מינויו לתפקיד הממונה על מערכת המשפט. ריבלין מונה לשר התקשורת ומאיר שיטרית מונה לשר המשפטים. הבסיס לחקירה נגד ריבלין היו האזנות סתר לאיש העסקים דודי אפל שאפשרו למשטרה להחזיק חומרים על בכירים רבים בליכוד שעמדו בקשר עם אפל באותה עת. על סמך ההאזנות ניסחו החוקרים 7 אישומים כנגד ריבלין, כולן התבררו כעורבא פרח והתיק כולו נסגר מחוסר אשמה.
במקרה של פרשת עמדי ביקשה הפרקליטות להעמיד לדין את בנימין נתניהו שסיים את תפקידו כראש הממשלה בשל מחלוקת אזרחית בדבר השאלה מי צריך לשלם את עלויות העבודות שביצע עמדי בבית נתניהו. נתניהו ורעייתו נחקרו ארוכות, בכל פעם במשך 7 או 8 שעות, והפרקליטות המליצה על העמדת נתניהו לדין. היועץ המשפטי דאז אליקים רובינשטיין גלגל את התביעה מכל המדרגות ודחה על הסף את המלצת הפרקליטות. הפרופ' אמנון רובינשטיין סיכם את הפרשה במאמר שנשא את הכותרת ''צחוק משלטון החוק'' שהתפרסם ב'מעריב' בפברואר 2007: ''זה היה עניין אזרחי שהסתיים לפני שבועיים בבית המשפט בפשרה: ביבי ישלם חלק והאוצר חלק. אך מה לזה ולחקירה פלילית?''.
הארנק והחבל
בספרו 'הארנק והחרב' מציג הפרופ' דניאל פרידמן את שורת המקרים הזו, לצד שורה ארוכה של מקרים נוספים בהם נוהלו חקירות או הוגשו כתבי אישום מופרכים כנגד אנשי ציבור שהחזיקו באג'נדה שלא התאימה למערכת המשפט. המקרה המדהים ביותר, שמצביע באופן כמעט בלתי נמנע על רדיפה מכוונת, הוא המקרה של יו''ר לשכת עורכי הדין לשעבר דרור חוטר ישי. חוטר ישי שהיה גם חבר הוועדה למינוי שופטים, התנגד לאקטיביזם השיפוטי שהוביל נשיא ביהמ''ש העליון אהרון ברק ומתח ביקורת ציבורית חריפה כנגד השופטים, כולל ביחס לשכר השופטים ולהכנסותיו של אהרון ברק מכתיבת ספרים. חוטר ישי הועמד לדין לא פחות מ-3 פעמים ובכל המקרים זוכה או שהפרקליטות הסכימה למחיקת כתב האישום.
פרשת חוטר ישי ראויה לתשומת לב מיוחדת לא רק בשל שורת האישומים מהם זוכה, אלא גם בשל העובדה שהיה אמור להיות חבר הוועדה למינוי שופטים לצד שר המשפטים יעקב נאמן. ''כחודשיים לאחר מינויו הוגש נגד עו''ד נאמן כתב אישום. הוא התפטר מתפקידו ובמקומו מונה שר שהיה נוח למערכת'', כותב פרופ' פרידמן. זמן קצר לאחר מכן הוגש כתב אישום נגד חוטר ישי שנאלץ גם הוא להתפטר מהוועדה. ''וכך, לאחר שני כתבי אישום, השתנתה לחלוטין התמונה בוועדה למינוי שופטים''.
בכל המקרים הללו לא נפתחה מעולם חקירה, או אפילו בדיקה, כיצד הוגשו כתבי אישום מופרכים וכיצד הודחו מתפקידים בכירים אישי ציבור באמצעות האשמות מופרכות. המקרים של נתניהו, יעקב נאמן, רובי ריבלין, רפול, אביגדור קהלני, דרור חוטר ישי, ומקרים נוספים, לוו כולם בכותרות דרמטיות שיצרו רושם ציבורי כאילו מדובר בפרשיות שחיתות חסרות תקדים המגיעות עד צמרת הפירמידה. החקירות וההליכים המשפטיים לוו בהדלפות מגמתיות של גורמים במערכות החקירה והתביעה ובהפצת דיס-אינפורמציה שמטרתה להשפיע על דעת הקהל ועל קבלת ההחלטות של היועצים המשפטיים ובתי המשפט.
איננו יודעים על מה נחקר נתניהו אמש אך ניסיון העבר מלמד שהפער בין הכותרות הדרמטיות והציפיות שיוצרים כלי התקשורת לבין מה שמתברר לבסוף עשוי להיות כמרחק שמיים וארץ. אברמוביץ' יכול להכריז שהחקירה ''מסתעפת'' ובדיעבד מתברר כי מדובר בתיקים מופרכים. כך אגב התברר אמש עם הודעתו של היועמ''ש מנדלבליט על סגירת 4 תיקים נגד נתניהו, בהם תיק ''ביביטורס'' שהיה גולת הכותרת של הקמפיין שמנהל רביב דרוקר נגד נתניהו והתברר אמש כאוויר חם.
בחודשים האחרונים נחשפנו כמה וכמה פעמים למידע מטריד המצביע על קשר פסול בין פוליטיקאים ועיתונאים בעלי אג'נדה לבין גורמים המעורבים בחקירת נתניהו. אלדד יניב, אדם שהתמחותו בתרגילים מסריחים ובקשרים מפוקפקים, התרברב בגלוי בפני עדת מעריציו כי ''יש אנשים ישרים במשטרה'' וציין את שמו של ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה, תת־ניצב כורש ברנור, כאחד האישים ש''בעוד זמן לא ארוך יהפכו את השולחן על מנדלבליט''. לדברי יניב, תנ''צ ברנור ואנשיו לוחצים על היועמ''ש לפתוח בחקירה ''אבל בגלל שהם אנשים רציניים וממלכתיים הם עושים את זה בצורה מנומסת. הם כבר ניסו להפוך על מנדלבליט את השולחן, אצלו במשרד, וכשזה לא עזר הם מתדרכים עיתונאים בימים האחרונים שזה מה שהם עומדים לעשות''.
יתכן כי מדובר בהתרברבות חסרת בסיס מצד יניב, אבל עובדות אחרות מהן קשה להתעלם הן שמישהו במערכת החקירה והתביעה מספק מידע לעיתונאים רביב דרוקר וברוך קרא, ובכלל זה גם ביקורת פנימית מגורמים במשרד המשפטים שביקשו להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות של מנדלבליט במטרה לכפות עליו לפתוח בחקירה כנגד נתניהו. כעת צפוי הלחץ להמשיך במטרה להשפיע על מנדלבליט ולדחוף אותו להגשת כתב אישום כנגד נתניהו.
ניסיון העבר מלמד לא רק על מקרים רבים של פער שבין הכותרות הגדולות לראיות הקלושות, כי אם גם על נטיה של גורמים במערכת אכיפת החוק לרדוף פוליטיקאים שלא מתאימים לאג'נדה שלהם. כשמוסיפים לזה את הלחץ התקשורתי העצום שהדרוקרים מפעילים על החוקרים ומערכת התביעה ישנו סיכוי לא מבוטל שנתניהו לא זוכה ולא יזכה להליך הגון. החשש הזה הוא סכנה גדולה הרבה יותר לדמוקרטיה מכל ההבלים שזכו לכותרת הזו בשנים האחרונות.
יגאל כנען
נשלח מהאנדרואיד שלי
